רקע כללי
ישראל מחזיקה באזור יהודה והשומרון (להלן - איו"ש או האזור) בדרך של "תפיסה לוחמתית", הנובעת משליטת הצבא באזור זה. המשמעויות המשפטיות של מצב זה הן, בין היתר, שהמשפט הישראלי אינו חל על שטחי איו"ש ושהמשטר המשפטי החל באיו"ש נקבע על ידי כללי המשפט הבין-לאומי הפומבי. לפי דיני התפיסה הלוחמתית, צה"ל, בהיותו "חליף הריבון", אוצר בידיו את כלל סמכויות החקיקה, השיפוט והביצוע ונושא באחריות הביטחונית והצבאית הכוללת באיו"ש, לרבות אכיפת חוק וסדר, לשם שמירה על הביטחון ועל הסדר הציבורי.
יחידת בתי המשפט הצבאיים באיו"ש (להלן - יבמ"ש) היא יחידה צבאית האחראית לאכוף חוק וסדר על ידי שיפוט של נאשמים פלסטינים בביצוע עבירות ביטחוניות ופליליות תוך הבטחת הליך הוגן וקיום משפט צדק. מפקד יבמ"ש הוא קצין צה"ל בסדיר בדרגת אל"ם המשמש גם נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש (להלן - נשיא ביהמ"ש הצבאי לערעורים). יבמ"ש כפופה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, שהוא קצין צה"ל בסדיר בדרגת אלוף העומד בראש הרשות השופטת בצה"ל.
נוסף על בית המשפט הצבאי לערעורים, פועלים באיו"ש גם בית המשפט הצבאי שומרון במחנה סאלם ובית המשפט הצבאי יהודה במחנה עופר, וכן בית המשפט הצבאי לנוער ובית המשפט הצבאי המינהלי, הדן במעצרים מינהליים. בראש כל אחד מבתי המשפט עומד נשיא בדרגת סגן אלוף. לצד בתי המשפט פועלות ועדות עררים אשר מקיימות ביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות שהתקבלו על ידי המפקד הצבאי (מפקד פיקוד המרכז) או מי שהוסמך על ידו.
משנת 2004 נעשתה פעילות רבה על מנת לבסס ולהדגיש את עקרון העצמאות ואי-התלות של בתי המשפט הצבאיים באיו"ש. פעילות זו כללה את הפרדת מערכת בתי המשפט הצבאיים מהפרקליטות הצבאית וארגונה כיחידה עצמאית - יחידת בתי המשפט הצבאיים באיו"ש, שהוכפפה לראש הרשות השופטת בצה"ל - לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. צעד זה יישם, הלכה למעשה, את עקרון הפרדת הרשויות בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. כמו כן, מוסדה דרך בחירת השופטים, בהליך מובנה המקביל לדרך בחירת השופטים במערכות השיפוטיות האחרות במדינה. חלק גדול משופטי המילואים הם עורכי דין בעיסוקם הרגיל, משפטנים מן האקדמיה, שופטים בדימוס ורשמים ממערכת המשפט האזרחית בישראל.
פעולות הביקורת
בחודשים פברואר 2017 עד אפריל 2018 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת על בתי המשפט הצבאיים באיו"ש. בביקורת נבדקו, בין היתר, עדכון הוראות צה"ל העוסקות בהסדרה ארגונית של התנהלות בתי המשפט, מצב הבינוי והאבטחה של בתי המשפט, מערכת המחשוב שלהם ומעמד ועדת עררים. הביקורת נעשתה בצה"ל: ביבמ"ש, ביחידת בתי הדין הצבאיים (להלן - יבד"ץ); במפקדת הפרקליט הצבאי הראשי (להלן – מפצ"ר או הפרקליטות הצבאית), במחלקת היועץ המשפטי לאיו"ש (להלן - יועמ"ש איו"ש), בפרקליטות איו"ש, באגף התכנון (להלן - אג"ת), באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (להלן - אט"ל) ובאגף התקשוב וההגנה בסביבה רשתית (בסב"ר) (להלן - אגף התקשוב). בדיקות השלמה נעשו במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (להלן - מתפ"ש); במינהל האזרחי באיו"ש (להלן - המנהא"ז); ובמשרד המשפטים.
הליקויים העיקריים
הכפיפות הארגונית של יבמ"ש - אי-עדכון הוראת הפיקוד העליון
כאמור באפריל 2004 חל שינוי בכפיפות של יבמ"ש - עד אז היא הייתה כפופה למפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, ובאותו מועד עברה יבמ"ש להיות כפופה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. רק בדצמבר 2017 עדכן אג"ת את הוראת הפיקוד העליון (להלן - הפ"ע, וברבים - הפ"עות) של יבד"ץ בשינוי האמור לעיל, אולם את ההפ"ע של מפצ"ר הוא לא עדכן עד מועד סיום הביקורת. היעדר עדכון של פקודות בכלל ושל הפ"עות בפרט ואי-התאמתן למצב בשטח במשך פרק זמן כה ארוך, יש בהם משום פגיעה בכללי מינהל תקין והם משקפים חוסר סדר ארגוני.
אי-פרסום פקודת ארגון ליבמ"ש
אף על פי שהשינוי בכפיפות של יבמ"ש לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, נעשה כאמור באפריל 2004, רק באוקטובר 2018 פרסם אג"ת פקודת ארגון (להלן - פק"א) ליבמ"ש, זאת בניגוד להוראות צה"ל וכללי מינהל תקין.
הפרדה בין השופטים ובין באי בתי המשפט
לתובעים ולסנגורים של עצורים ונאשמים פלסטינים יש גישה חופשית ללשכות השופטים בבתי המשפט בעופר ובסאלם, והם יכולים להיכנס אליהן באין מפריע. המצב הקיים עלול לסכן את ביטחונם של השופטים. מצב זה אף עלול ליצור מראית עין של קשרים שאינם רצויים בין השופטים לתובעים, ובין השופטים לסנגורים, העלולים לפגוע באמון הציבור בבית המשפט, במעמדם של השופטים ובתדמיתם של בתי המשפט באיו"ש.
ליקויים בתחום הבינוי והנראות של בתי המשפט
במועד סיום הביקורת היו בתי המשפט באיו"ש ממוקמים במבנים יבילים זמניים ועל בסיס תשתיות זמניות אשר אינם תואמים את צורכי יחידת יבמ"ש בהיבט הבינוי ואינם הולמים את מעמדם בהיבט הנראות בעיני האוכלוסייה המקומית וגורמים בין-לאומיים.
במועד סיום הביקורת נתן מצבם של המבנים במחנות בתי המשפט באיו"ש מענה חלקי בנושא הנגישות לאנשים עם מוגבלות בניידות, דבר המביא לעיתים לפגיעה בבאי בית המשפט ובהתנהלות הדיונים המשפטיים.
ליקויים באבטחת בתי המשפט הצבאיים
פקודת האבטחה של מחנה סאלם קוימה באופן חלקי, וחלק מהוראות פקודת האבטחה של מחנה סאלם אינן תואמות את המציאות המבצעית בפועל. כך למשל, מאפריל 2017 עד פברואר 2018 הקצתה המשטרה הצבאית, המופקדת על אבטחת אולמות הדיונים שלושה לוחמים לאבטחת אולמות הדיונים (במקום ארבעה), וכתוצאה מכך חל עיכוב בפתיחת דיונים משפטיים בכל פעם שנדרש לפתוח אולם דיונים רביעי. מצב דברים זה אינו עומד בסטנדרטים הנהוגים בצה"ל בכל הקשור לקיום פקודות ופוגע בהתנהלות התקינה של בתי המשפט הפועלים במחנה סאלם, והוא אף עלול להביא לסיכון שלומם של באי בית המשפט.
עיכוב בבחינת החשש לניגוד עניינים מוסדי בדרך פעילותו של ראש המינהל האזרחי
ראש המינהל האזרחי (להלן - רמ"א) הוא הגורם הקובע אם לקבל את החלטות של ועדת העררים הדנה בהחלטה של קצין הפועל מטעמו. רק בחלוף למעלה משש שנים מהנחיית בג"ץ, ובעקבות הביקורת, הושלמה חוות דעת של יועמ"ש איו"ש בנוגע לחשש לניגוד עניינים מוסדי בדרך פעילותו של רמ"א.
ליקויים במערכת הממוחשבת "מגן צדק"
מנגנון ההרשאות של המערכת הממוחשבת של יבמ"ש - מערכת "מגן צדק" אינו מבטיח אבטחת מידע מיטבית ומידור ראוי בין משתמשי המערכת. כתוצאה מכך כל המשתמשים במערכת יכולים להיכנס לכל תיקי התביעה ותיקי בית המשפט. מצב זה פוגע בעקרונות העצמאות והניטרליות של בית המשפט, שהם עקרונות יסוד הבאים להבטיח את אמון הציבור בעשיית משפט צדק ושמירה על טוהר המשפט.
לרשות ועדות העררים עומדת מערכת מחשוב נפרדת מזו של יבמ"ש. מערכת מחשוב זו אינה מיטבית ושלמה וקיימים בה קשיים תפעוליים בין היתר בשל סיווגה הביטחוני.
עיכוב בהשבת כספי פיקדונות להבטחת התייצבות למשפט או לחקירה
זכויות של נאשמים ונחקרים נפגעו כתוצאה מליקויים בממשק הטכנולוגי בין מערכות המחשוב "מגן צדק" ומרכב"ה (מערכת מחשוב רוחבי כולל במשרדי הממשלה). ליקויים אלו גרמו, בין היתר, לעיכוב בהשבת כספי פיקדונות בהיקף כספי לא מבוטל שנועדו להבטיח את התייצבותם של הנאשמים והנחקרים למשפט או חקירה ולאי-מילוי במועד של החלטות ביהמ"ש. מצב זה פוגע קשות בזכות הקניין של הפרט, באמון הציבור במערכת המשפט ובמעמד בית המשפט. כמו כן עלולות להיות למצב זה השלכות מדיניות הנוגעות לאופן טיפול המנהא"ז באוכלוסייה הפלסטינית באיו"ש.
ההמלצות העיקריות
על אג"ת לפרסם בהקדם את העדכונים להפ"ע מפצ"ר ולהפ"ע יבד"ץ כדי ששתי ההוראות ישקפו נכונה את תפקידי יבד"ץ ומפצ"ר ואת הכפיפות של יבמ"ש לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
על צה"ל לבחון, בשיתוף המנהא"ז, דרכים לשיפור הנראות והשירות הניתן לקהל בתשתיות הקיימות בבתי המשפט באיו"ש, על פי סדר עדיפויותיו.
ראוי שיבד"ץ, יבמ"ש והמנהא"ז יקדמו ויקיימו פעולות שיבטיחו נגישות לאנשים עם מוגבלות בניידות בכל בתי המשפט באיו"ש.
על מפקד פיקוד המרכז ומפקד חטיבת מנשה לוודא את קיום הוראות פקודות האבטחה, או להתאימן למציאות המבצעית הנוהגת בפועל.
על יבמ"ש לפעול בתיאום עם אגף התקשוב לתיקון מנגנון ההרשאות של מערכת המחשוב "מגן צדק" כך שתובטח אבטחת המידע הרגיש הקיים במערכת.
על יבמ"ש, בתיאום עם אגף התקשוב, ליזום פעולות לשיפור מערכת המחשוב של ועדות העררים.
על המנהא"ז לפעול עם יבמ"ש לתיקונם של הליקויים בממשק הטכנולוגי בין מערכות המחשוב "מגן צדק" למרכב"ה ולפעול להשבת כספי הפיקדונות שנצברו אל הזכאים להם בהקדם.
סיכום
לפי דיני התפיסה הלוחמתית, צה"ל, בהיותו "חליף הריבון", אוצר בידיו את כלל סמכויות החקיקה, השיפוט והביצוע ונושא באחריות הביטחונית והצבאית הכוללת באיו"ש, לרבות אכיפת חוק וסדר, למען שמירה על הביטחון ועל הסדר הציבורי. ציות לשלטון החוק ושמירה על זכויות האדם הם יסודות מרכזיים המשפיעים על ביטחונה של מדינת ישראל ועיצוב דמותה. בתי המשפט הצבאיים באיו"ש הם מערכת משפט מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה והם סמל שלטוני לקיומו של שלטון החוק באיו"ש, ופעילותם זוכה להתעניינות ציבורית בקרב גורמים בין-לאומיים שונים וכן בתקשורת הישראלית ובתקשורת הזרה.
בביקורת עלו ליקויים, חלקם משמעותיים, בנושאי האבטחה, הבינוי והנראות של בתי המשפט, אבטחת המידע במערכות המחשב של בתי המשפט, הסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות בניידות בבית המשפט במחנה סאלם, וטיפול בהשבה במועד של כספי הפיקדונות שהופקדו לצורך הבטחת התייצבותם של נאשמים למשפט או נחקרים לחקירה. ליקוים אלה יש בהם כדי לפגוע בהתנהלות בתי המשפט הצבאיים, בבאים בשעריהם וכן בתדמית של בתי המשפט בהיבט הנראות בעיני האוכלוסייה המקומית וגורמים בין-לאומיים.
משרד מבקר המדינה מציין בחיוב בנוגע לחלק מהליקויים שעלו בדוח, כדוגמת יצירת חיץ בין השופטים ובין התובעים, הסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות בניידות בבית המשפט במחנה עופר והסדרת נוהלי אבטחה מתאימים, כי הם הובאו לידיעת צה"ל במהלך הביקורת או בסיומה והוא החל בתיקונם.
נוכח הרצון להבטיח את התנהלותם התקינה של בתי המשפט באיו"ש למנוע פגיעה בתדמיתם ולהבטיח את הזכויות של הבאים בשעריהם ונוכח המאמצים הרבים שעושה מדינת ישראל לשיפור מעמדה הבין-לאומי, ובכלל זה הקמת ועדת טירקל ויישום עיקרי המלצותיה, ראוי כי צה"ל יבחן ויתקן את כל הליקויים המפורטים בדוח זה, ובכלל זה ישפר את ההסדרה הארגונית של בתי המשפט ויתקן את מכלול ההיבטים המנהליים בהפעלתם.