לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

דין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים שהשתתפו בבחירות המיוחדות לראש הרשות המקומית כפר מנדא במאי 2016

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

תקציר

כללי

1. ב-3.5.16 התקיימו בחירות מיוחדות לראש הרשות המקומית כפר מנדא עקב פטירת ראש הרשות המכהן (טאהא עבד אלחלים ז"ל). בבחירות אלה התמודדו שני מועמדים: טאהא טאהא ומוחמד קדח. בבחירות אלה זכה טאהא טאהא.

2. לפי סעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר משמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים שהשתתפו בבחירות.

3. בחוק הוסדר מימון מאוצר המדינה למשתתפים בבחירות לרשויות המקומיות שעליהם נמנים: סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות(להלן בדוח זה - 'המועמדים').

4. במקביל להסדרת מימון מאוצר המדינה מוטלות על המועמדים הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיותיו, אם הוצאות הבחירות שלהם היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.

5. בחוק נקבע כי על המועמדים למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות, את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.

6. על כל המועמדים ברשויות מקומיות, שמספר בעלי זכות הבחירה בהן עולה על 5,000, הוטל למנות רואי חשבון בעצמם ועל חשבונם. מספר בעלי זכות הבחירה בכפר מנדא גדול מ-5,000.

7. לפי סעיף 7(ב) לחוק, מועמד הזכאי למימון ממלכתי, יקבל תוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, 85% מסכום המימון המגיע לו בניכוי המקדמה שניתנה לו, אם ניתנה. אם הדוח של מבקר המדינה חיובי, זכאי המועמד לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%) מיד לאחר מסירת דוח מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת. עוד נקבע בחוק, כי כאשר מבקר המדינה קובע שהדוח על תוצאות ביקורת החשבונות של מועמד אינו חיובי (מחמת אי-עמידה באחת משלוש הדרישות האמורות), יורה שר הפנים כי לא תשולם למועמד יתרת המימון הממלכתי. ואולם מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר להקטין את הסנקציה הכספית ולקבוע שחלק מיתרת המימון תשולם, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה, במידת האיחור בהגשת החשבונות והדוח הכספי ובנסיבות המקרה, והשר יורה לשלם את הסכום בהתאם להמלצת מבקר המדינה.

8. החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול החשבונות, ביקורת החשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על מועמדים שלא קיבלו מימון מאוצר המדינה, בין שלא ביקשוהו ובין שלא היו זכאים לו מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסוימים הקבועים בחוק. כך גם חלה על כל המועמדים חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה.

9. הדוח עוסק, כאמור, בשני מועמדים שהשתתפו בבחירות המיוחדות.

10. (א)  שני המועמדים מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה החשבון.
(ב)  המימון הממלכתי, ששני המועמדים זכאים לו, מסתכם בכ-848 אלפי ש"ח. הוצאות הבחירות של שני המועמדים, על פי דיווחיהם, הסתכמו בכ-853 אלפי ש"ח.

להלן יפורטו עיקרי הממצאים לגבי שני המועמדים.

עיקרי הממצאים

11. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואה החשבון שבדק את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של נציגי המועמדים שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.

הנחיות מבקר המדינה

12. (א) לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) שני המועמדים ניהלו את מערכת חשבונותיהם שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך ששני המועמדים לא שמרו בידיהם את מלוא הפירוטים והאסמכתאות הנוגעים להוצאות מהותיות על כיבודים או דלק שאותן כללו המועמדים בהוצאותיהם, ועל כן לא ניתן היה לאמת את הוצאותיהם ולא ניתן היה לקבוע כי המדובר בהוצאות שהוצאו לצורך הבחירות. בהעדר האסמכתאות הדרושות הכרתי רק בחלק מהוצאות אלו; המועמד מוחמד קדח גם ביצע תשלומים במזומן בסכומים העולים על המותר ולא ערך התקשרויות בכתב עם ספקים ונותני שירותים כנדרש.

הוצאות

13. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהם של המועמדים לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות המדווחות של שני המועמדים היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.

הכנסות

14. (א) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מיחיד. בין בחירות לבחירות סכום התרומה המרבי שמותר למועמד לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח.
(ב) ההכנסות של שני המועמדים היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.

דוחות על תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים

טאהא טאהא

המועמד זכה בכ-58% מקולות הבוחרים, נבחר לעמוד בראש הרשות וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הכנסותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-558,005 ש"ח, מהן 496,955 ש"ח מאוצר המדינה, 60,000 ש"ח מהכנסה אחרת ו-1,050 ש"ח מתרומה והוצאותיו הסתכמו ב-498,005 ש"ח. המועמד סיים את תקופת הבחירות בעודף בסכום של 60,000 ש"ח.
לאחר הביקורת והפחתת חלק מהוצאות הכיבודים שלא הוכרו כהוצאות בחירות בסך 33,000 ש"ח, הסתכמו הכנסותיו ב-498,005 ש"ח מהן 496,955 ש"ח מאוצר המדינה ו-1,050 ש"ח מתרומה והוצאותיו הסתכמו ב-465,005 ש"ח. לפיכך, על פי הביקורת, המועמד סיים את תקופת הבחירות בעודף בסכום של 33,000 ש"ח.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 993,910 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד היו, אפוא, במסגרת הגבולות האמורים בחוק.
הכנסות המועמד היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק.
המועמד ניהל את חשבונותיו שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהפירוטים והתיעוד שהגיש המועמד לביקורת, בגין הוצאות כיבודים, שהסתכמו בסכומים מהותיים, לא היו מספקים, כך שלא ניתן היה לאמת את ההוצאות האמורות ולקבוע שהוצאות המועמד בגין כיבודים, כפי שנרשמו בדוח הכספי, הוצאו כולן לצורך הבחירות. נוכח האמור, החלטתי להכיר רק בחלק מהוצאות הכיבודים של המועמד, לפי מבחן הסבירות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיף 23(ג) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 7% שערכם 34,787 ש"ח.

מוחמד קדח

המועמד זכה בכ-42% מקולות הבוחרים וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הכנסותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-351,734 ש"ח, מהן 350,684 ש"ח מאוצר המדינה ו-1,050 ש"ח מתרומה והוצאותיו הסתכמו ב-354,537 ש"ח. המועמד סיים את תקופת הבחירות בגירעון בסכום של 2,803 ש"ח.
לאחר הביקורת והפחתת חלק מהוצאות הכיבודים שלא הוכרו כהוצאות בחירות בסך 29,447 ש"ח, הסתכמו הוצאותיו ב-321,324 ש"ח. לפיכך, על פי הביקורת, המועמד סיים את תקופת הבחירות בעודף בסכום של 30,392 ש"ח.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 701,368 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד היו, אפוא, במסגרת הגבולות האמורים בחוק.
הכנסות המועמד היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק.
המועמד ניהל את חשבונותיו שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהמועמד לא ערך התקשרויות בכתב עם ספקים ונותני שירותים כנדרש, שילם הוצאות במזומן בסכומים העולים על המותר ולא תיעד כנדרש הוצאות דלק ונסיעות. גם הפירוטים והתיעוד שהגיש המועמד לביקורת, בגין הוצאות כיבודים, שהסתכמו בסכומים מהותיים, לא היו מספקים, כך שלא ניתן היה לאמת את ההוצאות האמורות ולקבוע שהוצאות המועמד בגין כיבודים, כפי שנרשמו בדוח הכספי, הוצאו כולן לצורך הבחירות. נוכח האמור, החלטתי להכיר רק בחלק מהוצאות הכיבודים של המועמד, לפי מבחן הסבירות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיף 23(ג) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 9% שערכם 31,562 ש"ח.

יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ')
  מבקר המדינה
  ונציב תלונות הציבור
ירושלים,  טבת, התשע"ז
 ינואר 2017
 
נתונים על התרומות שקיבלו המועמדים (מעל 500 ש"ח)
טאהא טאהא
שם התורם            ישוב סכום                            התרומה בש"ח
איאד טאהא           כפר מנדא                                    1,050
מוחמד קדח
שם הערב             ישוב סכום                             הערבות בש"ח
מוחמד קדח          כפר מנדא                                    1,050