היערכות המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל לעתות חירום ותפקודם בעת מלחמת לבנון השנייה

על פי פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - פקודת המשטרה), משטרת ישראל אחראית בשגרה ובעתות חירום לאכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. כמו כן, על פי החלטות הממשלה אחראית המשטרה לביטחון הפנים.

בעתות חירום  אחראי פיקוד העורף למכלול הפעולות הנדרשות לארגון ולניהול ההתגוננות האזרחית, מכוח הוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. אחריות זו כוללת בין השאר היערכות מקדימה, קביעת מדיניות מיגון, קביעת מדיניות הסברה, הפעלת מערך התרעה וטיפול באזורים שנפגעו בירי מצד אויב תוך הפעלתם של ארגוני עזר  (להלן - אחריות כוללת או אחריות כוללת לעורף). למילוי אחריותו הכוללת לעורף הוקצו לפיקוד העורף משאבים ואמצעים מתאימים, בהם כוחות מילואים. תפקידה של המשטרה הוא לסייע לפיקוד העורף בטיפול באזורי נפילת הרקטות (להלן - הזירות), והיא ממשיכה לשאת באחריות לאכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים. בשלבי ההתארגנות של פיקוד העורף לנטילת האחריות, אחראית המשטרה למתן המענה הראשוני בזירות, ובכלל זה פיקוד ושליטה בזירת האירוע תוך תיאום עם ארגוני העזר.

ב-12.7.06 פרצה מלחמת לבנון השנייה (להלן - המלחמה). בנסיבות אלה היה על פיקוד העורף לפעול על פי סמכויותיו וחובותיו בקשר לארגון וניהול ההתגוננות האזרחית לרבות נטילת האחריות לפיקוד ושליטה בזירות; על המשטרה היה לתת את המענה הראשוני בזירות עד שפיקוד העורף ייערך לקבלת האחריות לפיקוד והשליטה בהן. בפועל, בכל 34 ימי המלחמה נטלה המשטרה, בהסכמת פיקוד העורף, את האחריות לַפיקוד והשליטה בזירות, תוך תיאום עם ארגוני העזר.

ככלל המשטרה תפקדה היטב בעת המלחמה. אולם במהלכה היא ביצעה משימות מורכבות שלא היו בתחומי אחריותה בלי שנבחנה - ברמה הפיקודית והמיניסטריאלית - יכולתה לבצען בהיבט היערכותה לעתות חירום ובהיבט הסמכויות והמשאבים שעמדו לרשותה. ביצוע משימות אלה על ידי המשטרה בעת המלחמה התאפשר במידה רבה בשל ההיקף המוגבל - הן בשטח והן בנזקים - של אירועי המלחמה.

בחודשים ספטמבר 2006 - מרס 2007 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות של המשטרה והמשרד לביטחון הפנים (להלן - המשרד לבט"פ) לעתות חירום ואת תפקודם בעת המלחמה. הבדיקה נעשתה במטה הארצי (להלן - מטא"ר), באגף המבצעים במטא"ר (להלן - אג"מ) - במחלקה לתכנון וחירום (להלן - מחלקת חירום), במחלקת מבצעים ובמחלקת חבלה, בחטיבת המודיעין באגף חקירות ומודיעין (להלן - אח"מ), במחוז צפון ובשלושת מרחביו - מרחב גליל, מרחב חוף ומרחב עמקים. כמו כן נעשתה בדיקה במשרד לבט"פ.

היערכות לעת חירום מחייבת הגדרה ברורה של האיומים הצפויים לעורף והתכוננות לתרחישים הנגזרים מהם (תרחישי ייחוס ). על סמך התרחישים הצפויים לעורף יש לתכנן את בניין הכוח ולתרגלו ולגבש תפיסת הפעלה ופקודות מבצעיות.

1. באוקטובר 2001 הכינה המשטרה פקודה - "דורס תל"מ" - המרכזת את מכלול הפעולות להיערכותה לתרחיש של ירי רקטות וטילים על ישראל מלבנון ומתחומי יהודה, שומרון וחבל עזה. באשר לגזרת לבנון התבססה הפקודה על תכנית של צה"ל משנת 2000 להתמודדות עם ירי ממטולי רקטות (מטלר"ים) ורקטות קרקע-קרקע (רק"ק) מלבנון לעורף מדינת ישראל, שכוללת מידע כללי על איום קונוונציונלי ועל מסת ירי אפשרית לעבר יישובים אזרחיים בצפון הארץ. בהסתמך על תכנית זו פרסם פיקוד העורף באפריל 2003 את תכנית "מגן הארץ" להיערכותו למתן מענה לירי מלבנון במשולב עם המשטרה וארגוני העזר . בעקבות פרסום התכנית עדכנה המשטרה באוקטובר 2003 את פקודת "דורס תל"מ".

משנת 2003, עת עדכנה המשטרה לראשונה את פקודת "דורס תל"מ" בעקבות פרסום תכנית "מגן הארץ", ועד יולי 2006, מועד פרוץ המלחמה, לא עדכנה המשטרה את תרחיש הייחוס של גזרת לבנון המופיע בפקודה: אף שהמשטרה קיבלה מפיקוד העורף נתונים מעודכנים על תרחיש הייחוס, היא ביססה את היערכותה למלחמה על נתונים לא מעודכנים ופחותים בחומרתם באשר לטווח הירי, סוגי אמצעי הלחימה (להלן - אמל"ח) וכמות הרקטות . משום כך נאלץ מערך החבלה של המשטרה להתאים תוך כדי המלחמה את המענה שלו, בין היתר לכמות ירי גדולה יותר (עד כ-300 רקטות ליום) ולסוגי רקטות שלא היו מוכרים לו, כל זאת אגב סיכון אנשיו והציבור.

2. תרגילים הם אמצעי לאתר ולפתור בעיות בהיערכות לעתות חירום. לשם כך חשוב שבתום התרגילים הם יסוכמו, ויופקו מהם לקחים לתיקון הליקויים במערך שנבנה. כמו כן חשוב לוודא את יישום הלקחים. חלק מהתרגילים שעושה המשטרה כהכנה לעתות חירום הם משטרתיים פנימיים ואחרים הם צה"ליים, והמשטרה משתתפת בהם.

בתקופה סוף 2001 - סוף 2003 תרגלה המשטרה חמש פעמים תרחישים מלחמתיים במסגרת תרגילים צה"ליים. בארבעה מהם הפיקה לקחים. כמו כן, תרגלה המשטרה אחת לשנה "משחק מלחמה" בשיתוף סגל הפיקוד הבכיר שלה (להלן - הספ"כ). לעומת זאת, בשנתיים וחצי שקדמו למלחמה תרגלה המשטרה תרחישים מלחמתיים במסגרת תרגילים צה"ליים פעמיים בלבד, במחצית הראשונה של 2004. פעם נוספת, ערב המלחמה, תרגלה את "תפיסת ההפעלה המשולבת" (ראו להלן). המשטרה לא קיימה "משחק מלחמה" בתקופה הזאת ולא הפיקה לקחים מתרגילים אלה; לפיכך לא יכלה להסתייע בתרגילים לתיקון ליקויים בהיערכותה.

לשם היערכות למתן שירותים חיוניים בעת חירום יש צורך בהגדרה ברורה של סמכויות ואחריות, בבניין כוח מתאים ובהיערכות לוגיסטית ותקציבית הולמת. לפי הפקודות המאושרות של המשטרה ופיקוד העורף ערב המלחמה, חלוקת האחריות ביניהם בעתות חירום הייתה ידועה ומוסכמת - האחריות הכוללת לטיפול בזירות הייתה מוטלת על פיקוד העורף ותפקידה של המשטרה היה לסייע לו. חלוקת הסמכות והאחריות בין שני גופים אלה היא ביטוי לתפיסה אסטרטגית, הנגזרת מהחוק, של אופן ארגון וניהול הגנת העורף. על פיה מתוכננים בניין הכוח וההיערכות של הגופים האחראים לטיפול בעורף בעתות חירום, ובהם המשטרה ופיקוד העורף, ולפיה עליהם לפעול בעת התרחשותם.

1. כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה בחנו מחדש פיקוד העורף והמשטרה, ביוזמת פיקוד העורף, את חלוקת האחריות והסמכות ביניהם בעתות חירום. צוות משותף גיבש ארבע חלופות להפעלת כלל הגופים במערך העורף בעתות חירום ושגרה. מבין החלופות התכוונו מפקד פיקוד העורף, האלוף יצחק גרשון וראש אג"מ במשטרה, ניצב ברטי אוחיון, להעלות לאישור הדרגים הגבוהים - הרמטכ"ל, המפכ"ל דאז, רב ניצב משה קראדי, השר לביטחון הפנים, מר אבי דיכטר ושר הביטחון דאז, מר עמיר פרץ - הצעה שלפיה בכל עתות החירום תהיה למשטרה אחריות לפיקוד ושליטה בזירות, והכוחות של פיקוד העורף יוכפפו לה. לפיקוד העורף תהיה אחריות כוללת לכל הקשור להתגוננות האוכלוסייה (להתרעה, הרגעה והנחיות לאוכלוסיה) (להלן - תפיסת ההפעלה המשולבת). לתפיסת ההפעלה המשולבת יש גם היבטים מקצועיים משלימים הנוגעים, בין השאר, לגיבוש מערכות תקשורת ובקרה וגיבוש תפיסה לוגיסטית. ביוני 2006 תרגלו כוחות מחוז צפון של המשטרה ופיקוד העורף עם ארגוני העזר ורשויות מקומיות את תפיסת ההפעלה המשולבת, תוך הכפפת כוחות פיקוד העורף למשטרה ברמת המחוז והמרחב. התרגיל כלל טיפול בכמה אירועי ירי רקטות על מפרץ חיפה והגליל העליון. עד פרוץ המלחמה המשטרה לא ניתחה את התרגיל, לא סיכמה אותו ולא הפיקה ממנו לקחים.

ערב המלחמה הייתה תפיסת ההפעלה המשולבת בסטטוס של עבודת מטה שלא בשלה להפעלה בעתות חירום: התפיסה לא הוצגה, לא נדונה ולא אושרה בידי הדרגים הבכירים במשטרה ובמשרד לבט"פ, לא עוגנה בפקודות המשטרה, וממילא לא לוותה במתן סמכויות ומשאבים נדרשים למשטרה. זאת ועוד, היערכות המשטרה - בניין הכוח, תפיסת ההפעלה והפקודות המבצעיות - נעשתה על פי התפיסה שפיקוד העורף נושא באחריות הכוללת לעורף, והמשטרה רק מסייעת לו בטיפול בזירות האירועים.

למרות זאת, עם פרוץ המלחמה ב-12.7.06 סיכמו בעל פה מפקד מחוז צפון של המשטרה דאז, ניצב דן רונן (להלן - הממ"ז או ממ"ז צפון), ומפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון, ליישם הלכה למעשה את תפיסת ההפעלה המשולבת, כלומר שלמשטרה תהיה אחריות לפיקוד ושליטה בזירות, וכוחות פיקוד העורף יוכפפו לה. השר לבט"פ והמפכ"ל אישרו בדיעבד, בראשית המלחמה, את ההסכמה האמורה. כתוצאה מכך הפכה המשטרה לגוף הנושא בעיקר האחריות לטיפול בזירות במלחמה. זאת בניגוד להיערכותה ובלא שהוקנו לה הסמכויות והמשאבים הנדרשים.

יש להטעים שאמנם המשטרה רכשה ניסיון בטיפול באירועי ירי ספוראדי ופיגועי טרור. אולם אין בכך כדי להצביע על יכולתה לשאת באחריות הכוללת לטיפול בזירות במלחמה, שהיא אירוע כולל, מתמשך ורציף, שמחייב טיפול בעשרות ולעתים אף במאות זירות מידי יום. נוסף על כך, החלטה שהמשטרה, ולא פיקוד העורף, היא שתשא באחריות לטיפול בזירות במלחמה, לפי המודל של תפיסת ההפעלה המשולבת, אינה תואמת את בניין כוחה והיערכותה לעתות חירום ומלחמה.

2. ככלל, יש לקבל החלטה לאחר דיון המבוסס על איסוף נתונים והצגתם באופן שיטתי וממצה: סקירת מכלול המטרות והאינטרסים, ניתוח הוראות החוק ובדיקת היתרונות והחסרונות של דרך פעולה חדשה המוצעת אל מול דרך הפעולה הקיימת. בתוך כך יש לבחון את הסיכונים והמשאבים הנדרשים לכל אחת מהן. לאחר שתתקבל ההחלטה יש לפרט את הנימוקים לה. החלטה מהותית הנוגעת לשינוי באופן ניהול מערך העורף בעתות חירום יש לקבל רק לאחר בחינת ההשפעה של השינוי על מוכנותו ויכולתו של הגוף לבצע משימות שלא נערך להן.

בדיקת מבקר המדינה העלתה ליקויים בתהליכי קבלת ההחלטה בדבר שינוי חלוקת האחריות בין המשטרה לפיקוד העורף במלחמה בדרגים הפיקודיים והמיניסטריאליים:

(א) אשר לתהליכי קבלת ההחלטה של הספ"כ: כמה ימים לאחר שפרצה המלחמה אישר המפכ"ל בישיבת הספ"כ את החלטת ממ"ז צפון, שלפיה המשטרה תישא באחריות לפיקוד ולשליטה בזירות. ההחלטה התקבלה בלי שהתקיים דיון בנוגע להשלכותיה על מכלול הפעילות של המשטרה ובלי שיפורטו הנימוקים לה. גם במהלך המלחמה, למרות הערכה שאזורים נוספים במדינה עלולים להיפגע מירי רקטות וטילים, לא דן הספ"כ בשאלת יכולתה, סמכויותיה ומשאביה של המשטרה להמשיך ולשאת במשימה, ובה בעת לתת מענה לשאר המשימות של המשטרה באזור הצפון וביתר חלקי הארץ.

(ב) אשר לתהליך קבלת ההחלטה של השר לבט"פ: יום לאחר שפרצה המלחמה אישר השר לבט"פ את החלטת ממ"ז צפון ליטול אחריות לפיקוד ושליטה בזירות. השר לבט"פ לא דן בשינוי חלוקת האחריות בין המשטרה לפיקוד העורף בפורום הבכיר של הגופים העוסקים בביטחון הפנים שבראשותו, שעלול היה להשפיע על יכולתה של המשטרה להמשיך ולקיים את אחריותה לאכיפת החוק ולביטחון הפנים . השר גם לא בחן, בפורום זה או בכל פורום אחר, את יכולת המשטרה למלא את מכלול משימותיה באזור הצפון ובשאר חלקי הארץ, לא עם פרוץ המלחמה ולא במהלכה.

(ג) אשר לתהליך קבלת ההחלטה של הממשלה: בישיבות הממשלה וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי הציגו המפכ"ל והממ"ז את יחסי הכפיפות בין המשטרה לפיקוד העורף בזירות ואת ההיערכות המוגברת של כוחות המשטרה בצפון. אולם, בישיבות אלה לא הובהר לממשלה מהותו של השינוי שעשו המשטרה ופיקוד העורף, שבעקבותיו הפכה המשטרה לגוף הנושא בעיקר האחריות לטיפול בזירות במלחמה. בתוך כך לא נדון בפורומים אלה נושא קבלת האחריות לטיפול בזירות בידי המשטרה, ולא נבחנו היבטיה השונים של אחריות זו, ובהם יכולתה של המשטרה לתת מענה לעורף אם הירי יתפשט לעוד אזורים במדינה, ובד בבד להמשיך ולמלא את תפקידיה הייעודיים.

יוצא אפוא שהחלטה בעלת משמעות אסטרטגית לעורף ולמשטרה, שבעקבותיה הייתה המשטרה לגוף הנושא בעיקר האחריות לטיפול בזירות במלחמה, התקבלה בעצם ללא דיון ממצה ומעמיק של כל הגורמים האחראים ברמה הפיקודית והמיניסטריאלית ביכולתה לשאת באחריות לטיפול בזירות ובלי שנבחנו השלכותיה המערכתיות, ובהן הסיכונים הצפויים לאוכלוסייה בעורף. כמו כן לא התקיים דיון מקיף ביכולתה של המשטרה לעמוד במשימותיה הייעודיות לאכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים בכלל אזורי המדינה.

תפקוד יעיל ומיטבי בעתות חירום תלוי במידה רבה בכך שבניין הכוח, תפיסת ההפעלה והפקודות המבצעיות יותאמו לתרחיש ייחוס עדכני, ושבידי הגוף יהיו סמכויות ומשאבים לביצוע משימותיו. החלטת המשטרה ליטול אחריות לפיקוד ושליטה בזירות בכל ימי המלחמה לא תאמה את היערכותה, פקודותיה וסמכויותיה. לכך היו השלכות על תפקודה במלחמה, כדלקמן:

1. פקודת "דורס תל"מ" לא עודכנה בכל הנוגע לאמל"ח שהיה בידי האויב. במצב זה ועל רקע נטילת האחריות בידי המשטרה נוצר פער ניכר בין היערכות מערך החבלה של המשטרה ובין המענה שהוא נדרש לתת במלחמה. שוטרי מערך החבלה שנדרשו להיכנס ראשונים לזירות לא ידעו בראשית המלחמה על סוגי רקטות (כגון פצצות מצרר) שנורו מלבנון ולא נערכו מבעוד מועד להתמודד עימן. מצב זה סיכן את השוטרים ואת הציבור.

2. עוד עלה שבפקודה לא הוסדרה העברת מידע מודיעיני מצה"ל למשטרה בנושאים הקשורים לירי טילים ורקטות. רק לאחר הימים הראשונים של המלחמה, כאשר היה למשטרה צורך קריטי בקבלת מידע בסיווגים גבוהים מאגף המודיעין בצה"ל, הוסדרה - ביוזמת חטיבת המודיעין באח"מ - העברת מידע נקודתי מצה"ל למשטרה בנושאים שנדרשו לה במהלך המלחמה.

3. לפי הפקודות, באחריותו של פיקוד העורף להתריע מראש על ירי רקטות וטילים, ולהפעיל מערך התרעה וצפירה. עם נטילת האחריות לטיפול באירועים בזירות הייתה צריכה המשטרה לקבל מידע לגבי נפילת רקטות מוקדם ככל שאפשרו המערכות הטכנולוגיות הקיימות. בראשית המלחמה חובר מחוז צפון של המשטרה למערכת אזעקה ניסיונית, וזו התריעה על נפילת הרקטות עוד קודם שהתריעה על כך האזעקה שהייתה באחריות פיקוד העורף. אולם במהלך המלחמה הורה פיקוד העורף לנתק את המשטרה מהמערכת. ב-3.8.06 דרש ממ"ז צפון מפיקוד העורף לחברו מחדש למערכת תוך שהדגיש שניתוק המערכת עלול לפגוע בחיי שוטרים ואזרחים, אך לא נענה.

4. במהלך המלחמה יזמה וגיבשה המשטרה מענה למשימות נוספות שהיו על פי הפקודות בתחומי האחריות של פיקוד העורף בעת חירום ושהיא לא הייתה ערוכה מראש לביצוען, כדלקמן:

(א) לפיקוד העורף האחריות להפעיל מערך תצפיות לאיתור מקום נפילת הרקטות. לשם כך הוקמו בפיקוד העורף פלוגות תצפיות שצוידו באמצעים טכניים מתאימים. פיקוד העורף לא הפעיל את המערך ולא גייס את חיילי המילואים של פלוגות התצפיות. בנסיבות אלה ועל רקע נטילת האחריות לטיפול בזירות, הקימה המשטרה מערך תצפיות מאולתר שאויש בבלשים ובשוטרים אחרים מבלי שצוידו במשקפות מתאימות ומבלי שעברו הכשרה מתאימה. ממילא לא יכלו שוטרים אלה לבצע את משימותיהם הרגילות.

(ב) לפיקוד העורף הסמכויות והאחריות להדרכה ולהנחיה של האוכלוסייה. בפועל הגיעו למשטרה פניות רבות של הציבור בנוגע להנחיות פיקוד העורף על דרכי ההתגוננות ומחוז צפון של המשטרה שולב בדיוני הסברה ובגיבוש חומר ההסברה של פיקוד העורף וסייע במתן מענה לפונים. לעניין זה נקבע בסיכום הלקחים של מחוז צפון, שהמשטרה נתנה הנחיות לאוכלוסייה בלי שהיו לה הכלים, המידע והרקע הנדרשים. משום כך אירע שהמשטרה נתנה לאוכלוסייה הנחיות שלא תאמו לאלו שנתן פיקוד העורף.

(ג) פיקוד העורף אחראי בעת מלחמה להגנת האוכלוסייה מפגיעה בחומרים מסוכנים (להלן -חומ"ס). היערכות פיקוד העורף לכך נסמכת על תרחיש ייחוס בנושא שהכין אגף התכנון של צה"ל (להלן - אג"ת צה"ל) באוגוסט 2005 . על פי התרחיש קבע פיקוד העורף בהערכת סיכונים  שצריך להיערך ל"פגיעה קרובה"  במצבורי חומ"ס במפרץ חיפה. לכן לא נערך פיקוד העורף בעת המלחמה לטיפול באירוע של פגיעה ישירה בחומ"ס באזור. לעומת זאת, המשרד להגנת הסביבה הכין הערכת סיכונים לפגיעה בחומ"ס, שלפיה הייתה צפויה פגיעה ישירה של טיל במצבורי חומ"ס במפרץ חיפה. המשרד להגנת הסביבה העביר למשטרה את הערכת הסיכונים שלו והמשטרה החליטה להיערך על פיה. ראוי שהגופים הנוגעים בדבר - פיקוד העורף, המשטרה, והמשרד להגנת הסביבה, ייערכו לפי הערכת סיכונים אחת, ועל פיה יכינו גם את ההנחיות לציבור ולמפעלי החומ"ס.

המשטרה החליטה להיערך לאירוע חומ"ס על פי הערכת הסיכונים של המשרד להגנת הסביבה; כשבוע לאחר פרוץ המלחמה הקימה מפקדה מיוחדת לטיפול בנושא שהוצבו בה 266 שוטרים וחיילים שתפקידם הבלעדי היה טיפול באירועי חומ"ס. ואולם אם תפרוץ מלחמה בכמה חזיתות, ספק אם תוכל המשטרה לתגבר מספר מחוזות בכוח אדם ובאמצעים הנחוצים לטיפול באירועי חומ"ס נוסף על משימותיה השוטפות משום שכוחותיה מוגבלים.

היערכות מיטבית להגנת העורף בעתות חירום ובמלחמה, שבהם צפוי העורף לספוג פגיעות ונזקים ניכרים, פיסיים ומוראליים כאחד, מחייבת להקים גוף מתכלל שיישא באחריות מערכתית לכל הגופים הפועלים במערך העורף, ויישא באחריות למכלול הנושאים והארגונים שפועלים בעורף, בהם פיקוד העורף, המשטרה, שירותי הכבאות וההצלה, מגן דוד אדום ומשק לשעת חירום (להלן - מל"ח).

בנובמבר 1991, בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה שפרצה שנה קודם לכן ושבה הותקף לראשונה העורף בטילים, הוקם פיקוד העורף. בהחלטה  על הקמתו נקבע שהאחריות לפיקוד העורף תישאר למשך שנה בידי צה"ל ומשרד הביטחון, ולאחר מכן תישקל העברת אחריות זו לגורם ממלכתי אחר. זאת משום שבעוד עיקר הסמכויות והאחריות לטיפול בעורף בעתות חירום ובמלחמה מרוכזים בידי צה"ל, מרב תשומת ליבו ועיקר משאביו מופנים באותה העת ללחימה בחזית.

משנת 1992 ועד פרוץ המלחמה החליטה הממשלה כמה פעמים להעביר את האחריות להגנת העורף ממערכת הביטחון למשרד לבט"פ. בהמשך לכך יזמו משרד ראש הממשלה והמשרד לבט"פ עבודות מטה שהצביעו על נקודות התורפה של המצב הקיים, בהן: היעדר גוף אחד הנושא באחריות כוללת להכנת מערך העורף, לטיפול בו ולהפעלתו בראייה אינטגרטיבית ארצית; והיעדר חקיקה עדכנית שתגדיר את הייעוד, את התפקידים, את האחריות ואת הסמכויות של כל הגורמים הפועלים במערך העורף בישראל של ראשית המאה ה-21 ואת הזיקות וקשרי הגומלין ביניהם. עבודות המטה המליצו לרכז במשרד לבט"פ את האחריות והסמכות הכוללת להגנה האזרחית על העורף. עבודת המטה האחרונה בנושא נעשתה על ידי המועצה לביטחון לאומי (להלן - המל"ל) והוצגה לשר לבט"פ, לראשונה, באפריל 2006. בעבודה זאת חזרה המל"ל והמליצה להפוך את המשרד לבט"פ למתכלל-על לביטחון הפנים בעתות חירום ושגרה. החלטות הממשלה והמלצות הוועדות הנ"ל לא יושמו.

בתשובתו מאפריל 2007 למשרד מבקר המדינה מסר משרד ראש הממשלה שבנובמבר 2006 הציגה המל"ל את התקדמותה בעבדות המטה להערכת העורף. בפברואר 2007 התקיים דיון מסכם בנושא היערכות העורף לטווח הארוך וחלוקת האחריות למערך העורף בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים והמנכ"לים של המשרדים שיש להם נגיעה בנושא. ראש הממשלה החליט שפיקוד העורף והטיפול בעורף בכלל מצבי הקיצון יישארו באחריות משרד הביטחון, ויוגדר בו לשם כך תפקיד ייעודי וברור.

סיכום זה אושר בהחלטת ממשלה מ-15.4.07 . כמו כן הנחה ראש הממשלה את המל"ל להכין המלצות "הן לגבי ארגון מערך העורף לטווח הארוך והן לגבי חלוקת האחריות בין משרדי הממשלה והגופים השונים".

המשטרה הפגינה במלחמה מוטיבציה גבוהה, פעלה מתוך כוונה לתת מענה מיטבי לציבור ועמדה במשימותיה. אך גם אם הצליחה המשטרה לבצע משימות שבאחריות פיקוד העורף, אין להשלים עם מצב שבו מתקבלת החלטה על נטילת האחריות על ידה במלחמה בלי לדון בהשלכותיה האסטרטגיות על מערך העורף, בלי לבחון את יכולתה של המשטרה לעמוד במשימה, ובלי לשקול את הסיכונים לביטחון הציבור הגלומים במצב זה . זאת הן בשל אירועי המלחמה הן בשים לב להמשך אחריותה של המשטרה לאכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים בכלל חלקי הארץ.

לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לשוב ולבחון ולהגדיר בבירור את התפקידים והסמכויות של המשטרה והמשרד לבט"פ בעתות חירום ואת יחסי הגומלין שלהם עם כלל גופי החירום ופיקוד העורף בפרט.