לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

ההיערכות בצה"ל למניעת שריפות ולכיבוין

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
בטיחות אש; כבאות והצלה

תקציר

רקע כללי

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה שבמטכ"ל (להלן - אט"ל) אחראי על תחום הבטיחות באש בצה"ל, למעט פעילות באפסניה ייעודית שאינה בסמכותו. קצין הלוגיסטיקה הראשי (להלן – קל"ר), הכפוף לראש אט"ל, הוא הסמכות המקצועית הראשית בצה"ל בתחום הכיבוי ובטיחות האש (למעט בתחומים ייעודיים שבאחריות הזרועות  ואגף המודיעין), לרבות חקירת דליקות. מפקדת הקל"ר (להלן - מקל"ר) פועלת למימוש אחריותה המטכ"לית לבטיחות באש באמצעות מדור הבטיחות באש.

לפי נתוני מקל"ר מאוגוסט 2015 וממאי 2016, היו בצה"ל משנת 2013 ועד שנת 2015 1,321 שריפות בחלוקה הבאה: שנת 2013 – 482; שנת 2014 – 390; ושנת 2015 – 449. לפי נתונים אלו, בשנת 2013 נפגעו מהשריפות 22 איש באופן קל; בשנת 2014 היה נפגע אחד באופן בינוני ושבעה נפגעים באופן קל; ובשנת 2015 נהרג חייל אחד ושני נפצע קשה; כמו כן, היה נפגע אחד באופן בינוני, ו-16 – באופן קל. החייל ההרוג והחייל הפצוע קשה נפגעו בבסיס "רמון" של חיל האוויר והחלל (להלן – חיל האוויר) בשריפה שנגרמה ביוני 2015 כאשר ניקו חדר באמצעות חומרי ניקוי . לפי נתוני מקל"ר, בשריפות שהיו בתקופה האמורה נגרם נזק כספי של כ-20 מיליוני ש"ח.

שריפות מהוות איום משמעותי על תפקוד צה"ל בעת שגרה. עקב התגברות איום נשק תלול מסלול, איום השריפות גם הוא יתגבר, דבר העלול להביא לשיבוש פעילות צה"ל בשעת חירום.

פעולות הביקורת

בחודשים דצמבר 2014 עד נובמבר 2015  בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות בצה"ל למניעת שריפות ולכיבוין בעת שגרה. נבדקו בעיקר: מיפוי הצרכים בתחום הבטיחות באש והמענה הניתן להם; החלת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012, בצה"ל; מצב הבטיחות באש במחנות ובמבנים חיוניים של צה"ל; חקירת דליקות על ידי מקל"ר; והטיפול בשריפות שגורם צה"ל בשטחי האימונים שלו.

הביקורת נערכה בצה"ל, במשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) וברשות הארצית לכבאות והצלה (להלן - הרשות הארצית לכב"ה). בדיקת השלמה נערכה ברשות הטבע והגנים הלאומיים (להלן - רט"ג).

הליקויים העיקריים

הפער בין הצרכים בתחום הבטיחות באש ובין המענה הניתן להם

מיפוי הצרכים בתחום הבטיחות באש בצה"ל והתכניות למתן מענה להם

1. אגף ההנדסה והבינוי שבמשהב"ט (להלן - אגף ההנדסה) פרסם במאי 2012 תוצאות של סקר תשתיות בטיחות באש שעשה בצה"ל (להלן - הסקר של אגף ההנדסה), ולפיו ההשקעה הנדרשת לתיקון הליקויים בתחום הבטיחות באש במחנות או במתקנים בצה"ל היא כ-1.3 מיליארד ש"ח. בביקורת עלה, כי הסקר של אגף ההנדסה אינו משקף את מלוא הצרכים לגבי ההשקעה הנדרשת בתשתיות הבטיחות באש בצה"ל. לפיכך, אין בידי הדרגים הבכירים בצה"ל ובמשהב"ט תמונת מצב מלאה בדבר הפערים הקיימים בנושא הבטיחות באש בצה"ל, כדי לצמצם את הסיכונים הנובעים מפערים אלה.

2. מקל"ר גיבשה בשנת 2012 תכנית למתן מענה לצרכים בתחום בטיחות האש בצה"ל שהסתכמה בכ-1.7 מיליארד ש"ח במשך 15 שנים. סגן הרמטכ"ל קבע באוגוסט 2012 כי התקציב למניעת אש יהיה 200 מיליון ש"ח לחמש שנים. לדעתה המקצועית של הרשות הארצית לכב"ה, הקצאה תקציבית זאת תוביל לטיפול איטי מדי בפערים הניכרים הקיימים בתחום הבטיחות באש הקיימים בצה"ל. במצב זה בולט הפער בין ההשקעה הנדרשת לביטול הפערים בתחום בטיחות האש, או לפחות לצמצומם המשמעותי, ובין ההשקעה שקבע צה"ל.

ליקויים בבקרה של מקל"ר אחר מימוש החלטות סגן הרמטכ"ל בתחום הבטיחות באש

תהליך הבקרה של מקל"ר אחר מימוש מספר החלטות מרכזיות בתחום הבטיחות באש שקיבל סגן הרמטכ"ל בשנים 2011 ו-2012, היה לקוי, ובמקל"ר לא היה מידע אם החלטות אלה מומשו. כך למשל, במקל"ר ובחטיבת המבצעים שבאמ"ץ לא היה מידע אילו יחידות קיימו את ההחלטה בדבר חבירה בין יחידות צה"ל ובין תחנות לכיבוי אש של הרשות הארצית לכב"ה.

אי-החלת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012, על צה"ל

במועד סיום הביקורת, נובמבר 2015, כשלוש שנים לאחר אישור חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012 (להלן - חוק הרשות הארצית לכב"ה), קיימים עדיין חילוקי דעות בין משהב"ט ובין הרשות הארצית לכב"ה בנוגע לתוכנו של הנוהל המשותף על אופן יישום ההוראות של חוק הרשות הארצית לכב"ה בצה"ל, כך שלמעשה חוק הרשות הארצית לכב"ה טרם חל על צה"ל. במצב זה הרשות הארצית לכב"ה אינה פועלת בצה"ל כמנחה מקצועי בתחום הבטיחות באש, הן בכל הנוגע להוראות הנדרשות בתחום זה והן בכל הנוגע להפעלת פיקוח מקצועי ביחידות צה"ל ובמתקניו בתחום הבטיחות באש.

מצב הבטיחות באש ביחידות צה"ל

ליקויים בתחום הבטיחות באש בבסיסי מרכז תחמושת

בשני בסיסי מרכז תחמושת (להלן - מרת"ח) שנבדקו בביקורת נמצאו ליקויים המהווים סיכון חמור בתחום הבטיחות באש ועלולים לגרום לשריפות או לעכב את כיבוין. כך למשל, בשני הבסיסים אין ברזי כיבוי אש (להלן - הידרנטים) ליד מחסני תחמושת רבים. צנרת המים באחד מהבסיסים ישנה מאוד, ולכן נרתעים בבסיס מהפעלת לחץ מים חזק מחשש שהדבר יגרום לפיצוץ הצנרת. בחלק מההידרנטים הקיימים בבסיס זה אין לחצי מים מספקים. בשטח הבסיס יש כ-86 עמודי חשמל פעילים שאינם יציבים, ונוטים ליפול, בין היתר, כיוון שהעץ שממנו הם בנויים נרקב במשך השנים. תמונת מצב זאת יכולה להוביל לסיכון בעת שריפה בשני בסיסים אלה ולהתפתחות שריפות בבסיס.

ליקויים בתחום הבטיחות באש בבסיסים ובמבנים בחיל האוויר

בחיל האוויר אין מידע מרוכז לגבי האמצעים הקיימים לגילוי ולכיבוי אש בכלל המבנים התת-קרקעיים והגבוהים שבמחנותיו. מנתונים שהכין חיל האוויר ביולי 2015 לבקשת משרד מבקר המדינה לגבי 45 מבנים כאלה, שכולם מבצעיים, עולה, כי ב-14 מהם (כ–31%), בתוכם חמישה מגדלי פיקוח, אין מערכת לכיבוי אש. באחד ממגדלי פיקוח אלה בבסיס חיל האוויר במרכז הארץ נמצא, כי במקרה שריפה במגדל הפיקוח החיילים הנמצאים בקומה החמישית אינם יכולים למלט את עצמם כיוון שאין סולם למילוט מהקומה החמישית לרביעית. בעקבות הביקורת טיפל הבסיס בתיקון הליקוי. בביקורת של משרד מבקר המדינה ביחידת בקרה אווירית בדרום הארץ הועלו ליקויים בתחום הבטיחות באש, וביניהם: אין מערכת לכיבוי אש, ואין מענה אוטומטי לכיבוי אש בבונקר המבצעי; אין מערכת לשחרור עשן בבונקר זה; וחסרים מטפי כיבוי אש.

ליקויים בבטיחות באש במוצב הפיקוד של מפקדת פיקוד הצפון ובמוצב הפיקוד העליון במטכ"ל

1. בסיכום ביקורת בתחום הבטיחות באש במוצב הפיקוד של פיקוד הצפון (להלן – פצ"ן) מדצמבר 2014 קבעה הרשות הארצית לכב"ה, כי המבנה מהווה סכנת חיים מיידית לנמצאים בו, ויש לתת פתרון מיידי להצלת חיים במצב אמת. כמו כן פורטו סידורי הבטיחות באש הנדרשים במוצב הפיקוד של פצ"ן, בחלוקה לכאלה שהם לביצוע מיידי ולכאלה שאינם נדרשים מיידית. נמצא, כי מפקדת פצ"ן ואגף ההנדסה החלו אמנם לטפל בליקויים שנמצאו, אולם במועד סיום הביקורת, כחלוף כשנה מאז הביקורת של הרשות הארצית לכב"ה, טרם נעשו סידורי הבטיחות באש העיקריים הנדרשים לביצוע מיידי.

2. בבדיקה של משרד מבקר המדינה במוצב הפיקוד העליון במטכ"ל נמצא כי במשך שנים רבות לא קיבלו נציגי מוצב הפיקוד העליון כל הדרכה ומענה מקצועיים לגבי הבטיחות באש במוצב, ובכלל זה גם לגבי כיבוי שריפות בו; לא ניתן להפעיל במוצב כיבוי באמצעות ספרינקלרים , וקיימות מערכות לכיבוי אש רק בארונות החשמל; ממונה הבטיחות של המוצב, שהוא גם ממונה במשך שנים רבות על תחום הבטיחות באש במבנה זה, קיבל הכשרה מקצועית בנושא הבטיחות באש רק בעקבות הביקורת של משרד מבקר המדינה.

הטיפול בשריפות שגורם צה"ל בשטחי אימונים שלו

בעלי תפקידים בכירים ברט"ג הצביעו בפני נציגי משרד מבקר המדינה על שריפות שגורמות יחידות צה"ל בשטחי האימונים של הצבא, אשר גורמות לעתים נזק רב לשמורות טבע וגנים לאומיים, שחלקם נמצאים בתוך שטחי האימונים. נמצא, כי במחלקת אימונים שבזרוע לבניין הכוח ביבשה (להלן - זרוע היבשה), הממונה והאחראית מטעם צה"ל על כל שטחי האימונים שלו, אין מידע על השריפות שהיו בשטחי האש, והיא לא חקרה את הנסיבות שבעטיין נגרמו השריפות שהיו בשטחי אש כדי להפיק מהן לקחים לעתיד. גם מקל"ר לא חקרה אף לא אחת מהשריפות בשטח אש בשנים 2013 -2015 (עד תחילת אוגוסט 2015).

ההמלצות העיקריות

1. על ראש אט"ל להציג לסגן הרמטכ"ל את תמונת המצב ואת הפערים בתחום בטיחות האש בצה"ל, כדי לבחון מחדש את המענה התקציבי לסגירת הפערים בתחום זה. בחינה כזאת ראוי שתתבסס על סקר עדכני, כולל מיפוי כל הצרכים בתחום הבטיחות באש לפי סדר עדיפויות שיכוון את ההשקעה התקציבית הנדרשת.

2. על קל"ר לבחון בהקדם אם החלטות בתחום הבטיחות באש שקבע סגן הרמטכ"ל בשנים 2011 ו-2012 מומשו, ולפי הצורך עליו להעלות את הנושא, באמצעות אט"ל, לדיון נוסף בראשות סגן הרמטכ"ל.

3. על הרשות הארצית לכב"ה בשיתוף משהב"ט לסכם את הנוהל המשותף שיאפשר את החלת הוראות חוק הרשות הארצית לכב"ה בצה"ל בהקדם, ולהביאו לאישורם של השר לביטחון הפנים ושל שר הביטחון.

4. ראוי שאט"ל ינחה את מרת"ח ליזום בדיקה של הרשות הארצית לכב"ה בבסיסי מרת"ח, שבה תבוצע הערכה מקצועית לגבי כל המרכיבים של סיכוני האש בבסיסי מרת"ח. על בסיס בדיקה זו יכין מרת"ח, בשיתוף הרשות הארצית לכב"ה, תכנית עבודה למתן מענה לסיכונים אלה.

5. על חיל האוויר לטפל בדחיפות בליקויים הקיימים בתחום הבטיחות באש במקומות שבהם יש סיכון חיים עקב ליקויים אלה. כמו כן, על אגף ההנדסה במשהב"ט, בשיתוף עם חיל האוויר, למפות בדחיפות את הצרכים באמצעים לגילוי אש ובאמצעים לכיבוי אש במבנים הקיימים בחיל האוויר, בדגש על המבנים בעלי חשיבות מבצעית רבה. לפי תוצאות המיפוי, על חיל האוויר להכין תכנית עבודה להיערכות בסיסיו בתחום הבטיחות באש.

6. א.  על מפקדת פצ"ן לטפל בליקויי הבטיחות באש שהעלתה הרשות הארצית לכב"ה במוצב הפיקוד של פצ"ן. בשלב הראשון עליה לתת מענה לליקויים הדורשים מענה מיידי, ולאחר מכן לטפל בשאר הליקויים.

 ב.  על אגף ההנדסה במשהב"ט לקיים בהקדם סקר בתחום הבטיחות באש במוצב הפיקוד העליון במטכ"ל. על בסיס ממצאי סקר זה, על חטיבת המבצעים שבאמ"ץ להכין תכנית עבודה להסרת הליקויים בתחום הבטיחות באש, שתאפשר הפעלתו המבצעית ובטיחות לאנשים השוהים בו גם אם תפרוץ בו שריפה.

7. על זרוע היבשה בשיתוף מקל"ר לחקור את השריפות בשטחי האימונים ולהפיק מהן את הלקחים הנדרשים, ברמה המערכתית וברמה האישית, כדי להקטין משמעותית את היקפן, ולמנוע נזקים לשמורות הטבע ולערכי הטבע.

סיכום

שריפות במבנים ובמחנות של צה"ל עלולות לגרום לסיכון חיי אדם, לנזק לרכוש ולסביבה, ולשבש את רציפות תפקודן של יחידותיו ואת כוננותו המבצעית ופעילותו בעת שגרה. בשלוש השנים האחרונות נגרמו בצה"ל מאות שריפות, בכל שנה בדרגות חומרה שונות, אשר גרמו לנפגעים ולנזק של מיליוני ש"ח לרכוש. לטיפול במניעת שריפות יש חשיבות רבה, בין היתר, בשל אי-הוודאות של פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם לנפש, לרכוש ולסביבה.

על אף שהמודעות בצה"ל לנושא ההיערכות למניעת שריפות ולכיבוין גברה בעקבות השריפה הקשה בכרמל בשנת 2010, ונעשות פעילויות שונות כדי לשפר את תחום הבטיחות באש בצה"ל, עדיין נמצאו בביקורת ליקויים רבים בתחום זה, חלקם משמעותיים, לרבות ליקויי בטיחות בחשמל המהווים סכנת חיים. בולט הפער המשמעותי בין היקף ההשקעה הנדרשת לביטול הפערים הקיימים בצה"ל בתחום הבטיחות באש, או לפחות לצמצומם המשמעותי, ובין התקציב שקבע צה"ל, כדי לטפל בפערים אלה. נוכח עמדת הרשות הארצית לכב"ה, ולפיה הטיפול של צה"ל בפערים הניכרים הקיימים בתחום הבטיחות באש בצה"ל הוא איטי מדי ביחס לסיכון הטמון בהם, ראוי לדעת משרד מבקר המדינה, שהפערים והצרכים בתחום זה יועלו לדיון בראשות סגן הרמטכ"ל ואף יובאו לידיעת הרמטכ"ל. זאת, כדי לתת להם מענה לפי סדר עדיפויות שייקבע.

נוכח הפערים הניכרים הקיימים בצה"ל בין הצרכים בתחום הבטיחות באש ובין המענה הניתן להם, יש חשיבות רבה למתן פתרון מיידי לכיבוי שריפות במחנות צה"ל על ידי תחנות כיבוי אש של הרשות הארצית לכב"ה. על קל"ר בשיתוף חטיבת המבצעים שבאמ"ץ לוודא שהנחיות של חטיבת המבצעים משנת 2013 בעניין החבירה של תחנות לכיבוי אש של הרשות הארצית לכב"ה למחנות צה"ל שבמרחבן במקרה של שריפה אכן מומשו, ומחנות צה"ל השונים הכינו מתכונת לחבירה לתחנות כיבוי אש במרחבן לצורך כיבוין של שריפות.

תחום הבטיחות באש הוא תחום מקצועי שעליו מופקדת הרשות הארצית לכב"ה. לפיכך, להחלת חוק הרשות הארצית לכב"ה על צה"ל יש חשיבות רבה בכך שתתאפשר הנחיה מקצועית ופיקוח של הרשות הארצית לכב"ה בתחום הבטיחות באש בצה"ל. על הרשות הארצית לכב"ה בשיתוף משהב"ט לסיים את הכנת הנוהל בדבר אופן החלת חוק הרשות הארצית לכב"ה על צה"ל בתוך זמן קצוב, ולהביאו לאישורם של השר לביטחון הפנים ושל שר הביטחון.