1. ב-2.3.05 התקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 6) (והארכת מועדים בבחירות מיוחדות - הוראת שעה), התשס"ה-2005. בתיקון הוכנסו שינויים בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), והוסדר, בין היתר, מתן מימון ממלכתי למתמודדים בבחירות מיוחדות לבחירת ראש רשות.
2. ב-17.10.06 התקיימו בחירות מיוחדות לראש המועצה האזורית עמק חפר. בבחירות אלה התמודדו שלושה מועמדים, משה אוזן, רני אידן ונחמיה גנות שזכאותם לקבלת מימון ממלכתי נקבעה לפי התיקון האמור לחוק. בבחירות אלה ניצח רני אידן.
3. במקביל להסדרת מימון ממלכתי מוטלות על המועמדים הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; אם הוצאות הבחירות שלהם וההכנסות שקיבלו היו בגבולות שהחוק קובע.
4. (א) בחוק נקבע, כי על המועמדים למסור למבקר המדינה את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מימון הבחירות ברשויות המקומיות (ניהול חשבונות), התשנ"ג-1993 (להלן - הנחיות מבקר המדינה).
(ב) ברשויות מקומיות שמספר בעלי הזכות לבחור בהן גדול מ-5,000 הוטל על המועמדים למנות רואי חשבון בעצמם ועל חשבונם.
(ג) מספר בעלי הזכות לבחור בעמק חפר גדול מ-5,000.
5. (א) דוח זה עוסק, כאמור, בשלושה מועמדים שהשתתפו בבחירות.
(ב) כל המועמדים מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה החשבון.
עיקרי הממצאים
6. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואי החשבון שבדקו את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של נציגי המועמדים שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
7. (א) לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) כל המועמדים ניהלו את מערכת חשבונותיהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוצאות
8. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהם של המועמדים לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות של שני מועמדים היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
(ג) המועמד משה אוזן לא היה זכאי למימון ממלכתי בתקופת הבחירות, מאחר שלא זכה במספר הקולות הכשרים המזכים במימון. בחוק אין התייחסות לדרך חישוב תקרת ההוצאות של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות אשר אינו זכאי למימון ממלכתי.
מבקר המדינה קבע בעבר, כי מועמד שאינו זכאי למימון ממלכתי ועמד בתקרת הוצאות של מועמד הזכאי לסכום המימון המינימלי (קרי מועמד שזכה בלא פחות מ-20% מהקולות הכשרים של בוחרים), יראו אותו כמי שהוצאות הבחירות שלו היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
(ד) המועמד משה אוזן, עמד בתקרת ההוצאות של מועמד הזכאי לסכום המימון המינימלי, ולפיכך קבעתי כי הוצאות הבחירות שלו היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
הכנסות
9. (א) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מיחיד. בין בחירות לבחירות סכום התרומה המרבי שמותר למועמד לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח. במקרה שהמועמד מסיים את תקופת הבחירות בגירעון ובהיעדר נתונים על מקור הכספים לכיסוי הגירעון, חלה החזקה אשר לפיה בגירעון עצמו יש משום תרומה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
(ב) ההכנסות של שני מועמדים היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
(ג) המועמד משה אוזן סיים את תקופת הבחירות בגירעון שהוא מימן. לגביו קבעתי, כי במימון עצמי של הגירעון בסכום גדול מן המותר יש משום תרומה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
(ד) בעניין זה יובאו דברי מבקר המדינה הקודם בדין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1998. באשר למימון הגירעון מכספו הפרטי של מועמד ברשימה (או של מספר מועמדים) בסכום גדול מסכום התרומה המותרת לפי החוק נאמרו שם הדברים האלה: "אפשרות זו פוגעת בעיקרון השוויון בבחירות. היא פותחת פתח למועמדים בעלי ממון לתכנן מסע בחירות לפי מידת עושרם, בהנחה שאם סכום המימון הממלכתי יהיה קטן מהצפוי, יהא בידם לממן את ההפרש מכיסם. הטענה כי אין לראות את כיסוי הגירעון בדרך זו כמתן 'תרומה', כיוון שאין אדם יכול 'לתרום לעצמו', ולפיכך לא חלה הגבלת סכום התרומה על פי החוק על מימון עצמי שכזה, אינה מתיישבת עם תכלית החוק".
(ה) כדי להבהיר את העניין וכדי למנוע מכשלות בעתיד מן הראוי שהמחוקק ייתן את דעתו לעניין המימון העצמי באמצעות הוספת הבהרה לחוק (בדומה להבהרה בסעיף קטן (ב2) לסעיף 16), שבה ייקבע כי לעניין התרומה המותרת אין הבדל בין תרומה מגורם חיצוני לסיעה או למועמד לבין מימון עצמי של המועמד, לרבות מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או לראש מועצה אזורית.
תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים
משה אוזן
המועמד לא זכאי למימון מאוצר המדינה בגלל שלא זכה במספר הקולות הכשרים המזכים במימון. על פי הדוח הכספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-92,246 ש"ח, והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב- 92,246 ש"ח.
כאמור, למועמד שאינו זכאי למימון ממלכתי, לא ניתן לחשב את תקרת ההוצאות. אולם מאחר שהוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות לא חרגו מתקרת ההוצאות המינימלית לגבי מועמד הזכאי למימון, אני קובע כי הוצאות הבחירות שלו היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
המועמד ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוא עצמו מימן כאמור את מערכת הבחירות, ולפיכך הכנסותיו חרגו מהגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
החוק אינו קובע סנקציה כספית בגין דוח לא חיובי כאשר המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי.
רני אידן
המועמד נבחר לעמוד בראשות המועצה האזורית, וזכאי למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח הכספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-726,303 ש"ח, והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב- 712,482 ש"ח.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הוא ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
נחמיה גנות
המועמד זכאי למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח הכספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-509,249 ש"ח, והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב- 509,572 ש"ח.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הוא ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
מיכה לינדנשטראוס
מבקר המדינה
18 ביוני 2007
ב' בתמוז התשס"ז