1. ב-2.3.05 התקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 6) (והארכת מועדים בבחירות מיוחדות - הוראת שעה), התשס"ה-2005. בתיקון הוכנסו שינויים בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג - 1993 (להלן - החוק), והוסדר, בין היתר, מתן מימון ממלכתי למתמודדים בבחירות מיוחדות לבחירת ראש רשות.
2. ב-17.4.07 התקיימו בחירות מיוחדות לראשי הרשויות המקומיות אור יהודה וקרית עקרון. בבחירות באור יהודה התמודדו ארבעה מועמדים: עופר בוזי, חנניה בנימינוב, דוד יוסף וליאת שוחט. בבחירות אלה ניצח דוד יוסף. בבחירות בקרית עקרון התמודדו שלושה מועמדים: יחזקאל דנין, אייל זלנה ואריק חדד. בבחירות אלה ניצח אריק חדד. זכאותם של מועמדים אלה לקבלת מימון ממלכתי נקבעה לפי התיקון האמור לחוק.
3. במקביל להסדרת מימון ממלכתי מוטלות על המועמדים הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; אם הוצאות הבחירות שלהם וההכנסות שקיבלו היו בגבולות שהחוק קובע.
4. (א) בחוק נקבע, כי על המועמדים למסור למבקר המדינה את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מימון הבחירות ברשויות המקומיות (ניהול חשבונות), התשנ"ג-1993 (להלן - הנחיות מבקר המדינה).
(ב) ברשויות מקומיות שמספר בעלי הזכות לבחור בהן גדול מ-5,000 הוטל על הסיעות והמועמדים למנות רואי חשבון בעצמם ועל חשבונם.
(ג) מספר בעלי הזכות לבחור באור יהודה ובקרית עקרון גדול מ- 5,000.
5. (א) דוח זה עוסק, כאמור, בשבעה מועמדים שהשתתפו בבחירות.
(ב) חמישה מועמדים מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה החשבון.
(ג) חרף פניות חוזרות ונשנות, לא מסרו המועמדים חנניה בנימינוב מאור יהודה ואייל זלנה מקרית עקרון למשרד מבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות. אשר על כן אין ניתן לקבוע האם המועמדים ניהלו את מערכת חשבונותיהם על פי הנחיות מבקר המדינה והאם הוצאותיהם והכנסותיהם היו בגבולות הקבועים בחוק. החוק קובע כי באין דין וחשבון חיובי של המבקר יורה השר כי יתרת המימון בסך 15% לא תשולם למועמד. מועמדים אלה לא היו זכאים למימון מאוצר המדינה ולא קיבלו מימון כזה ועל כן לסנקציה זו אין משמעות לגביהם. החוק אינו מטיל סנקציה אחרת במקרים אלה.
(ד) כבר הערתי בעבר, בדין וחשבון שפורסם בינואר 2006 על תוצאות ביקורת החשבונות של מועמדים שהשתתפו בבחירות מיוחדות לראש הרשות המקומית חדרה שהתקיימו במאי 2005, כי מן הראוי שמי שמעמיד עצמו לבחירה לתפקיד ציבורי, יפעל בהתאם לדרישות החוק, ובשקיפות מלאה וכי על המחוקק ליתן דעתו על סנקציה מתאימה במקרים מעין אלה.
עיקרי הממצאים
6. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואי החשבון שבדקו את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של נציגי המועמדים שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
7. (א) לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) כל המועמדים שמסרו דוחות, ניהלו את מערכת חשבונותיהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוצאות
8. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהם של המועמדים לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות של ארבעה מועמדים שקיבלו מימון ממלכתי, עופר בוזי ודוד יוסף מאור יהודה ויחזקאל דנין ואריק חדד מקרית עקרון, היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
(ג) המועמדת ליאת שוחט מאור יהודה, לא היתה זכאית למימון ממלכתי בתקופת הבחירות, מאחר שלא זכתה במספר הקולות הכשרים המזכים במימון. בחוק אין התייחסות לדרך חישוב תקרת ההוצאות של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות אשר אינו זכאי למימון ממלכתי.
מבקר המדינה קבע בעבר, כי מועמד שאינו זכאי למימון ממלכתי ועמד בתקרת הוצאות של מועמד הזכאי לסכום המימון המינימלי (קרי מועמד שזכה בלא פחות מ-20% מהקולות הכשרים של בוחרים), יראו אותו כמי שהוצאות הבחירות שלו היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
(ד) המועמדת ליאת שוחט עמדה בתקרת ההוצאות של מועמד הזכאי לסכום המימון המינימלי, ולפיכך קבעתי כי הוצאות הבחירות שלה היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
(ה) כאמור, המועמדים חנניה בנימינוב מאור יהודה ואייל זלנה מקרית עקרון לא מסרו למשרדי דוחות כספיים ועל כן לא ניתן לקבוע אם עמדו בתקרת ההוצאות ואם לאו.
הכנסות
9. (א) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מיחיד. בין בחירות לבחירות סכום התרומה המרבי שמותר למועמד לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח. במקרה שהמועמד מסיים את תקופת הבחירות בגירעון ובהיעדר נתונים על מקור הכספים לכיסוי הגירעון, חלה החזקה אשר לפיה בגירעון עצמו יש משום תרומה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
(ב) ההכנסות של המועמדים דוד יוסף מאור יהודה ואריק חדד מקרית עקרון היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
(ג) המועמדים עופר בוזי וליאת שוחט מאור יהודה ויחזקאל דנין מקרית עקרון סיימו את תקופת הבחירות בגירעון.
(ד) לגבי המועמדים עופר בוזי ויחזקאל דנין קיבלתי את הסבריהם בעניין כיסוי הגירעון באמצעות תרומות בגבולות המותר, ולכן קבעתי שהכנסותיהם היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק.
(ה) לגבי המועמדת ליאת שוחט קבעתי, כי במימון עצמי של הגירעון בסכום גדול מן המותר יש משום תרומה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
(ו) בעניין זה יובאו דברי מבקר המדינה הקודם - בדין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1998 - באשר למימון הגירעון מכספו הפרטי של מועמד ברשימה (או של מספר מועמדים) בסכום גדול מסכום התרומה המותרת לפי החוק; נאמרו שם הדברים האלה: "אפשרות זו פוגעת בעיקרון השוויון בבחירות. היא פותחת פתח למועמדים בעלי ממון לתכנן מסע בחירות לפי מידת עושרם, בהנחה שאם סכום המימון הממלכתי יהיה קטן מהצפוי, יהא בידם לממן את ההפרש מכיסם. הטענה כי אין לראות את כיסוי הגירעון בדרך זו כמתן 'תרומה', כיוון שאין אדם יכול 'לתרום לעצמו', ולפיכך לא חלה הגבלת סכום התרומה על פי החוק על מימון עצמי שכזה, אינה מתיישבת עם תכלית החוק".
(ז) לאחרונה הערתי בדין וחשבון שפורסם ביוני 2007 על תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים שהשתתפו בבחירות המיוחדות לראש הרשות המקומית מצפה רמון באוקטובר 2006, כי מן הראוי שהמחוקק ייתן את דעתו לעניין המימון העצמי באמצעות הוספת הבהרה לחוק (בדומה להבהרה בסעיף קטן (ב2) לסעיף 16), שבה ייקבע כי לעניין התרומה המותרת אין הבדל בין תרומה מגורם חיצוני לסיעה או למועמד לבין מימון עצמי של המועמד, לרבות מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או לראש מועצה אזורית.
תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים
אור יהודה
עופר בוזי
המועמד זכאי למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח כספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-355,515 ש"ח (מתוכם 40,500 ש"ח מתרומות) והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-375,096 ש"ח.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
גירעון המועמד בתקופת הבחירות, הסתכם ב-19,581 ש"ח. הסבריו של המועמד באשר לאופן כיסוי הגירעון הניחו את דעתי. לפיכך הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
הוא ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
חנניה בנימינוב
המועמד לא זכה במספר הקולות הכשרים המזכים במימון ולכן אינו זכאי למימון מאוצר המדינה. המועמד לא מסר כלל חשבונות ודוח כספי לתקופת הבחירות, חרף פניות חוזרות ונשנות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
החוק אינו קובע סנקציה כספית בגין דוח לא חיובי כאשר המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי.
דוד יוסף
המועמד נבחר לעמוד בראשות העיר, וזכאי למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח הכספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב- 609,706 ש"ח והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-712,628 ש"ח.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק.
הוא ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
לאחר הבחירות קיבל המועמד 85% מהמימון המגיע בסך 609,706 ש"ח. המימון המגיע בשיעור 100% הוא 717,301 ש"ח אולם כיון שהוצאותיו בפועל היו נמוכות יותר, הוא זכאי להשלמה רק עד גובה ההוצאות בפועל בסך 712,628 ש"ח.
ליאת שוחט
המועמדת לא זכתה במספר הקולות הכשרים המזכים במימון ולכן אינה זכאית למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח כספי שלה, לא היו לה הכנסות בתקופת הבחירות והוצאותיה בתקופת הבחירות הסתכמו ב-195,112 ש"ח.
כאמור, למועמדת שאינו זכאית למימון ממלכתי, לא ניתן לחשב את תקרת ההוצאות. אולם מאחר שהוצאות הבחירות של המועמדת בתקופת הבחירות לא חרגו מתקרת ההוצאות המינימלית לגבי מועמד הזכאי למימון, אני קובע כי הוצאות הבחירות שלה היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
היא ניהלה את חשבונותיה בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
גירעון המועמדת בתקופת הבחירות הסתכם ב-195,112 ש"ח. המועמדת עצמה מימנה את הגירעון ולפיכך הכנסותיה חרגו מהגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמדת בתקופת הבחירות.
החוק אינו קובע סנקציה כספית בגין דוח לא חיובי כאשר המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי.
קרית עקרון
יחזקאל דנין
המועמד זכאי למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח כספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-153,680 ש"ח והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב- 192,069 ש"ח.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
גירעון המועמד בתקופת הבחירות, הסתכם ב-38,389 ש"ח. הסבריו של המועמד באשר לאופן כיסוי הגירעון הניחו את דעתי. לפיכך הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
הוא ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
אייל זלנה
המועמד לא זכה במספר הקולות הכשרים המזכים במימון ולכן אינו זכאי למימון מאוצר המדינה. המועמד לא מסר כלל חשבונות ודוח כספי לתקופת הבחירות, חרף פניות חוזרות ונשנות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
החוק אינו קובע סנקציה כספית בגין דוח לא חיובי כאשר המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי.
אריק חדד
המועמד נבחר לעמוד בראשות המועצה, וזכאי למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח הכספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב- 181,427 ש"ח והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-209,977 ש"ח.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק.
הוא ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
לאחר הבחירות קיבל המועמד 85% מהמימון המגיע בסך 181,427 ש"ח. המימון המגיע בשיעור 100% הוא 213,444 ש"ח אולם כיון שהוצאותיו בפועל היו נמוכות יותר, הוא זכאי להשלמה רק עד גובה ההוצאות בפועל בסך 209,977 ש"ח.
בכבוד רב,
מיכה לינדנשטראוס, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
18 בדצמבר 2007
ט' בטבת התשס"ח