כללי
בחירות מקדימות
1. חוק המפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק המפלגות) קובע בפרק א' הוראות בדבר רישום מפלגה, מוסדותיה ותקנונה ובפרק ב' מסדיר החוק את מימון מערכת הבחירות של מועמדים בבחירות מקדימות שעורכת מפלגה לתפקידים שונים בה או מטעמה.
2. עניינו של דוח זה הוא ביקורת חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות לתפקיד חבר הכנסת השמונה-עשרה. פרק ב' לחוק המפלגות הוסף באוגוסט 1993 ותוקן במהלך השנים כמה פעמים, לרבות בהוראות שעה. לאחרונה תוקן החוק ושולב בו הסדר נורמטיבי חדשני שנכנס לתוקף ב-8 באוגוסט, 2008. תיקון זה נחקק במסגרת חוק המפלגות (תיקון מס' 14), התשס"ח-2008 (להלן - תיקון מס' 14).
3. בחודש דצמבר 2008 הגישו מפלגות לוועדת הבחירות המרכזית את רשימות מועמדיהן בבחירות לכנסת השמונה-עשרה, כפי שנקבעו על-ידן באותו החודש. דרך בחירת מועמדיהן של המפלגות נעשתה בשיטות שונות, שהצד השווה לכולן הוא אפיונן ע"י תיקון מס' 14 כ"בחירות מקדימות".
הגדרת כל השיטות השונות לקביעת מועמדי מפלגות לתפקידים שונים כ"בחירות מקדימות" היא אחד השינויים החשובים ביותר שהכניס תיקון מס' 14 בחוק המפלגות ויש לו השלכות על ממצאי דוח זה, כמובא להלן.
4. על-פי הגדרות קודמות, ניתן היה לפרש כי "בחירות מקדימות" חלו רק בהתקיים הליכי בחירת מועמדים בהם היו רשאים להשתתף כלל חברי המפלגה או חברי מפלגה באזור או סניף מסויים.
5. בתיקון מס' 14 הוגדרו בסעיף 28א לחוק "בחירות מקדימות" ו"מועמד" כלהלן:
"בחירות מקדימות" - "בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה, תהא שיטת הבחירות אשר תהא: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית, חבר מועצת רשות מקומית, תפקיד בהסתדרות הכללית החדשה, בהסתדרות העובדים הלאומית, בהסתדרות הציונית העולמית או תפקיד אחר במפלגה או מטעמה";
"מועמד" - "מי שהוא נבחר הציבור או מי שהכריז על עצמו כמועמד, או הודיע ברבים, בעל-פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות, על כוונתו להתמודד בבחירות מקדימות; לעניין זה, "התנהגות" - לרבות הוצאה או קבלת תרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות";
הגדרות אלה, שנקבעו בתיקון מס' 14 לחוק, שונות מהותית מההגדרות הקודמות בכך שהן קובעות כי "בחירות מקדימות" הן בחירות לבחירת מועמדי המפלגה "תהא שיטת הבחירות אשר תהא". כלומר, כל הליך או פעולה לבחירת מועמדי המפלגה לאחד התפקידים המנויים בחוק, מהווה "בחירות מקדימות". נוסף על כך נגזר מן ההגדרות כי נבחר הציבור (כלומר ראש הממשלה, שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית וחבר מועצת רשות מקומית) הוא "מועמד" לעניין חוק זה מעצם הגדרתו כנבחר הציבור.
6. בהתאם בדק משרדי אם קיימו המפלגות את חובותיהן כנדרש בחוק ונמצא כי מספר מפלגות לא פעלו כנדרש. כמה מפלגות טענו בתגובותיהן על פניות משרדי בנוגע לאי-קיום חובותיהן למסור הודעות בנושא בחירות מקדימות שקיימו לבחירת מועמדיהן לתפקיד חבר הכנסת השמונה עשרה כי, על פי תקנוניהן, שיטת הבחירות בהן אינה בחירות מקדימות אלא קביעה בין באמצעות מוסד ממוסדות המפלגה ובין באמצעות מי שנקבע לכך בתקנון המפלגה. טענתן היתה כי בחירות מקדימות הן רק בחירות שבהן משתתפים חברי המפלגה ואילו הן לא קיימו הליך כזה. על כן, טענו מפלגות אלה כי כל הוראות החוק, המטילות חובות מסוימות על מפלגה המקיימת בחירות מקדימות ועל מועמדיה, לא חלות עליהן ועל מועמדיהן.
7. אין אני מקבל את טענות המפלגות מהנימוקים האלה:
א. תכלית ההגדרה, כפי שעולה מלשון החוק עצמו ומפרוטוקול דיוני החקיקה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הייתה לקבוע תחולה רחבה ככל שניתן להגדרת בחירות מקדימות, על מנת לכפוף לביקורת המדינה את כל שיטות הבחירה המקדימה לרשימת מועמדים בבחירות. כפי שנקבע אף בהצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות), התשס"ז-2007, החקיקה נועדה להבטיח את השוויון בין המתמודדים ולשמור על תקינות הליכי הבחירות, על טוהר המידות, על השקיפות ועל אמון הציבור במערכת השלטון.
ב. כפי שהסביר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהציגו את הנוסח הסופי לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, "בניגוד למצב שנהג בעת החוק המקורי, החוק החדש יחול על כל מפלגה, על כל גוף בוחר ועל כל תפקיד שעליו מתמודד אדם בבחירות פנימיות במפלגה".
ג. ואכן, על מנת להשיג תכלית זו, נוסח החוק התקף כיום רחב דיו, באופן שהוא כולל את כל השיטות לבחירת מועמדים לרשימת מועמדי המפלגה בבחירות. ודוק, כל החלטה לכלול אדם ברשימת מועמדי המפלגה היא בחירה בו. כפי שהודגש בחוק, אין חשיבות למאפייני תהליך קבלת ההחלטה או למאפייניו של הבוחר - יהא זה גוף או אף יחיד.
ד. לשון החוק ברורה ומפורשת, "תהא שיטת הבחירות אשר תהא". הדבר הודגש בסעיף 28ב3 לחוק שהוסף בתיקון מס' 14 לחוק, המטיל חובות התנהגות אף על "מי שנבחר או נקבע להיות מועמד של מפלגה לאחד מהתפקידים המנויים בהגדרה "בחירות מקדימות" על ידי גוף שמספר חבריו אינו עולה על 50...".
8. מן האמור לעיל עולה כי אין נפקא מינה מי הוא הבוחר או הקובע את מועמדי המפלגה. ההבדל בין מי שנבחר או נקבע על ידי גוף מצומצם ובין מי שנבחר או נקבע על ידי פורום גדול יותר הוא בתקרת סכום ההוצאות שמותר למועמד להוציא ובהיקף התרומות שמותר למועמד לקבל, שכן למועמד שנקבע על ידי גוף מצומצם אסור לקבל תרומות.
9. לפיכך, אני מבהיר כי בהתאם לחוק כל הליך של בחירה או קביעה של מועמדי מפלגה לאחד התפקידים המנויים בחוק הוא בגדר "בחירות מקדימות" ועל כן החובות המוטלות על פי החוק בבחירות מקדימות, חלות בכל הליך כזה, תהא שיטת הבחירות אשר תהא.
תוצאות הביקורת
10. בסעיף 28כה1(א) לחוק נקבע:
"מצא מבקר המדינה כי מועמד עשה אחד מאלה; יעביר המועמד לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי הענין: ..."
כלומר, העיצום המוטל על מועמד שביקורת המדינה מצאה בעניינו ליקויים המפורטים בסעיף זה, נקבע על פי חוק ולא על ידי מבקר המדינה. משמעות הדבר היא שהכלל הוא שבתום הליכי ביקורת חשבונות המועמדים בבחירות מקדימות ולאחר שמבקר המדינה קבע שמועמד עשה או חדל מעשות את המנוי בסעיף 28הכ1(א) לחוק והודיע על קביעתו למועמד, על המועמד להעביר תוך שלושים ימים לאוצר המדינה את הסכומים שנקבעו בהתאם להוראות סעיף זה לצד כל מעשה או מחדל. יודגש כי הוראת סעיף זה אינה בבחינת ענישה פלילית, על כל המשתמע מכך.
11. בסעיף 28כה1(ב) לחוק נקבע:
"מבקר המדינה רשאי להפחית את הסכומים שעל מועמד להעביר לאוצר המדינה לפי סעיף קטן(א), אם סבר, כי קיימים טעמים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין".
סעיף זה העניק למבקר המדינה סמכות מיוחדת שבשיקול דעת, המהווה חריג לכלל האמור, להפחית את הסכומים שעל המועמד להעביר לאוצר המדינה ואשר נקבעו בהתאם להוראות סעיף 28כה1(א) לחוק. במסגרת הפעלת סמכותו שוקל מבקר המדינה את מכלול הטעמים הנוגעים לעניין. בהתקיים טעמים מצדיקים בנסיבות העניין, מוסמך מבקר המדינה להפחית את הסכומים שנקבעו על פי החוק על המועמד. מטבע הדברים נשקל כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו ובהתאם למכלול הטעמים ולנסיבות העניין, קובע מבקר המדינה אם יש מקום להפחית מהסכום שיוטל על המועמד וכמה להפחית.
12. מבדיקת חשבונות המועמדים והדוחות הכספיים שלהם עלה כי חלק מהמועמדים לא קיימו את הוראות החוק ואת הנחיות מבקר המדינה. תוצאת ממצאים אלה, על פי סעיף 28כה1(א) לחוק, היא שעל המועמדים להעביר סכומים שונים לאוצר המדינה.
13. משרדי פנה בכתב למועמדים אלה ופירט את הליקויים, אשר בסיום הליכי הביקורת, נמצאו בביקורת חשבונותיהם בבחירות המקדימות. בנוסף, פורטו בהודעת משרדי הסכומים שיוטל עליהם להעביר לאוצר המדינה. ההודעה אף העמידה את המועמדים על אפשרותם לטעון את טענותיהם בכתב או בהופעה לפני מבקר המדינה, לצורך הפעלת שיקול דעתו בהתאם לסמכותו בסעיף 28כה1(ב) לחוק.
14. עיינתי בתגובות בכתב של מועמדים לפניות משרדי ושמעתי את המועמדים שביקשו להופיע לפני ושטחו בפני את טענותיהם.
15. בכמה סוגיות עקרוניות המפורטות להלן בדוח זה (ראו סעיפים 49, 62, 77, 81, 84, 89) נמצאו במהלך הביקורת ליקויים דומים לגבי מועמדים רבים. בסוגיות אלה מועמדים רבים הגיבו ביחס לממצאים כי טעו בפירוש החוק או בהבנתו. תיקון מס' 14 לחוק, שכאמור נכנס לתוקף תקופה קצרה קודם לראשית מערכות הבחירות המקדימות, יצר מצב נורמטיבי חדשני, אשר לא כל המועמדים עמדו על מלוא השלכותיו. לפיכך ובהתאם לכלל התלמודי שהתקבל בהסכמה במשפטנו כי "אין עונשין אלא אם כן מזהירין", החלטתי, במקרים מסויימים, להפעיל את סמכותי על פי סעיף 28כה1(ב) לחוק ולהורות כי הסכומים שהוטל על מועמדים להעביר לאוצר המדינה, יופחתו או אף יומרו באזהרה. יחד עם זאת יודגש כי דוח זה הוא בבחינת תמרור אזהרה לכל מועמד על חובתו לציית למלוא הוראות החוק וההנחיות שנקבעו על פיו. בעתיד, בדעתי להתחשב בתמרור אזהרה זה כשיקול בהחלטתי אם להשתמש בסמכות הנתונה לי על פי סעיף 28כה1(ב) לחוק.
16. במסגרת שיקול הדעת כאמור ייחסתי חשיבות מיוחדת, בין היתר, לעובדה שרבים מהמועמדים התמודדו לראשונה במערכת בחירות מקדימות. כאמור, נתתי דגש מיוחד גם לכך שהוראות החוק הנוגע לעניין תוקנו באופן כולל אך לאחרונה. עוד ייחסתי חשיבות לעובדה שניכר בהחלט כי מועמדים נהגו בהתאם להערות הביקורת ולממצאיה ואף תיקנו את הליקויים כאשר הדבר ניתן היה לתיקון מיידי.
נוכח האמור לעיל שקלתי, בהתאם לסמכותי בחוק, בכל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו, אם מתקיימים טעמים המצדיקים להפחית את הסכום שעל המועמדים להעביר לאוצר המדינה; החלטתי לגבי כל אחד מהמועמדים מובאת בפרק "דוחות אישיים על תוצאות בדיקת החשבונות של המועמדים".
17. כאמור, העיצום לפי סעיף 28כה1(א) לחוק קובע מסלול אכיפה מינהלי המותנה בממצאי מבקר המדינה ואינו מהווה ענישה פלילית. במקביל להוראת סעיף זה נקבע מסלול אכיפה פלילי - נקבעו בחוק סעיפי עונשין, שמיצויים מותנה בהפעלת סמכות רשויות אכיפת החוק הפלילי, בראשות היועץ המשפטי לממשלה. שני המסלולים מתקיימים במקביל ואינם מוציאים זה את זה. על פי החוק, אין בתשלום שנקבע בסעיף 28כה1(א) לחוק ואשר הוטל על מועמד, כדי לגרוע מסמכויות רשויות אכיפת החוק לפתוח בחקירה פלילית ובמקרים המתאימים להגיש כתב אישום לבית המשפט בגין העבירה הגלומה בליקוי שנמצא. על כן, בהחלט ייתכן שבצד העיצום המינהלי שיוטל בעקבות ממצאי ביקורת המדינה בהתאם לחוק, ימוצה המסלול הפלילי - תיפתח חקירה, יוגש כתב אישום ובסופו של דבר, בית המשפט ירשיע את הנאשם ויחליט לגזור עונש הולם, לפי חומרת העבירה ומכלול נסיבות העניין.
18. יצויין, כי בתיקון מס' 14 לחוק הוגדלו, במקרים מסוימים, הסכומים שיש להעביר לאוצר המדינה בעקבות ממצאי ביקורת המדינה במסלול המינהלי והוחמרה רמת הענישה על חלק מן העבירות במסלול הפלילי. אף בכך ניתן לראות ביטוי לתפיסת המחוקק באשר לחשיבות הפעלת המסלול הפלילי באופן אפקטיבי ויעיל על ידי רשויות אכיפת החוק, במקרים הראויים, בצד המסלול המינהלי.
19. עוד יצויין, כי קיימים ליקויים שבגינם החוק לא קבע עיצום מינהלי אלא נקבע מסלול פלילי בלבד. כך, למשל, סעיף האכיפה שעניינו מפלגות שלא מסרו למבקר המדינה ולרשם הודעות לפי פרק ב לחוק, הוא סעיף פלילי בלבד, שנקבע בסעיף 28כו(ה) לחוק. בנוסף, קובע החוק מסלול פלילי בלבד, בין היתר, על תורם שנתן תרומה בניגוד להוראות החוק.
20. בכל העניינים בהם קיימים מסלולים מקבילים, מינהלי ופלילי, מוטלת על רשויות אכיפת החוק חובה לבחון האם יש מקום ליזום הליך פלילי. בסוגיות בהן עומד המסלול הפלילי לבדו, מוטלת על גורמי אכיפת החוק הפלילי חובה מיוחדת לשקול פתיחה בחקירה פלילית, בהעדר מנגנון מינהלי מקביל.
דוח זה מועבר לידיעת רשויות התביעה על מנת שישקלו הפעלת סמכותם בהתאם לסעיף 28כו לחוק, הן לגבי העניינים שיש לגביהם מסלול מקביל, מינהלי ופלילי והן לגבי עניינים הנתונים בסמכות הבלעדית של רשויות התביעה.
כמו כן מועבר דוח זה לרשם המפלגות לגביית הסכומים שיש להעבירם על פי דוח זה לאוצר המדינה.
ידיעת החוק
21. במהלך הביקורת ובתשובותיהם של מועמדים להערות משרדי עלתה שוב ושוב הטענה כי אי-ביצוע הוראות החוק או ההנחיות מקורו בכך שהמועמדים לא היו ערים להוראות החוק ולהנחיות.
יש לדחות טענה זו. בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, נקבע בסעיף 57, "כל דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אם אין הוראה אחרת משתמעת". יתר על כן, כאמור, החוק מחייב את המועמדים לחתום על הודעה ולפיה הם יודעים על דבר החוק וההנחיות וחלקם אף עשו זאת.
22. השתתפות מועמדים בתהליך הדמוקרטי של בחירות מקדימות מטילה עליהם חובות שתכליתן, בין היתר, הגנה על שוויון בין המועמדים ועל טוהר הבחירות. ליקויים בציות לחובות שהטיל המחוקק על המועמדים פוגעת לא רק במועמדים האחרים, אלא גם באמון הציבור. מי שלוקח על עצמו להתמודד בבחירות חייב לקחת על עצמו ללמוד את החוקים וההנחיות הרלוונטיים ולהקפיד לקיימם כנדרש. בנוסף ראוי שהמפלגות שבאמצעותן מתקיים הליך הבחירות המקדימות ייטלו על עצמן להדריך את המועמדים בקיום הוראות החוק, הן כדי שהמועמדים לא ייכשלו והן כדי לשמור על טוהר הבחירות.
החוק וההנחיות החלים על הבחירות המקדימות
23. כאמור, על הבחירות המקדימות שהתקיימו במפלגות השונות לבחירת מועמדיהן לתפקיד חבר הכנסת השמונה עשרה שהתקיימו ב-10.2.09 חלו הוראות חוק המפלגות כפי שתוקן בתיקון מס' 14 ובתיקון מס' 15 (להלן - החוק). אך, יודגש כי על כל פעולות מימון בחירות מקדימות שהתבצעו קודם לכניסת תיקון מס' 14 לתוקף חלו הוראות חוק המפלגות לפני תיקונו.
24. בתוקף סמכותי על פי סעיפים 28יט(א)(2) ו-28כג לחוק כנוסחו קודם לתיקון מס' 14 לחוק קבעתי הנחיות המיועדות למועמדים בבחירות המקדימות: הנחיות המפלגות (ניהול מערכת החשבונות ודיווח בבחירות מקדימות), התשס"ז-2007. בעקבות פרסומו של תיקון מס' 14 ובתוקף סמכותי על פי סעיף 28כד1(א) לחוק (לאחר התיקון האמור) קבעתי את הנחיות מבקר המדינה לפי חוק המפלגות בדבר ניהול מערכת החשבונות ודיווח בבחירות מקדימות, התשס"ט-2008, והן פורסמו ברשומות ב-1.12.08 והחליפו את ההנחיות משנת 2007 (להלן - ההנחיות).
הגשת דוחות והודעות
25. סעיף 28כב(א)(1) לחוק קובע כי "מועמד ימסור למבקר המדינה לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות דוח על מערכת החשבונות שניהל למימון התמודדותו בבחירות המקדימות, על תרומות שקיבל והוצאות שהוציא עד למועד מסירת הדוח כאמור ועל הלוואות שנטל; לדוח יצורף תצהיר בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 המאמת את נכונות האמור בו ושלמותו" (להלן - הדוח הכספי).
סעיף 28כב(א)(2) לחוק קובע כי "מבקר המדינה רשאי להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שסך ההארכות לא יעלה על ארבעה שבועות".
סעיף 28כב(ב) לחוק קובע: "מועמד שלא קיבל תרומות או לא הוציא הוצאות ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת זאת; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מועמד כאמור בסעיף 28ב3 והוא ימסור למבקר המדינה הודעה על הוצאותיו" (להלן - ההודעה).
לדוחות כספיים ולהודעות כאמור ייקרא להלן "דוחות" או "דוחות המועמדים".
26. אין זו הפעם הראשונה שמפלגות קיימו בחירות מקדימות לבחירת מועמדיהן לתפקיד מסוים. בשלהי שנת 2005 ובראשית שנת 2006 קיימו מפלגות בחירות מקדימות לבחירת מועמדיהן לכנסת השבע עשרה; בעניין זה פורסם דוח של מבקר המדינה . לאחרונה קיימו מפלגות בחירות מקדימות לבחירת מועמדיהן לתפקיד ראש רשות מקומית וחבר מועצת רשות מקומית לקראת הבחירות ברשויות המקומיות שהתקיימו בנובמבר 2008; שלגביהן פורסם דוח של מבקר המדינה . למרות זאת התברר למשרדי כי רוב המפלגות ורוב המועמדים לא נערכו לביצוע הוראות החוק.
27. אף שאין החוק מחייב את משרדי לעשות כאמור ואף שהחוק מחייב מועמד להודיע למבקר המדינה כי קרא את כל ההוראות הנוגעות לתרומות, להוצאות ולניהול חשבונות בבחירות מקדימות כפי שנקבעו בחוק זה ובהנחיות מבקר המדינה, וכי הוא מודע להן, משרדי שלח מינואר 2009 ועד יוני 2009 מאות רבות של מכתבים למועמדים, שאת מענם מסרו מפלגות, ובהם פורטו חובות המוטלות על המועמדים בהתאם לחוק. כמו כן ביקש משרדי מהמפלגות כי יימסרו למועמדים הודעות המפרטות את חובותיהם בהתאם לחוק. למרות זאת, חלק גדול מהמועמדים לא נערכו כאמור לביצוע הוראות החוק. ברוב המקרים, רק לאחר שפנה משרדי אל המועמדים החלו חלקם להמציא למשרדי דוחות.
28. כדי לאפשר למפלגות להיערך למתן תשובות לשאלות שהפנה אליהן משרדי וכדי לאפשר למועמדים לקיים את חובותיהם, נוכח הנסיבות שצוינו לעיל, היה צורך להאריך את פרק הזמן שהחוק הקצה להן לשם כך. ראיתי בעובדות האמורות משום טעמים מיוחדים המצדיקים להאריך את התקופה הקבועה בחוק להגשת דוחות ועל כן החלטתי בתוקף סמכותי על פי סעיף 28כב(א)(2) לחוק לדחות את המועד האחרון להגשת דוחות המועמדים בארבעה שבועות.
התברר שגם עד המועד הנדחה לא הגישו חלק ניכר מהמועמדים את הדוחות למשרדי וגם לאחר מועד זה מועמדים המשיכו לשלוח למשרדי דוחות.
נוכח הוראת סעיף 28כה1(א)(6) לחוק, המטילה על מועמד שאיחר במסירת דוח לפי סעיף 28כב תשלום 15%מסך הוצאות הבחירות שהוא רשאי להוציא, וכן נוכח טענותיהם של חלק גדול מהמועמדים ולפיהן הם לא ידעו על הוראות החוק ונוכח בקשתם לאפשר להם למלא את ההוראות שמשרדי הביא לידיעתם, קבעתי שמטעמי צדק וכדי לקיים את תכליות החוק, האינטרס הציבורי מחייב שמשרדי ימשיך ויקבל את דוחות המתמודדים ויבדקם גם לאחר המועד הסופי שנקבע בחוק. ואכן משרדי בדק את הדוחות של כל אלה שהגישום, להוציא הדוחות הכספיים של 35 מועמדים ודיווחים חלקיים של 16 מועמדים שהוגשו לאחר 30.5.09 שנבצר ממשרדי לבדקם, נוכח הצורך במסירת דוח זה ליושב ראש הכנסת.
29. בסעיף 28כד(א) לחוק נקבע כי "בתוך שנים עשר שבועות מיום שקיבל דוח לפי סעיף 28כב ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת לרשם (המפלגות) ולמוסד לביקורת של המפלגה, דוח על ביקורת מערכת החשבונות של מועמדי המפלגה בבחירות המקדימות". בסעיף 28כד(ג) לחוק נקבע כי "מבקר המדינה רשאי, מטעמים מיוחדים שיציין בדוח, לדחות את מסירת הדוח למועד שלא יעלה על ארבעה שבועות מתום התקופה כאמור בסעיף זה".
המועד להגשת דוח זה היה 29.6.09, אך נוכח האמור לעיל לא היה מנוס מדחיית הגשתו ליושב ראש הכנסת, כדי לאפשר לכלול בו התייחסות לדוחות שהגישו מועמדים באיחור. הודעתי על כך ליושב ראש הכנסת.
כאמור, הוראות תיקון מס' 14 לחוק נכנסו לתוקף רק לאחרונה. ומתברר כי מרבית המפלגות והמועמדים לא עמדו במועדים שקבע החוק. כדי לקיים את תכליות החקיקה דרושה בראש ובראשונה ביקורת קפדנית על פעילותם הכספית של המועמדים. הדבר מושג על ידי חיובם של המועמדים בהגשת דוחות למשרדי, בדיקת הדוחות ופרסום תוצאות בדיקת דוחות אלה על ידי מבקר המדינה. על כן ראיתי לנכון לקבל דוחות מועמדים ולהתייחס אליהם אף שעברו המועדים למסירתם, כדי שהציבור יוכל לדעת אם המועמדים עומדים בדרישות הבסיסיות של הוראות החוק. הכורח בהגשת דוח זה באיחור כאמור, מלמד שהתקופה שהוקצבה בחוק לביקורת ולהכנת דוח מבקר המדינה אינה מספקת.
30. נוכח הצורך בבדיקה מעמיקה ומקיפה של חשבונות המועמדים ומאחר שלנוכח ניסיון העבר ניתן להעריך כי גם בעתיד צפויים איחורים בהמצאת דוחות המועמדים, מוצע שהמחוקק ישקול להאריך את התקופה הקבועה בחוק למסירת דוחות המועמדים ואת התקופה הקבועה בחוק למסירת הדוח של מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת, לרשם המפלגות ולמוסד לביקורת של כל מפלגה. עוד מומלץ שהמחוקק ייתן דעתו לאפשר למבקר המדינה להאריך את המועד להגשת הדוח שלו או יסמיך ועדה מוועדות הכנסת להאריך את המועדים שנקבעו בחוק. בהיעדר שינוי של החוק בנושא זה לא יהיה מנוס בעתיד אלא לנהוג בנוקשות ולא לקבל שום דוח לאחר המועד האחרון שמאפשר החוק על כל ההשלכות הנובעות מכך.
31. דוח זה עוסק באופן שבו קבעו המפלגות את זהות מועמדיהן לתפקיד חבר כנסת בבחירות לכנסת השמונה עשרה וכן מובאים בו דיווחי המפלגות למשרדי בנושא זה. כמו כן כולל דוח זה את ממצאי הביקורת בנושא חשבונותיהם ודיווחיהם של המתמודדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות על מועמדות מטעמן לתפקיד חבר הכנסת השמונה עשרה.