לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
רכש; פטור ממכרז; ניגוד עניינים

תקציר

רקע כללי

ביצוע רכש של טובין או שירותים הוא נדבך מרכזי בפעילות הממשלתית, ולמערך רכש יעיל יש תפקיד משמעותי במניעת בזבוז של כספי ציבור. התקשרויות עם ספקים לביצוע רכש ציבורי מתבצעות בכפוף לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק חובת המכרזים), ולתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת המכרזים), ולפיהם ככלל, התקשרות לרכישת טובין או לקבלת שירותים בסכום הגדול מ-50,000 ש"ח מתבצעת באמצעות מכרז פומבי "הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו". שאר ההתקשרויות העיקריות של רכש ציבורי מתבצעות באמצעות פטור ממכרז ובאמצעות בקשה לקבלת הצעות מחיר (תיחור).

מינואר 2016 עד מאי 2018 רכשה המשטרה טובין ושירותים בסך של כ-6.4 מיליארד ש"ח. רוב הרכש (בסך כ-4.5 מיליארד ש"ח) התבצע באמצעות מכרזים פומביים של המשטרה ושל מינהל הרכש והרכב במשרד האוצר. כמו כן התבצע רכש באמצעות הליכי פטור ממכרז (בסך כ-696 מיליון ש"ח), באמצעות בקשות לקבלת הצעות מחיר (בסך של כ-105 מיליון ש"ח) ובאמצעות הליכי רכש נוספים.

אגף החשב הכללי במשרד האוצר הוא המופקד על התקשרויות משרדי הממשלה והקובע את תקנון הכספים והמשק של מדינת ישראל, ובכלל זה הוראות הכוללות הנחיות אופרטיביות ומקצועיות לביצוע התקשרויות משרדי הממשלה (להלן - הוראות תכ"ם). 

תוכנית העבודה השנתית של המשטרה, שממנה נגזרת תוכנית הרכש של המשטרה, נקבעת בהתאם למדיניות השר לביטחון הפנים וליעדים שקבע. בשנים 2017 ו-2018 תקציב המשטרה לרכש לצורך תפעולה השוטף ויישומן של תוכניות התעצמות הסתכם בכ-2.9 מיליארד ש"ח לשנה. רכש המשטרה מתבצע באמצעות מחלקת רכישות ומכירות במשטרה (להלן - מרו"ם), שפועלת במסגרת האגף לתמיכה לוגיסיטית במשטרה, ומתוקצב על ידי מחלקת המשאבים באגף התכנון והארגון במשטרה. 

השלבים המרכזיים בתהליך הרכש במשטרה כוללים בין היתר תקצוב ותכנון הרכש והיערכות אליו בהתאם לתוכנית העבודה השנתית, ייזום רכש וביצועו, ביצוע ההזמנה, קבלת הטובין או השירות וביצוע התשלום.

פעולות הביקורת

בחודשים מרץ עד אוקטובר 2018 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בעבודת המשטרה בתחום הרכש. בין היתר נבדקו פעולות המשטרה לייעל את ניהול הרכש המשטרתי, תהליכי התקצוב והתכנון של הרכש, האכיפה והבקרה על הליכי הרכש, רכש שבוצע בפטור ממכרז, ניגודי עניינים בהליכי רכש ורכש באמצעות בקשות לקבלת הצעות מחיר. הבדיקה בוצעה במשרד לביטחון הפנים (להלן - בט"פ) ובמשטרה באגפים ובמחוזות אלה: האגף לתמיכה לוגיסטית (להלן - את"ל), אגף תכנון וארגון (להלן - אג"ת), מינהל הטכנולוגיות במשטרה (להלן - מנ"ט), חשבות המשטרה, אגף חקירות ומודיעין (להלן - אח"ם), אגף שיטור, אבטחה וקהילה (להלן - אגף השיטור), אגף משאבי אנוש (להלן - אמ"ש), אגף התנועה, חטיבת אוכלוסייה, תקשורת וקהילה (להלן - את"ק), משמר הגבול, מחוז שומרון ויהודה (להלן - מחוז ש"י) ומחוז מרכז. בירורי השלמה נעשו בלשכת סגן המפקח הכללי במשטרה, בלשכת הייעוץ המשפטי של המשטרה ובמשרד האוצר. 

הליקויים העיקריים

היבטים בתהליך התכנון והאישור של תקציב משטרת ישראל על ידי משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים 

המשרד לבט"פ החליט באפריל 2018 להסיט מאות מיליוני ש"ח בתקציב המשטרה מהפרויקטים שאושרו לביצוע בשנת העבודה 2018 לטובת פרויקטים חדשים שהשר ומשרדו ביקשו לקדם בשנה זו, זאת בלא שקיים, לפני קבלת ההחלטה, כל התייעצות עם המשטרה בנושא ובלא שעמד לרשותו מידע מפורט מהמשטרה, על אופן יישומו האפשרי של מהלך זה, על השפעותיו, על יישום התכניות המאושרות של המשטרה, על יכולתה למלא את תפקידה ולעמוד ביעדיה ועל הנזקים המבצעיים והכספיים שייגרמו למשטרה ולספקיה בגין החלטה זו. מדובר, בין היתר, בהשפעה על פרויקטים של בינוי תחנות משטרה, בעיקר בחברה הערבית ובפריפריה, בביטול פרויקטים טכנולוגיים-מבצעיים ובביטול רכש ניידות לאגף התנועה. השר ביקש מידע בנושא מהמשטרה רק בדיעבד לאחר שהתקבלה החלטתו על הסטת התקציבים, ובעקבותיו, החליט כי ייקבע מתווה תקציבי חדש, מהלך שנמשך כחצי שנה. 

מימוש רכש באמצעות מכרזים

פיצול הזמנות רכש: הביקורת העלתה דפוס פעולה במשטרה ולפיו לעיתים כאשר סכומי הרכש של הטובין או השירותים היו גדולים מ-50,000 ש"ח, סכום המחייב ביצוע מכרז, פוצלה הרכישה לכמה הזמנות נפרדות, שכל אחת מהן הסתכמה בפחות מ-50,000 ש"ח, זאת באופן שנראה מלאכותי, כדי להימנע מרכש באמצעות מכרז, כאשר לפי העקרונות שעומדים ביסוד חוק חובת המכרזים, הוראת תכ"ם של משרד האוצר ויעדי המשטרה נדרש היה לבצע מכרז המאחד את כל ההזמנות המפוצלות לכדי פעולת רכש אחודה. דפוס פעולה זה עלול להביא לרכישת אותם שירותים מאותו ספק אך במחירים שונים במסגרת התקשרויות נפרדות, והוא גם מגדיל במידה ניכרת ושלא לצורך את מספר ההתקשרויות שאנשי מרו"ם וחשבות המשטרה נדרשים לטפל בהם, הדורשות השקעת תשומות רבות.

רידוד מאפייני הרכש בהיבטי הכמות והאיכות: נמצא כי לעיתים, בעת שיחידות המשטרה מבצעות רכש של טובין או שירותים, הן נמנעות מרכישה בסך 50,000 ש"ח ומעלה, זאת באמצעות הפחתה מכוונת ויזומה של איכות הטובין או השירותים או באמצעות הפחתת כמות הרכש המבוקשת - כך שסכום הרכש יהיה קטן מ-50,000 ש"ח, והדבר יאפשר להם להימנע מרכש באמצעות מכרז. פרקטיקה זו עלולה לגרום בין היתר לוויתור על דרישות נחוצות לפעילות המשטרה, וכן עלולה לפגוע ביכולת תכנון הרכש עבור כלל המשטרה, בשל היעדר תמונה ברורה ומלאה של כלל צורכי הרכש של יחידות המשטרה, שכאמור מרודדים על ידי היחידות. 

יכולתם המוגבלת של עסקים בינוניים וקטנים להתחרות במכרזי המשטרה: פיקוד המשטרה מסר כי החובה בתקנות המכרזים לפרסם מכרז בסכומי רכש קטנים יחסית (50,000 ש"ח עד כ-100,000 ש"ח) משיתה עלויות כספיות ניכרות על ספקים קטנים ובינוניים וכרוכה בבירוקרטיה מרובה, והדבר גורם להדרתם ממכרזי המשטרה. נוכח האמור עלה בביקורת כי עסקים קטנים מתקשים להתמודד במכרזים שמפרסמת המשטרה.

עלויות פרסום מכרזים בעיתונות הכתובה: על המשטרה חלה חובת פרסום מכרזים בעיתונות הכתובה. מינואר 2017 עד אוקטובר 2018 ההוצאה של המשטרה על פרסום מכרזים בעיתונות הסתכמה בכ-288,000 ש"ח. לדברי פיקוד המשטרה פרסום בעיתונות הכתובה אינו רלוונטי בעידן המרשתת, ומדובר בעלות שמייקרת את הליך הרכש. בתחילת שנת 2018 פעלה המשטרה להסדיר סוגיה זו מול היועץ המשפטי במשרד האוצר. במועד סיום הביקורת נמצא שחל שינוי בהוראת התכ"ם הרלוונטית באופן שעדיין נדרש לפרסם לציבור מכרז בעיתונות, אך לא את עדכוניו, בכפוף לתנאי הוראת התכ"ם.

פערים בתכנון ובביצוע תוכנית הרכש השנתית במשטרה

במהלך הביקורת ניכרו מאמצי השוטרים והקצינים במרו"ם לטפל באופן מיטבי ומהיר בכלל משימותיהם. בשנת 2017 הוכנה לראשונה תוכנית רכש למרו"ם, ונמצא כי היא הצליחה לעמוד באופן חלקי בלבד ביעדי תוכנית הרכש שלה לשנת העבודה 2017, כך שיותר ממחצית ההתקשרויות המתוכננות במשטרה התבצעו באיחור. אף שמדובר בשנה ראשונה בה פעלה מרו"ם לפי תוכנית רכש סדורה, פער זה מעיד על כך שתהליך גיבוש תוכנית העבודה השנתית של מרו"ם לא התבצע בהלימה ליכולותיה בפועל לממש את צורכי הרכש של המשטרה בהתאם לתוכנית, וגרם בין היתר להיעדר מכרזים זמינים במשטרה לביצוע רכש. עקב כך נדרשו יחידות המשטרה לבצע תהליכי רכש נוספים שלא באמצעות מכרז בדרכים שאינן מתיישבות עם הוראות תקנות חובת מכרזים. 

הכנת המכרז ואכיפת הסכמים מול ספקים

שלב טרום התקשרות

דרישה מבצעית: נמצא כי לעיתים, שלא בהתאם לנהלים, יחידות המשטרה המבקשות לרכוש טובין או שירותים אינן כותבות דרישה מבצעית רלוונטית שתאפיין ולו באופן בסיסי את האמצעי הדרוש, מחמת חוסר מקצועיות או ידע בתחום הנוגע לרכש הדרוש.

מפרט: מתפקידה של חוליית בקרת מפרטים במרו"ם הוא לבצע בקרה של מפרט הרכש. חלק מהמפרטים שנמסרו לחוליית בקרת מפרטים לוקים בחסר, בעיקר בשל חוסר ידע מקצועי בתחום הנוגע לרכש הדרוש. מאחר שהיחידה הדורשת אינה מכינה את המפרט בהתאם לדרישות, אנשי חוליית בקרת מפרטים נדרשים לכתוב את רובו, במקום לבצע בקרה של המפרט, באופן שעלול לפגוע בתהליך הרכש. עוד נמצא, כי לגבי חלק מהמפרטים, אין לחוליית בקרת מפרטים המומחיות המקצועית הייחודית הנדרשת לשם ביצוע בקרה על המפרט, וכי לא פעם לנוכח אפיון חלקי, שאינו כולל את כלל הדרישות הנחוצות למוצר או לשירות, רכשה המשטרה מוצר לא איכותי או שרכיב מסוים נרכש בהתקשרות נפרדת במקום במסגרת התקשרות אחת. 

התאמת דרישות הרכש לתנאי השוק וקביעת משקולות

ניתוח שוק: למרות חשיבותו של סקר השוק כתנאי מרכזי להצלחת המכרז, בביקורת נמצא כי לא ניתנו לעורכי המכרזים הכלים לבצע ניתוח שוק סדור וכי אין במשטרה תורה סדורה ומתודולוגיה הכוללת אבני דרך ברורות לגבי אופן ביצועו של סקר שוק.

משקולות: ככלל, התהליכים המקצועיים והשיקולים שלפיהם נקבעו אמות המידה והוגדר המשקל היחסי של כל אחד מרכיבי אמת המידה של איכות אינם כוללים הנמקות מתועדות.

אכיפת הסכמים מול ספקים על ידי המשטרה: נמצא כי יחידות המשטרה מתקשות לבצע מעקב ופיקוח שוטפים ועקביים בנושא מימוש תהליכי הרכש ועמידת ספקים בהתחייבויותיהם, וטרם הוקצה כוח אדם הדרוש שיוכל לרכוש מיומנות בנושא ולבצע את כלל משימות הבקרה הנדרשות באופן מקצועי, במטרה בין היתר לשמור על כספי ציבור.

הליכי רכש בפטור ממכרז

פטור ממכרז לצורך ביצוע "התקשרות המשך": לדעת משרד מבקר המדינה, מהבחינה המהותית, הבחירה של המשטרה לסווג את ההתקשרויות שממשיכות התקשרויות קודמות בפטור (מהסוג האמור בפרק "הליכי רכש בפטור ממכרז" שלהלן) תוך שימוש בתקנה שאינה מחייבת את הליך הבחינה והאישור של ועדת הפטור באוצר - אינה רצויה, שכן פרקטיקה זו מונעת פיקוח על פעולות רכש ואפשרות לקיים בקרה של משרד האוצר על החלטות שונות.

ריבוי שימוש בפטור המבצעי: המשטרה ביצעה לעיתים באמצעות הפטור המבצעי גם רכש שלא תאם את התנאים שנקבעו בתקנה. מדובר בין היתר ברכש של ציוד שאינו מבצעי, רכש במסגרת הצטיידות שנתית שגרתית, רכש שניתן היה לבצעו במכרז סגור, ורכש שניתן היה לבצעו בהליך לא פומבי של פטור ספק יחיד. לדוגמא, רכש סוסים, רכש כלבים, רכש שירותי תפירת מדים ורכש עבור קורס לפרמדיקים. 

פטור תרבות והווי: 76 מ-118 החלטות המאשרות התקשרויות בפטור "תרבות והווי" - שכללו שני שירותים או יותר, הנדרשים לאינטגרציה ביניהם - שאישרה המשטרה מינואר 2016 ועד מאי 2018, אינן מתיישבות עם תקנות חובת המכרזים המחייבות ביצוע התקשרויות לרכישת שירותי ארגון וקיום ימי עיון, פעילויות הדרכה, כנסים ואירועים באמצעות המכרז המרכזי. למשל, המשטרה החליטה לאשר התקשרות בפטור תרבות והווי בסך 2 מיליון ש"ח, לרכש שירותי קולנוע והסעדה, ונמנעה מלרכוש שירותים אלו באמצעות המכרז המרכזי כנדרש.

ייחודיות סמכותה של ועדת המכרזים לאשר פנייה לספק יחיד לצורך התקשרות בסכומים של 3,001 ש"ח עד 50,000 ש"ח: בין ינואר 2016 למאי 2018 התקבלו במשטרה כ-600 החלטות המאשרות פנייה לספק יחיד לצורך התקשרות, חלף ביצוע תיחור, כשהיקף ההרשאה הסתכם בכ-19 מיליון ש"ח, וזאת שלא בהתאם להוראת תכ"ם המחייבת לקבל את אישור ועדת המכרזים במקרים אלו לצורך פנייה לספק יחיד, חלף ביצוע תיחור. הואיל והחלטות אלו לא הובאו בפני ועדת המכרזים, היא לא שקלה כנדרש בהוראת התכ"ם, קיום הליך בחינת קיומם של ספקים, ובכלל זה פרסום של דבר הכוונה להתקשר עם ספק יחיד להשגות הציבור, דיון בהשגות ועדכון המשיגים על החלטת הוועדה.

מפרט להבטחת בקרת איכות על רכש טובין ושירותים בהליכי פטור: בהתקשרויות שמבצעת המשטרה, לאחר אישור פטור ממכרז היא אינה נוהגת לכלול מפרט של הטובין או השירות שנרכש וכן אינה כוללת הוראה אחרת להבטחת האיכות במסגרת ההתקשרות עם הספק. מדובר בליקוי מהותי, שכן בגינו חשופה המשטרה לליקויים בתחום הבטחת איכות במסגרת הליך הרכש המתבצע בפטור ממכרז. ביצוע רכש במסלול של פטור ממכרז, אין בו כדי לפטור את המשטרה מהכנת מפרט להבטחת בקרת איכות על רכש הטובין או השירות.

הסכם, ביטוח וערבות לביצוע ברכש בפטור: ככלל, במרבית ההתקשרויות בפטור ממכרז לא נחתם חוזה רכש ייחודי עם ספקים. כמו כן, ועדת המכרזים במשטרה קיבלה 646 החלטות למתן פטור ממכרז, שסכומן מעל 50,000 ש"ח, ורק ב-8.5% מאותן החלטות פטור צוין כי הופקדה פוליסת ביטוח, ורק ב-7.5% מהחלטות הפטור צוין כי הופקדה ערבות ביצוע. מבדיקה מדגמית של החלטות הפטור האמורות, שבהן לא נדרשה ערבות ביצוע, נמצא כי בשום החלטה מ-14 ההחלטות, ועדת המכרזים לא ערכה דיון בו החליטה להימנע מלדרוש ערבות ביצוע.

התקשרות בפטור ממכרז בדרך של בקשה להצעת מחיר

ב-260 (כ-68%) מ-379 ההזמנות שבוצעו בדרך של בקשה להצעת מחיר (להלן - בל"ם), שנבדקו באופן פרטני (להלן - הבדיקה הפרטנית) נמצאו ליקויים שונים, בהיבטים של תקינות הצעות המחיר על פי הוראות תכ"ם, תקינות החשבוניות, ומתן הזדמנות שווה לספקים להתחרות על התקשרויות עם המשטרה. יוער כי בחלק מההזמנות נמצא יותר מליקוי אחד.

במסגרת הבדיקה נמצאו 18 הזמנות שהעלו חשש לביצוע מעשה פלילי. בהתאם לנתיב הקבוע בחוק מבקר המדינה, הזמנות אלו הובאו לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, והוא הורה להעבירן לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. הליקויים שנמצאו בהזמנות אלו לא יפורטו בדוח זה. 

פיצול הזמנות על ידי תקציבני היחידות: הבדיקה הפרטנית העלתה כי 35% מההתקשרויות בוצעו באופן מפוצל, שלא בהתאם להוראות תכ"ם, מרו"ם והחשבות.

קבלת הצעות מחיר שלא ניתן להשוותן זו לזו: בבדיקה הפרטנית נמצא כי בכ-16% מההזמנות התקשרה המשטרה עם ספקים בלא שהיה בסיס משותף בין הצעות המחיר שיאפשר השוואה ביניהן, לצורך בחירה בספק זוכה. לדוגמא, אגף התנועה ביצע הזמנת רכש לסיור לימודי בשנת 2016 וקיבל שתי הצעות משני ספקים. ההצעה הראשונה הייתה למתן שירותי הסעות, וההצעה השנייה הייתה ללינה במלון. אף שההצעות עסקו בתחומים שונים, המשטרה בחרה ספק זוכה, לאחר שביצעה תיחור בין שתי ההצעות.

שימוש חוזר בהצעות מחיר: הבדיקה הפרטנית העלתה כי כ-14% מההזמנות נוצרו על בסיס בחירה בין הצעות מחיר שחלקן לא התקבלו עבור ההזמנה הספציפית, אלא התקבלו עבור הזמנות שביצעה המשטרה בעבר, וזאת שלא בהתאם להוראות תכ"ם. הדבר מהווה ליקוי המשקף סטייה יסודית מההוראות המחייבות.

קבלת כמה הצעות מחיר מספק אחד חלף קבלת הצעות מכמה ספקים: בבדיקה הפרטנית נמצא כי ב-11 הזמנות, קיבלה המשטרה כמה הצעות מחיר לצורך אותה ההתקשרות, מספק אחד בלבד, באופן שבפועל ההתקשרויות בוצעו בלא שהתקיים תיחור כמתחייב בהוראות תכ"ם, ובכ-9% מההתקשרויות בחרה המשטרה ספק, בין באמצעות קבלת כמה הצעות מאותו גורם, בין באמצעות ניהול משא ומתן רק עם אחד המציעים ובין באמצעות פיצול התקשרויות, באופן שאיפשר להסתפק בקבלת הצעה אחת בלבד לכל אחת מההתקשרויות. 

עוד נמצא כי בשנים 2016 ו-2017 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות רכש של מזוזות בדרך של בל"ם בסכום של כ-20,000 ש"ח כל אחת, וכי היא בחרה באופן עקבי, מראש, בשלושה ספקי מזוזות קבועים (בכל פעם באחד מהשלושה) ולא בספקים אחרים. התקשרויות אלו, שבוצעו תוך בחירת הספק מראש, הסתכמו בכ-340,000 ש"ח.

הטיפול בחשש לניגודי עניינים בפעילות הרכש של המשטרה

בחינת זיקות של בעלי תפקידים בכירים במשטרה לצורך מניעת חשש לניגוד עניינים 

בחינת זיקה בין בעל תפקיד בכיר לבין יועץ חיצוני: בפברואר 2016 החליטה המשטרה לגייס אזרח לתפקיד ראש חטיבת אוכלוסייה תקשורת וקהילה (להלן - ראש חטיבת את"ק). ראש את"ק שדרגתו תת ניצב אחראי במסגרת תפקידו בין היתר על מערך הדוברות במשטרה. כמו כן, המשטרה שכרה בשנת 2016 את שירותיה של חברת ייעוץ שהעניקה למפכ"ל לחטיבת את"ק שירותי ייעוץ תקשורתי, באמצעות יועצים שעליהם נמנה גם יועץ א', ששימש כיו"ר החברה בשנים 2017-2016. 

ראש את"ק לא דיווח למחלקת המשמעת מאז אפריל 2016, מועד התחלת מתן השירות של חברת הייעוץ, ועד מאי 2018 על העבודה המשותפת שהייתה לו במהלך השנים 2016-2011 עם יועץ א' ולא פירט על היקף העבודה המשותפת ועומק הקשר שהיה ביניהם. 

בחינת העסקתו של ראש את"ק נעשתה על ידי מחלקת המשמעת במהלך שנת 2016, שלא על סמך מידע מלא, ברור ומפורט. מספטמבר 2016 ואילך - במהלך העסקת יועץ א' כיועץ מטעם חברת הייעוץ - הובאו לידיעת המשטרה כתבות עיתונאיות בהן נכלל מידע בדבר קיומה של זיקה לכאורה בין ראש את"ק ליועץ א'. אף על פי כן, המשטרה לא בחנה את הזיקה שהועלתה בכתבות אלו לצורך שלילת חשש לניגוד עניינים.

בחינה של המידע בדבר הזיקה בין יועץ א' לראש את"ק התבקשה בפרט לנוכח העובדה שראש את"ק טיפל במישרין בסוגיית הארכת ההתקשרות של המשטרה עם חברת הייעוץ. ראש את"ק כתב המלצה מקצועית התומכת בהמשך ההתקשרות עם חברת הייעוץ בפטור ממכרז, נטל חלק בהליכי אישור שהתקיימו במשטרה בעניין זה וייצג את המשטרה בפברואר 2017 לפני ועדת הפטור שבמשרד האוצר, שדנה בבקשה לאישור התקשרות המשך בפטור ממכרז. 

זיקה בין בעלי תפקידים בכירים בתחום הרכש

התנהלות מערכתית בנושא מסירת שאלונים לאיתור חשש לניגוד עניינים: בשלושה מאגפי המשטרה, בעת קידום קצינים ומינויים לתפקיד חדש, ככלל, לא היה נהוג למסור שאלון לאיתור חשש ניגוד עניינים. הליקוי המערכתי בהקשר זה בא לידי ביטוי בעניינם של שני בעלי תפקידים בכירים שהטיפול בזיקה בעניינם נבחן על ידי הביקורת כמפורט להלן.

הזיקה בין בעלי תפקידים בכירים: ראש מדור טכנולוגי במרו"ם בדרגת סנ"ץ (להלן - רמ"ד טכנולוגי) וראש מחלקת פיתוח יישומי מחשב במנ"ט בדרגת נצ"ם (להלן - רמ"ח פי"ם), נשואים. הזיקה ביניהם עלולה הייתה להעמידם במצב של חשש לניגוד עניינים או לכל הפחות בחשש למראית עין של ניגוד עניינים. הלכה למעשה רמ"ד טכנולוגי ורמ"ח פי"ם קיימו במקרים מסוימים קשרי עבודה מקצועיים.

ראש מרו"ם, מפקדו של רמ"ד טכנולוגי, קיבל החלטה מינהלית להסדרת החשש לניגוד עניינים, לדבריו, משיקולי מראית עין, אך הוא לא העביר את השאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים שמילא רמ"ד טכנולוגי (בו הצהיר רמ"ד טכנולוגי, כי תפקידה של רעייתו, רמ"ח פי"ם, עשוי להעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים) - ואף לא את החלטתו להסדרת הנושא - לבחינת מחלקת המשמעת, שהיא המוסמכת לקבל החלטות בנושא הסדרת החשש לניגוד עניינים, כנדרש על פי נוהל אמ"ש. בחלוף הזמן - למרות חששו של ראש מרו"ם למראית העין של ניגוד עניינים, ומשיקולי יעילות - הוא אישר לרמ"ד טכנולוגי לעסוק ברכש של מחלקת פי"ם, וזאת בלי שעדכן את מחלקת המשמעת או ביקש את אישורה כפי שהיה מצופה נוכח היותה הגורם המוסמך לקבל החלטות בנושא.

רמ"ח פי"ם לא עדכנה את מחלקת המשמעת בדבר הזיקה לאחר כניסת רמ"ד טכנולוגי לתפקידו. עקב כך, ועקב אי העברת הדיווח של רמ"ד טכנולוגי על הזיקה על ידי ראש מרו"ם למחלקת המשמעת - הגורם המוסמך במשטרה לא בחן את הזיקה בין רמ"ד טכנולוגי לרמ"ח פי"ם, ולא בחן כיאות את הצורך בגיבוש הסדר ניגוד עניינים.

מבדיקה שביצע צוות הביקורת עלה כי גם עם כניסת רמ"ח פי"ם לתפקיד רח"ט הפיתוח באטו"ב היא לא נדרשה למלא שאלון ניגוד עניינים, לא מילאה שאלון זה, וכי באותו מועד מחלקת המשמעת לא בחנה את הצורך בגיבוש הסדר למניעת ניגוד עניינים, כנדרש בנוהל אמ"ש.

הסדרת ניגוד עניינים בהליכי רכש: בביקורת נמצא כי בעשרות אלפי טפסים של הזמנות רכש שהפיקה המשטרה באופן ממוכן - במסגרת התקשרויות שבוצעו באמצעות בקשה להצעת מחיר או בפטור ממכרז - לא נכללה דרישה כי הספק יצהיר כי הוא אינו נתון בניגוד עניינים.

רכש מערכת טכנולוגית מתקדמת

בשנת 2016 הציעה חברה א' למשטרה לרכוש מערכת טכנולוגית שהיא מפתחת. משרד מבקר המדינה בחן פרוטוקול דיון בראשות המפכ"ל בנושא ההתקשרות עם חברה א' לבדיקת התאמת המערכת לצורכי המשטרה. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של חברה א' בדיון האמור. מדובר בחברה שהיא בעלת עניין, ועל פי מהלך הדיון, הייתה הסתברות לכך שהמשטרה תידרש לנהל משא ומתן לקראת התקשרות עם החברה. במצב דברים זה, לא היה מקום לכך שבמסגרת הדיון המקצועי שבו נוכחים נציגים בכירים של החברה ידונו גורמים בכירים במשטרה במסלול ההתקשרות עם החברה. 

איתור ספקים: התאמת המערכת לצורכי המשטרה נבחנה באמצעות שתי בדיקות של המערכת של חברה א' בלבד. לא נעשתה פנייה לחברות טכנולוגיות נוספות תוך הצגת מידע מלא על ההתקשרות הפוטנציאלית ככל שיעמדו בדרישות המשטרה, בסך של כ-50 מיליון ש"ח, כנדרש על פי הוראת תכ"ם ונוהל מרו"ם, ולא הובא לידיעתן של חברות אחרות כוונת המשטרה לביצוע רכש עתידי בהיקף ראשוני של יותר מ-50 מיליון ש"ח.

התקשרות בפטור מבצעי: בהחלטת המשטרה להתקשר בפטור מבצעי עם חברה א' מטעמים של הגנה על דרכי פעולה ושיטות עבודה, בנסיבות מקרה זה, היא נהגה בחוסר שוויון בין חברה א' לבין חברות נוספות בתחום הטכנולוגיה שעשויות היו לעמוד בקריטריונים שהוגדרו. עקב כך נוצר יתרון בולט של חברה א' על כל יתר החברות. כמו כן, בהחלטה זו היא נהגה באופן שאינו מבטיח למשטרה את מרב היתרונות.

נתוני חברה א' שהוצגו לוועדת המכרזים: התשתית העובדתית שהציג מנ"ט לוועדת המכרזים, ולפיה לחברה א' יש לקוחות שהם גופים ביטחוניים וכי החברה קיימת 4 שנים (במקום שנתיים), לא הייתה נכונה.

בחינת ספקים לקראת ביצוע מגה-פרויקט: ממועד סיום שלב הפיילוט ולקראת ביצוע רכש בשווי של כ-50 מיליון ש"ח (להלן - מגה פרויקט), מנ"ט הסתפקה בפגישה עם חברה ג' בלבד ולא ביצעה סקר שוק מקיף לבחינת התאמת מערכות טכנולוגיות של חברות נוספות לצורכי המשטרה.

קניין רוחני: הקניין הרוחני שבידי המשטרה הוא בבעלות המדינה. המשטרה קיבלה החלטה עקרונית, שלא השתכללה לכדי החלטה סופית, למסור לחברה א' קניין רוחני, בתחום הטכנולוגי המסוים, על מנת שתשתמש בו לצורך פיתוח המערכת של חברה א'. על פי התכנון, מסירת הקניין הרוחני לשימושה של חברה א' הייתה אמורה להיות תמורת הנחה חד-פעמית בהתקשרות לביצוע המגה-פרויקט, אם יתבצע. זאת בלי שחשב המשטרה העריך את ערכו של הקניין הרוחני של המשטרה שאמור היה להימסר לחברה א', ובלי שקדמה לכך פנייה לחשב הכללי כמתחייב מהוראות תכ"ם.

בתהליכים לקראת רכש המערכת הטכנולוגית בהיקף כספי הנאמד בכ-50 מיליון ש"ח, המשטרה בחרה שלא להיוועץ בוועדת הפטור באוצר, בחשב הכללי, בגורמי מינהל הרכש במשרד האוצר ובמשרד לבט"פ ולא לשתף גורמים אלה בתהליך ההיערכות לרכש - עד לשלבים מאוחרים בתהליך זה. בחירת המשטרה לפעול כך לא תרמה לקידום יעיל ותכליתי של מתן מענה לצורך הטכנולוגי של המשטרה.

ההמלצות העיקריות

היבטים בתהליך התכנון והאישור של תקציב למשטרת ישראל על ידי משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים

על המשרד לבט"פ להפיק לקחים מתהליך קבלת ההחלטות שהתקיים בשנת 2018 לעניין תקציב המשטרה, ולבסס עם משרד האוצר והמשטרה הליכי עבודה משותפים באופן שההחלטות בנושא תקציב המשטרה יתבססו על כלל המידע הרלוונטי תוך היוועצות עימה, ושהמשטרה תהיה צד לסיכום התקציבי בין המשרדים. הדבר יאפשר להעריך נכונה, עוד לפני קבלת ההחלטה לגבי תקציב המשטרה, את התוצאות הצפויות תוך שקילת החלופות, באופן שיקדם את מימושו של עיקרון השקיפות בתהליך קביעת התקציב השנתי של המשטרה. 

מימוש רכש ציבורי באמצעות מכרזים 

פיצול הזמנות רכש: נדרש כי פיקוד המשטרה, מרו"ם והחשבות יוודאו כי אכן ייושמו צעדים משמעותיים כדי לעקור מן השורש את תופעת הפיצולים של הזמנות רכש, באופן שיחולל שינוי במציאות, כל זאת כדי לממש את תכלית החוק ואת הוראות משרד האוצר.

רידוד מאפייני הרכש באיכות ובכמות: על המשטרה לוודא כי דרישות הרכש הממשיות של יחידותיה אינן מופחתות באופן מלאכותי בכמות או באיכות כדי להימנע ממכרז, באופן הפוגע בצרכיה, ונדרש כי יוגברו הפיקוח והבקרה של מרו"ם ופיקוד היחידות הרוכשות על תהליכי הרכש המתבצעים ביחידות המשטרה. 

מן הראוי כי משרד האוצר, יפעל להשלמת תהליך בחינת הצורך בתיקון התקנות בכל הנוגע להעלאת תקרת הרף המחייב מימוש רכש באמצעות מכרז, העומד במועד סיום הביקורת על 50,000 ש"ח, ויבחן את השינויים הנדרשים, ככל שיידרשו, בשיתוף המשטרה, זאת לנוכח המאפיינים המבצעיים הייחודיים של פעילות המשטרה שמצריכה טיפול מהיר.

יכולתם המוגבלת של עסקים בינוניים וקטנים להתחרות במכרזי המשטרה: על משרד האוצר לבחון את המשתמע מהוראות החוק ומהתקנות בכל הנוגע ליכולתם של ספקים קטנים ובינוניים להתמודד במכרזי המשטרה, וכמו כן על משרד האוצר לבחון בשיתוף המשטרה את האפשרות לקדם חלופות מתאימות כדי ליישם את החלטות הממשלה בנושא זה במשטרה.

עלויות פרסום מכרזים בעיתונות הכתובה: לנוכח טענות המשטרה ולפיהן פרסום מכרזים בעיתונות הכתובה יקר ואינו יעיל לנוכח העלייה בחשיפת הציבור לפרסומים באינטרנט והפחתת החשיפה לעיתונות הכתובה, והשינוי שהחיל משרד האוצר בהוראותיו, על משרד האוצר להשלים את פעולות הבחינה בנושא זה ולקדם מהלך שיאפשר את פרסום המכרזים באתר המשטרה במרשתת, תוך חיסכון מירבי בהוצאות.

פערים בתכנון ובביצוע של תוכנית הרכש השנתית במשטרה: על המשטרה להמשיך בהשקעת מאמצים בטיוב התכנון והביצוע של תוכנית העבודה לרכש, ובין היתר לנתח ולהעריך את הפערים בין היעדים שהוגדרו בתוכנית הרכש השנתית שלה ובין היעדים שהשיגה בפועל ולתת את הדעת, בין היתר, על הצורך שבתכנון ריאלי של תוכנית העבודה השנתית של מרו"ם לנוכח יכולותיה בפועל, על מנת שהמשטרה תוכל למצות באופן המיטבי את משאביה.

הכנת המכרז ואכיפת הסכמים מול ספקים

דרישה מבצעית ומפרט היחידה הדורשת: על המשטרה להשלים את תהליך ההתמקצעות של המפרטנים ולוודא כי הוא מאפשר את קיום תהליך הרכש באופן מקצועי ובהתאם לנהלים שקבעה, ובאופן שמבטיח כי המפרטים שמוסרות יחידות המשטרה ליחידת הבקרה יהיו מלאים ומקצועיים. כמו כן עליה להבטיח כי לרשות חוליית בקרת מפרטים יעמוד הידע המקצועי הנדרש לביקורת בנושא מפרטים.

ניתוח שוק: על המשטרה להשלים את תהליך מיפוי הצרכים המקצועיים במרו"ם ולבצע את ההכשרות הנדרשות על מנת להבטיח כי לעורכי המכרזים יהיו הכלים המקצועיים להתאמת דרישות הרכש במשטרה לתנאי השוק, ובכלל זאת לגבש מתודולוגיה סדורה בנוגע לאופן הביצוע של סקר שוק. 

משקולות: מאחר שמדובר בתהליכים בעלי השפעה מכרעת על התהליך המכרזי וקביעת הזוכה במכרז, יש מקום להסדרת הנושא ולנמק את ההחלטה בכל הנוגע לקביעת המשקולות ובהגדרת המשקל היחסי של כל רכיב ורכיב באמת מידה של איכות, כדי להבטיח תהליכי בקרה נאותים על החלטות אלו. 

אכיפת הסכמים מול ספקי המשטרה: על המשטרה לשפר במידה ניכרת את יכולתן של יחידותיה לטפל בתחום אכיפת הסכמים על ידי ספקים ונותני שירות למשטרה. במסגרת זו יש לחזק את שיתוף פעולה בין מרו"ם לבין גורמי הפיקוד והשטח ביחידות המשטרה, לחזק את המערך המשפטי בתחום זה ולגבש מתודולוגיית אכיפה ומדיניות פיקוח ברורה ואפקטיבית.

הליכי רכש בפטור ממכרז

פטור מבצעי - ריבוי שימוש בפטור המבצעי: על אף קיומה של תקנת הפטור המבצעי בתקנות חובת המכרזים - עקרונות דיני המכרזים בדבר הבטחת שוויון הזדמנויות בין הספקים מחייבים את המשטרה להקפיד הקפדה יתרה כי השימוש בפטור המבצעי, שאינו פומבי, יתבצע רק במקרים המתאימים אשר מתקיימים בהם כל תנאי תקנה ייחודית זו, שאינם מאפשרים לקיים התקשרות תוך קיום מכרז ולחלופין אינם מאפשרים לבצע את ההתקשרות תוך שימוש בהסדר התקשרות אחר שנקבע כהסדר חריג בתקנות.

פטור תרבות והווי: על המשטרה לפעול בהתאם להוראות התכ"ם במסגרת ביצוע רכש של שירותי ארגון וביצוע ימי עיון, פעילויות הדרכה, כנסים ואירועים, וכן עליה לרכוש את השירותים הכלולים במרכז המרכזי, באמצעותו. אם תהיה המשטרה מעוניינת לבצע רכש שירותים הכלולים במכרז המרכזי, שלא באמצעותו, אלא בדרך של מכרז או פטור ממכרז, עליה לבקש אישור לכך מוועדת הפטור באוצר. כמו כן, ככלל, עליה לבצע מכרז אם היא מעוניינת לרכוש שירותי תרבות והווי שאינם ייחודיים לספק ספציפי, ואל לה להתקשר בפטור תרבות והווי במקרה זה.

ייחודיות סמכותה של ועדת המכרזים לאשר פנייה לספק יחיד לצורך התקשרות בסכומים שבין 3,001 ש"ח - 50,000 ש"ח: על המשטרה לשנות את הנוהל המשטרתי באופן שיעלה בקנה אחד עם הוראות התכ"ם כך שועדת המכרזים תדון בישיבותיה בבקשות לאישור פנייה לספק יחיד בסכומים של 3,001 ש"ח עד 50,000 ש"ח. 

מפרט להבטחת בקרת איכות על רכש טובין ושירותים בהליכי פטור ממכרז: היעדר מפרט הכולל פעולות להבטחת איכות הטובין, בעת ביצוע רכש בפטור ממכרז במיליוני ש"ח, עלול להביא לרכש טובין ושירותים שאינם מתאימים לדרישות המבצעיות של המשטרה, ובכך לבזבוז כספי ציבור. על כן, מן הראוי כי המשטרה תקבע הנחיות ולפיהן גם הליכי רכש בפטור יתבססו על מפרט סדור, כאמור.

הסכם, ביטוח וערבות לביצוע ברכש בפטור: על המשטרה להקפיד לפעול בהתאם להוראות התכ"ם בעת ביצוע התקשרות בפטור ממכרז. מסלול הרכש שבו בחרה המשטרה אינו רלוונטי לעניין צמצום חשיפתה לסיכונים שונים ולהגנה על האינטרסים של המדינה. בעת התקשרות בפטור ממכרז שעלותה מעל 50,000 ש"ח עליה לדרוש ערבות ביצוע, אלא אם כן ועדת המכרזים החליטה אחרת, במקרים חריגים ומנימוקים שיירשמו. כמו כן, בהתאם לכללי מינהל תקין, וברוח הוראת התכ"ם לעניין ביצוע מכרז - ראוי שהמשטרה תקבע קווים מנחים בסוגיה באילו התקשרויות בפטור ממכרז נדרש לערוך חוזה ספציפי. הדבר נדרש אף מטעמי שקיפות, שהיא כה חיונית בייחוד בשעה שההתקשרות מבוצעת בפטור ממכרז. 

התקשרות בפטור ממכרז בדרך של בקשה להצעת מחיר 

על המשטרה לנקוט בין היתר פעולות לשיפור הכשרת התקציבנים, הסמכתם והדרכתם, ולטיוב הליכי הבקרה של החשבות ומרו"ם על התקציבנים. על המשטרה לוודא בעת אישור התקשרות בדרך של בל"ם כי הצעות הרכש הן בנות השוואה, לצורך בחירת ההצעה הזוכה; כי אישור התקשרות בדרך של בל"ם יותנה בכך שהצעות המחיר יתקבלו בעקבות פנייה ספציפית ועדכנית; לבצע בקרה הדוקה על מנת לוודא כי הליך הבל"ם יבוצע כדין, וכי הצעות המחיר לא מתקבלות מאותו הגורם או אותו הספק. כמו כן, עליה לגבש מתווה בקרה משולב על הזמנות רכש בדרך של בל"ם, על מנת להבטיח כי הזמנות רכש אינן מפוצלות.

הטיפול בחשש לניגודי עניינים בפעילות הרכש של המשטרה 

ניגוד עניינים בין בעל תפקיד בכיר לבין יועץ חיצוני: על המשטרה לבחון את הליקויים שהועלו בנוגע להעסקתם של ראש את"ק ויועץ א', לצורך הסקת מסקנות והפקת לקחים. 

זיקה בין בעלי תפקידים בכירים בתחום הרכש

התנהלות מערכתית בנושא מסירת שאלונים לאיתור חשש לניגוד עניינים: על אגף משאבי אנוש לרענן את הידע המקצועי של קציני אמ"ש במשטרה בדבר חובתם למסור לשוטרים שאלון לאיתור ניגוד עניינים לפני שייכנסו לתפקידם, במקרים המתאימים, וכן את חובת מפקדי היחידות לוודא כי לפני כניסתם של שוטרים לתפקידם יתקיים לגביהם תהליך לאיתור חשש לניגוד עניינים. כמו כן, על אגף משאבי אנוש בשיתוף מחלקת משמעת להורות לכלל יחידות המשטרה למסור שאלוני ניגוד עניינים לשוטרים שטרם מילאו אותם במועד הנדרש לפי נוהל אמ"ש, ואם הועלה כי יש זיקות שטעונות בחינה, יועבר הטיפול בהן למחלקת המשמעת.

משמעויות הזיקה בין בעלי תפקידים בכירים, בראי המבנה הארגוני: על המשטרה לבחון את הטיפול המערכתי בנושא הזיקה בין בעלי התפקידים הבכירים. כמו כן, על מחלקת המשמעת לבחון את הזיקה ביניהם, לנוכח התפקידים שהם ממלאים, ואת הקשרים התפקודיים והמקצועיים ביניהם. כמו כן, מוצע לבחון אם עבודתו של רמ"ד טכנולוגי מול ראש אטו"ב, מפקדה של רעייתו, בנושאים אחרים שאינם תחת אחריותה של רח"ט פיתוח עלולה לגרום להיקלעותו של רמ"ד טכנולוגי למצב של חשש לניגוד עניינים.

הסדרת ניגוד עניינים בהליכי רכש

על המשטרה לפעול בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט המינהלי, שאחד מהם הוא האיסור בדבר ניגוד עניינים. אומנם אין הוראת תכ"ם ספציפית המנחה כיצד לפעול למניעת ניגוד עניינים בעת התקשרויות בפטור ממכרז או באמצעות בל"ם, ובכל זאת ראוי כי המשטרה תפעיל שיקול דעת, בהתאם לאמות מידה שתקבע לעצמה, בעניין המקרים שבהם עליה לנקוט יוזמה ולדרוש גילוי מידע בנושא זיקות המעוררות חשש לניגוד עניינים בהתקשרויות, על מנת להבטיח הגנה על האינטרסים שביסוד האיסור על ניגוד עניינים. מן הראוי כי המשטרה תקבע אמות מידה שעל פיהן תגיש ביוזמתה לספק המתקשר עימה בקשה קונקרטית, מכוונת או אקראית, למלא הצהרה בדבר זיקות.

רכש מערכת טכנולוגית מתקדמת

במסגרת הליכי התקשרויות של המשטרה בנושאים שבהם יש להגן על דרכי פעולה ושיטות עבודה, נדרשת המשטרה לפעול ככל הניתן בדרך שוויונית כלפי ספקים שונים ולא לתת העדפה לספק מסוים בבחינת מוצריו או שירותיו, על מנת לוודא כי יישמר עקרון השוויון ועל מנת להבטיח כי יוקנו למשטרה מרב היתרונות.

על המשטרה להיוועץ בוועדת הפטור באוצר, בחשב הכללי, בגורמי מינהל הרכש שבמשרד האוצר ובמשרד לבט"פ, וכן עליה לשתפם בתהליכי העבודה בנושא.

לפני גיבוש החלטה שמימושה עלול להביא לוויתור על הקניין הרוחני של המדינה, על המשטרה מוטלת אחריות ציבורית ואף חובה להיוועץ בחשב הכללי וכן לבצע אומדן של שווי הקניין הרוחני שבידיה. 

סיכום

הרכש השנתי של המשטרה נאמד בכ-2.5 מיליארד ש"ח בשנה. מכלול פעולות הרכש משפיע במידה ניכרת על בניין הכוח של המשטרה ועל הפעלתו וכן על יכולתה להשיג את מטרותיה בתחום אכיפת החוק ומתן השירות לאזרח. נוסף על כך, האינטרס הציבורי מחייב שהליכי הרכש ברשות ציבורית יתנהלו באופן הוגן, שוויוני ושקוף ובאמצעות פרקטיקות מקצועיות העולות בקנה אחד עם הוראות הדין ומביאות לתוצאות עסקיות וליעילות כלכלית. 

דוח זה מעלה שורה של ליקויים יסודיים וכשלים חמורים בהליכי התכנון של הרכש, ביצוע רכש והבקרה של המשטרה על ביצועו. תהליך תקצוב הרכש של המשטרה על ידי משרד האוצר והמשרד לבט"פ לשנת העבודה 2018 בוצע ללא השקיפות הנדרשת כלפי המשטרה וללא היוועצות עימה, תוך פגיעה ניכרת ביכולתה לממש את הרכש המתוכנן ולעמוד ביעדיה, שאותם אישר השר לבט"פ. אשר לביצוע הרכש במשטרה - פעולות רכש בוצעו תוך הפרה של הוראות הדין; נמצאו פערים בביצוע של תוכנית הרכש המשטרתית ופיגור בפרסום מכרזים, ליקויים מקצועיים בהבניית מפרטי המכרזים, בהתאמת דרישות הרכש לתנאי השוק ובאכיפת הליכי רכש. כמו כן הועלו ליקויים ביישום הליכי הבקרה על הליכי רכש שאושרו.

בהתקשרויות בפטור ממכרז נמצא דפוס פעולה של הימנעות מסיווג התקשרויות על פי מהותן, תוך עקיפה של חובת פרסום ההחלטה ושל הליכי בקרה ואישור של החשב הכללי שנקבעו בדין; ברבים מהליכי רכש בפטור ממכרז נמנעה המשטרה מכתיבת מפרט לצורך ביצוע הליכי הבטחת איכות, מדרישת ביטוח וערבות ביצוע, וכן מעריכת חוזה ייחודי להתקשרות הספציפית, ובכך הותירה את המדינה חשופה לסיכונים; בבדיקה של ההתקשרויות לביצוע הליכי רכש באמצעות בקשת הצעת מחיר נמצא כי במרבית ההתקשרויות האמורות היו ליקויים משמעותיים עד כדי חריגה של ממש מהוראות הדין, ובמקרים מסוימים אף עלה חשש למעשה פלילי. המקרים בהם עלה חשש למעשה פלילי, הובאו לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לנתיב הקבוע בחוק מבקר המדינה, והוא הורה להעבירם לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. כמו כן נמצאו ליקויים בהליכי בחינה של חשש לניגודי עניינים, ובביצוע פעולות בלא שהוסדר הטיפול הנדרש בכמה זיקות שעניינן מובא בדוח זה. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשטרה על האופן שבו נוהלו חלק מתהליכי הרכש שפורטו בדוח.

משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי נכון למועד סיום עריכת הביקורת הודיע משרד האוצר כי הוא יפעל בשילוב ידיים עם חשבות המשטרה, מרו"ם והלשכה המשפטית במשטרה לצורך יישום המלצות הדו״ח. בהתאם לאמור, נקבעה פגישה בין גורמי החשב הכללי לבין הגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל, במטרה לגבש תכנית עבודה לתיקון הליקויים אשר הוצגו בדו״ח. מוצע כי משרד האוצר והמשטרה יקבעו מראש לוחות זמנים לכל מהלך התיקון המתוכנן.

בשנים האחרונות ביצעה המשטרה פעולות משמעותיות לטיוב תהליכי הרכש. עם זאת, חומרת הממצאים שהועלו בדוח זה מחייבים את המפכ"ל, את ראש את"ל, את חשב המשטרה, את היועצת המשפטית למשטרה ואת ראש מרו"ם, וכן את המשרד לבט"פ ואת משרד האוצר, לעשות בדק בית של מערך הרכש במשטרה, לבחון ביסודיות את הליקויים וההמלצות שהועלו ולגבש מתווה סדור לתיקונם. כל זאת כדי שתהליכי הרכש יבוצעו על פי דין, ביעילות ובאפקטיביות, הן בהיבטי בניין הכוח של מערך הרכש והן בהפעלתו. על המתווה לכלול גם פעולות שיבטיחו שיפור ניכר בהכשרה ובמקצועיות של אנשי הרכש והחשבות ויצירת מנגנוני אכיפה ובקרה אפקטיביים על כלל הגורמים המעורבים בתהליכי הרכש. הדבר יאפשר לחולל שינוי במערך הרכש במשטרה, להגביר את יכולתה לנצל את תקציבה השנתי ולחזק את אמון הציבור בה.