רקע כללי
בשנת 1964 הקים משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה) את ה"קרן למפעלי שיקום למוגבלים" כהקדש ציבורי, על פי פרק ג' לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן - חוק הנאמנות). הקרן משמשת הלכה למעשה הזרוע הארוכה של משרד הרווחה. בפברואר 2018 שונה שמה של הקרן ל"גשר שירותי השיקום התעסוקתי של ישראל" (להלן - הקרן או ההקדש). מטרת הקרן היא לסייע לאדם עם מוגבלות, באמצעות השיקום התעסוקתי, לפתח את הפוטנציאל התעסוקתי שלו כדי שיתקדם על פני רצף של אפשרויות תעסוקה. המדינה אינה מתקצבת במישרין את הקרן במסגרת תקציב המדינה, אלא מעבירה לקרן תשלום עבור השירות שהיא נותנת לכל אדם.
על הקרן לנהוג בקפדנות בכל הנוגע להתנהלותה הכספית, להימנע מבזבזנות ולהבטיח שכספי ההקדש ישמשו, בראש ובראשונה, למימוש יעדיה. לפי סעיף 10 לחוק הנאמנות, נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות. במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה, כפי שהיה אדם סביר נוהג באותן נסיבות. לפי סעיף 12 לחוק, נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן. בעניין הקדש ציבורי קבע בית המשפט העליון ש"ההקדש הציבורי הוא מבנה פשוט ונטול מנגנוני בקרה ופיקוח מובנים. חברה הינה מבנה מורכב, בעל אורגנים שונים ופרוצדורה קבועה בחוק של חובות דיווח, חובות אמון וחובות זהירות". הקרן מפוקחת על ידי רשם ההקדשות שבמשרד המשפטים (להלן - רשם ההקדשות). כבר בדוח משנת 2007 שעסק בקרן (להלן - הדוח משנת 2007) המליץ מבקר המדינה למשרד הרווחה "לבחון אם המעמד המשפטי של הקרן, הקדש ציבורי, הוא המעמד המתאים להמשך פעילותה, נוכח היקף פעילותה והצורך לנהלה לפי שיקולים כלכליים". ואולם מעמדה המשפטי של הקרן טרם שונה.
בשנת 2017 הסתכם מחזור הפעילות של הקרן בכ-79 מיליון ש"ח; סכום זה נבע בעיקר מתשלומים ששילמה המדינה ובראשם משרד הרווחה. הקרן העסיקה כ-390 עובדים והעניקה שירות לכ-7,000 איש.
מסמך בעניין ייסוד הקרן, מטרותיה, נכסיה ותנאיה (להלן - כתב ההקדש) קובע כי הממשלה תכסה את גירעונות הקרן. בשנת 2012 נקלעה הקרן לגירעון כספי, וכדי להמשיך את פעילותה לטובת המשתקמים ולמנוע את קריסתה העבירה המדינה לקרן באמצעות משרד הרווחה מקדמות של 13 מיליון ש"ח. כמו כן מונתה לה חשבת מלווה חיצונית מטעם משרד האוצר שכיהנה עד 2017. משנת 2015 הקרן אינה בגירעון.
מנובמבר 2016 עד פברואר 2018 כיהנו בקרן שלושה נאמנים, ביניהם מר יצחק בורבא. בהיעדר יו"ר ועד נאמנים נבחר מר בורבא מחדש בכל ישיבה לשמש ממלא מקום יו"ר ועד הנאמנים, עד התפטרותו במרץ 2018 (להלן - ממלא מקום יו"ר ועד הנאמנים דאז). בפברואר 2018 התווספו שלושה נאמנים, בהם ד"ר אביטל הכט, שמונתה ליו"רית ועד הנאמנים (להלן - יו"רית ועד הנאמנים). במאי 2018 התווספו עוד שני נאמנים.
מר אריק ברמי מכהן כמנכ"ל הקרן ממאי 2017 (להלן - מנכ"ל הקרן). מטה הקרן כולל בין השאר את המשנה למנכ"ל (להלן - סמנכ"לית הקרן או הסמנכ"לית), את מזכירת הקרן דאז, עורכת דין במקצועה, ששימשה מיולי 2018 כיועצת המשפטית של הקרן (להלן - מזכירת הקרן דאז או יועמ"ש הקרן), ואת מנהלת הכספים של הקרן (להלן - מנהלת הכספים).
פעולות הביקורת
הקרן היא גוף מבוקר, בהתאם לסעיף 9(5) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. בחודשים ינואר עד נובמבר 2018 בחן משרד מבקר המדינה את סדרי המינהל בקרן, בעיקר בנוגע לתקופה שלאחר היחלצותה מגירעונותיה - ממאי 2017 עד יוני 2018. כן נעשה מעקב אחר יישום המלצות הדוח משנת 2007 בנוגע לשינוי מעמדה המשפטי של הקרן. בדיקות השלמה נעשו במשרד הרווחה.
הליקויים העיקריים
ליקויים בהליך המינוי של מנכ"ל הקרן
במאי 2017 בחרה ועדת האיתור, שבראשה עמד ד"ר אביגדור קפלן (להלן - מנכ"ל משרד הרווחה), במנכ"ל הקרן המכהן. מנכ"ל משרד הרווחה לא וידא כי הליכי האיתור מתקיימים על פי הכללים המחייבים, ובכלל זה עמידה בתנאי הסף שנקבעו בתקנון, ובפועל נפלו פגמים בהליך. למשל, המועמד שנבחר בסופו של דבר לתפקיד מנכ"ל הקרן - מר ברמי - נבחר חרף העובדה שהוא לא עמד בתנאי הסף של השכלה אקדמית בעבודה סוציאלית או במדעי החברה או בתחום אחר הרלוונטי לעיסוקיה של הקרן, בהיותו בעל תואר אקדמי במדעי הרוח.
חריגות בתנאי ההעסקה של מנכ"ל הקרן
החזר הוצאות אש"ל גלובליות: מבדיקת תלושי השכר של מנכ"ל הקרן מתברר שבניגוד לחוזה העסקתו, ובלא אישור ועד הנאמנים, הוא קיבל החזר הוצאות אש"ל חודשי קבוע בסך 1,500 ש"ח (להלן - החזר הוצאות גלובלי). ממאי 2017 עד סוף אוגוסט 2018 קיבל המנכ"ל החזר הוצאות גלובלי בסך 24,000 ש"ח.
החזר הוצאות גלובלי אמור לכסות את עלות ארוחות הבוקר, הצהריים והערב של העובד הזכאי לכך. עובד כזה אינו אמור לדרוש ולקבל החזר נוסף בגין הוצאותיו עבור ארוחות, שכן מדובר בכפל תשלום. בביקורת נמצא כי נוסף על החזר ההוצאות גלובלי שקיבל המנכ"ל, הוא דרש מהקרן תשלום על ארוחותיו, באמצעות כרטיס האשראי של הקרן או החזרים מהקופה הקטנה שלה. עד יוני 2018 הסתכמו ההוצאות עבור הארוחות באמצעות כרטיס האשראי והקופה הקטנה בכ-13,000 ש"ח.
מתן הלוואות למנכ"ל הקרן: נוהל הלוואות של הקרן קובע כי הלוואה לעובד הקרן תינתן רק מבנק מסחרי ובערבות של הקרן; הלוואה תינתן לעובד בעל ותק של יותר משנה בקרן. בניגוד לתקנון הקרן, הקובע כי ועדת ההלוואות היא שתאשר הלוואות לעובדים, כחמישה חודשים בלבד לאחר תחילת עבודתו בקרן ביקש המנכ"ל ממנהלת הכספים לאשר לו הלוואה מבנק מסחרי בסכום של 50,000 ש"ח (ב-60 תשלומים). בקשת ההלוואה לא הובאה לדיון בוועדת ההלוואות של הקרן וממילא לא דנה הוועדה בבקשה ולא אישרה אותה. ממלא מקום יו"ר ועד הנאמנים דאז לא חתם על ההלוואה למנכ"ל, כנדרש בטבלת זכויות החתימה של הקרן.
המנכ"ל קיבל גם מפרעה ומקדמה בסך 30,000 ש"ח ולא החזירן בחודש העוקב, כנדרש. בכך הפכו המפרעה והמקדמה הלכה למעשה, להלוואה מכספי הקרן, וזאת בניגוד לנוהל ההלוואות שלה, שקובע כי הלוואות יינתנו רק מבנק מסחרי ולא מכספי הקרן. אשר להפיכת המפרעה והמקדמה שקיבל להלוואה, המנכ"ל בא בדברים ישירות עם מנהלת הכספים, הכפופה לו; הוא לא הביא את בקשתו לאישור ועדת ההלוואות, ולמעשה עקף אותה. גם ועד הנאמנים לא היה מודע להפיכת המפרעה והמקדמה להלוואה.
ממצאי הביקורת בעניין ההלוואות שניתנו למנכ"ל מציירים תמונת מצב חמורה, ולפיה ניצל המנכ"ל את מעמדו והורה לכפיפה שלו - מנהלת הכספים - לשלם לו מכספי הקרן ולפרוס את ההחזר ל-24 תשלומים, בניגוד לנהליה. בדרך פעולתו עקף המנכ"ל הן את נאמני הקרן, שהיו אמורים לאשר את תשלום ההלוואה, המפרעה והמקדמה, והן את מנגנון הדיווח לרשויות המס בכל הנוגע להפיכתן של האחרונות להלוואה. מדובר בהטבה כספית שתבע לעצמו המנכ"ל וקיבל שלא כדין.
בונוס למנכ"ל הקרן: בשירות המדינה, להבדיל מחברות ממשלתיות, לא נהוג לתמרץ מנכ"לים באמצעות בונוס. כך גם בחברת משקם חברה לתעסוקת קשישים ובעלי כושר עבודה מוגבל בע"מ(להלן - המשקם), שלתנאי ההעסקה בה הושוו תנאי העסקתו של המנכ"ל. למרות האמור, במאי 2018 החליטה ועדת הכספים של הקרן להעניק למנכ"ל בונוס בשנת כהונתו הראשונה, מכיוון שעמד ב-92% מהיעדים שקבע גורם מקצועי חיצוני שהקרן שכרה את שירותיו. המנכ"ל היה אמור לקבל בונוס בשווי שלוש משכורות, לפי מנגנון התגמול שקבע אותו גורם מקצועי חיצוני, אולם בפועל אישר ועד הנאמנים בונוס של ארבע משכורות בסך כ-129,000 ש"ח. נוסף על כך קיבל המנכ"ל בונוס ביתר עבור כל אותה השנה, אף שעבד בקרן בשנת 2017 רק כשמונה חודשים. לפי חישובי משרד מבקר המדינה, על המנכ"ל להשיב בגין הבונוס כ-52,000 ש"ח.
ההחלטה על מתן הבונוס למנכ"ל הקרן היא החלטה שאינה תואמת סדרי מינהל תקין ושהתקבלה במחטף של יו"רית ועד הנאמנים; זו העלתה את הנושא לדיון והחליטה על תשלום הבונוס בלי לכלול זאת בסדר היום של ועד הנאמנים וללא אישור כל הנאמנים, כנדרש בחוק הנאמנות. התנהלות זו עולה עד כדי הפרת חובת נאמנותה של יו"רית ועד הנאמנים, לקרן ולמשתקמים. מדובר בהטבה כלכלית שניתנה למנכ"ל הקרן, שמקורה בכספי ציבור ושאינה עולה בקנה אחד עם אמות המידה הנהוגות בשירות המדינה ועם החלטות ועד הנאמנים מפברואר 2018. מתן הבונוס החריג למנכ"ל נוגד את חובתם של נאמני הקרן שלא לנהוג בבזבזנות, ולשמור על הקופה הציבורית לטובת מטרות ההקדש. מתן ההטבות הכלכליות למנכ"ל הקרן, אשר אמור לשמש דוגמה ומופת בכל הנוגע לשמירה על עקרונות המינהל התקין ועל נורמות אתיות, ובפרט בכל הנוגע לשימוש בכספי ההקדש, סותר עקרונות אלו.
שימוש שלא כדין בכרטיס אשראי של הקרן
בספטמבר 2017, כארבעה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו, החליט המנכ"ל להנפיק כרטיס אשראי לקרן, שמשמעותו יצירת התחייבויות לקרן, בלי שקיבל את אישור נאמני הקרן כנדרש. לפי טופס הבקשה לבנק להנפקת כרטיס האשראי, המנכ"ל הוא היחיד המורשה להשתמש בכרטיס. על טופס הבקשה לבנק חתמו המנכ"ל וסמנכ"לית הקרן, זאת בניגוד לכתב ההקדש, הקובע כי נדרשת חתימה של שני נאמנים על התחייבויות הקרן. מזכירת הקרן דאז, עורכת דין במקצועה, הצהירה בחתימתה כי בקשת התאגיד להנפקת הכרטיס נחתמה בסמכות, וכי מורשי החתימה שצוינו מורשים לחייב את החשבון באמצעות כרטיס חיוב. הצהרתה זו מנוגדת לנקבע בכתב ההקדש.
בהנפקת כרטיס אשראי ללא אישור ועד הנאמנים חרגו המנכ"ל, הסמנכ"לית ומזכירת הקרן דאז מסמכותם ופגעו בחובת הנאמנות שיש להם כלפי הקרן. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את העובדה שמזכירת הקרן (שמשמשת כיום בתפקיד היועצת המשפטית) אישרה כי בקשת הקרן להנפקת כרטיס אשראי נחתמה בסמכות.
פגמים בתהליך העברת מטה הקרן לחולון
עם כניסתו לתפקיד פעל מנכ"ל הקרן להעברת מטה הקרן, שמנה כ-20 עובדים, ממשרדי ההנהלה ביפו (ששטחם 335 מ"ר) למבנה ששוכרת הקרן בשכונת תל גיבורים בחולון (להלן - המעבר לחולון) - מבנה ששטחו כ-830 מ"ר וששימש עד אפריל 2016 מרכז שיקום. לפי מנכ"ל הקרן, הסיבות המרכזיות למעבר לחולון היו חוסר מקום בעקבות הגידול במטה הקרן; תשתיות ישנות; נראות ירודה של המבנה ביפו; והיעדר מקום חניה לעובדים ולאורחים המגיעים לקרן. לשם כך הוחל בשיפוץ המתקן שבחולון. הוצאות השיפוץ והמעבר לחולון הסתכמו בכ-700,000 ש"ח (כולל מע"מ).
פגמים בתהליך קבלת ההחלטה על המעבר לחולון: נאמני הקרן שאפשרו את המעבר לחולון לא קיימו דיון מעמיק בסוגיית המעבר ולא בחנו את נחיצותו, את עלויותיו, את החלופות ואת המקורות התקציביים. הנאמנים גם לא בחנו אם הוצאה חריגה זו, בסכום של כ-700,000 ש"ח, תואמת את מטרותיה של הקרן, שהן בראש ובראשונה טיפול במשתקמים ובכלל זה בתנאי עבודתם.
פיצול התקשרות כדי להתחמק מחובת מכרז: אף שהמנכ"ל העריך את עלות השיפוץ בכ-700,000 ש"ח הוא פיצל את ההתקשרות לצורך השיפוץ לכמה התקשרויות כדי להימנע מפרסום מכרז. בשלב הראשון הנחה המנכ"ל את סמנכ"לית הקרן לבקש הצעות מחיר לשיפוץ בהיקף של 100 מ"ר בלבד. בכלל זה מסר לה את הפרטים של קבלן מעכו (להלן - הקבלן), שפנה באמצעות עוזר המנכ"ל, וביקש להשתלב כקבלן שיפוצים בקרן. לאחר בדיקת הצעות המחיר זכה הקבלן בשיפוץ השלב הראשון בהיקף של 100 מ"ר. באמצע נובמבר 2017 התכנסה ועדת המכרזים כדי להגדיל את היקף ההתקשרות ב-200 מ"ר נוספים. בדצמבר 2017 עדכן בדיעבד מנכ"ל הקרן את היועצת המשפטית דאז של הקרן שהוא "נאלץ לאשר תוספת של 300 מ"ר [סך הכול 600 מ"ר] נוספים לסיום פרויקט בניית משרדי מטה בתל גיבורים, בשל אי- היכולת לתכנן את גודל השיפוץ" (ההדגשה אינה במקור). כך גדל היקף השיפוץ לכדי 600 מ"ר - מלוא שטח המבנה שאליו היה אמור המטה לעבור.
עלות שיפוץ המבנה בחולון: כיוון שהעבודות שבוצעו בפועל לא תאמו את תיאור העבודות שנכללו בחשבוניות שהגיש הקבלן, ביקש משרד מבקר המדינה מהקרן פירוט של העבודות שבוצעו בפועל. המנכ"ל הגיש למשרד מבקר המדינה במאי 2018 מסמך "שיערוך פרויקט", המפרט את רכיבי השיפוץ (להלן - מסמך שיערוך הפרויקט). מהנדס מומחה מטעם משרד מבקר המדינה בחן את השיפוצים שבוצעו בפועל, אמד את עלותם והכין חוות דעת הנדסית המציגה את סיכום בדיקתו (להלן - חוו"ד הנדסית).
לפי חוו"ד הנדסית שולם לקבלן תשלום ביתר בסכום של כ-127,000 ש"ח. עוד עלה כי מסמך שיערוך הפרויקט שהעביר המנכ"ל למשרד מבקר המדינה במאי 2018 אינו תואם את העבודות שבוצעו בפועל, דבר העולה לכדי חשש למצג מטעה.
שיפוץ גג המבנה בחולון: האופן שבו פעלה הקרן בכל הנוגע למכרז לשיפוץ הגג היה בלתי תקין: סמנכ"לית הקרן האריכה את תקופת המכרז המקורית על דעת עצמה מבלי לכנס את ועדת המכרזים, כדי שזו תחליט בעניין; הקרן לא שמרה על הכללים המחייבים הגינות וסודיות בנוגע להצעות שהוגשו; ועדת המכרזים דנה בהצעות שהוגשו עוד בטרם הסתיימה תקופת המכרז ובסופו של דבר בחרה בהצעתו של הקבלן; והצעתו של הקבלן הוגשה לאחר כל שאר ההצעות והייתה נמוכה בכ-80,000 ש"ח מההצעה המקורית שהגיש עוד בשלב הצעות המחיר. עולה חשש כי המכרז הותאם במיוחד לקבלן.
השתלשלות ההתקשרות לצורך ביצוע השיפוץ והתשלומים בגינו מציירים תמונה מדאיגה וחמורה ביותר בכל הנוגע לדרך פעולתו של מנכ"ל הקרן. המנכ"ל התחמק מקיום חובת מכרז באמצעות פיצול העסקה, והתקשר לשם ביצוע העבודה עם הקבלן. הוא פעל להגדיל את היקף ההתקשרות עם הקבלן משיפוץ של 100 מ"ר לשיפוץ של 600 מ"ר, תוך שהוא רומס ברגל גסה של נוהלי הקרן וכללי מינהל תקין. בהנחייתו להרחיב את ההתקשרות עם הקבלן ללא אישור מראש של הגורמים המוסמכים, ובראש ובראשונה ועד הנאמנים, ובהעמדתה של הקרן לפני עובדה מוגמרת של שיפוץ המבנה ודרישת תשלום בדיעבד - פגע המנכ"ל בחובת הנאמנות שיש לו כלפי הקרן ומעל באמון שנתנו בו נאמני הקרן. לא זו בלבד שהתשלום ששולם בפועל לקבלן התבסס על הצעת מחיר שאינה תואמת את השיפוץ שבוצע בסופו של דבר, אלא שהקרן שילמה לקבלן סכומים ניכרים ביתר, שמוערכים בכ-127,000 ש"ח, עבור עבודות שלא בוצעו. צבר הליקויים לגבי הליכי אישור השיפוץ, ניהולו וביצועו מצביע על חריגה חמורה מסדרי מינהל תקינים.
חריגות בהעסקת עובדים במטה הקרן
מינוי סמנכ"לית הקרן ושדרוג משרתה למשנה למנכ"ל: הקרן הוסיפה תפקיד חדש של סמנכ"ל שאינו סמנכ"ל מקצועי, ללא אישור ועדת כוח אדם של ועד הנאמנים. חברי ועדת הקבלה שבחרו את הסמנכ"לית (שעד אותו מועד כיהנה כמנהלת הלוגיסטיקה) היו עובדי הקרן שהיו אמורים להיות כפופים לסמנכ"לית. כמו כן מנכ"ל הקרן החליט על קידומה של סמנכ"לית הקרן לתפקיד המשנָה למנכ"ל ללא ביצוע עבודת מטה הכוללת ניתוח מקצועי כלשהו. הדבר נדרש ביתר שאת נוכח העלייה הניכרת בשכרה של הסמנכ"לית עקב השדרוג - בשיעור של יותר מ-70% משכרה!
כשל בהליך מינוי היועצת המשפטית של הקרן: אף שמזכירת הקרן דאז התמודדה על תפקיד יועמ"ש הקרן - היא הייתה מעורבת בכתיבת תנאי המכרז לתפקיד. במעורבותה בניסוח תנאי המכרז לתפקיד שעליו התמודדה, בסעיף כזה או אחר - תפקיד שלבסוף אף הייתה המועמדת היחידה לו - נקלעה מזכירת הקרן דאז למצב של ניגוד עניינים חמור. היה עליה להימנע מכל מעורבות במכרז. כמו כן תקופת הניסיון שהוגדרה כתנאי סף לתפקיד הייתה קצרה בהשוואה לתקופת הניסיון שנדרשה לתפקידים מקבילים בקרן. מינוי היועמ"ש לקרן נעשה בלי שהוקמה לצורך כך ועדת קבלה, ובלי שוועדת הקבלה או ועד הנאמנים בחנו את כישורי המועמדת ואת התאמתה לתפקיד.
הצורך בשינוי מעמדה המשפטי של הקרן לשם הגברת הפיקוח על התנהלותה
בביקורת עלה כי מנגנוני הפיקוח של ועד הנאמנים של הקרן היו רופפים. כך, במועד סיום הביקורת עדיין לא היו בוועד נציגי ממשלה, בניגוד לנקבע בכתב ההקדש; ועדות של ועד הנאמנים חסרות את ההרכב הקבוע בתקנון; הפיקוח של ועדת הביקורת לקה בחסר, ועוד.
כבר בדוח משנת 2007 צוין כי על משרד הרווחה "לבחון אם המעמד המשפטי של הקרן, הקדש ציבורי, הוא המעמד המתאים להמשך פעילותה, נוכח היקף פעילותה והצורך לנהלה לפי שיקולים כלכליים". ואולם מאז לא שונה מעמדה המשפטי של הקרן, והיא עדיין מתנהלת כהקדש ללא מנגנוני בקרה ופיקוח מובנים.
אף שרשם ההקדשות, שהוא המאסדר של פעילות הקרן, סבר כי פעילותה אינה תואמת את מעמדה המשפטי, שכן אין פיקוח מתאים על התנהלותה - טרם שונה מעמדה המשפטי. מנכ"ל הקרן מסר למשרד מבקר המדינה כי שר הרווחה התנגד לשינוי מעמדה המשפטי של הקרן.
ההמלצות העיקריות
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את הפעולות שביצע מנכ"ל הקרן כדי לקבל ממנה כספים שלא כדין על חשבון כספי הציבור. לפי חישובי משרד מבקר המדינה, בסוף ינואר 2019 היה מדובר לכל הפחות בכ-92,000 ש"ח. על המנכ"ל להשיב סכום זה לאלתר!
צבר הליקויים בעניין פעולותיו של המנכ"ל - בעיקר בכל הנוגע למעבר משרדי המטה והחריגה החמורה מסדרי מינהל תקינים ולקיחת כספים שלא כדין על ידיו בכל הנוגע לחריגות בתנאי העסקתו - מצביע על חשש חמור לפגיעה בטוהר המידות מצידו של המנכ"ל. ממצאים חמורים אלו מחייבים את ועד הנאמנים לשקול את סיום כהונת המנכ"ל, ולהתייעץ בעניין זה עם מנכ"ל משרד הרווחה, שעמד בראש ועדת האיתור.
על שר הרווחה והחשב הכללי באוצר לפעול לשינוי מעמדה המשפטי של הקרן בהקדם ולחזק את גורמי הבקרה והפיקוח - אחרת, ספק אם כל כספי המדינה שמיועדים למשתקמים יגיעו ליעדם. חמור מכך - הקרן עלולה להיקלע שוב לגירעונות שיהיה על המדינה לכסותם.
על רשם ההקדשות, הממונה על מתן אישור ניהול תקין של הקרן, לבדוק לעומק את התנהלות הקרן ולבחון אם הליקויים שצוינו בדוח מצביעים על חריגה מכתב ההקדש ועל ביצוע פעולות בניגוד לחוק הנאמנות, ובכלל זה לוודא את השבת הכספים שהוצאו שלא כדין.
התייחסות ועד הנאמנים לליקויים שעלו בדוח
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות ועד הנאמנים הנוכחי של הקרן; במקום לתקן את הליקויים החמורים שעליהם מצביע מבקר המדינה, אישר הוועד בדיעבד החזר הוצאות גלובלי למנכ"ל, את החזר ההוצאות בגין ארוחות ואת ההגדלה הרטרואקטיבית של שכרו בטרם חישוב גובה הבונוס שעליו להחזיר. אין לראות בהתנהלות זו אלא "הכשרת השרץ" שמחטיאה במופגן את מטרות דוח הביקורת - תיקון הליקויים והקפדה על מינהל תקין.
סיכום
הכספים שמעבירה הממשלה לקרן נועדו אך ורק לשיקומם של אנשים עם מוגבלויות, ובהתאם לכך על נאמני הקרן להימנע מבזבזנות ולהבטיח שכספי ההקדש ישמשו, בראש ובראשונה, למימוש יעדיה. ואולם בדוח מצטיירת תמונה חמורה ומדאיגה, ולפיה מנכ"ל הקרן הנוכחי, מר אריק ברמי, עושה בכספי הקרן כרצונו, ללא פיקוח ובקרה של נאמני הקרן ושל משרד הרווחה, בניגוד לכללי מינהל תקין ותוך חשש חמור לפגיעה בטוהר המידות. המנכ"ל ביקש וקיבל מהקרן הטבות שכר והלוואות שאינו זכאי להן; פיצל עסקאות כדי להתחמק מחובת מכרז עם הקבלן ששיפץ את מטה הקרן החדש, והגדיל פי שישה ובניגוד לכללים את היקף ההתקשרות עימו; ולבסוף אף שילם לקבלן תשלום ביתר בסכום של כ-127,000 ש"ח. לאחר מכן הציג המנכ"ל למשרד מבקר המדינה מסמך שיערוך של הפרויקט שאינו תואם את העבודות שבוצעו בפועל, דבר העולה לכדי חשש למצג מטעה; יזם תשלום גמול לנאמני הקרן בניגוד לחוק הנאמנות, ועוד.
רובן המוחלט של הכנסות הקרן, כ-80 מיליון ש"ח בשנה, הן ממשרדי הממשלה. בשנת 2012, לאחר שכמעט קרסה הקרן, העבירה לה ממשלת ישראל באמצעות משרד הרווחה כ-13 מיליון ש"ח כדי למנוע זאת. ממצאי ביקורת זו מעלים חשש כי דרך פעולתה של הקרן וחולשת הפיקוח של ועד הנאמנים שלה עלולות לדרדר אותה שוב לקריסה שאך זה נחלצה ממנה.
צבר הליקויים מלמד על היעדר איזונים ובלמים בקרן; מנגנוני פיקוח רופפים אפשרו הלכה למעשה את פעילותו הפסולה של המנכ"ל ויצרו קרקע פורייה להתנהלותו זו. הליקויים בעניין פעולותיו של המנכ"ל - בעיקר בכל הנוגע למעבר משרדי המטה והחריגה החמורה מסדרי מינהל תקינים ולקיחת כספים שלא כדין על ידיו בכל הנוגע לחריגות בתנאי העסקתו - מצביעים על חשש חמור לפגיעה בטוהר המידות מצידו של המנכ"ל. ממצאים חמורים אלו מחייבים את ועד הנאמנים לשקול את סיום כהונת המנכ"ל ולהתייעץ בעניין זה עם מנכ"ל משרד הרווחה. מבקר המדינה מורה למנכ"ל להשיב את הכספים לאלתר! לא פחות חמורה היא התנהלותה של יו"רית ועד הנאמנים, ד"ר אביטל הכט, שפעלה להעניק למנכ"ל הקרן הטבה כלכלית - בונוס - במחטף. התנהלות זו עולה לכדי הפרת חובת נאמנותה לקרן ולמשתקמים.
ממצאי דוח זה, המצטרפים לממצאיו של הדוח משנת 2007, מדגישים את הצורך ששר הרווחה יפעל ללא דיחוי לשינוי המבנה התאגידי של הקרן, כדי להתאימו לאופי פעילותה ולקיים מנגנוני בקרה ופיקוח נאותים. עד שינוי מעמדה המשפטי של הקרן, על השר למנות לאלתר נאמנים בעלי רקע וניסיון כנדרש בכתב ההקדש, שיבצעו פיקוח אפקטיבי על התנהלותה של הקרן כמתחייב מחובת הנאמנות שלהם.