חוות דעת: הגנה על חושפי מעשי שחיתות

​א. כללי

1. בפסק הדין בעניינו של אסף גרטי פסק כב' השופט אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, כדלקמן:

"בספר ויקרא פרק טז, כ"א-כ"ב, נאמר: 'וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת ֿ שְׁתֵּי יָדָו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת ֿכָּל ֿעֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת ֿכָּל ֿפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל ֿחַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל ֿרֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד ֿאִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה. וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת ֿ כָּל ֿעֲוֹנֹתָם אֶל ֿאֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת ֿהַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר'. נדמה בעינינו חושף השחיתויות דהיום ל'שעיר לעזאזל' דאז. מטרתו הינה לגלות ליקויים ובכך להביא למירוקם ולתיקונו של עולם. אולם לא אחת, הוא יוצא וידיו על ראשו, בבחינת אותו 'שעיר לעזאזל'".

נראה כי אין דברים הולמים יותר לפתוח בהם חוות דעת זו.

2. הגדרת המושג "שחיתות ציבורית" שנויה במחלוקת ומלומדים שונים העוסקים בנושא מגדירים אותה באופן שונה. המלומדים פרופ' פ' רדאי ופרופ' א' פרידמן מגדירים שחיתות כ"שימוש לרעה בכוח כלכלי או פוליטי לצורכי רווח ושלא כדין, בכל רמות הארגון החברתי".

3. אחרים, דוגמת המלומד ג'וזף מיון מגדירים שחיתות כסטייה מחובותיו הרשמיות של עובד ציבור, אם נבחר או התמנה, בשל אינטרס אישי הנוגע לעצמו, למשפחתו או לחוג ידידיו או הנעשית למטרת רווח כספי או שיפור מעמד, או הפרת תקנות האוסרות סוגים מסוימים של אינטרס אישי. הגדרה קצרה יותר של המושג הינה של המלומד דייויד ביילי ולפיה השחיתות היא מונח כללי המתאר אי-שימוש בסמכות משיקולים של רווח אישי.

על כל פנים, בעידן של שחיתות גואה חשוב לפעול למניעתה ולהוקעתה ולספק עידוד והגנה לכל המבקשים להילחם בה.

4. העובדים שנהוג לכנותם "חושפי שחיתויות" הם אלה המתריעים על מעשי שחיתות במקום עבודתם, דהיינו על פעילות בלתי-חוקית, בלתי-מוסרית או פסולה המתבצעת בתחום פיקוחו של מעבידם. חשיפת השחיתות נעשית באמצעות מסירת מידע לגורמים העשויים לפעול נגד התנהגות זו.

5. לדברי המלומדים פרופ' פ' רדאי ופרופ' א' פרידמן, השחיתות מכרסמת בערכי הנאמנות והסולידריות מבחינה תרבותית וחינוכית וגורמת לשחיקה במוטיבציה של הפרט לתרום לחברה. החשיבות שבחשיפת שחיתות ובהענקת גיבוי חברתי ומשפטי לחושפי מעשי השחיתות נובעת מן האיום הטבוע בתופעת השחיתות עצמה. ללא "מתריעים בשער" החושפים מעשי שחיתות, קשה יהיה להיאבק בנגע השחיתות.

6. הניסיון מלמד כי, לא אחת, בעת חשיפת מעשי שחיתות במקום העבודה, תחת שימת מעשי השחיתות עצמם במרכז תשומת הלב, הופך העובד, חושף מעשי השחיתות, למרכז ההתעניינות  והוא סובל מהתנכלויות, אשר לעתים מגיעות כדי פיטורים.

7. התרעה של עובדים על מעשי שחיתות במקום עבודתם לרוב אינה מתקבלת באהדה. לממונים על העובד חושף מעשי השחיתות, גם אם הם עצמם אינם מעורבים בשחיתות, אין עניין שהארגון יצטייר בעיני הציבור בגוונים שליליים . יתרה מכך, לעתים קרובות, הנהלת הארגון אינה מעוניינת להתעמת עם העובד או הממונה המושחת.

8. מעשיו של העובד שחשף את מעשי השחיתות, גם אם כל האשמותיו היו מוצדקות, מעוררים לא אחת את עוינותם של חבריו לעבודה, החוששים מפגיעה ב"זכויות" בלתי-רשמיות ואף בלתי-חוקיות שהם נהנים מהן . זאת ועוד, מאחר שארגונים רבים שמים דגש על נאמנות העובדים לארגון, הן ההנהלה והן העובדים רואים בחשיפת שחיתות משום "בגידה" באינטרסים של הארגון. בהתאמה - העובד שחשף את מעשי השחיתות נתפס כ"בוגד" וכ"מלשין": הוא מעמיד אינטרסים אחרים בראש מעייניו גם אם הם פוגעים בטובת המערכת, כפי שהיא נתפסת בעיני הנהלת הארגון ועובדיו, הוא פורץ את שרשרת הפיקוד, מרעיל את אווירת שיתוף הפעולה בארגון וממיר אותה באווירה של חשדנות. לפיכך ארגונים אלה מוצאים כי הדרך הראויה לטיפול בעובד שחשף את מעשי השחיתות היא נקיטת אמצעי ענישה נגדו .

9. המחוקק הישראלי ביקש ליתן מענה למצב בעייתי זה באמצעות מספר חיקוקים, שתכליתם להגן על העובד חושף מעשי השחיתות מפני פגיעה והתנכלות שמקורן בחשיפת מעשי השחיתות או המעשה הבלתי-תקין, ובהם:

א. סעיפים 45א-45ו לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן: "חוק מבקר המדינה" או "החוק").

ב. חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997.

ג. חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ב-1992, והתקנות שהותקנו מכוחו.

10. דא עקא, ניסיון העבר מלמד כי לבעיית ההתנכלות לחושפי מעשי השחיתות במקום עבודתם טרם נמצא מזור מלא. החקיקה והתמיכה הציבורית מצליחות להגן על המתריע רק לעתים נדירות, משום שאף אם הוכחו מעשי השחיתות שהתריע עליהם, רק לעתים רחוקות הוא מנצח במערכה. על אחת כמה וכמה קשה מצבו של מי שהתריע על מעשי שחיתות בתום לב אך לא הצליח להוכיח שטענותיו צודקות .

בחוות דעת זו נבקש ללמוד על האמצעים הראויים והנדרשים להגנה על עובדים שחשפו מעשי שחיתות או מעשים בלתי-ראויים אחרים במקום עבודתם ולבחון את ההגנה שנותנים להם שלושת החוקים האמורים, בשים דגש על חוק מבקר המדינה.