כללי
1. ב-9.2.16 התקיימו בחירות מיוחדות לראש המועצה האזורית עמק הירדן עקב התפטרות ראש המועצה המכהן. בבחירות לראשות המועצה האזורית התמודדו חמישה מועמדים: אברהם אייזנברג, גבריאלה אסם, עידן גרינבאום, זיו הרחול וחיים חליוה. בבחירות אלה לא נבחר ראש הרשות וב-23.2.16 התקיימו בחירות חוזרות. בבחירות החוזרות התמודדו שני מועמדים: גבריאלה אסם ועידן גרינבאום. עידן גרינבאום זכה בבחירות ונבחר לראשות המועצה.
2. לפי סעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר משמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים שהשתתפו בבחירות.
3. בחוק הוסדר מימון מאוצר המדינה למשתתפים בבחירות לרשויות המקומיות שעליהם נמנים: סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות (להלן בדוח זה - 'המועמדים').
4. במקביל להסדרת מימון מאוצר המדינה, נקבעו בחוק הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם של המועמדים, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיותיו, אם הוצאות הבחירות שלהם היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
5. בחוק נקבע כי על המועמדים למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות, את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
6. לפי סעיף 18 לחוק, על מבקר המדינה למנות רואה חשבון לבקר את חשבונותיהם של המועמדים בישובים שמספר בעלי זכות הבחירה בהם אינו עולה על 5,000. שכרו של רואה החשבון משולם מאוצר המדינה. מספר בעלי זכות הבחירה במועצה האזורית עמק הירדן גדול מ-5,000.
7. לפי סעיף 7(ב) לחוק, מועמד הזכאי למימון ממלכתי יקבל, תוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, 85% מסכום המימון המגיע לו בניכוי המקדמה שניתנה לו, אם ניתנה. אם הדוח של מבקר המדינה לגביו חיובי, זכאי המועמד לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%) מיד לאחר מסירת הדוח. עוד נקבע בחוק כי כאשר מבקר המדינה קובע כי הדוח אינו חיובי (מחמת אי-עמידה באחת משלוש הדרישות האמורות), יורה שר הפנים כי לא תשולם למועמד יתרת המימון הממלכתי. ואולם, מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר להקטין את הסנקציה הכספית ולקבוע שחלק מיתרת המימון ישולם, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה ובנסיבות המקרה, והשר יורה לשלם את הסכום בהתאם להמלצת מבקר המדינה.
8. החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול החשבונות, ביקורת החשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על מועמדים שלא קיבלו מימון מאוצר המדינה, בין שלא ביקשוהו ובין שלא היו זכאים לו עקב כך שלא מילאו תנאים מוקדמים מסוימים הקבועים בחוק. כך גם חלה על כל המועמדים חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה.
9. הדוח עוסק, כאמור, בחמישה מועמדים שהשתתפו בבחירות.
10. (א) ארבעה מועמדים מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון.
(ב) המועמד חיים חליוה לא מסר למשרדי דיווח כלל, כך שלא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונותיו וקבעתי כי הדין והחשבון בעניינו אינו חיובי. המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי על פי הוראות החוק ועל כן אין אפשרות להטיל עליו סנקציה כספית.
מבקר המדינה כבר העיר בעבר, באשר לסיעות או מועמדים שלא הגישו דוח כספי, כי מן הראוי שמי שמעמיד עצמו לבחירה לתפקיד ציבורי, יפעל בהתאם לדרישות החוק ובשקיפות מלאה וכי על המחוקק ליתן דעתו על סנקציה מתאימה במקרים כגון אלה.
11. המימון הממלכתי הכולל שהמועמדים זכאים לו בגין הבחירות הראשונות ובגין הבחירות החוזרות מסתכם בכ-996,000 ש"ח. על פי הדוחות הכספיים של המועמדים שהוגשו למשרדי, הסתכמו הוצאותיהם של המועמדים בכ-942,000 ש"ח.
להלן יפורטו עיקרי הממצאים לגבי ארבעת המועמדים שהגישו דוחות כספיים.
עיקרי הממצאים
12. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואה החשבון שבדק את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של המועמדים לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
13. (א) לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) כל המועמדים ניהלו את מערכת חשבונותיהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוצאות
14. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהם של המועמדים לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות המדווחות של כל המועמדים היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
הכנסות
15. (א) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מיחיד. בין בחירות לבחירות סכום התרומה המרבי שמותר למועמד לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח.
(ב) ההכנסות של שלושה מועמדים, כפי שדווחו, היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
(ג) המועמד זיו הרחול קיבל תרומות מתאגידים ולפיכך הכנסותיו חרגו מהגבולות הקבועים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
דוחות על תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים
אברהם אייזנברג
המועמד קיבל כ-21% מקולות הבוחרים וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-166,914 ש"ח, כולן מימון ממלכתי מאוצר המדינה, והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-170,018 ש"ח. המועמד סיים את תקופת הבחירות בגירעון בסכום של 3,104 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד היתה 333,828 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
גבריאלה אסם
המועמדת קיבלה בבחירות הראשונות כ-25% מקולות הבוחרים, השתתפה בבחירות החוזרות וקיבלה בהן כ-40% מקולות הבוחרים וזכאית למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי שלה, הסתכמו הכנסותיה בתקופת הבחירות הראשונות ב-200,871 ש"ח, מהן 200,121 ש"ח מימון ממלכתי מאוצר המדינה, ו-750 ש"ח מתרומות, והוצאותיה הסתכמו ב-216,847 ש"ח.
בתקופת הבחירות החוזרות הסתכמו הכנסותיה ב-161,393 ש"ח מהן 161,193 ש"ח מימון ממלכתי מאוצר המדינה, ו-200 ש"ח מתרומות, והוצאותיה הסתכמו ב-121,675 ש"ח. על פי דיווחיה, סיימה המועמדת את שתי תקופות הבחירות בעודף כולל בסכום של 23,742 ש"ח.
המועמדת ניהלה את חשבונותיה בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות לתקופת הבחירות הראשונות הייתה 400,242 ש"ח ולתקופת הבחירות החוזרות 266,721 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמדת בתקופת הבחירות ובתקופת הבחירות החוזרות היו בגבולות האמורים בחוק.
הכנסותיה בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמדת בתקופת הבחירות.
עידן גרינבאום
המועמד קיבל בבחירות הראשונות כ-29% מקולות הבוחרים, השתתף בבחירות החוזרות וזכה בהן בכ-60% מקולות הבוחרים, נבחר לראש הרשות וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי שלו, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות הראשונות ב-262,955 ש"ח, מהן 229,486 ש"ח מימון ממלכתי מאוצר המדינה, ו-33,469 ש"ח מתרומות, והוצאותיו הסתכמו ב-86,623 ש"ח.
בתקופת הבחירות החוזרות הסתכמו הכנסותיו ב-243,888 ש"ח מהן 238,888 ש"ח מימון ממלכתי מאוצר המדינה, ו-5,000 ש"ח מתרומות, והוצאותיו הסתכמו ב-310,558 ש"ח. על פי דיווחיו סיים המועמד את שתי תקופות הבחירות בעודף כולל בסכום של 109,662 ש"ח.
לאחר הביקורת הסתכמו הוצאותיו בתקופת הבחירות הראשונות ב-169,881 ש"ח ובתקופת הבחירות החוזרות ב-227,300 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות לתקופת הבחירות הראשונות הייתה 458,972 ש"ח ולתקופת הבחירות החוזרות 266,721 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד, לאחר הביקורת, בתקופת הבחירות ובתקופת הבחירות החוזרות היו בגבולות האמורים בחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
הוצאות הבחירות של המועמד היו נמוכות מהסכום שקיבל מאוצר המדינה ועל כן עליו להחזיר לאוצר המדינה את ההפרש בסך כ-937 ש"ח.
זיו הרחול
המועמד קיבל כ-7% מקולות הבוחרים ואינו זכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-35,976 ש"ח, כולן מתרומות, והוצאותיו בתקופת הבחירות הסתכמו ב-35,976 ש"ח. המועמד סיים את תקופת הבחירות באיזון.
המועמד ניהל את חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות המחושבת למועמד היתה 320,065 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
המועמד קיבל שתי תרומות מתאגידים בסך של 5,000 ש"ח כל אחת. לפיכך, הכנסותיו בתקופת הבחירות חרגו מהגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונות המועמד בתקופת הבחירות.
כאמור, המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי מאוצר המדינה. החוק אינו קובע במקרים אלה סנקציה כספית בגין דוח לא חיובי.
חיים חליוה
המועמד קיבל כ-18% מקולות הבוחרים ואינו זכאי למימון מאוצר המדינה. המועמד לא מסר דוח כספי למבקר המדינה, למרות פניות חוזרות ונשנות.
לפיכך ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
כאמור, המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי מאוצר המדינה. החוק אינו קובע במקרים אלה סנקציה כספית בגין דוח לא חיובי.
יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, תשרי התשע"ז
אוקטובר 2016
נתונים על התרומות שקיבלו המועמדים בקובץ המצורף