כללי
1. ב-5.7.16 התקיימו בחירות מיוחדות לראש הרשות המקומית חורפיש עקב התפטרות ראש המועצה המכהן. בבחירות אלה התמודדו שני מועמדים: מוניב בדר ומופיד מרעי. בבחירות אלה זכה מופיד מרעי.
2. לפי סעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר משמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים שהשתתפו בבחירות.
3. בחוק הוסדר מימון מאוצר המדינה למשתתפים בבחירות לרשויות המקומיות שעליהם נמנים: סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות (להלן בדוח זה - 'המועמדים').
4. במקביל להסדרת מימון מאוצר המדינה מוטלות על המועמדים הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיותיו, אם הוצאות הבחירות שלהם היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
5. בחוק נקבע כי על המועמדים למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות, את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
6. לפי סעיף 18 לחוק, על מבקר המדינה למנות רואה חשבון לבקר את חשבונותיהם של המועמדים בישובים שמספר בעלי זכות הבחירה בהן אינו עולה על 5,000. שכרו של רואה החשבון משולם מאוצר המדינה. מספר בעלי זכות הבחירה בחורפיש נמוך מ-5,000. למרות זאת, בחרו המועמדים למנות רואה חשבון מטעמם ועל חשבונם.
7. לפי סעיף 7(ב) לחוק, מועמד הזכאי למימון ממלכתי, יקבל תוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, 85% מסכום המימון המגיע לו בניכוי המקדמה, אם ניתנה לו כזו. אם הדוח של מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונות המועמד הוא חיובי, זכאי המועמד לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%), מיד לאחר מסירת הדוח. עוד נקבע בחוק, כי כאשר מבקר המדינה קובע שהדוח על תוצאות ביקורת החשבונות של מועמד אינו חיובי (מחמת אי-עמידה באחת משלוש הדרישות האמורות), יורה שר הפנים כי לא תשולם למועמד יתרת המימון הממלכתי. ואולם מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר להקטין את הסנקציה הכספית ולקבוע שחלק מיתרת המימון תשולם, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה ובנסיבות המקרה, והשר יורה לשלם את הסכום בהתאם להמלצת מבקר המדינה.
8. החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול החשבונות, ביקורת החשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על מועמדים שלא קיבלו מימון מאוצר המדינה, בין שלא ביקשוהו ובין שלא היו זכאים לו מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסוימים הקבועים בחוק. כך גם חלה על כל המועמדים חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה.
9. הדוח עוסק, כאמור, בשני מועמדים שהשתתפו בבחירות המיוחדות.
10. (א) שני המועמדים מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה החשבון.
(ב) על פי דיווחי שני המועמדים, הסתכמו הכנסותיהם למימון מערכת הבחירות ב-332,569 ש"ח רובן ממימון ממלכתי מאוצר המדינה. הוצאות הבחירות של שני המועמדים, על פי דיווחיהם, הסתכמו ב-330,566 ש"ח.
להלן יפורטו עיקרי הממצאים לגבי שני המועמדים.
עיקרי הממצאים
11. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואה החשבון שבדק את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של נציגי המועמדים שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
12. (א) לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) שני המועמדים כללו בחשבונותיהם הוצאות בגין כיבודים בסכומים מהותיים והאסמכתאות באשר להוצאות אלה הוגשו למשרדי באיחור רב, ולאחר בקשות חוזרות ונשנות ובכך ניהלו את מערכת חשבונותיהם שלא בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוצאות
13. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהם של המועמדים לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות המדווחות של שני המועמדים היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
הכנסות
14. (א) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מיחיד. בין בחירות לבחירות סכום התרומה המרבי שמותר למועמד לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח.
(ב) ההכנסות של שני המועמדים היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
דוחות על תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים
מוניב בדר
המועמד קיבל בבחירות כ-45% מקולות הבוחרים וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הכנסותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-141,945 ש"ח כולן מאוצר המדינה, והוצאותיו הסתכמו ב-141,362 ש"ח.
על פי דיווחיו סיים המועמד את תקופת הבחירות בעודף בסכום של 583 ש"ח.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 283,892 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בחוק.
הכנסות המועמד היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק.
המועמד ניהל את חשבונותיו שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהתיעוד שהגיש המועמד בדבר הוצאות בסך של כ-72,000 ש"ח בגין כיבודים לא היה מספק, כך שלא ניתן היה לקבוע בהסתמך על תיעוד זה כי הוצאות המועמד בגין כיבודים הוצאו כולן לצורך הבחירות. רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות, העביר המועמד למשרדי תיעוד נוסף באיחור רב ובסמוך להגשת דוח מבקר המדינה ליו"ר הכנסת, דבר שהקשה על הביקורת באשר להוצאות אלה.
נוכח האמור לעיל, ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיף 23(ד) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 6% שערכם 8,517 ש"ח.
מופיד מרעי
המועמד קיבל בבחירות כ-55% מקולות הבוחרים, נבחר לעמוד בראש הרשות וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הכנסותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-190,624 ש"ח, מהן 50 ש"ח מתרומה ו-190,574 ש"ח מאוצר המדינה, והוצאותיו הסתכמו ב-189,204 ש"ח.
על פי דיווחיו, סיים המועמד את תקופת הבחירות בעודף בסכום של 1,420 ש"ח.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 381,148 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בחוק.
הכנסות המועמד היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק.
המועמד ניהל את חשבונותיו שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהתיעוד שהגיש המועמד בדבר הוצאות בסך של כ-82,000 ש"ח בגין כיבודים לא היה מספק, כך שלא ניתן היה לקבוע בהסתמך על תיעוד זה כי הוצאות המועמד בגין כיבודים הוצאו כולן לצורך הבחירות. רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות, העביר המועמד למשרדי תיעוד נוסף באיחור רב ובסמוך להגשת דוח מבקר המדינה ליו"ר הכנסת, דבר שהקשה על הביקורת באשר להוצאות אלה. בנוסף, לא הוצגו אסמכתאות מספקות באשר להוצאות בגין פרסומים והתיעוד בדבר דפי הבנק הומצא אף הוא למשרדי באיחור רב.
נוכח האמור לעיל, ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיף 23(ד) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 10% שערכם 19,057 ש"ח.
יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אדר, התשע"ז
מרץ 2017