כללי
1. ב-22.10.13 התקיימו בחירות ב-191 רשויות מקומיות. ב-38 רשויות מקומיות שלא נבחר בהן ראש רשות באותו מועד, התקיימו בחירות חוזרות ב-5.11.13. באוגוסט 2014 פורסם דוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונות של 1,428 סיעות ורשימות שהשתתפו בבחירות האמורות ובנובמבר 2014 פורסם דוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת החשבונות ורשימות הבת של סיעות אם שהשתתפו בבחירות האמורות.
2. בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק) הוסדר מימון מאוצר המדינה למשתתפים בבחירות לרשויות המקומיות שעליהם נמנים: סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות.
3. במקביל להסדרת מימון מאוצר המדינה מוטלות על הסיעות הגבלות בקשר להוצאותיהן ולהכנסותיהן, וחשבונותיהן עומדות לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם הסיעות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיותיו, אם הוצאות הבחירות שלהן היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
4. על פי החוק, על הסיעות היה למסור את הדוחות הכספיים לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות אולם סיעות רבות הגישו למשרדי את הדוחות באיחור ניכר. גם כאשר הוגשו הדוחות, חלקן המציאו באיחור את המסמכים הדרושים לשם עריכת הביקורת.
5. בעבר קבע מבקר המדינה כי סיעות אשר הגישו דוחותיהן למשרדי באיחור ניכר יושת עליהן העיצום הכספי המקסימלי, כך שתישלל מהן כל יתרת המימון הממלכתי המגיע.
6. הדוח עוסק ב-25 סיעות ורשימת מועמדים משותפת אחת שהשתתפו בבחירות והגישו את הדוח הכספי באיחור ניכר, עד כי לא התאפשרה עריכת ביקורת עליהן בהתחשב בלוחות הזמנים הקצובים בחוק להגשת דוח מבקר המדינה.
7. בדוח שפורסם באוגוסט 2014, נכתב כי: "אני סבור כי קיים אינטרס ציבורי לבחון דוחות אלה ולפרסם לציבור מה היה אופן התנהלותן של הסיעות. לפיכך, החלטתי הפעם שלא להסתפק בשלילת יתרת המימון המגיע לסיעות אלה, ללא בדיקת הדוחות, והוריתי כי בכל מקרה גם דוחות אלה ייבדקו על ידי משרדי והדוח לגביהן יימסר ויפורסם לציבור לא במסגרת דוח זה, אלא במועד מאוחר יותר". האינטרס הציבורי יסודו, בין היתר, בכך שמרבית הסיעות קיבלו מימון ממלכתי ומן הראוי שההוצאות שכנגדן ניתן המימון יבוקרו וממצאי הביקורת יובאו לידי הציבור בכלל ותושבי אותה רשות בפרט. כמו כן , בשם עיקרון השוויון, מן הראוי לבקר את כלל הסיעות ולא רק את אלו שעמדו בלוחות הזמנים כאמור.
8. כאמור החלטתי כי מן הצדק לקבל את החשבונות והדוחות הכספיים של סיעות אלה למרות הגשתם באיחור ניכר והם נבדקו במועד מאוחר יותר ותוצאות הביקורת מתפרסמות בדוח זה.
9. להלן רשימת הישובים והסיעות אליהן מתייחס דוח זה:
(1) אבו גוש: אבו גוש המאוחדת;
(2) אופקים: אנחנו ביחד;
(3) אשדוד: אשדוד אחת בראשות עו"ד צחי אבו;
(4) בועיינה-נוג'ידאת: אלמגד;
(5) ביר אל-מכסור: אלסחוה ללתוחיד;
(6) בית ג'ן: הרשימה העצמאית;
(7) בסמת טבעון: אלביאן;
(8) ג'ולס: אלויפאק;
(9) ג'ולס: צדק ושקיפות;
(10) דייר אל-אסד: אל מוסתקבל;
(11) יהוד- מונוסון:אוריאל בן אסולי להצלחת יהוד מונוסון א.ל.י;
(12) יהוד -מונוסון: יהוד מונוסון החדשה בראשות יוסף בן דוד;
(13) כאבול: חזית כאבול;
(14) כסיפה: השלום והשיוויון;
(15) כפר כנא: העתיד;
(16) מג'ד אל-כרום: אלוחדה אלמגדלאויה;
(17) מגדל העמק: אופק שחר;
(18) נתיבות: דרך ארץ;
(19) נתיבות: מפנה בראשות אייל מסיקה;
(20) נתניה: נתניה אחת בראשות מרים פיירברג איכר;
(21) קרית עקרון: חצ בתנופה;
(22) רהט: אלווסט;
(23) רמלה: אלתע'ייר;
(24) רמלה: האחדות למען רמלה;
(25) רמת השרון: הירוקים רמת השרון;
(26) רעננה: (רשימה משותפת) דרכי נעם;
(27) רעננה:(רשימה משותפת) סיעת הבית היהודי- מפד"ל, האיחוד הלאומי, תקומה.
10. (א) הסיעות מסרו כאמור למשרדי דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה החשבון.
(ב) המימון הממלכתי לו זכאיות הסיעות, מסתכם בכ-4.7 מיליון ש"ח והוצאותיהן, על פי הדוחות הכספיים שהוגשו למשרדי, הסתכמו בכ-8.7 מיליון ש"ח.
עיקרי הממצאים
11. תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואי החשבון שבדקו את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות הסיעות; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של הסיעות ותצהירים לפי סעיף 21(ה) לחוק של נציגי המועמדים שהתקבלו כראיה לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
12. הנתונים להלן מתייחסים ל-27 הסיעות:
הנחיות מבקר המדינה
13. (א) לפי החוק, על הסיעות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) שבע סיעות (דיר אל אסד, יהוד מונוסון-אוריאל בן אסולי, מגדל העמק, נתיבות-דרך ארץ, נתניה, רמת השרון, רעננה-המפד"ל) ניהלו את מערכת חשבונותיהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ג) 20 סיעות ניהלו את מערכת חשבונותיהן שלא בהתאמה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שלא כל ההוצאות וההכנסות נכללו בחשבונות; נכללו הוצאות שהינן בלתי סבירות במערכת הבחירות; בוצעו תשלומים במזומן בסכומים העולים על המותר; לא נפתחו חשבונות בנק שיוחדו להוצאות ולהכנסות מערכת הבחירות; בוצעו תשלומים שלא באמצעות חשבונות הבנק שהסיעות המקומיות הודיעו עליהם לפי סעיפים 11 ו-12 לחוק ונתקבלו תרומות שלא הופקדו בחשבונות בנק אלו; חסרו הזמנות והתקשרויות בכתב הנוגעות להוצאות שסכומן הכולל עולה על 2,000 ש"ח; לא נערכו הסכמים בכתב לגבי הלוואות שניתנו לסיעות; לא נשמרו העתקי שיקים והעברות בנקאיות שהתקבלו כתרומה; לא נשמרו עותקים של כל הפרסומים שפרסמו הסיעות המקומיות.
הוצאות
14. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהן של הסיעות לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות של 22 סיעות היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
(ג) הוצאות הבחירות של חמש סיעות (אשדוד, יהוד-בן דוד, נתיבות-דרך ארץ, נתיבות-מפנה, ק.עקרון) חרגו מגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
הכנסות
15. (א) לפי החוק, הסיעות זכאיות למימון הוצאות הבחירות שלהן מאוצר המדינה, לפי נוסחה ועל בסיס יחידת חישוב, הקבועה בחוק.
(ב) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגיד, הן בארץ הן בחוץ לארץ, וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו ל-5,000 ש"ח בין בחירות לבחירות. במקרה שסיעה מקומית מסיימת את מערכת הבחירות בגירעון ניכר ונציגיה לא נתנו הסבר אשר הניח את דעתו של מבקר המדינה באשר למקורות כיסוי הגירעון - יש בגירעון משום תרומה אסורה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
(ג) ההכנסות של 19סיעות עמדו בהגבלות האמורות בחוק.
(ד) ההכנסות של שמונה סיעות לא היו במסגרת ההגבלות האמורות בחוק: חמש סיעות סיימו את מערכת הבחירות בגירעון כאמור (אשדוד, יהוד-בן אסולי, יהוד-בן דוד, נתיבות-דרך ארץ, ק.עקרון) ושלוש סיעות (כסיפה, נתיבות-מפנה, רעננה-דרכי נעם) קיבלו תרומות בניגוד לחוק.
סנקציות
במסגרת שיקול הדעת שהופקד בידי לקביעת הסכום שיופחת מיתרת המימון הממלכתי וזאת על פי ס' 23(ד) לחוק הבאתי בחשבון, בין היתר, את מידת החומרה של כל הפרה, את מספר ההפרות, את תדירותן, את ההיקף הכספי שבו מדובר ואת הסברי הסיעות.
עוד שיקול שנלקח בחשבון הוא שעצם העיכוב בהשלמת המימון, כשנתיים לאחר הבחירות, שאמנם נובע מהגשת הדוחות באיחור ע"י הסיעות, מהווה גורם שיש להתחשב בו בקביעת גובה הקנס ולפיכך ראיתי לנכון במקרים מסויימים ובהתחשב בנסיבות, להפחית את גובה הקנס בגין האיחור עצמו בהגשת הדוח הכספי.
בהתנהלותן של 22 סיעות נמצאו ליקויים נוספים פרט לאיחור בהגשת הדוח הכספי למשרדי, ולכן קבעתי כי הדוח על תוצאות ביקורת חשבונותיהן אינו חיובי והטלתי עליהן קנס. לעומתן, לגבי חמש סיעות נוספות (דיר אל אסד, מגדל העמק-אופק, נתניה, רמת השרון, רעננה-המפד"ל) לא נמצאו לקויים, מלבד האיחור בהגשת הדוח הכספי למשרדי, ולכן קבעתי כי הדוח על חשבונותיהן חיובי אך הטלתי עליהן קנס בגין האיחור