כללי
1. ב-7.4.09 התקיימו בחירות מיוחדות לראש המועצה האזורית חוף השרון. בבחירות אלה התמודדו ארבעה מועמדים, אליהו ברכה, משה גרין, עמי הולנדר ושלמה ניימן. איש מן המועמדים לא זכה במספר הקולות הדרוש לשם זכייה בבחירות. ב-21.4.09 התקיימו בחירות חוזרות בהן התמודדו שני מועמדים, אליהו ברכה ושלמה ניימן. בבחירות אלה ניצח אליהו ברכה.
2. לפי סעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק) על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר מתום שמונה חודשים אחרי הבחירות לראשי מועצות אזוריות, דין וחשבון בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים שהשתתפו בבחירות.
3. מועמדים לראש מועצה אזורית זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם, על פי הוראות החוק. במקביל להסדרת מימון ממלכתי מוטלות על המועמדים הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה.
4. על פי סעיף 30 לחוק, על מבקר המדינה לקבוע הנחיות למועמדים בדבר הדרך לניהול חשבונותיהם, ועל פי סעיף 21(ג) לחוק על המועמדים לנהל את חשבונותיהם לפי ההנחיות האמורות, ולרשום בהם את כל הכנסותיהם והוצאותיהם. מערכות החשבונות של המועמדים עומדות לביקורת מבקר המדינה, בהתאם לסעיף 21(ד) לחוק.
5. עד ליום 8.9.08 היו בתוקף הנחיות מימון הבחירות ברשויות המקומיות (ניהול חשבונות), התשנ"ג-1993 והחל מיום 9.9.08 נכנסו לתוקף הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשס"ח-2008 (להלן - ההנחיות).
6. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; אם הוצאות הבחירות שלהם וההכנסות שקיבלו היו בגבולות שהחוק קובע.
7. לפי סעיף 7(ב) לחוק, מועמד הזכאי למימון ממלכתי, יקבל תוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות 85% מסכום המימון המגיע לו בניכוי המקדמה שניתנה לו, אם ניתנה. אם הדוח של מבקר המדינה חיובי, זכאי המועמד לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%) מיד לאחר מסירת הדוח. עוד נקבע בחוק, כי כאשר מבקר המדינה קובע, כי הדוח אינו חיובי (מחמת אי עמידה באחד משלושת התנאים האמורים), יורה שר הפנים כי לא תשולם למועמד יתרת המימון הממלכתי. אולם מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר להקטין את השיעור הקבוע בחוק ולקבוע שחלק מיתרת המימון ישולם, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה ובנסיבות המקרה והשר יורה לשלם את הסכום לפי המלצת המבקר.
8. החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול החשבונות, ביקורת החשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על מועמדים שלא קיבלו מימון ממלכתי, בין שלא ביקשוהו ובין שלא היו זכאים לו מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסוימים הקבועים בחוק. כך גם חלה על כל המועמדים חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה.
9. בדוח זה מפורטות תוצאות ביקורת החשבונות של ארבעת המועמדים שהשתתפו בבחירות המיוחדות לראש המועצה האזורית חוף השרון.
10. המימון הממלכתי שהמועמדים זכאים לו מסתכם בכ-527,284 ש"ח. על פי הדוחות הכספיים של המועמדים שהוגשו למשרדי, הסתכמו הוצאות הבחירות שלהם בכ-763,663 ש"ח.
11. בחוק נקבע, כי על נציגי המועמדים למסור למבקר המדינה את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות.
מספר בעלי הזכות לבחור בחוף השרון גדול מ-5,000, ולכן הוטל על המועמדים למנות רואי חשבון בעצמם ועל חשבונם.
כל המועמדים מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה החשבון.
עיקרי הממצאים
12. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואי החשבון שבדקו את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של נציגי המועמדים שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
13. לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
שלושה מועמדים ניהלו את מערכת חשבונותיהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוצאות
14. החוק קובע תקרה להוצאותיהם של המועמדים לפי נוסחה המפורטת בו.
הוצאות הבחירות של שלושה מועמדים היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת. הוצאותיו של מועמד אחד, שלמה ניימן, חרגו מתקרת ההוצאות שנקבעה בחוק.
המועמד עמי הולנדר לא היה זכאי למימון ממלכתי בתקופת הבחירות, מאחר שלא זכה במספר הקולות הכשרים המזכים במימון. בחוק אין התייחסות לדרך חישוב תקרת ההוצאות של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות אשר אינו זכאי למימון ממלכתי.
מבקר המדינה קבע בעבר, כי מועמד שאינו זכאי למימון ממלכתי ועמד בתקרת הוצאות של מועמד הזכאי לסכום המימון המינימלי (קרי מועמד שזכה בלא פחות מ-20% מהקולות הכשרים של בוחרים), יראו אותו כמי שהוצאות הבחירות שלו היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת. הוצאות המועמד היו בגבולות תקרת ההוצאות המינימלית.
15. המועמד שלמה ניימן ערך הסכם עם נותן שירות וקבע את סכום התמורה בגובה מלוא המימון הממלכתי. חובת המועמד לנהוג בריסון ובחיסכון בכספים שמקורם במימון ציבורי, על התמורה לנותן השרות להיקבע בהתאם למהות השירות והיקפו. קביעת תשלום מופרז, ובמיוחד כשהתשלום הוא מלוא המימון הממלכתי, לנותן שירות אחד, אינה סבירה ונוגדת את תקנת הציבור. לכן אין בדעתי להכיר כהוצאות בחירות בתשלום סכומים בגובה מלוא המימון הממלכתי ואינני מכיר במלוא ההוצאה הנדונה, כפי שיפורט להלן.
הכנסות
16. לפי החוק, המועמדים זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם מאוצר המדינה, לפי נוסחה ועל בסיס יחידות חישוב, הקבועות בחוק.
החוק אוסר קבלת תרומות מתאגיד הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו ל-5,000 ש"ח בין בחירות לבחירות. עוד קובע החוק, כי מועמד לראש מועצה אזורית רשאי לקבל תרומה, בסכום שאינו עולה על 55,000 ש"ח מישוב שיתופי הנמצא בתחום המועצה האזורית שבה הוא מועמד, ובלבד שסכום זה יבוא במקום תרומות אישיות של חברי הישוב.
17. ההכנסות של ארבעת המועמדים עמדו בהגבלות האמורות בחוק.