תחום שיפוטה של עיריית עכו (להלן - העירייה) משתרע על שטח של כ-12,600 דונם. בסוף שנת 2006 מנתה אוכלוסיית עכו כ-52,000 נפש - כשני שלישים יהודים והיתר מוסלמים ונוצרים.
בנובמבר 2003 נבחר מר שמעון לנקרי לראשות העירייה. מועצת העירייה מונה 17 חברים. ביולי 2004 מונה לעירייה חשב מלווה.
פעולות הביקורת
בחודשים מרס-יולי 2007 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות העירייה בנושא פיצויים שקיבלה העירייה בגין מקרקעין שהפקיעה רכבת ישראל בע"מ (להלן - רכבת ישראל), ופעולות להקמת אצטדיון כדורגל עירוני חדש. הביקורת נעשתה בכמה מחלקות בעירייה, ובדיקות השלמה נעשו בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) שבמשרד המשפטים, במינהל מקרקעי ישראל (להלן - ממ"י) ובמשרד הפנים - מינהל מחוז צפון, לשכת התכנון המחוזית.
עיקרי הממצאים
פיצויים בגין מקרקעין של העירייה שהופקעו
במהלך שנת 2006 קידמה רכבת ישראל שתי תכניות לפיתוח מסילת ברזל בתחומי העיר עכו: תכנית מפורטת ג/12042 להרחבת מסילת הברזל חיפה-נהריה בסמכות ועדה מחוזית, שפורסמה בספטמבר 2006 ותכנית ארצית לתשתית לאומית תת"ל 2/12: מסילת עכו-כרמיאל, שאושרה על ידי הממשלה בנובמבר 2006 ופורסמה בדצמבר 2006.
תוואי המסילה עכו-כרמיאל אמור לעבור במקרקעין שחלקם בבעלות העירייה וייעודם ספורט ונופש וחלקם בבעלות מדינת ישראל ובניהול ממ"י וגורמים פרטיים שממ"י החכיר להם קרקעות. חלק משטח זה משמש כמגרש כדורגל פעיל. תוואי המסילה השני, חיפה-נהריה, עובר אף הוא בחלקות שבבעלות העירייה, ועל חלק מהן מצוי מגרש כדורגל פעיל אחר. יוצא אפוא שתוואי המסילות אינו מאפשר את המשך הפעילות בשני מגרשי הכדורגל הפעילים היחידים של העירייה.
בהסתמך על פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, הוציא שר התחבורה ביוני 2004 ובדצמבר 2005 צווים להפקעת מקרקעין אלה, שחלקם בבעלות העירייה וחלקם בבעלות מדינת ישראל בניהול ממ"י וגורמים פרטיים שממ"י החכיר להם קרקעות. ההפקעות כללו גם את שטחי שני מגרשי הכדורגל האמורים.
באפריל 2006 נחתם הסכם בין רכבת ישראל לבין העירייה ובו נקבע כי רכבת ישראל תשלם לעירייה פיצוי בסך 17 מיליון ש"ח בגין הפקעת המקרקעין והפגיעה במגרשי הכדורגל. הפיצוי ישמש לבניית אצטדיון כדורגל ומגרש אימונים שהעירייה תקים.
נמצא כי העירייה לא קיימה דיון ממצה בשיתוף עם כל הגורמים הנוגעים בדבר לפני חתימת ההסכם עם רכבת ישראל, כדי לייעל את הליך קבלת ההחלטות ולהבטיח את זכויותיה בצורה המיטבית.
בעירייה נמצאה טיוטה של הערכת שמאי מקרקעין מפברואר 2005, שלפיה העלויות הצפויות של הקמת אצטדיון כדורגל המכיל כ-4,000 מושבים ושל העברת מגרש הכדורגל השני לאתר אחר נאמדות בכ-5.4 מיליון דולר. המסמך האמור, שהוגדר כטיוטה, התייחס לאומדן העלויות של הקמת אצטדיון חדש ולהוצאות הכרוכות בהעברת מגרש הכדורגל לאתר אחר; ברם המסמך אינו כולל הערכת שמאי בנוגע לקרקעות העירייה שהופקעו בהתחשב בשטחן, במיקומן ובייעודן בהתאם לתכנית המתאר המאושרת. לפיכך מסמך זה כשלעצמו אינו יכול לשמש בסיס מלא לקביעת הפיצוי המגיע לעירייה בגין המקרקעין שהופקעו.
בעניין קבלת הפיצויים הצהירה העירייה במסגרת ההסכם שחתמה עם הרכבת כי "המקרקעין נמצאים בחזקתה בבעלותה או בשליטתה". נמצא כי לעירייה אין זכויות על חלק מהמקרקעין שנכללו בהסכם עם רכבת ישראל, ואף על פי כן בעקבות ההפקעה וההסכם קיבלה העירייה פיצוי בגינם.
פרויקט הקמת אצטדיון כדורגל עירוני
לביצוע שלב א' של פרויקט הקמת אצטדיון כדורגל עירוני אישר הממונה על המחוז במשרד הפנים (להלן - הממונה על המחוז) לעירייה בספטמבר 2006 תקציב בלתי רגיל (להלן - תב"ר) בסך 4 מיליון ש"ח. סכום זה יועד לביצוע עבודות עפר ולשתילת דשא עבור מגרש הכדורגל. בנובמבר 2006 העבירה העירייה לאישור הממונה על המחוז תב"ר כולל להקמת האצטדיון בסך 17 מיליון ש"ח, אולם התב"ר לא אושר.
משרד הפנים התנה את אישור התב"ר בקבלת היתר בנייה שהוצאתו כרוכה בקיום תכנית בניין עיר (להלן - תב"ע) מפורטת ומאושרת, אולם עד מועד סיום הביקורת לא אישרו מוסדות התכנון את התב"ע שהכינה העירייה.
נמצא כי ביולי 2006 הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של העירייה (להלן - הוועדה המקומית) היתר לביצוע עבודות עפר ומשטח דשא למגרש הכדורגל, אף על פי שהתב"ע שחלה על השטח עדיין לא הופקדה, וממילא טרם פורסמה למתן תוקף. הוועדה המקומית פעלה בניגוד להוראות ולתקנות של חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כשנתנה היתר להקמת התשתית למגרש הכדורגל.