כללי
1. ב-5.8.08 התקיימו בחירות לראשות המועצות האזוריות אל-בטוף ובוסתאן אל-מרג'. בבחירות לראשות המועצה האזורית אל-בטוף התמודדו חמישה מועמדים: חמד חוג'ירי, כאמל פלאח, פייסל קיים, ראפע רחאל, ריאד חטיב. בבחירות אלה ניצח ריאד חטיב. בבחירות לראשות המועצה האזורית בוסתאן אל-מרג' התמודדו ארבעה מועמדים: עבד אלכרים זועבי, פאיז זועבי, סובחי זועבי, אחמד זועבי. בבחירות אלה ניצח אחמד זועבי.
2. לפי סעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן – החוק), על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר משמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים שהשתתפו בבחירות.
3. בחוק נקבע, כי על המועמדים למסור למבקר המדינה את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
4. במועצות אזוריות שמספר בעלי זכות הבחירה בהן אינו עולה על 5,000 – על מבקר המדינה למנות רואי חשבון לבקר את חשבונותיהם של המועמדים בהן. שכרם של רואי חשבון אלה משולם מאוצר המדינה. מספר בעלי זכות הבחירה בכל אחת משתי המועצות האזוריות האמורות אינו עולה על 5,000. לפיכך מיניתי רואה חשבון לביקורת חשבונותיהם של תשעת המועמדים באותן מועצות אזוריות.
5. מועמדים לראש מועצה אזורית זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם, על פי הוראות החוק.
6. במקביל להסדרת מימון ממלכתי מוטלות על המועמדים הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מימון הבחירות ברשויות המקומיות (ניהול חשבונות), התשנ"ג-1993 (להלן-הנחיות מבקר המדינה) ואם הוצאות הבחירות שלהם וההכנסות שקיבלו היו בגבולות שהחוק קובע.
7. בדוח זה מפורטות תוצאות ביקורת החשבונות של תשעת המועמדים שהשתתפו בבחירות בשתי המועצות האזוריות האמורות.
8. שלושה מועמדים: פייסל קיים מאל-בטוף, פאיז זועבי וסובחי זועבי מבוסתאן אל-מרג' הגישו למבקר המדינה תצהירים שלא היו להם הכנסות והוצאות בתקופת הבחירות. דוח זה עוסק אפוא בששת המועמדים האחרים שהשתתפו בבחירות.
עיקרי הממצאים
9. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואה החשבון שבדק את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של נציגי המועמדים שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
10. (א) לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) שלושה מועמדים: כאמל פלאח וראפע רחאל מאל-בטוף ועבד אלכרים זועבי מבוסתאן אל-מרג' ניהלו את מערכת חשבונותיהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ג) שלושת המועמדים האחרים: חמד חוג'ירי וריאד חטיב מאל-בטוף, ואחמד זועבי מבוסתאן אל-מרג' לא ניהלו את מערכת חשבונותיהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוצאות
11. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהם של המועמדים לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות של ששת המועמדים היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
הכנסות
12. (א) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מיחיד. בין בחירות לבחירות סכום התרומה המרבי שמותר למועמד לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח. כפי שנקבע כבר בעבר בדוחות מבקר המדינה, במקרה שהמועמד מסיים את תקופת הבחירות בגירעון ובהיעדר נתונים על מקור הכספים לכיסוי הגירעון, חלה החזקה אשר לפיה בגירעון עצמו יש משום תרומה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
(ב) ההכנסות של חמישה מועמדים היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
(ג) המועמד עבד אלכרים זועבי סיים את תקופת הבחירות (על פי הדוח הכספי שלו, הכולל הכנסות מימון ממלכתי בשיעור של 85%) בגירעון של 43,210 ש"ח. בהנחה של מימון מאוצר המדינה בשיעור 100%, יסתכם הגרעון לפחות ב- 30,164 ש"ח. למרות פניות של נציגי משרדי בעניין זה, המועמד לא פירט כיצד בכוונתו לממן את הגרעון. בהיעדר מידע לגבי מקורות מימון הגירעון, תחול החזקה שבגירעון עצמו יש משום תרומה, בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים
(1) מועצה אזורית אל-בטוף
חמד חוגירי
המועמד זכה בבחירות במספר הקולות הכשרים המזכים במימון מאוצר המדינה אולם אינו זכאי למימון משום שלא הגיש את הבקשה לקבלתו במועדים שנקבעו בחוק. על פי הדוח הכספי שלו, לא היו לו הכנסות בתקופת הבחירות, והוצאותיו הסתכמו ב- 48,831 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שהמועמד לא ניהל חשבון בנק שיוחד לבחירות; בחשבונות המועמד נרשמו הוצאות בסך 10,765 ש"ח מבלי שנעשו התקשרויות בכתב; בחשבונות המועמד נרשמו הוצאות פרסומים בעיתון בסכום של 25,000 ש"ח בלא שניהל תיק ובו קטעי פרסומים בעיתון, כנדרש על פי ההנחיות.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הגירעון של המועמד לתקופת הבחירות הסתכם ב-48,831 ש"ח. בהעדר הסבר על המקורות לכיסוי הגירעון חלה החזקה אשר לפיה בגירעון עצמו יש משום תרומה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
כאמור המועמד אינו זכאי למימון מאוצר המדינה. החוק אינו קובע סנקציה כספית בגין דוח לא חיובי.
כאמל פלאח
המועמד לא זכאי למימון מאוצר המדינה בגלל שלא זכה במספר הקולות הכשרים המזכים במימון. על פי הדוח הכספי שלו, לא היו לו הכנסות בתקופת הבחירות, והוצאותיו באותה עת הסתכמו ב- 1,270 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
בהתאם להוראות החוק, למועמד שאינו זכאי למימון ממלכתי, לא ניתן לקבוע את תקרת ההוצאות. אולם מאחר שהוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות לא חרגו מתקרת ההוצאות המותרת למועמד הזכאי לרמה המינימלית של מימון המדינה להוצאותיו לבחירות, אני קובע כי הוצאות הבחירות שלו היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
פייסל קיים
המועמד הגיש למבקר המדינה תצהיר, לפיו לא היו לו הכנסות והוצאות.
לפיכך יש לראות את הדוח בעניינו כדוח חיובי.
ראפע רחאל
המועמד לא זכאי למימון מאוצר המדינה בגלל שלא זכה במספר הקולות הכשרים המזכים במימון. על פי הדוח הכספי שלו, לא היו לו הכנסות בתקופת הבחירות, והוצאותיו באותה עת הסתכמו ב- 5,024 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
בהתאם להוראות החוק, למועמד שאינו זכאי למימון ממלכתי, לא ניתן לקבוע את תקרת ההוצאות. אולם מאחר שהוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות לא חרגו מתקרת ההוצאות המותרת למועמד הזכאי לרמה המינימלית של מימון המדינה להוצאותיו לבחירות, אני קובע כי הוצאות הבחירות שלו היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
ריאד חטיב
המועמד נבחר לעמוד בראשות המועצה האזורית, וזכאי למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח הכספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-78,847 ש"ח (על פי הדוח הכספי שלו, הכולל הכנסות מימון ממלכתי בשיעור של 85%), והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב- 92,794 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שהמועמד לא ניהל חשבון בנק שיוחד לבחירות; בחשבונות המועמד נרשמו הוצאות מבלי שנעשו התקשרויות בכתב; בחשבונות המועמד נרשמו הוצאות דפוס בסכום של 23,500 ש"ח בלא שצורפו דוגמאות של החומר המודפס כנדרש.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שמסר המועמד, אני ממליץ בתוקף סמכותי לפי סעיף 23 (ד) ו-(ה) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 3% שערכם 2,783 ש"ח.
(2) מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'
אחמד זועבי
המועמד נבחר לעמוד בראשות המועצה האזורית, וזכאי למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח הכספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-90,970 ש"ח (על פי הדוח הכספי שלו, הכולל הכנסות מימון ממלכתי בשיעור של 85%), והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב- 113,372 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שהמועמד לא ניהל חשבון בנק שיוחד לבחירות; בחשבונות המועמד נרשמו הוצאות בסך 28,527 ש"ח מבלי שנעשו התקשרויות בכתב.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שמסר המועמד, אני ממליץ בתוקף סמכותי לפי סעיף 23 (ד) ו-(ה) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 3% שערכם 3,211 ש"ח.
עבד אלכרים זועבי
המועמד זכאי למימון מאוצר המדינה. על פי הדוח הכספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-78,929 ש"ח (על פי הדוח הכספי שלו, הכולל הכנסות מימון ממלכתי בשיעור של 85%), והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב- 122,139 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו בתקופת הבחירות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוצאות הבחירות שלו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
המועמד סיים את תקופת הבחירות (על פי הדוח הכספי שלו, הכולל הכנסות מימון ממלכתי בשיעור של 85%) בגירעון של 43,210 ש"ח. בהנחה של מימון מאוצר המדינה בשיעור 100%, יסתכם הגרעון לפחות ב- 30,164 ש"ח. למרות פניות בעניין זה של נציגי משרדי, המועמד לא פירט כיצד בכוונתו לממן את הגרעון. בהיעדר מידע לגבי מקורות מימון הגירעון, תחול החזקה שבגירעון עצמו יש משום תרומה, בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מהמועמד, אני ממליץ בתוקף סמכותי לפי סעיף 23 (ד) ו-(ה) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 2% שערכם 1,740 ש"ח.
פאיז זועבי
המועמד הגיש למבקר המדינה תצהיר, לפיו לא היו לו הכנסות והוצאות.
לפיכך יש לראות את הדוח בעניינו כדוח חיובי.
סובחי זועבי
המועמד הגיש למבקר המדינה תצהיר, לפיו לא היו לו הכנסות והוצאות.
לפיכך יש לראות את הדוח בעניינו כדוח חיובי.
מיכה לינדנשטראוס, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, 6 באפריל 2009
י"ב בניסן, התשס"ט
...