לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
תחבורה ציבורית; רכבת; אוטובוסים

תקציר

​במהלך מלחמת לבנון השנייה (להלן - מלחמת לבנון השנייה או המלחמה) וירי הרקטות על צפון הארץ נאלצו נותני שירותי התחבורה בישראל - רכבת ישראל, חברות הנמלים ומפעילי האוטובוסים - לצמצם את היקף פעילותם בצפון הארץ ולפעול במתכונת שונה ממתכונת הפעילות בתקופת רגיעה, לפי הנחיות מפיקוד העורף.


פעולות הביקורת

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים ספטמבר 2006 עד מרס 2007 את הטיפול בעורף בתקופת מלחמת לבנון השנייה. נבחנה גם פעילות האחראים לשירותי התחבורה ובהם משרד התחבורה, "חברת רכבת ישראל בע"מ", "חברת נמל חיפה בע"מ", "חברת נמל אשדוד בע"מ" ו"אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ". בדיקות השלמה נעשו במטה משק לשעת חירום (להלן - מל"ח) צפון. בדוח זה מובאים ממצאים חשובים על תפקוד אלה, כמפורט להלן.

עיקרי הממצאים

1.  רכבת ישראל: אף שחברת רכבת ישראל בע"מ (להלן - הרכבת) מוגדרת מפעל חיוני, לא היו לה הנחיות ונהלים לפעילות כשלא מופעל מערך המל"ח, אך מתקיים מצב חירום כלשהו ובכלל זה מצב מיוחד בעורף, כפי שאירע במלחמת לבנון השנייה. נוסף על כך, לא הוגדרו רמות השירות הנדרשות מהרכבת במצבים שונים כשלא מופעל מערך המל"ח ושעליה להיערך אליהם, ולא היו לרכבת נהלים באותם מצבים. במלחמת לבנון השנייה פעלה הרכבת על פי הנחיות כלליות של פיקוד העורף, ומכיוון שחסרו הנחיות ונהלים להפעלה כאמור נפגע השירות החיוני של הסעת נוסעים והובלת מטענים ברכבת בצפון הארץ.

פיקוד העורף התיר לבוא למקומות עבודה שיש בהם מרחב מוגן, אך התברר כי בכמה ממקומות העבודה ברכבת לא היה מקלט לעובדים, ולכן לא היה אפשר לעבוד בהם. נוסף על כך, התעוררה בעיה של מיגון הנוסעים בתחנות; לבעיה זו לא נמצא פתרון.

2.  תחבורה ציבורית: מפעילי התחבורה הציבורית נותנים שירותי תחבורה בקווים קבועים ומסיעים את אנשי מערכת הביטחון, עובדי מפעלים ותלמידים למקום חפצם. עקב חשיבותה וחיוניותה של התחבורה הציבורית לציבור המשתמשים בה קובע משרד התחבורה למפעילים תנאים בדבר קווי השירות: מספר האוטובוסים בקו, המסלול, התדירות, התעריפים וכו'. הואיל ומדובר בשירות חיוני לפעילות הכלכלית והחברתית של אזרחי ישראל, מעוניינת הממשלה ששירותי ההסעה יהיו תקינים וסדירים ורמת השירותים תהיה נאותה בעת שלום ובעת מלחמה.

נמצא כי בעת המלחמה לא היה גורם מתאם בין פיקוד העורף ובין מערך התחבורה הציבורית; ההנחיות היחידות בעניין תחבורה שנתן פיקוד העורף היו הנחיות לכל נהגי כלי הרכב באזור הצפון בנושאים כגון כבישים אסורים לנסיעה והתנהגות נוסעי כלי הרכב בעת הפעלת אזעקה.

למשרד התחבורה ולמפעילי התחבורה הציבורית לא נקבעו נוהלי עבודה משותפים בנוגע לאופן התפעול ולרמת השירות של תחבורה ציבורית במצבי חירום שונים ובכללם מצב מיוחד בעורף.

בעת המלחמה צומצם שירות האוטובוסים הציבוריים בצפון לכ-30%-50% מהשירות הרגיל. הצמצום נבע מעזיבה המונית של תושבי הצפון למרכז הארץ ודרומה בעקבות אירועי המלחמה, מסגירה של מקומות עבודה ושל מוסדות חינוך ומהסתגרותם של תושבים רבים שנשארו בצפון בבתים ובמקלטים. כמו כן מפעילי התחבורה הציבורית בצפון נתקלו בקשיים בשל היעדרות נהגים ואנשי תפעול עקב גיוסם למילואים או מסיבות אחרות.

ברבים מהיישובים לא היה כל קשר בין מפעיל התחבורה הציבורית ובין הרשות המקומית, ולכן מֶרכַז המידע העירוני לא היה יכול למסור לתושבים מידע על שירותי האוטובוסים.

3.  חברות הנמל: בשל מצבה הגאופוליטי של ישראל תלויה כלכלתה בהובלת סחורות דרך הים לישראל וממנה. 97% ממטעני היבוא והיצוא מובלים דרך הים. חברות הנמל - חיפה, אשדוד ואילת - נותנות שירותי נמל ושירותים נלווים כגון ניטול מטענים  ואחסנתם, שירותים לנוסעים, שירותים לכלי שיט, אספקת מים ודלק לכלי שיט, תחזוקת כלי שיט וציודם, אספקת חשמל למכולות קירור ושירותי ניתוב וגרירה. היקף פעילות הנמלים, ייחודה וחיוניותה לכלכלה ולמשק מחייבים הפעלה רציפה שלהם הן בעתות רגיעה והן בעתות מלחמה.

ב-13.7.06, לאחר תחילת המלחמה, הורתה רשות הספנות והנמלים שבמשרד התחבורה על פי הנחיות פיקוד העורף לאסור כניסת אניות לנמל חיפה. כעבור שלושה ימים היא הורתה לצמצם את מלאי החומרים המסוכנים בנמל ולפנות את כל אניות הסוחר שעגנו במפרץ מנמל חיפה. חברת נמל חיפה הפנתה את האניות ללב ים או לנמל אשדוד. מן הראוי היה שהחלטות חשובות כאלה יתואמו גם עם חברת נמל חיפה, עם שר האוצר ועם שר הביטחון לאחר ששקלו את כל הנסיבות מהבחינה הכלכלית, הביטחונית והמדינית.

בעקבות מעבר האניות לנמל אשדוד נוצרו בו עומס עבודה ומחסור בעובדים. התברר כי למרות המצב המיוחד לא נמצאה הדרך לנייד עובדים וציוד חיוני מנמל חיפה לנמל אשדוד לשם פריקת מטענים. בהיעדר הסדרים לניוד עובדים וציוד בין הנמלים בזמן המלחמה, לא ניתן מענה הולם לגידול הניכר בהיקף הפעילות בנמל אשדוד.

סיכום ומסקנות

משרד מבקר המדינה העלה בדוח זה ליקויים משמעותיים בתפקוד גופי התחבורה והנמלים בשעת-חירום ובקשרי הגומלין שלהם עם פיקוד העורף. פיקוד העורף השיב למשרד מבקר המדינה כי אין לו הערות על הפרק הנוגע לגופי התחבורה. על כן מוטלת על כל הגופים הנוגעים בדבר החובה לוודא שגופי התחבורה והנמלים מפיקים את כל הלקחים הדרושים ונוקטים את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שאם תהיה חלילה מלחמה נוספת, הם יספקו כנדרש את השירותים החיוניים שבאחריותם.

לפעילותם של הנמלים, הרכבת והתחבורה הציבורית בעת חירום יש חשיבות רבה לכלכלה ולביטחון הלאומי. מן הראוי שבמשרד התחבורה יהיה גורם מתכלל אשר בידיו יהיו הסמכויות לתאם ולרכז את פעילותם בעת חירום. לשם כך יש לעגנן בחוק. על משרד התחבורה להתייחס לכל הצרכים באופן כולל ולהנחות את האחראים לשירותי התחבורה לפי צורכי האזרחים והמשק. כמו כן עליו לתת את הדעת על הפעילות הנדרשת מנותני השירותים לפי תרחישי הייחוס השונים.

לדעת משרד מבקר המדינה, בשל חשיבותם האסטרטגית של נמלי ישראל לכלכלתה ולביטחונה של המדינה על משרד התחבורה לקבוע בהקדם הסדרים שיאפשרו לנייד עובדים וציוד בין הנמלים במצבי חירום.

בד בבד עם תהליכי ההפרטה של קווי התחבורה הציבורית ועם תהליכי ההפרטה העתידית של נמלי ישראל וגופים דומים, על שר התחבורה ועל הנהלת משרדו לעשות להסדרת הפעלתם לטובת האינטרס החיוני של המדינה ולתת את הדעת על רמת השירות הנדרשת מהם במצבי חירום שונים גם לאחר הפרטתם.