כללי
1. ב-2.6.15 התקיימו בחירות מיוחדות לראשי המועצות האזוריות אשכול והגלבוע עקב בחירתם של ראשי המועצות הנבחרים לכנסת ה-20. בבחירות לראשות המועצה האזורית אשכול התמודדו שלושה מועמדים: רן גויטע, גדי ירקוני ואורי נעמתי. בבחירות אלה ניצח גדי ירקוני. בבחירות לראשות המועצה האזורית הגלבוע התמודדו שלושה מועמדים: מוטי כהן, עובד נור וגיל עוז. בבחירות אלה ניצח עובד נור.
2. לפי סעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר משמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים שהשתתפו בבחירות.
3. בחוק הוסדר מימון מאוצר המדינה למשתתפים בבחירות לרשויות המקומיות שעליהם נמנים: סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות (להלן בדוח זה - 'המועמדים').
4. במקביל להסדרת מימון מאוצר המדינה מוטלים על המועמדים הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיותיו, אם הוצאות הבחירות שלהם היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
5. בחוק נקבע כי על המועמדים למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות, את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
6. על כל המועמדים במועצות אזוריות, שמספר בעלי זכות הבחירה בהן עולה על 5,000, הוטל למנות רואי חשבון בעצמם ועל חשבונם. מספר בעלי זכות הבחירה במועצות האזוריות אשכול והגלבוע גדול מ-5,000.
7. לפי סעיף 7(ב) לחוק, מועמד הזכאי למימון ממלכתי, יקבל תוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, 85% מסכום המימון המגיע לו בניכוי המקדמה שניתנה לו, אם ניתנה. אם הדוח של מבקר המדינה חיובי, זכאי המועמד לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%) מיד לאחר מסירת הדוח. עוד נקבע בחוק, כי כאשר מבקר המדינה קובע כי הדוח אינו חיובי (מחמת אי-עמידה באחת משלוש הדרישות האמורות), יורה שר הפנים כי לא תשולם למועמד יתרת המימון הממלכתי. ואולם מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר להקטין את הסנקציה הכספית ולקבוע שחלק מיתרת המימון ישולם, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה ובנסיבות המקרה, והשר יורה לשלם את הסכום בהתאם להמלצת מבקר המדינה.
8. החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול החשבונות, ביקורת החשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על מועמדים שלא קיבלו מימון מאוצר המדינה, בין שלא ביקשוהו ובין שלא היו זכאים לו מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסוימים הקבועים בחוק. כך גם חלה על כל המועמדים חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה.
9. הדוח עוסק, כאמור, בששה מועמדים שהשתתפו בבחירות.
10. (א) חמישה מועמדים מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה החשבון. מועמד אחד (רן גויטע, שאינו זכאי למימון) לא מסר למשרדי דוח כספי, למרות פניות חוזרות ונשנות. לגביו קבעתי כי הדוח על תוצאות ביקורת חשבונותיו אינו חיובי אולם בחוק לא נקבעה סנקציה כספית בגין אי הגשת דוח כספי כאשר אין זכאות למימון.
(ב) המימון הממלכתי שהמועמדים זכאים לו מסתכם בכ-2.51 מיליון ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמדים הסתכמו בכ-2.75 מיליון ש"ח.
להלן יפורטו עיקרי הממצאים לגבי חמשת המועמדים שהגישו דוחות כספיים.
עיקרי הממצאים
11. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואה החשבון שבדק את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של נציגי המועמדים שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
12. (א) לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) מועמד אחד (מוטי כהן) לא ניהל את מערכת חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהמועמד לא כלל בדוח הכספי את כל הוצאות הבחירות ולא שמר בחשבונותיו העתקי שקים מכל התרומות.
הוצאות
13. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהם של המועמדים לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות המדווחות של כל המועמדים היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
הכנסות
14. (א) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מיחיד. בין בחירות לבחירות סכום התרומה המרבי שמותר למועמד לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח. במקרה שמועמד מסיים את מערכת הבחירות בגירעון ניכר והוא לא נתן הסבר אשר הניח את דעתו של מבקר המדינה באשר למקורות כיסוי הגירעון - יש בגירעון משום תרומה אסורה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
(ב) ההכנסות של ארבעה מועמדים, כפי שדווחו, היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
(ג) ההכנסות של מועמד אחד (מוטי כהן) לא היו במסגרת ההגבלות האמורות בחוק: המועמד סיים את מערכת הבחירות בגירעון ללא הסבר כיצד יכסה את הגירעון ולפיכך קבעתי כי בגירעון עצמו יש משום תרומה אסורה בניגוד לסעיף 16 לחוק.
המשך קריאה בקובץ המצורף
...