כללי
1. ב-7.6.16 התקיימו בחירות מיוחדות לראש הרשות המקומית נצרת עילית עקב הרשעתו של ראש העיר המכהן, מר שמעון גפסו, בפלילים. בבחירות אלה התמודדו שני מועמדים: נתנאל טויטו ורונן פלוט. בבחירות אלה זכה רונן פלוט.
2. לפי סעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר משמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים שהשתתפו בבחירות.
3. בחוק הוסדר מימון מאוצר המדינה למשתתפים בבחירות לרשויות המקומיות שעליהם נמנים: סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות (להלן בדוח זה - 'המועמדים').
4. במקביל להסדרת מימון מאוצר המדינה מוטלות על המועמדים הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיותיו, אם הוצאות הבחירות שלהם היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
5. בחוק נקבע כי על המועמדים למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות, את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
6. על כל המועמדים ברשויות מקומיות, שמספר בעלי זכות הבחירה בהן עולה על 5,000, הוטל למנות רואי חשבון בעצמם ועל חשבונם. מספר בעלי זכות הבחירה בנצרת עילית גדול מ-5,000.
7. לפי סעיף 7(ב) לחוק, מועמד הזכאי למימון ממלכתי, יקבל תוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, 85% מסכום המימון המגיע לו בניכוי המקדמה, אם ניתנה לו כזו. אם הדוח של מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונות המועמד הוא חיובי, זכאי המועמד לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%), מיד לאחר מסירת הדוח. עוד נקבע בחוק, כי כאשר מבקר המדינה קובע שהדוח על תוצאות ביקורת החשבונות של מועמד אינו חיובי (מחמת אי-עמידה באחת משלוש הדרישות האמורות), יורה שר הפנים כי לא תשולם למועמד יתרת המימון הממלכתי. ואולם מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר להקטין את הסנקציה הכספית ולקבוע שחלק מיתרת המימון תשולם, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה ובנסיבות המקרה, והשר יורה לשלם את הסכום בהתאם להמלצת מבקר המדינה.
8. החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול החשבונות, ביקורת החשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על מועמדים שלא קיבלו מימון מאוצר המדינה, בין שלא ביקשוהו ובין שלא היו זכאים לו מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסוימים הקבועים בחוק. כך גם חלה על כל המועמדים חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה.
9. הדוח עוסק, כאמור, בשני מועמדים שהשתתפו בבחירות המיוחדות.
10. (א) שני המועמדים מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה החשבון.
(ב) על פי דיווחי שני המועמדים, הסתכמו הכנסותיהם למימון מערכת הבחירות ב-3,440,826 ש"ח מזה: 2,946,426 ש"ח- מימון ממלכתי מאוצר המדינה ו-494,400 ש"ח - תרומות. הוצאות הבחירות של שני המועמדים, על פי דיווחיהם, הסתכמו ב-3,108,293 ש"ח.
להלן יפורטו עיקרי הממצאים לגבי שני המועמדים.
עיקרי הממצאים
11. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואה החשבון שבדק את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של נציגי המועמדים שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
12. (א) לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) שני המועמדים ניהלו את מערכת חשבונותיהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוצאות
13. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהם של המועמדים לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות המדווחות של שני המועמדים היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
הכנסות
14. (א) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מיחיד. בין בחירות לבחירות סכום התרומה המרבי שמותר למועמד לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח. במקרה שמועמד בבחירות לראש רשות מסיים את מערכת הבחירות בגרעון ניכר, והוא לא נתן הסבר אשר הניח את דעתו של מבקר המדינה באשר למקורות כיסוי הגירעון - יש בגירעון משום תרומה אסורה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
(ב) ההכנסות של המועמד רונן פלוט היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
(ג) המועמד נתנאל טויטו סיים את מערכת הבחירות בגירעון ניכר, ולא הציג הסבר שהניח את דעתי בדבר המקורות הכספיים שמהם יכוסה הגירעון. לפיכך, קבעתי, בהתאם לסעיף 22(א) להנחיות, כי בגירעון עצמו יש משום תרומה אסורה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
דוחות על תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים
נתנאל טויטו
המועמד קיבל בבחירות כ-37% מקולות הבוחרים וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הכנסותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-1,209,651 ש"ח, מהן 1,099,901 ש"ח מאוצר המדינה ו-109,750 ש"ח מתרומות, והוצאותיו הסתכמו ב-1,352,414 ש"ח.
על פי דיווחיו סיים המועמד את תקופת הבחירות בגירעון בסכום של 142,763 ש"ח.
לאחר הביקורת, הסתכמו הכנסותיו של המועמד ב-1,204,651 ש"ח, מהן 1,099,901 ש"ח מאוצר המדינה ו-104,750 ש"ח מתרומות והוצאותיו הסתכמו ב-1,355,924 ש"ח.
לפיכך, על פי הביקורת, סיים המועמד את תקופת הבחירות בגירעון בסכום של 151,273 ש"ח.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 2,199,802 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בחוק.
גירעון המועמד לאחר הביקורת הסתכם כאמור ב-151,273 ש"ח. הסברי המועמד בדבר המקורות הכספיים שמהם יכוסה הגירעון לא הניחו את דעתי ולפיכך קבעתי כי יש בגירעון זה משום תרומה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
המועמד ניהל את מערכת חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
נוכח האמור לעיל ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיף 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 4% שערכם 43,996 ש"ח.
רונן פלוט
המועמד קיבל בבחירות כ-63% מקולות הבוחרים, נבחר לעמוד בראש הרשות וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הכנסותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-2,231,175 ש"ח, מהן 1,846,525 ש"ח מאוצר המדינה ו-384,650 ש"ח מתרומות, והוצאותיו הסתכמו ב-1,755,879 ש"ח.
על פי דיווחיו, סיים המועמד את תקופת הבחירות בעודף בסכום של 475,296 ש"ח.
לאחר הביקורת הסתכמו הכנסותיו ב-2,231,175 ש"ח, מהן 1,846,525 ש"ח מאוצר המדינה ו-384,650 ש"ח מתרומות, והוצאותיו ב- 1,749,093 ש"ח. לפיכך, על פי הביקורת, סיים המועמד את תקופת הבחירות בעודף בסכום של 482,082 ש"ח.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 3,693,050 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בחוק.
הכנסות המועמד היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק.
המועמד ניהל את מערכת חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
הוצאות הבחירות של המועמד, לאחר הביקורת, נמוכות ממלוא הסכום המגיע לו לפי החוק ועל כן, על פי הוראות סעיף 7(ג) לחוק, הוא יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה מימון בגובה הוצאות הבחירות בלבד.
יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, שבט, התשע"ז
פברואר 2017
נתונים על התרומות שקיבלו המועמדים בקובץ המצורף