דוח על תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית

​כללי

1. ביולי 2017 התקיימו בחירות מקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית (להלן - המפלגה).

2. על מערכת בחירות מקדימות חלות הוראות פרק ב' לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן - החוק או חוק המפלגות), וכן הנחיות מבקר המדינה לפי חוק המפלגות, בדבר ניהול מערכת החשבונות ודיווח בבחירות מקדימות, התשס"ט-2008 (להלן - הנחיות מבקר המדינה או ההנחיות).

3. על פי החוק, בחירות מקדימות הן "בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה, תהא שיטת הבחירות אשר תהא: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, חבר הכנסת...".

4. על פי סעיף 28א לחוק, מועמד הוא "מי שהוא נבחר הציבור או מי שהכריז על עצמו כמועמד, או הודיע ברבים, בעל-פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות, על כוונתו להתמודד בבחירות מקדימות".

5. על פי סעיף 28א לחוק, תקופת בחירות היא "אחת מאלה: (1) תקופה שתחילתה ביום החלטה של מפלגה על קיום בחירות מקדימות וסופה בתום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות".

6. על פי סעיף 28יח2 לחוק, על מפלגה להודיע למבקר המדינה על המועד שנקבע לבחירות המקדימות בה ועל מספר בעלי זכות הבחירה, על הסכומים שרשאים המועמדים לקבל ולהוציא ועל שמות המועמדים. המפלגה מסרה הודעות כנדרש.

7. ביום 4.7.17 התקיימו בחירות מקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה (להלן - הבחירות המקדימות הראשונות), ובשל תוצאותיהן, התקיימו ביום 10.7.17 בחירות מקדימות חוזרות (להלן - הבחירות המקדימות החוזרות). מספר בעלי זכות הבחירה בבחירות המקדימות היה 52,504.

8. כעולה מהוראות החוק ומהודעות המפלגה, תקופת הבחירות המקדימות הראשונות במפלגה החלה ביום 30.3.17 והסתיימה ב-18.7.17. תקופת הבחירות המקדימות החוזרות החלה ביום 5.7.17 והסתיימה ביום 24.7.17.

9. תשעה מועמדים הגישו למוסדות המפלגה הודעה רשמית על מועמדותם לתפקיד יו"ר המפלגה ושילמו את דמי הרישום בסך 10,000 ש"ח. תשעת המועמדים הם: אבנר בן זקן, עמר בר לב, אבי גבאי, דינה דיין, יצחק הרצוג, עמירם לוין, אראל מרגלית, עמיר פרץ והוד קרובי. בסמוך למועד הבחירות הודיעו המועמדים דינה דיין ועמירם לוין על פרישתם מההתמודדות. בבחירות המקדימות החוזרות התמודדו שני מועמדים: אבי גבאי אשר נבחר ליו"ר המפלגה ועמיר פרץ.

10. סעיף 28כב(א)(1) לחוק קובע  כי "מועמד ימסור למבקר המדינה, לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות, דוח כספי על הכנסותיו והוצאותיו בשל הבחירות המקדימות ועל נכסים והתחייבויות בשל בחירות אלו; לדוח יצורף תצהיר בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, המאמת את נכונות האמור בו ושלמותו".

11. סעיף 30(ד) להנחיות קובע כי מועמד שסך הוצאותיו עולה על 100,000 שקלים יגיש את הדוח בצירוף חוות דעת של רואה חשבון.

12. סעיף 28כב(א)(2) לחוק קובע כי "מבקר המדינה רשאי להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת". נוכח בקשות חלק מהמועמדים החלטתי, בתוקף סמכותי כאמור, לדחות את המועד האחרון להגשת דוחות המועמדים ל-18.9.17.

13. שבעה מהמועמדים הגישו את הדוחות במועד וצרפו תצהירים וחוות דעת כנדרש. מועמדת אחת הגישה את הדוח הכספי שלה באיחור. מועמד אחד לא הגיש דוח כספי כנדרש.

14. סעיף 28כד(א) לחוק קובע כי "בתוך 12 שבועות מהמועד האחרון לפי סעיף 28כב למסירת דוחות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת, לרשם ולמוסד לביקורת של המפלגה, דוח על ביקורת מערכת החשבונות של מועמדי המפלגה בבחירות המקדימות". סעיף 28כד(ג) לחוק קובע כי "מבקר המדינה רשאי, מטעמים מיוחדים שיציין בדוח, לדחות את מסירת הדוח". על מנת לאפשר למועמדים להיערך למתן תשובות לעובדי משרדי, לרבות הגשת חומרים משלימים, היה צורך להאריך את פרק הזמן שהוקצה לביקורת, ולא היה מנוס מדחיית הגשת הדוח ליו"ר הכנסת.

15. דוח זה כולל את תוצאות הביקורת על חשבונות המועמדים לתפקיד יו"ר המפלגה בבחירות המקדימות שהתקיימו במפלגה.

ממצאי הביקורת העיקריים

16. על פי החוק מופקד מבקר המדינה על ביצוע ביקורת בנושא מערכת החשבונות של המועמדים בבחירות המקדימות. בביקורת זו נבדק אם המועמדים קיימו את הוראות החוק ואת ההנחיות שקבע מבקר המדינה, בין השאר בנושאים האלה: הגשת דוחות כספיים ומסירת הודעות למבקר המדינה, עמידה בתקרת ההוצאות וההכנסות, עמידה בהוראות הנוגעות לקבלת תרומות ולהוצאות, קבלת הלוואות וניהול מערכת החשבונות.

17. בסעיף 28כה1 לחוק נקבעו סמכויות מבקר המדינה בדבר קביעת הסכומים שעל מועמד להעביר לאוצר המדינה בגין אלה: קבלת תרומות בניגוד לחוק, הוצאות בחירות בסכום העולה על הקבוע בחוק או הוצאות אסורות לפי החוק, אי-הגשת דוח או הגשתו באיחור ואי-מילוי ההוראות שנקבעו בחוק או בהנחיות מבקר המדינה בעניין ניהול מערכת החשבונות של מועמד - הכול בהתחשב בנסיבות של כל מקרה.

18. לאחר שקיבלתי מהמועמדים את תגובותיהם על תוצאות ביקורת חשבונותיהם וקיימתי בירורים נוספים, ולאחר שחלק מהמועמדים הופיעו בפניי והגיבו על ממצאי הביקורת, קבעתי לגבי חמישה מהמועמדים כי נמצאו ליקויים באשר לקיום הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. מועמד אחד כאמור לא הגיש דוח כספי כנדרש ולפיכך קבעתי לגביו עיצום כספי בהתאם לנסיבות המקרה.

19. החלטתי בדבר גובה הסכום שעל המועמדים האמורים יהיה להעביר לאוצר המדינה מובאת בפרק "תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים".

20. עוד קבעתי כי שלושה מהמועמדים קיימו את הוראות החוק ואת הנחיות מבקר המדינה.

דיווח ופרסום

21. על פי סעיף 28כ לחוק, "מועמד יגיש למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום שבו פתח חשבון בנק לפי סעיף 28יט, הודעה שבה יאשר כי קרא את כל ההוראות הנוגעות לתרומות, להוצאות ולניהול חשבונות בבחירות מקדימות כפי שנקבעו לפי חוק זה ובהנחיות מבקר המדינה, וכי הוא מודע להן וכן יפרט את הפרטים כאמור בסעיף 28ב(ב)(1)".

22. כל המועמדים הודיעו למשרדי כי הם מודעים להוראות החוק ולהנחיות החלות עליהם.

23. סעיף 28כא(א) לחוק קובע כי "מועמד ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל מתורם ועל כל תרומה שהחזיר לתורם בתוך 14 ימים מיום שקיבל או שהחזיר את התרומה ואולם בתקופה שתחילתה ביום ה-14 שלפני יום הבחירות המקדימות וסיומה ביום ה-14 שאחריו, ימסור המועמד הודעה על כל תרומה שקיבל או שהחזיר כאמור לא יאוחר מ-24 שעות ממועד קבלתה או החזרתה; מבקר המדינה יפרסם את המידע כאמור בסעיף קטן זה עם קבלתו".

(א) שמונה מהמועמדים אשר הגישו למשרדי דוחות כספיים, כאמור, דיווחו על תרומות שקיבלו, והנתונים על תרומות אלה פורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה.

(ב) בנספחים לדוח זה מובאים נתונים מעודכנים לגבי תרומות בשווי 1,000 ש"ח ויותר שקיבל כל אחד משמונת המועמדים האמורים. בנספחים לא צוינו נתונים לגבי תרומות שהחזירו המועמדים לתורמים.

תקרת ההכנסות וההוצאות

24. לפי סעיף 28ח(א) לחוק "מועמד לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ולא יוציא הוצאות, בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות:

 מספר בעלי זכות הבחירה                   הסכום הכולל

(1) עד 50                                    לעניין תרומות - 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות -5,672 שקלים חדשים;

(2)  51 עד 9,999                          5,672 שקלים חדשים ועוד 15 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל-50 בוחרים;

(3)  10,000 עד 99,999               175,682שקלים חדשים ועוד 2.75 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל-10,000 בוחרים;

(4)  100,000 ומעלה                     459,040 שקלים חדשים ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל-100,000 בוחרים."

25. סעיף 28ח(ב) לחוק קובע כי "בבחירות מקדימות שבהן מתמודד מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה או ראש הממשלה ושזכאים להשתתף בהן פחות מ-50,000 בעלי זכות בחירה יהיה הסכום לעניין סעיף קטן (א) פי שניים מן הסכומים המפורטים בו; היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, יהיה הסכום כאמור פי ארבעה מן הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א)".

26. כאמור, מספר בעלי זכות הבחירה במפלגת העבודה היה 52,504. לפיכך סכום התרומות המרבי שהיה כל מועמד רשאי לקבל וסכום ההוצאות המרבי שהיה רשאי להוציא בבחירות המקדימות הראשונות הוא 1,170,272 ש"ח.

27. הוצאות הבחירות של המועמדים אבי גבאי, יצחק הרצוג ואראל מרגלית חרגו מתקרת ההוצאות המותרת בבחירות המקדימות הראשונות.

28. לפי סעיף 28ח(ד) לחוק "התמודד מועמד לאותו תפקיד בבחירות מקדימות חוזרות, רשאי הוא לקבל תרומות ולהוציא הוצאות מיום שאחרי יום הבחירות המקדימות ועד תום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות החוזרות, בשווי כולל שלא יעלה על 25% מהסכומים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין". לפיכך, סכום התרומות המרבי שהמועמדים היו רשאים לקבל בבחירות המקדימות החוזרות וכן סכום ההוצאה המרבי שמותר היה למועמדים להוציא בבחירות המקדימות החוזרות היה 292,568 ש"ח.

29. המועמד אבי גבאי חרג מתקרת ההוצאות המותרת בבחירות המקדימות החוזרות.

הכנסות והוצאות

30. מדיווחי המועמדים למשרדי על הכנסותיהם והוצאותיהם עולה כי הכנסותיהם בבחירות המקדימות הסתכמו ב-5,889,369 ש"ח, מזה 2,782,336 ש"ח תרומות מהארץ, 1,716,110 ש"ח תרומות מחו"ל ו-1,390,923 ש"ח מימון ממקורות עצמיים, בני משפחה והכנסות אחרות. הוצאותיהם של כלל המועמדים בבחירות המקדימות הסתכמו ב - 7,023,149 ש"ח, מתוכן 6,349,146 ש"ח בבחירות המקדימות הראשונות ו-674,003 ש"ח בבחירות המקדימות החוזרות. הגירעון של כלל המועמדים במערכת הבחירות הסתכם ב-1,133,780 ש"ח ועל פי דיווחי המועמדים הגירעון כוסה בעיקרו מהונם האישי ומיעוטו על ידי גיוס תרומות.

הוצאות של נבחר ציבור לפני תקופת הבחירות ובמהלכה

31. סעיף 28א לחוק מגדיר "הוצאה" כלהלן: "בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, למעט פעילות אישית בהתנדבות שערכה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים והיא אינה בגדר עיסוקו של המתנדב".

על פי סעיף 28ב1 לחוק "לא יראו בפעילות פוליטית שגרתית של נבחר הציבור שלא בתקופת הבחירות, ובכלל זה קשר עם ציבור הבוחרים, דיווח על פעילות, ארגון כנסים פוליטיים או השתתפות בהם, כפעילות במסגרת התמודדות בבחירות מקדימות, ולא יראו הוצאה שהוציא נבחר הציבור בפעילות כאמור כהוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות".

32. אחד המועמדים בבחירות המקדימות כלל כהוצאות בחירות רק חלק מהוצאותיו בתקופת הבחירות. עוד נמצא כי המועמד לא כלל בחשבונותיו הוצאות בגין קמפיינים שקידם לפני תקופת הבחירות ובסמוך לה, ובכללם פרסומים, מסרים וסרטונים בהם אף נכללה פניה של המועמד להתפקד למפלגה באמצעותו. קמפיינים אלה היוו חלק מהתשתית לתעמולת הבחירות של המועמד ונעשה בהם שימוש בתקופת הבחירות לקידום ועיצוב תדמיתו בתודעת קהל הבוחרים של המפלגה.

33. לגבי ההוצאות שלא נכללו בחשבונותיו, טען המועמד כי לאורך כהונתו כנבחר ציבור וגם בתקופת הבחירות ערך פעילויות אשר מומנו מכיסו האישי כחלק מפעילותו הציבורית והפוליטית כחבר כנסת וכמנהיג ציבור, ועל כן הן אינן הוצאות בחירות, אלא הוצאות שוטפות אשר הוצאו בהתאם להוראות סעיף 28ב1 לחוק. לטענת המועמד, הוצאות אלה לא נועדו לקידום מועמדותו בבחירות, אלא היו בבחינת הוצאות שוטפות הכרוכות בפעילות פוליטית שגרתית, ולפיכך לא כלל אותן בחשבונותיו.

34. אין בידי לקבל טענות אלה. הגדרת "הוצאות" שבחוק אינה מבחינה בין הוצאות בחירות לבין הוצאות שוטפות. סעיף 28ב1(א) לחוק המאפשר כאמור לנבחר הציבור קיום פעילות פוליטית שגרתית, מתיר שלא לראות "הוצאה שהוציא נבחר הציבור בפעילות כאמור כהוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות" ובלבד שמדובר בפעילות כאמור שלא בתקופת הבחירות. החוק אינו מחריג הוצאות בגין פעילות פוליטית כלשהי הנערכת בתקופת בחירות מהכללתן בין 'הוצאות הבחירות' של המועמד, זאת מתוך גישה לפיה כל פעילות פוליטית הנערכת בתקופה זו בפועל תורמת לעיצוב דמותו של המועמד ולקידום מועמדותו בבחירות. לפיכך, כעולה מלשון החוק ומתכליתו, יש לראות בהוצאות בגין פעילות פוליטית כזו במהלך תקופת הבחירות, כהוצאות בחירות, לכל דבר ועניין, אשר כפופות בין היתר גם לתקרת ההוצאות שנקבעה להתמודדות בבחירות המקדימות. מכל מקום בעניננו, המועמד לא הציג אסמכתאות הולמות ביחס למרבית ההוצאות שלא נכללו כאמור בחשבונותיו. בהעדר אסמכתאות, ממילא לא ניתן היה לבחון את טענתו של המועמד כי חלק מהוצאותיו לא שימש אותו לצורך התמודדות בבחירות המקדימות וכן לא ניתן היה לאמת את סכום ההוצאות לעניין בחינת העמידה בתקרת ההוצאות המותרת.

35. באשר להוצאות בגין קמפיינים שקידם המועמד בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות, טען המועמד כי מאז שהוא נבחר הוא יזם קמפיינים ציבוריים שונים לקידום עמדותיו, להחלפת השלטון בישראל וכנגד השחיתות השלטונית, וכלל הקמפיינים נערכו לפני מועד ההכרזה על קיום בחירות מקדימות.

גם אם אקבל את טענת המועמד כי מדובר בקמפיינים כלליים להחלפת השלטון בישראל וכנגד השחיתות השלטונית, עצם הקריאה להתפקד למפלגה במסגרת קמפיינים אלה תוך העמדת תשתית להתפקדות, איפשרה למועמד לאסוף מידע על המתפקדים אשר תומכים בו. מידע כגון זה מהווה, ברגיל, תשתית לביצוע תעמולה ממוקדת וישירה, וכאשר הפעילות האמורה נעשית בסמוך לתחילת תקופת הבחירות הרי שאין להתעלם ממנה כאילו לא בפעילות שתשמש למען הבחירות עסקינן.

זאת ועוד, הקמפיינים האמורים שערך המועמד היה בהם כדי לקדם ולעצב את תדמיתו של המועמד בתודעת קהל הבוחרים של המפלגה כיו"ר פוטנציאלי, וגם מסיבה זו היה עליו לתת להוצאות הכרוכות בהם ביטוי בחשבונותיו.

נוכח האמור קבעתי כי חשבונותיו של המועמד לא היו שלמים ולא כללו את מלוא הוצאותיו בגין הבחירות המקדימות.

סעיף 28ב1 לחוק מהווה חריג לאיסור הכללי הקבוע בסעיף 28ב(ג) לחוק - ולפיו אסור למועמד שהוא נבחר הציבור להוציא הוצאות בתקופה שאינה תקופת בחירות. לפי חריג זה, פעילות פוליטית שגרתית של נבחר הציבור שאינה בתקופת בחירות לא תיחשב כחלק מהוצאותיו למימון התמודדותו בבחירות.

לא ניתן לפרש כי חריג זה מתיר מימון פעילות פוליטית שגרתית במהלך תקופת בחירות עצמה, שכן הדבר אינו מתיישב עם לשון החוק ופעילות זו מעצם טיבה יש בה כדי לקדם את המועמד ולתרום לעיצוב תדמיתו. בנוסף, פרשנות כזו היתה עלולה להוביל ליצירת מסלול עוקף למגבלה בדבר תקרת ההוצאות בגין הבחירות המקדימות ולפגיעה בשוויון בין המועמדים. נוכח לשון החוק ותכליתו ועל מנת להבטיח את השמירה על עקרון השוויון, הוצאה בגין פעילות פוליטית שמוציא מועמד שהוא נבחר הציבור במהלך תקופת הבחירות לא תוכל להיחשב כהוצאה בגין "פעילות פוליטית שגרתית" אלא תיחשב כהוצאת בחירות לכל דבר ועניין.

חריגה מתקרת ההוצאות

36. סעיף 28ח לחוק מטיל מגבלה על סכום ההוצאות שרשאי מועמד להוציא במצטבר עבור מערכת בחירות מקדימות (וכן על סכום ההכנסות במצטבר שמותר לו לקבל במגבלות הקבועות בחוק). כאמור, הוצאות הבחירות של שלושה מבין המועמדים חרגו מתקרת ההוצאות המותרת בבחירות המקדימות הראשונות.

37. הועלו בפניי הסברים שונים באשר לאי-העמידה בתקרת ההוצאות. כך למשל, אחד המועמדים הסביר את החריגה מתקרת ההוצאות בשל כך שהתקיימו נסיבות של אי-ודאות ביחס למספר הבוחרים שנכללים בספר הבוחרים של המפלגה (שתקרת ההוצאות נגזרת ממנו), וכי לאחר בדיקה של המפלגה שהסתיימה בסמוך למועד הבחירות הוסרו אלפי מתפקדים מספר הבוחרים, כך שבפועל מספר בעלי זכות הבחירה היה נמוך מהמספר עליו הסתמך המועמד. עוד נטען כי ועדת הבחירות של המפלגה קבעה שהבחירות החוזרות יערכו תוך פחות משבוע ימים ממועד היוודע תוצאות הבחירות הראשונות וכי עקב ריבוי המועמדים לא היה ספק שיתקיימו בחירות חוזרות. בסד זמנים דחוק שכזה, כך נטען, לא ניתן היה לדחות פתיחת משא ומתן עם ספקים עד לאחר הבחירות ובשל כך הגדיל אותו המועמד מראש את התחייבויותיו כלפי חלק מהספקים כך שההתקשרות עמם כללה רכישה מראש של שירותים וטובין גם עבור הבחירות החוזרות. עוד טען המועמד כי היו בידיו סקרים כי הוא אמור להעפיל לבחירות החוזרות, כך שהיה חייב להיערך לכך מבעוד מועד.

38. לא היה בידי לקבל את ההסברים האמורים. באשר לטענה ביחס למספר הבוחרים, טענה זו לא עמדה בקנה אחד עם תוכן הודעת המועמדות ששלח אותו מועמד למשרדי בסמוך לתחילת תקופת הבחירות בה ציין מספר בוחרים הדומה למספר הבוחרים שנכלל לבסוף בספר הבוחרים. יתרה מכך, סוגיית מספר בעלי זכות הבחירה במפלגה עמדה על סדר יומה של ועדת הבחירות של המפלגה ובדיוניה נכחו גם נציגיו של המועמד, כך שלא ניתן לטעון שלא היו בידי המועמד האמצעים להעריך את גובה תקרת ההוצאות ולהיערך אליה. מכל מקום, ברי כי מדובר בתקרה אשר חלה על כלל המועמדים, כך שאין כל דרך ואף אין כל מקום לייחס למועמד אחד תקרה רעיונית גבוהה יותר לעומת מועמדים אחרים.

באשר להיערכות להשתתפות בבחירות החוזרות וסמיכות הזמנים בין שתי המערכות - במערכת הבחירות הנוכחית, כמו בהרבה מערכות בחירות מקדימות בהן משתתפים מספר רב של מתמודדים, אכן היה צפי לבחירות חוזרות. על אף שסמיכות הזמנים בין הבחירות לבחירות החוזרות הייתה עלולה להקשות על המועמדים, היה על כל אחד מהמועמדים להיערך לכך מבחינת חלוקת ההוצאות בין שתי המערכות, דבר שלא נעשה ע"י חלקם.

39. הוצאותיו של מועמד אחר חרגו מתקרת ההוצאות על פי הדוח הכספי שלו, ואולם היות ומועמד זה לא כלל בדיווחיו את מלוא הוצאותיו, קבעתי כי הדוח שמסר מועמד זה אינו שלם וכי הוצאותיו בפועל חרגו בסכום גבוה יותר מהמדווח.

40. מועמד נוסף הסביר כי החריגה מתקרת ההוצאות נבעה מטעויות בהתנהלות הכספית אשר הובילו להוצאת הוצאות נוספות ללא אישור ואף הביע צער על כך.

מגבלת תקרת ההוצאות בדומה למגבלות אחרות הקבועות בחוק, נועדה לשמור על השוויון בין המועמדים ולא לאפשר מתן יתרון בלתי הוגן למועמד בעל הון ואמצעים על פני מועמדים אחרים. שמירה על תקרת ההוצאות תורמת גם להבטחת טוהר הבחירות ולהגברת אמון הציבור בתקינות הליך הבחירות המקדימות ובתוצאותיו. הקביעה הסטטוטורית באשר לגובה תקרת ההוצאות היא מוחלטת וככזו חלה באופן שוויוני ואחיד על כלל המועמדים באותה מערכת בחירות. כל פרשנות אחרת הייתה מנוגדת לכוונת המחוקק וללשון החוק ויוצרת מצב של אי-שוויון בין אותם מועמדים אשר פעלו לפי החוק והוציאו הוצאות במסגרת התקרה שנקבעה בו לבין אותם מועמדים שלא נהגו כך. ככל שהחריגה מתקרת ההוצאות שנקבעה בחוק היא גבוהה יותר, כך הפגיעה באי-שוויון בין המועמדים חמורה יותר.

לפיכך, בהתייחס למכלול הנסיבות שעמדו בפני לגבי כל מועמד אשר פעל בניגוד לחוק והוציא הוצאות בסכום העולה על תקרת ההוצאות המותרת, קבעתי את הסכומים שעל כל אחד מהם להעביר לאוצר המדינה בגין התנהלות זו.