1. ב-16 באוגוסט 2011 עמדו להתקיים בחירות מיוחדות לראש הרשות המקומית ראמה, בעקבות התפטרותו של ראש המועצה הנבחר. כיון שאושרה הצעת מועמד אחד לראש הרשות, הכריז מנהל הבחירות, על דעת ועדת הבחירות על המועמד האמור כעל ראש הרשות הנבחר.
2. בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק) הוסדר המימון הממלכתי למשתתפים בבחירות לרשויות המקומיות שעליהם נמנים: סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות.
3. על פי סעיף 30(א) לחוק, על מבקר המדינה לקבוע הנחיות למשתתפים בבחירות, בין היתר, למועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות (להלן - המועמדים), בדבר הדרך לניהול מערכת חשבונותיהם ועל פי סעיף 21(ג) לחוק על המועמדים לנהל מערכת חשבונות לפי ההנחיות האמורות ולרשום בהן את כל הכנסותיהם והוצאותיהם. מערכות החשבונות של המועמדים עומדות, לפי סעיף 21(ד) לחוק, לביקורת מבקר המדינה.
4. לפי סעיף 23(א) לחוק, על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר משמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות, הרשימות והמועמדים שהשתתפו בבחירות.
5. במקביל להסדרת מימון ממלכתי מוטלות על המועמדים הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה, אם הוצאות הבחירות שלהם היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
6. לפי סעיף 7(ב) לחוק, מועמד הזכאי למימון ממלכתי, יקבל תוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות 85% מסכום המימון המגיע לו בניכוי המקדמה שניתנה לו, אם ניתנה. אם הדוח של מבקר המדינה חיובי, זכאי המועמד לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%) מיד לאחר מסירת הדוח. עוד נקבע בחוק, כי כאשר מבקר המדינה קובע, כי הדוח אינו חיובי (מחמת אי עמידה באחת משלוש הדרישות האמורות), יורה שר הפנים כי לא תשולם למועמד יתרת המימון הממלכתי. אולם מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר להקטין את השיעור הקבוע בחוק ולקבוע שחלק מיתרת המימון ישולם, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה ובנסיבות המקרה והשר יורה לשלם את הסכום לפי ההמלצה.
7. החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול החשבונות, ביקורת החשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על מועמדים שלא קיבלו מימון ממלכתי, בין שלא ביקשוהו ובין שלא היו זכאים לו מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסוימים הקבועים בחוק. כך גם חלה על כל המועמדים חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה. אולם בחוק לא נקבעה סנקציה שתינקט בגין אי הגשת דוח כספי או בגין דוח שאינו חיובי על תוצאות ביקורת החשבונות של מועמד שאינו זכאי למימון ממלכתי. כבר הוער בעבר כי מן הראוי שהמחוקק ייתן דעתו לעניין זה , עוד הערתי, באשר למועמדים שלא הגישו לי דוח כספי כי מן הראוי שמי שמעמיד עצמו לבחירה לתפקיד ציבורי, יפעל בהתאם לדרישות החוק ובשקיפות מלאה וכי על המחוקק ליתן דעתו על סנקציה מתאימה במקרים כגון אלה.
8. בחוק נקבע, כי על המועמדים למסור למבקר המדינה את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות.
9. ברשויות המקומיות, שמספר בעלי זכות הבחירה בהן עולה על 5,000, הוטל על המועמדים למנות רואי חשבון בעצמם ועל חשבונם. מספר בעלי זכות הבחירה בראמה גדול מ-5,000.
10. על פי החוק, על המועמדים למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות, את החשבונות וכן דוח כספי לתקופת הבחירות. בחוק גם נקבע, כי מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדוח האמורים אף אם הוגשו באיחור, אם הוא סבור, כי מן הצדק לעשות כן. זאת, תוך שהמחוקק הסמיך את מבקר המדינה גם במקרה זה להמליץ על הפחתת יתרת המימון (סעיף 23(ד) לחוק).
11. (א) דוח זה עוסק כאמור, במועמד אחד שהוכרז בבחירות.
(ב) המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי מאוצר המדינה, מכיוון שלא הגיש בקשה למימון ממלכתי.
(ג) המועמד לא מסר כלל למבקר המדינה את החשבונות והדוח הכספי לתקופת הבחירות, למרות בקשות חוזרות ונשנות.
(ד) בהיעדר החשבונות והדוח הכספי, הדוח לגבי סיעה זו אינו חיובי.
(ה) כאמור, המועמד אינו זכאי למימון מאוצר המדינה. החוק אינו קובע במקרים כאלה סנקציה כספית בגין דוח לא חיובי.
מיכה לינדנשטראוס, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אייר התשע"ב
אפריל 2012