רקע כללי
בחיל האוויר (להלן - חה"א) שני מערכי מסוקים - מסוקי סער (להלן - מסע"ר) ומסוקי קרב (להלן - מסק"ר). התפקיד העיקרי המוטל על שני מערכי המסוקים הוא סיוע לכוחות היבשה. משימות מערך המסע"ר כוללות, בין היתר: פינוי פצועים; חיפוש והצלה; הטסת כוחות בשגרה (בט"ש) ובלחימה; תספוק כוחות קרקעיים בשטח אויב; וחילוץ טייסים נוטשים. משימות מערך המסק"ר כוללות: סיוע אש לכוחות קרקעיים בבט"ש ובלחימה; חילוץ טייס נוטש; תקיפת תשתיות; ליווי מסע"ר ומשימות מבצעיות נוספות. על חשיבותו של מערך המסוקים ניתן ללמוד ממסמך אסטרטגיית צה"ל של אמ"ץ מאוגוסט 2015 (להלן - מסמך אסטרטגיה 2015), שמטרתו לספק הכוונה להפעלת הכוח ולבניין הכוח לשנים הקרובות. במסמך זה נקבע לגבי בניין הכוח, כי הוא מחייב שילוב של יכולת אווירית לניוד הכוחות.
מערך המסע"ר כולל:
1. מסוקי "יסעור" (סיקורסקי CH-53D) כבדים בני כ-50 שנה. מסוקים אלו היו צפויים לשרת עד שנת 2025 שנה שבה יגיעו רובם ל-10,000 שעות טיסה, שהן תקרת שעות הטיסה שאותה קבע היצרן, ואולם בשנת 2017 החליט חה"א להעלות את תקרת שעות הטיסה של יסעורים אלה עד ל-12,500 שעות טיסה, באופן שתתאפשר הטסתם עד סמוך לשנת 2030. זאת, בכפוף לתוצאות סקר שבחן את מצב מבנה המסוק (בעניין זה ראו הרחבה בפרק על היבטים בבניין הכוח - מערך המסע"ר). בו בזמן בוחן חה"א חלופות ליסעורים - מסוקי "יסעור" מדגם חדש (יסעור K) ומסוקי "צ'ינוק" (CH-47). עוד שוקל חה"א רכישת מטוסים מסוג V-22 (osprey) המשלבים תכונות של מטוס תובלה ומסוק.
2. מסוקי "ינשוף" (בלאקהוק) בני 20 - 40 שנה, הצפויים לטוס עוד שנים רבות.
3. מסוקי "עטלף" (פנתר AS-565) התומכים במשימות חיל הים. מסוקים אלו יוחלפו בתוכנית הרב-שנתית (להלן - התר"ש) הנוכחית של צה"ל במסוקי "סיהוק" (גרסה ימית של הבלאקהוק).
מערך המסק"ר כולל:
1. מסוקי אפאצ'י מסוג "שרף" (לונגבאו דגם D) שטווח הגילים שלהם הוא 10 עד 25 שנים.
2. מסוקי אפאצ'י מסוג "פתן" (דגם A) בני כ-25 שנים, וחה"א צפוי להחליט בשנתיים הקרובות על תוחלת חייהם - אם יטוסו עד שנת 2023 ויתכן שאף יותר, וכן האם יש למצוא מסק"ר מחליף למסוק הפתן.
בשנת 2017 פקד משבר חריף את מערך המסק"ר: המערך קורקע למשך כחודשיים וחצי עקב שני אירועים - גילוי סדק בלהב רוטור אחורי שהביא להחלטה על החלפת הלהבים בכל המסק"ר, והתרסקות קטלנית של מסוק פתן באוגוסט 2017 עקב התנתקות מוט היגוי במהלך טיסה. בתאונה זו נהרג הטייס הקדמי והטייס האחורי נפצע קשה. עד למועד סיום הביקורת, דצמבר 2017, טרם הסתיים תהליך השבת מערך המסק"ר לכשירות מבצעית מלאה.
פעולות הביקורת
בחודשים פברואר 2017 עד דצמבר 2017 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא מערך המסוקים בצה"ל. הביקורת בחנה את המוכנות להתמודדות של מערך המסוקים עם האיומים בשדה הקרב, ובכלל זה את בניין הכוח, את שיתוף הפעולה עם היבשה וכן היבטים בטיחותיים ואחזקתיים העולים מתחקיר חה"א בנוגע להתרסקות מסוק הפתן בתאונה האמורה. הביקורת נערכה בחה"א, באגף המבצעים (להלן - אמ"ץ), באגף המודיעין (להלן - אמ"ן), באגף התכנון (להלן - אג"ת), במפקדת זרוע היבשה (להלן - מז"י), במפקדת פיקוד העומק, ובעוצבות השדה וכן במשרד הביטחון - מינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת).
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם חלקים נרחבים מדוח זה, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. חיסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.
הליקויים העיקריים
המוכנות להתמודדות עם האיומים על המסוקים בשדה הקרב
פערים בניתוח איומים מסוימים על ידי להק מודיעין אוויר
להק מודיעין אוויר (להלן - למד"ן) לא ניתח את השלכותיהם של איומים מסוימים, ולא קיים עבודה משותפת עם גורמי המחקר במודיעין היבשה החוקרים איום מסוים. הדבר עלול להביא לכך שבפני חה"א לא תהיה תמונה כוללת ומפורטת של האיומים הנשקפים למסוקים והשלכותיהם. זאת ועוד, אילו היה למד"ן מציף את האיום הדבר עשוי היה לקדם את בניין הכוח הנדרש למענה ולהתמודדות עם האיום (ראו הרחבה בעניין זה בפרק היעדר תכנית לתעדוף פרויקטי הגנ"ע למסוקים).
היעדר תכנית לתעדוף פרויקטי הגנ"ע למסוקים
עד למועד סיום הביקורת, דצמבר 2017, לא גובשה בחה"א תכנית בניין כוח לתעדוף פרויקטי הגנ"ע למסוקים מול האיומים הקיימים והחזויים בטווח הזמן הקרוב ומול משאבים תקציביים. זאת, למרות שאיומים מסוימים הוגדרו על ידי אג"ת ועל ידי חה"א כמחייבים התמודדות.
פערים בתו"ל נוכח איום מסוים
תורת הלחימה (להלן - תו"ל) בנושא מסוים לא נבחנה מחדש לאחר מודל שבוצע ב-2017, בו הודגם איום מסוים וממילא לא הוטמעו בתו"ל הלקחים ממודל זה.
ניתוח חלקי של הסיכונים למסע"ר
ענף חקר ביצועים בחה"א (להלן - ענף חק"ב) לא ניתח סיכונים מסוימים הכרוכים במשימות של המסוקים. ניתוח שכזה נחוץ, בין היתר, כדי שניתן יהיה להציג את מכלול הסיכונים האפשריים.
היבטים בבניין הכוח
מערך המסע"ר
חה"א נוקט צעדים תחזוקתיים ובטיחותיים מקיפים כדי לאפשר המשך הטסה בטוחה של מערך מסוקי היסעור. עם זאת, ההישענות על סדר הכוחות (להלן - סד"כ) של היסעור הוותיק או על חלק ניכר ממנו במצב שבו תהיה חריגה ממגבלת שעות הטיסה המקורית שקבע היצרן וללא שיש לכך תקדים כלשהו בעולם, מגלמת בחובה סיכונים לא מבוטלים. זאת גם בהתחשב בצורך להמשיך להטיסם במתארים מבצעיים, המגדילים את מרחב אי הוודאות ואת הפוטנציאל להתממשות תקלות ואירועים בטיחותיים. גם צווארי בקבוק לוגיסטיים של מחסור בחלפים בכלל ומשנת 2025 בפרט, צפויים להקשות על המשך הפעלת הסד"כ לטווח ארוך, על אף מאמצי רכש החלפים, ובכך להביא לצמצום משמעותי בכשירות הסד"כ ובזמינותו בשנים שנותרו לו לטוס. כל אלו עלולים להביא לכרסום ביכולות ליבה של צה"ל שמערך היסעור ממלא בהן חלק מרכזי בהתאם לצורך המבצעי.
סד"כ היסעורים הנוכחי אינו נותן מענה מלא לצורך המבצעי כפי שהוגדר במסמך אסטרטגיית צה"ל מאוגוסט 2015. נוכח החלטת חה"א להאריך את חיי היסעור, הרי שלא צפויה התחדשות או תוספת למערך לכל המוקדם עד שנת 2025 והתיישנות המסוקים עלולה להביא לרידוד המערך בשל סוגיות אחזקה ומחסור בחלפים.
מערך המסק"ר
בביקורת לא נמצא, כי משימות מערך המסק"ר ותעדופן נבחנו בהתחשב בסד"כ הנוכחי וביכולתו לעמוד בצרכים המבצעיים הכוללים כפי שהוגדרו לו.
בטייסות המסק"ר התגלו פערים משמעותיים בחלפים ובאחזקת המסק"ר.
הגם שבמפת הדרכים (כלי עבודה מרכזי בתכנון ארוך טווח של בניין הכוח) למסק"ר נקבע כי בשנת 2014 יש להתחיל בבדיקת היתכנות לרכש מחליף למערך הפתן ולהחליט בשנת 2017 על הצטיידות, ועל אף שסגן הרמטכ"ל הנחה לבחון את עתיד מערך המסק"ר, חה"א לא בחן זאת עד למועד סיום הביקורת. זאת, על אף התיישנות המערך והצפי להדממתו בשנים 2025-2023, כפי שצוין במפת הדרכים למסק"ר; על אף המחסור החריף בחלפים ממנו הוא סובל; על אף היקפו של מערך המסק"ר והצורך המבצעי. גם במטכ"ל לא בוצעה עבודה בהובלת חטיבת התכנון באג"ת, שמנתחת את הצורך העתידי במסק"ר מול חלופות אפשריות, ואת הצורך בהגדרת אופק השירות המשוער של מסק"ר בחה"א, כפועל יוצא מניתוח כזה.
שיתוף פעולה בין מערך המסוקים לבין כוחות היבשה
הגם שרבות ממשימות מערך המסוקים דורשות שיתוף פעולה הדוק עם כוחות היבשה, הרי שבהשתלמויות ובאימונים המהווים חלק מהותי מבניין הכוח שמטרתו להכשיר את כוחות היבשה להפעיל סד"כ אווירי, ישנם פערים משמעותיים לרבות בהיקף השימוש במאמנים (סימולטורים). הדבר עלול להביא לפגיעה ממשית ביכולת המקצועית של כוחות היבשה להפעיל את המסוקים לכשיידרשו לכך בעת לחימה.
יש לציין לחיוב את שיתוף הפעולה בתיאום ישיר שהינו תרגילים המתבצעים ביוזמת טייסות ויחידות היבשה (להלן - שת"פ פרטי) אשר תורם לכשירות כוחות היבשה. עם זאת, בהיעדר קריטריונים קבועים לשת"פ הפרטי, בהיעדר מעורבות של מחלקת אימונים במז"י בשת"פ זה ונוכח מעורבות מועטה בלבד בכך של היחידה לשיתוף פעולה (להלן - יחשת"פ) בחה"א, עלול האימון להחטיא את מטרתו ולא לתרום לשיפור כשירות הכוחות.
ההשתלמויות מבוצעות לכלל היחידה ולא מתבצע אימון אישי לכל אחד מהמפקדים ולא מתנהל רישום המתעד לגבי כל אחד מהם האם אכן ביצע תרגול כנדרש. משכך לא ניתן לבחון אם מפקדים אלו כשירים ומהי מידת כשירותם בתחום הפעלת האוויר. עקב כך, עלולים אימונים והשתלמויות אלו שלא להכשיר את הכוחות לייעודם באופן מספק ואף לא בהתאם לצרכים הנדרשים.
היבטים בטיחותיים ואחזקתיים העולים מתחקיר חה"א בנוגע לתאונת המסק"ר מ-7.8.17
מהדוח המסכם של צוות התחקיר שמונה בחה"א לבדיקת תאונת המסוק שהתרחשה באוגוסט 2017, שבחן היבטים של אחזקת מערכת ההיגוי במסוקים מסוימים, עולה שהתאונה נגרמה עקב שרשרת של ליקויים. כמו כן, מהדוח המסכם משתקפת תמונה המעלה חשש אף לבעיה מערכתית במערך האחזקה ועלולה להצביע אף על תרבות ארגונית לקויה, בתחום שנוגע לחיי אדם ולאמצעי לחימה (להלן - אמל"ח) משמעותי ויקר. זאת, כיוון שבעובדות המתוארות בדוח המסכם יש חריגה מנורמות עבודה תקינות וקבלת החלטות שאינן בהתאם לכללים. מהתחקיר עולה כי לתאונה תרמו, בין היתר, הכשרה חסרה לטכנאים והנחיות חסרות בספרות האחזקה וכן נמצא, לדוגמה, שלא מנוהל מעקב כשירות אישית של הטכנאים על ביצוע פעולות במערכות בטיחותיות.
לאחר בחינה מעמיקה החליט חה"א ביוני 2000 להסיר מערכת גיבוי חשמלית למערכת ההיגוי המכאנית במסוקי הפתן וזאת בשל הבעיות שגרמה מערכת גיבוי זו. למרות שהסרת מערכת הגיבוי גרמה לכך שמערכת ההיגוי של מסוקי הפתן אינה עומדת בתקן לדרישות חוזק עבור תכן מבני למערכת ההיגוי ועל אף שהיה ידוע מראש, כי מערכת ההיגוי המכאנית הינה מוחלשת, הרי שמהדוח המסכם עולה שלא נבחנו לעומק השפעות אובדן היתירות ולא בוצע מעקב מתמשך לאפשרויות פתרון עתידיות.
ההמלצות העיקריות
ראוי שלמד"ן ינתח את המשמעות של כלל האיומים על המסוקים. כמו כן, על למד"ן להקפיד לקיים שילוב זרועות עם גורמי מודיעין היבשה. זאת, כדי להציג תמונת איומים שלמה על המסוקים במשימותיהם בלחימה, ולאפשר פיתוחו של מענה טוב ורחב יותר לאיומים.
על חה"א לקדם ללא דיחוי גיבושה והשלמתה של תכנית בניין כוח שבה יתועדפו פרויקטים לטובת מענה לאיומים בהתאם לרמת האיומים והמשאבים התקציביים.
נוכח הקשת הרחבה והמגוונת של האיומים על המסוקים ואפשרות החרפתם, ראוי כי חה"א יבחן את הצורך לעצב תפיסה מבצעית כוללת להפעלת המסוקים, שניתן יהיה לגזור ממנה מענה למתארי הטיסה השונים, ובמקביל לקדם פרויקטים טכנולוגיים למענה הגנ"ע מול האיומים.
על ענף חק"ב להשלים את ניתוח הסיכון למסע"ר. זאת, כדי שעל בסיס ניתוח זה ניתן יהיה להעריך את כלל הסיכונים למסע"ר.
נוכח הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בהמשך ההישענות על מערך מסוקי היסעור הוותיקים, על אג"ת ועל חה"א לשקול את הקדמת רכש חלופת היסעור כך שיהיה סמוך ככל הניתן למועד תחילת מימוש מזכר ההבנות הקרוב (MOU - Memorandum of Understanding) עם ארה"ב. עליהם להציג את הנושא לסגן הרמטכ"ל ואף לרמטכ"ל ללא דיחוי, שכן הארכת חיי היסעור עלולה לטמון בחובה סיכון לחיי אדם וכן עלולות להיות לה השלכות מבצעיות משמעותיות והיא כרוכה בעלויות תחזוקה ניכרות.
על הרמטכ"ל לקבל בהקדם האפשרי החלטה בנוגע לסד"כ המסע"ר הכבדים ועתידו המסתמן למול הצרכים המבצעיים, וזאת כחלק מההחלטה שתתקבל בנוגע לחלופות יסעור ולוחות הזמנים שייקבעו לכך. זאת, כדי שלא ייפגעו היכולות המבצעיות התלויות בסד"כ זה. יציאה להתקשרות לרכש חלופת יסעור אחרי תחילת העשור הבא עלולה לדחות את תאריך היעד למבצעיות ראשונית המוכוונת לשנת 2025 ולהאריך משמעותית את תקופת ההסתמכות על הסד"כ הישן שלא מאפשר את השגת היעד המבצעי. כל עוד לא ייקלט בחה"א סד"כ מחליף יסעור בהיקף שנותן מענה לצורך ויגיע למבצעיות מלאה, לא יינתן מענה מספק.
על הרמטכ"ל ועל סגן הרמטכ"ל, לקחת בחשבון בבואם להחליט על חלופת היסעור, את המשמעויות הנגזרות מכל אחת מהחלופות כפי שניתחו אותן אג"ת וחה"א בספטמבר 2017 למול הצורך המבצעי המוגדר למערך המסע"ר באסטרטגיית צה"ל.
ראוי לבחון את כלל משימות המסק"ר, לתעדפן בהתאם לרמת האיום וחשיבות המשימה ולבצע את ההתאמות הנדרשות בתפיסת ההפעלה המבצעית של המסק"ר.
על חה"א לבצע בחינה מקיפה בתחום אחזקת המסק"ר, העשוי לשרת עוד מספר רב של שנים בחה"א, על מנת להביא את המערך למצב כשירות טוב יותר, לדוגמה על ידי החזקת מלאי גדול יותר של חלקים מסוימים, קיצור לוחות זמנים של הגעת חלפים שהוזמנו ופתרון בעיות אחזקה של מערכות רגישות שכשירותן היא תנאי הכרחי להפעלה מבצעית מלאה של המסוקים.
על אג"ת בשיתוף חה"א לבחון ללא דיחוי את סוגיית עתיד מערך המסק"ר, ובתוכה חלופת הפתן. במסגרת בחינה זו עליהם לנתח בין היתר, את ההתפתחויות הצפויות וחלופות אפשריות נוספות למערך המסק"ר מול כלל המשימות המוטלות עליו ולגזור מכך את אופק השירות המשוער של מערך המסק"ר.
על מז"י ואמ"ץ בשיתוף חה"א, לבחון את הפערים באימונים ובהשתלמויות - שנועדו להביא לכשירות כוחות היבשה - הן מבחינת היקפם והן מבחינת תוכניהם, כדי להביא למימוש מרבי של תוכנית ההשתלמויות וגרף האימונים. כמו כן, על מז"י לוודא, כי כוחות היבשה מבצעים אימונים במאמנים, בתדירות ובהיקף שייקבעו, כחלק מחייב מתכניות האימונים של יחידות השדה ובכלל זה יחידות המילואים. זאת, כיוון שבהינתן סד"כ מצומצם של מסוקים מהווים המאמנים כלי משמעותי לצמצום הפערים האמורים.
נוכח ההיקף המשמעותי של השת"פ הפרטי, שאף עולה על השת"פ הקבוע בתוכנית האימונים, על חטיבת תורה והדרכה באמ"ץ, חטיבת היבשה בזרוע היבשה ויחשת"פ בחה"א לפעול למיסודו בהיבטים של תוכני השת"פ והקריטריונים שעליהם לעמוד בו כדי להביא לכשירות הכוחות על מנת שאימונים אלו ימוצו באופן מיטבי. כמו כן, על גופים אלו לתעדף את השת"פ הפרטי מול הצרכים המבצעיים הרלוונטיים, תוך התאמתם, ככל הניתן, לאילוצי שדה הקרב. "מיסוד" כזה עשוי להבטיח את יעילות האימון ואת קידום כשירותם של המפקדים ביבשה לביצוע השת"פ עם המסוקים ובהתאם לסדרי העדיפויות המתאימים.
על חטיבת היבשה בזרוע היבשה, בשיתוף חה"א, לקבוע מדדי כשירות שיהיו מותאמים לצרכים המבצעיים הנדרשים בתחום שיתוף הפעולה בין מערך המסוקים ליבשה שניתן יהיה לאמוד באמצעותם את כשירות המפקדים בהפעלת אוויר. על תוכני האימונים וההשתלמויות וכן על השת"פ הפרטי והאימון במאמנים להביא לידי ביטוי את המדדים הללו.
ראוי כי ממצאי הדוח המסכם של צוות תחקיר תאונת המסוק מאוגוסט 2017, יביאו לבחינה מקיפה ומעמיקה בכל מערך האחזקה בנוגע לכל כלי הטיס בחה"א. אמנם מח"א פירט שורת מטלות לביצוע בעקבות התאונה ואולם ראוי, כי משימות אלו ייושמו באופן רחב, לגבי כל מערך האחזקה של כלל כלי הטיס בחה"א ולא יתמקדו בעיקר במערך האפאצ'י.
על מח"א להנחות על בדיקת כל הספרות האחזקתית-המקצועית לגבי כל כלי הטיס כדי לוודא שהינה תואמת לספרות היצרן וכי היא כוללת הפניות לספרות נלווית במידת הצורך, וכי כל הספרות המקצועית זמינה בטייסות. כמו כן, על מח"א להנחות כי יש ליישם את הלקחים מתחום ההדרכה של מערך האפאצ'י, לרבות הגדרת תהליכי הכשרה חדשים ככל שנדרש, בכל מערכי ההדרכה של הטכנאים לגבי כל כלי הטיס.
על מח"א להנחות על בחינת שיטות להגברת הבקרה על צוותי הטכנאים בכל הטייסות כדי שגורמי הבקרה יוודאו שאין פער בין הנחיות ספרות האחזקה לבין אופן ביצוע האחזקה בפועל.
זאת ועוד, על מח"א להנחות על הגדרת מסלולים שיבטיחו שמירת כשירות טכנאים בכל המערכים וכן בקרת כשירות אישית לטכנאים בכל המערכים, בפרט בכל הנוגע לביצוע פעולות אחזקה במערכות בטיחותיות.
כלקח מהתאונה הקטלנית של התרסקות הפתן מאוגוסט 2017, על חה"א לבחון במקרים בהם מוסרות מכלי טיס מערכות הקשורות לרכיבים בטיחותיים, מהן הדרכים שאותן יש לנקוט כדי להתגבר על הסיכונים הכרוכים בהסרת מערכות דומות, בפרט בתחום האחזקה והכשרת הטייסים.
סיכום
מערכי המסוקים בחה"א - המסע"ר והמסק"ר הם כלי חיוני ואף ייחודי לצורך ביצוע משימות שונות, שעיקרן הוא לסייע לכוחות היבשה. נכון למועד הביקורת, למערך המסע"ר אין תחליף ולמערך המסק"ר אין חלופה מספקת לצורך ביצוע משימות מסוימות.
בביקורת נמצאו פערים, שחלקם משמעותיים, בין הסד"כ הקיים הן במערך המסע"ר והן במערך המסק"ר לבין יכולות ההתמודדות של סד"כ זה עם איומים ועם הצרכים המבצעיים.
נמצאו ליקויים בניתוח שמבצע חה"א לגבי האיומים על המסוקים בשדה הקרב. על חה"א לנתח את כלל האיומים על המסוקים בזירות הקרב השונות בשיתוף גופי מחקר רלוונטיים נוספים בצה"ל, לבחון את תו"ל ההפעלה של המסוקים בהתחשב באיומים אלה ולבצע התאמות נדרשות וכן לבחון אפשרויות לפיתוח מענים כנגד איומים אלה.
מערך היסעור ומערך הפתן הם מערכים ותיקים וככאלה דורשים פעולות אחזקה בתדירות גבוהה יותר, תוך התמודדות עם קשיים בזמינות חלקי חילוף. שני מערכים אלו, מהם נדרשות משימות מבצעיות ייחודיות וחיוניות, דורשים בחינת חלופות וקבלת החלטה ללא דיחוי בנוגע לעתידם כדי להבטיח את המשך מימושן של משימות אלו.
על חה"א לקדם ככל הניתן קבלת החלטות שתקבענה את עתידם של מערך המסע"ר הכבד ושל מערך המסק"ר. זאת, על מנת שחה"א וצה"ל בכללו לא יעמדו בפני פערים מבצעיים מהותיים. בתוך כך יש להביא בחשבון את הרכב הסד"כ והיקפו שיירכש כפועל יוצא מהצורך המבצעי המוגדר ולזרז ולהרחיב את המאמצים למציאת מענה ראוי לאיומים על המסוקים בשדה הקרב.
רבות ממשימות מערך המסוקים דורשות שיתוף פעולה הדוק עם כוחות היבשה ולכן נדרש להכשיר את כוחות היבשה להפעלת סד"כ אווירי. בביקורת נמצאו פערים בהכשרה זו שעלולים להביא לפגיעה ממשית ביכולתם של כוחות אלו להפעיל את המסוקים לכשיידרשו לכך ועקב כך עלולות להיפגע המשימות המבצעיות שבהן הם צריכים לעמוד. בתוך כך, יש לקבוע מדדי כשירות הנדרשים ממפקדים ביבשה להפעלת אוויר, שיהיו מותאמים לצרכים המבצעיים הנדרשים בתחום שיתוף הפעולה בין מערך המסוקים לכוחות היבשה ושניתן יהיה לאמוד באמצעותם את כשירות המפקדים.
תאונת מסוק הפתן הטרגית מאוגוסט 2017 מעלה חשש לבעיות במערך האחזקה של מסוקים אלה. ראוי שהדבר יוביל לבחינה מקיפה ועמוקה בכל מערך האחזקה בנוגע לכל כלי הטיס בחה"א. זאת, נוכח החשש שמא ההתנהלות הלא תקינה שמשתקפת מהדוח המסכם הינה אף מנת חלקם של מערכי אחזקה נוספים בחה"א - מערכים שנוגעים לחיי אדם ולאמל"ח משמעותי ויקר.