היבטים במניעת זיהום של מקורות המים - הרשות הממשלתית למים ולביוב

רקע כללי

זיהום והמלחה של מקורות מים טבעיים נובעים הן מגורמים טבעיים, כמו גופי מים מליחים  הנמצאים באקוויפרים , והן מגורמים מלאכותיים שיוצרים בני האדם, ובהם שאיבת יתר שמביאה לירידת מפלס מי התהום ולחדירה מוגברת של מי ים אל האקוויפרים אשר להם מוצאי ניקוז לים, זיהום תעשייתי והשקיה במי קולחים  אשר איכותם אינה עומדת בתקנות הנדרשות והם מחלחלים לתוך האקוויפרים.

במרץ 2010 פרסמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט (בדימ') פרופ' דן ביין (להלן - ועדת ביין)  דוח בנושא ניהול משק המים בישראל. ההמלצות העיקריות של הדוח היו בין היתר השלמת תכנית אב למשק המים לטווח ארוך לאלתר; חיזוק מערך האכיפה; קביעת כמות ההפקה ממקורות המים הטבעיים, כך שתהיה הפקה בת-קיימה . באוקטובר 2010 החליטה הממשלה  לאמץ את עיקרי המלצות ועדת ביין, ובכלל זה עקרונות לניהול מאוזן של משק המים בישראל ו"שמירה על מקורות המים הטבעיים מפני השחתה וזיהום".

מנתונים שפרסם אגף איכות המים ברשות הממשלתית למים ולביוב בדצמבר 2014 עולה כי בשנים 2013-2000 נסגרו בגלל זיהום והמלחה כ-199 קידוחי מי שתייה, שהם כ-20% מהקידוחים שהיו קיימים באותה עת; כ-32% מ-199 הקידוחים הללו נסגרו בשל זיהום תעשייתי. עוד עולה מהנתונים כי באקוויפר החוף היקף מי התהום המזוהמים הוא כ-1.7 מיליארד מ"ק  מתוך האוגר.

פעולות הביקורת

בחודשים ספטמבר 2014 עד ינואר 2015 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול של רשות המים בשיקום מקורות המים בישראל. בביקורת נבדקו הנושאים הבאים: תפעול האקוויפרים, אסדרה, סדרי פיקוח ובקרה על מצב האקוויפרים והשימוש במי קולחים. נוסף על כך נעשה מעקב חלקי אחר ממצאי ביקורת שפרסם משרד מבקר המדינה בדוח שנתי 56ב בשנת 2006 . הביקורת נעשתה ברשות הממשלתית למים ולביוב (להלן - רשות המים). בדיקות השלמה נעשו במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן - משרד התשתיות), במשרד להגנת הסביבה (להלן - המשרד להגנ"ס) ובמשרד המשפטים. דוח זה לא עוסק בטיפול בזיהום מקורות מים על ידי מתקנים של מערכת הביטחון.

הליקויים העיקריים

הכנת תכנית אב למשק המים

רשות המים טרם סיימה להכין את מסמך היישום של תכנית האב למשק המים לטווח ארוך, שהוא חלק חשוב בתכנית האב, ולמותר לציין כי משרד התשתיות לא הגיש לאישור הממשלה את תכנית האב למשק המים. ליקוי זה, שהעלה מבקר המדינה כבר בדוח שנתי 63א שפורסם ב-2012 , טרם תוקן.

הליכי חקיקה וחקיקת משנה

עד מועד סיום הביקורת הנוכחית, ינואר 2015 (להלן - מועד סיום הביקורת), המשרד להגנ"ס טרם התקין תקנות למניעת זיהום מים מחוות מכלי דלק שהטיפול בהן התחיל כבר במאי 2002. להשלמת תהליך חקיקת המשנה למניעת זיהום מים מחוות מיכלים יש חשיבות רבה נוכח הסכנות הטמונות מזיהום מי התהום מדלק ומתוצרי לוואי, ובהם פסילת כמות מים גדולה של מי תהום וסכנות בריאותיות לציבור, ונוכח נפחי האחסון הגדולים של דלק הקיימים במדינת ישראל. כמו כן, טרם הסתיים הטיפול של הגורמים הממשלתיים בהצעת חוק למניעת זיהום קרקעות ושיקומן, שהתחיל כבר בנובמבר 2008.

אי-קביעת כללים בעניין גבולות ההפקה של המאגרים

מועצת רשות המים טרם קבעה כללים בעניין גבולות ההפקה של המאגרים, ובכלל זה קווים אדומים עבור כל מאגרי המים הטבעיים של מדינת ישראל, כנדרש על פי המלצות ועדת ביין והחלטת הממשלה מאוקטובר 2010.

שיקום האוגר

עד מועד סיום הביקורת לא קבעה רשות המים סדרי עדיפויות ולוחות זמנים ליישום המלצות הדוח, שהכין הצוות שהקימה רשות המים לשיקום האוגר הטבעי.

אי עמידה בתקנות איכות קולחים

איכות מי הקולחים שמשתמשים בהם להשקיה חקלאית ללא מגבלות אינה תמיד עומדת בדרישות תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010 (להלן - תקנות איכות קולחים), משום שרוב מכוני טיהור השפכים (להלן - המט"שים) אינם מטפלים בשפכים ברמת הטיפול השלישונית , כנדרש על פי תקנות איכות קולחים.

ההמלצות העיקריות

1. לקביעת תכנית אב למשק המים לטווח ארוך (להלן - תכנית האב) יש חשיבות רבה בשל היותה בסיס ומסגרת לאסדרה וניהול משק המים בכלל, ולקביעת פעולות למניעת זיהום מקורות המים בפרט. על רשות המים להשלים את הכנת מסמך היישום של תכנית האב, ועל משרד התשתיות לפעול במשותף עם רשות המים כדי להגיש את תכנית האב לדיון ולאישור בממשלה.

2. על מועצת רשות המים לקבוע בכללים את גבולות ההפקה מכל מאגרי המים הטבעיים בישראל, ובהם קווים אדומים, כנדרש על פי המלצות ועדת ביין שפורסמו כבר במרץ 2010 ושאושרו בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010. מן הראוי כי גבולות הפקה אלה ישמשו את רשות המים בין היתר בהליך קבלת ההחלטות לגבי כמות המים המותפלים הנרכשת בכלל, ולשיקום האקוויפרים בפרט.

3. על המשרד להגנ"ס, רשות המים ומשרד המשפטים לפעול כדי להשלים בהקדם את הטיפול בהצעת החוק למניעת זיהום קרקעות, אשר החל כבר בשנת 2008. על המשרד להגנ"ס לפעול נמרצות וללא דיחוי להשלמת התקנתן של תקנות חוות מכלים לאחסון דלקים.

4. על משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים לפעול בשיתוף פעולה להגברת האכיפה של הוראות תקנות איכות קולחים על יצרני שפכים ומפעילים ולוודא כי איכותם של שפכים מטוהרים ומי קולחים לצורך השקיה ולכל שימוש אחר, תעמוד בהוראות תקנות אלה. זאת לשם מניעת זיהום של מקורות המים ממי קולחים.

סיכום

נוכח חשיבותם הרבה של מקורות המים הטבעיים, הטיפול במניעת זיהום מקורות המים הטבעיים ובשיקומם צריך להיעשות בראייה בת-קיימה. על מועצת רשות המים להשלים את הכנת תכנית האב ולקבוע בכללים את גבולות ההפקה מהמאגרים. תפעול מקורות המים הטבעיים צריך להיעשות בהתאם לגבולות ההפקה שנקבעו בהם על מנת למנוע את הפגיעה בהם וכדי לדאוג לשיקומם בטווח הארוך. על רשות המים לקבוע סדרי עדיפויות ולוח זמנים ליישום המלצות דוח הצוות לשיקום האוגר הטבעי ולקבוע מנגנונים לפיקוח על ביצועם.

חלק מן הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בדוחות קודמים, טרם תוקנו. לדוגמה, טרם הותקנו תקנות למניעת זיהום מים מחוות מכלי דלק, שחשיבותן למניעת זיהום מקורות המים רבה ושהטיפול בהן התחיל כבר במאי 2002. כמו כן, טרם הסתיים הטיפול של הגורמים הממשלתיים בהצעת חוק למניעת זיהום קרקעות ושיקומן, שהתחיל כבר בנובמבר 2008. זאת, למרות החשיבות הרבה של האסדרה המוצעת בתקנות ובהצעת החוק האמורות לעיל. עוד נמצא כי טרם הושלם תהליך שדרוג המט"שים לצורך עמידתם בדרישות תקנות איכות הקולחים. על רשות המים, המשרד להגנ"ס ומשרד הבריאות לפעול אפוא בשיתוף פעולה וללא דיחוי לתיקון הליקויים.

רשות המים והמשרד להגנת הסביבה עשו פעולות מבורכות לקידום הטיפול במניעת זיהום מאגרי המים הטבעיים אך עדיין יש צורך בפעולות נוספות לשיקום ולשמירה על מאגרי המים הטבעיים. במסגרת פעולות אלה יש לאזן בין היקף המים המותפלים שיירכשו לבין היקף המים שיופקו ממאגרי המים הטבעיים על מנת להבטיח מגוון מקורות לאספקת מים לאזרחי המדינה בטווח הארוך.