יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה

ב-21.11.07 החליטה ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה, בעקבות דיון שקיימה בנושא, לבקש ממבקר המדינה להכין, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] , חוות דעת בנושא התנהלות הממשלות באשר להעלאת שארית יהודי אתיופיה והפלשמורה לארץ. הוועדה החליטה: "אושרה הבקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע' 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא יישום החלטות הממשלה על העלאת שארית יהודי אתיופיה לארץ".

הוועדה הגישה בקשה זו בעקבות פניות של אנשי ציבור אליה ואל מבקר המדינה. כך, למשל בספטמבר 2007 שלחו אנשי ציבור, ובהם פרופ' א' קוטלר, לשעבר שר המשפטים של קנדה, מכתב למבקר המדינה שכותרתו "העלאת שארית יהודי אתיופיה - בקשה לפתיחה בחקירה", וביקשו שיבדוק את נושא העלאת בני הפלשמורה ארצה.

בסוף יוני 2003 הוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ  עתירה להוצאת צו המורה ליישם לאלתר את החלטת הממשלה מפברואר 2003 שבה נקבעו צעדים מעשיים להעלאתם של שארית יהודי אתיופיה לישראל (ראו להלן).

1. באתיופיה נמצא ריכוז של צאצאי יהודים המכונים פלשמורה, אשר אינם זכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן - חוק השבות), שכן בני משפחתם בדורות הקודמים התנצרו. המונח "פלשמורה" או "פלסמורה" (Falas Mura) משמעו ככל הנראה "פלאשים מומרים", דהיינו אלה מקרב יהודי אתיופיה שהמירו את דתם לנצרות. תהליך התנצרותם של בני הפלשמורה החל בסוף המאה התשע עשרה, בזמן התגברות פעילותם של מיסיונרים נוצרים באתיופיה, ונמשך במאה העשרים.

אמנם בני הפלשמורה פרשו מקהילת "ביתא ישראל" (קהילת יהודי אתיופיה) אך לא נקלטו באופן מלא בחברה הנוצרית: במשך שנים רבות נישאו רובם בינם לבין עצמם ולא התערבו בין הנוצרים האתיופים האחרים, אלא שברבות השנים החלו גם נישואים בין בני הפלשמורה ובין האוכלוסייה האתיופית הנוצרית.

2. המבצע הראשון להעלאת יהודי אתיופיה מ"ביתא ישראל" התקיים בשנת 1984 וכונה "מבצע משה", ובמסגרתו עלו במשך כחודש וחצי כ-6,700 מיהודי אתיופיה. בשנת 1991 התקיים המבצע השני להעלאת יהודי אתיופיה, "מבצע שלמה", ובמסגרתו עלו לישראל כ-15,000 איש בתוך 26 שעות. ההתלבטות אם להעלות לישראל את בני הפלשמורה התעוררה סמוך ל"מבצע שלמה". הבעיה המרכזית בסוגיית העלאתם של בני הפלשמורה לארץ הייתה הספק בעניין יהדותם, ומכאן הספק בעניין זכאותם לעלות לישראל, שכן הדבר עורר חשש שתיווצר פרצה שדרכה יעלו לארץ המוני לא יהודים.

3. בפועל עליית בני הפלשמורה לישראל החלה בשנת 1993 בהיקף מצומצם, מכוח החלטה מיוחדת של הממשלה להעלותם על בסיס איחוד משפחות, שלא על פי חוק השבות אלא על פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל), המסדיר עלייה לישראל של לא יהודים. על פי החלטה אחרת של הממשלה (החלטה 2230), שהתקבלה ב-25.6.97, עלו לישראל עד יוני 1998 כ-3,500 בני הפלשמורה שהמתינו במתחם באדיס אבבה מאז "מבצע שלמה". רובם המכריע של העולים מאתיופיה מאז ועד מועד הגשת חוות דעת זו הם מבני הפלשמורה. על פי נתונים שמסרה הסוכנות היהודית (להלן - הסוכנות), בשנים 1982-2008 עלו ארצה כ-82,500 עולים מאתיופיה.

4. הגופים העיקריים הפעילים באתיופיה אשר עוסקים בהעלאת הפלשמורה לישראל הם:

א.  שגרירות ישראל באדיס אבבה;    ב.  הסוכנות, המפעילה לשכות באדיס אבבה ובגונדר, אשר מופקדת על ההיבטים הלוגיסטיים של העלייה. הסוכנות משתפת פעולה עם השגרירות ומעלה ארצה את בני הפלשמורה על פי רשימות שמיות שמסר לה משרד הפנים ועל פי סדר עלייה שנקבע בתיאום עם משרדי הפנים וקליטת העלייה;    ג.  שני ארגונים יהודיים מארה"ב: NACOEJ  - ארגון המפעיל בגונדר מתחם שסביבו ובו היו מרוכזים במרס 2008 כ-8,700 בני אדם (לדברי הארגון); והג'וינט, המפעיל מרפאה בקרבת מקום; כמו כן יש לציין את פעולתם הציבורית בנדון של הרב מנחם ולדמן ושל מר דוד אפרתי.

לאחר שהתבקש מבקר המדינה לחוות דעתו בנדון הוא הקים צוות בראשותו, בהשתתפות מנהלים ועובדים בחטיבות המשרד המופקדות על הביקורת במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר שהעיקריים שבהם - משרדי ראש הממשלה, החוץ, הפנים וקליטת העלייה. ממשרדים אלה התקבלו מסמכים הנוגעים לנושא הביקורת. כמו כן קיים מבקר המדינה דיונים עם קשת רחבה של גורמים שיש בידם מידע על הנושא ולפיכך יש באפשרותם לשפוך אור על סוגיות שונות בעניין זה, ובהם הסוכנות, ארגון הג'וינט, וארגונים יהודים אמריקאים. כמו כן מבקר המדינה ושני מנהלי חטיבות במשרד העוסקים בנושא ביקרו באתיופיה במרס 2008 כדי לבחון מקרוב היבטים אחדים הנוגעים לעניין. הביקור התקיים בבירה אדיס אבבה, בעיר גונדר ובכפרי הסביבה, ובמסגרתו נפגשו המבקרים עם שגריר ישראל באתיופיה, עם נציג הסוכנות היהודית ועם בני פלשמורה הנמצאים במקום.