1. ב-13.6.17 התקיימו בחירות מיוחדות לראש הרשות המקומית בנימינה-גבעת עדה עקב פטירת ראש הרשות המכהן בבנימינה-גבעת עדה, פנחס (פינקי) זוארץ ז"ל. באותו מועד התקיימו בחירות מיוחדות גם לראש הרשות המקומית רמלה לאחר שראש הרשות המכהן מר יואל לביא התפטר מתפקידו.
2. בבחירות לראש הרשות המקומית בנימינה-גבעת עדה התמודדו שלושה מועמדים: ויסברג איתי, סלמה שלמה ופיין רם. המועמד ויסברג איתי, זכה בבחירות ונבחר לראש הרשות המקומית בנימינה-גבעת עדה. בבחירות לראש הרשות המקומית רמלה התמודדו שלושה מועמדים: וידל מיכאל, יצחקי מוטי ושטרנברג עדי. המועמד וידל מיכאל, זכה בבחירות ונבחר לראש הרשות המקומית רמלה.
3. בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), הוסדר מימון מאוצר המדינה למשתתפים בבחירות לרשויות המקומיות שעליהם נמנים: סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות (להלן בדוח זה - 'המועמדים').
4. במקביל להסדרת מימון מאוצר המדינה, נקבעו בחוק הגבלות בקשר להוצאותיהם ולהכנסותיהם של המועמדים, וחשבונותיהם עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם המועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיותיו, אם הוצאות הבחירות שלהם היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
5. בחוק נקבע כי על המועמדים למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות, את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים שלהם לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
6. לפי סעיף 23(א) לחוק, על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר משמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דין וחשבון בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים שהשתתפו בבחירות.
7. לפי סעיף 7(ב) לחוק, מועמד הזכאי למימון ממלכתי יקבל, תוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, 85% מסכום המימון המגיע לו בניכוי המקדמה שניתנה לו, אם ניתנה. אם הדוח של מבקר המדינה לגביו חיובי, זכאי המועמד לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%) מיד לאחר הגשת דוח מבקר המדינה. עוד נקבע בחוק כי כאשר מבקר המדינה קובע כי הדוח אינו חיובי (מחמת אי-עמידה באחת משלוש הדרישות האמורות), יורה שר הפנים כי לא תשולם למועמד יתרת המימון הממלכתי. ואולם, מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר להקטין את הסנקציה הכספית ולקבוע שחלק מיתרת המימון ישולם, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה ובנסיבות המקרה, והשר יורה לשלם את הסכום בהתאם להמלצת מבקר המדינה.
8. החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול החשבונות, ביקורת החשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על מועמדים שלא קיבלו מימון מאוצר המדינה, בין שלא ביקשוהו ובין שלא היו זכאים לו עקב כך שלא מילאו תנאים מוקדמים מסוימים הקבועים בחוק. כך גם חלה על כל המועמדים חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה.
9. הדוח עוסק, כאמור, בשישה מועמדים, שלושה שהתמודדו בבחירות בבנימינה-גבעת עדה ושלושה שהתמודדו בבחירות ברמלה.
10. (א) חמישה מועמדים מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון.
(ב) המועמד סלמה שלמה (בנימינה- גבעת עדה) לא מילא אחר הוראות סעיף 22(א) לחוק ולא מסר למשרדי דיווח כספי, כך שלא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונותיו ועל כן קבעתי כי הדין וחשבון בעניינו אינו חיובי. המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי על פי הוראות החוק ועל כן אין אפשרות להטיל עליו סנקציה כספית.
אשר לסיעות או מועמדים שלא הגישו דוח כספי, יודגש כי מי שמעמיד עצמו לבחירה לתפקיד ציבורי, חייב לפעול בהתאם לדרישות החוק ובשקיפות מלאה וכי על המחוקק ליתן דעתו על סנקציה מתאימה במקרים כגון אלה.
11. המימון הממלכתי הכולל שהמועמדים זכאים לו ברשות המקומית בנימינה-גבעת עדה מסתכם ב-576,833 ש"ח וברשות המקומית רמלה מסתכם ב-3,382,282 ש"ח. על פי הדוחות הכספיים של המועמדים שהוגשו למשרדי, הסתכמו הוצאותיהם של המועמדים ברשות המקומית בנימינה-גבעת עדה ב-384,237 ש"ח וברשות המקומית רמלה ב-3,686,647 ש"ח.
להלן יפורטו עיקרי הממצאים לגבי חמשת המועמדים שהגישו דוחות כספיים.
עיקרי הממצאים
13. תוצאות ביקורת החשבונות של המועמדים נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואה החשבון שבדק את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות המועמדים; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של המועמדים ותצהירים של המועמדים לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 שהתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
14. (א) לפי החוק, על המועמדים לנהל את מערכת החשבונות שלהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) ארבעה מועמדים ניהלו את מערכת חשבונותיהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ג) המועמד וידל מיכאל (רמלה) ניהל את מערכת חשבונותיו שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהמועמד, שהיה חבר סיעת הליכוד במועצה, לא כלל בדוח הכספי את מלוא הוצאותיו בגין שימוש בסניף סיעת הליכוד כמטה הבחירות שלו לצורך מערכת הבחירות ומסר אסמכתאות בקשר לפעילויות שבוצעו בידי קבלן משנה, באיחור ניכר.
הוצאות
15. (א) סעיף 15 לחוק קובע את תקרת ההוצאות של מועמדים בבחירות מיוחדות לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות של כל המועמדים האמורים היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
הכנסות
16. (א) סעיף 16 לחוק אוסר קבלת תרומות: מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ; ממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; בעילום שם ובכלל זה תרומה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי מקבל התרומה. כמו כן, מגביל הסעיף את סכום התרומה המותרת מיחיד, בין בחירות לבחירות. סכום התרומה המרבי שמותר למועמד לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח.
בנוסף, לפי הוראות סעיף 22(א) להנחיות, במקרה שמועמד מסיים את מערכת הבחירות בגירעון ניכר והוא לא נתן הסבר אשר הניח את דעתו של מבקר המדינה באשר למקורות כיסוי הגירעון - יש בגירעון משום תרומה אסורה בניגוד להוראות סעיף 16 לחוק.
(ב) ההכנסות של ארבעה מועמדים, היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
(ג) ההכנסות של המועמד שטרנברג עדי (רמלה) חרגו מהגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות. הדבר התבטא בכך שהמועמד קיבל תרומה מאת תושב חוץ שאינו רשאי לתרום וכן סיים את מערכת הבחירות בגירעון מבלי שנתן הסבר שיניח את דעתי בדבר המקורות הכספיים שמהם יכוסה הגירעון. לפיכך קבעתי, בהתאם לסעיף 22(א) להנחיות, כי בגירעון עצמו יש משום תרומה בניגוד לסעיף 16 לחוק.
דוחות על תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים
בנימינה-גבעת עדה
ויסברג איתי
המועמד זכה בכ-49% מקולות הבוחרים, נבחר לראש הרשות המקומית וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-385,694 ש"ח, מהן 343,694 ש"ח ממימון ממלכתי מאוצר המדינה, ו-42,000 ש"ח מתרומות, והוצאותיו הסתכמו ב-147,032 ש"ח. המועמד סיים את תקופת הבחירות בעודף בסכום של 238,662 ש"ח.
לאחר הביקורת והחזרת עודפי תרומות בסך 22,900 ש"ח, הסתכמו הכנסותיו ב-362,794 ש"ח מהן 343,694 ש"ח ממימון ממלכתי מאוצר המדינה, ו-19,100 ש"ח מתרומות והעודף בסך 215,762 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 687,388 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
הוצאות הבחירות של המועמד (147,032 ש"ח) היו נמוכות מהסכום שקיבל מאוצר המדינה (מקדמת מימון בשיעור 85% ובסך 292,140 ש"ח) ועל כן לפי סעיף 7(ג) לחוק, עליו להחזיר לאוצר המדינה את היתרה (145,108 ש"ח).
סלמה שלמה
המועמד קיבל כ-10% מקולות הבוחרים ואינו זכאי למימון מאוצר המדינה. המועמד לא מסר את חשבונותיו ואת הדוח הכספי למבקר המדינה, בניגוד להוראת סעיף 22(א) לחוק ולמרות פניות חוזרות ונשנות.
נוכח האמור לעיל ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
כאמור, המועמד אינו זכאי למימון ממלכתי מאוצר המדינה. החוק אינו קובע במקרה כזה סנקציה כספית בגין דוח לא חיובי.
פיין רם
המועמד קיבל כ-41% מקולות הבוחרים וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-234,139 ש"ח, מהן 233,139 ש"ח ממימון ממלכתי מאוצר המדינה, ו-1,000 ש"ח מתרומה, והוצאותיו הסתכמו ב-237,205 ש"ח. המועמד סיים את תקופת הבחירות בגירעון בסכום של 3,066 ש"ח.
לאחר הביקורת, הסתכמו הוצאותיו בסך 239,000 ש"ח והגירעון בסך 4,861 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 466,278 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
רמלה
וידל מיכאל
המועמד זכה בכ-54% מקולות הבוחרים, נבחר לראש הרשות המקומית וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד, הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-1,908,917 ש"ח, כולן ממימון ממלכתי מאוצר המדינה, והוצאותיו הסתכמו ב-1,980,627 ש"ח. המועמד סיים את תקופת הבחירות בגירעון בסכום של 71,710 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהמועמד, שהיה מזוהה עם סיעת הליכוד והיה חבר בסיעתה במועצה ערב הבחירות, השתמש במשך כחודשיים, עד לתחילת תקופת הבחירות, בסניף הליכוד בעיר, כמטה הבחירות שלו לצורך מערכת הבחירות, בלי שכלל בהוצאותיו תשלומי שכירות בגין השימוש האמור ולפיכך הדוח שהגיש למשרדי לא היה שלם ולא כלל את מלוא הוצאותיו. רק בעקבות הביקורת, דרשה סיעת הליכוד מהמועמד לשלם לה בדיעבד, עבור השימוש בנכס בתקופה האמורה.
כמו כן, אסמכתאות בנוגע להוצאות שהוצאו בידי קבלן משנה בסך של כ-965,000 ש"ח (המהוות כמחצית מכלל ההוצאות) נמסרו למשרדי באיחור ניכר, וחלקן אף בסמוך למועד הגשת הדוח ליו"ר הכנסת, בחלוף כארבעה חודשים לאחר הגשת חשבונות המועמד, דבר שהקשה על בחינת האסמכתאות וקביעת שלמות הוצאות המועמד.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 3,817,834 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בחוק.
כאמור, גירעון המועמד הסתכם ב-71,710 ש"ח. לאחר הבחירות קיבל המועמד תרומות לכיסוי הגירעון בסך 71,000 ש"ח ולפיכך הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק.
נוכח האמור לעיל ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מהמועמד, אני ממליץ בתוקף סמכותי לפי סעיף 23 (ד) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 4% שערכו 76,357 ש"ח.
יצחקי מוטי
המועמד קיבל כ-26% מקולות הבוחרים וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-833,878 ש"ח, כולן ממימון ממלכתי מאוצר המדינה, והוצאותיו הסתכמו ב-869,765 ש"ח. המועמד סיים את תקופת הבחירות בגירעון בסכום של 35,887 ש"ח.
לאחר הביקורת הסתכמו הכנסותיו ב- 834,878 ש"ח מהן 833,878 ש"ח מימון ממלכתי מאוצר המדינה ותרומה בשווה כסף בסך 1,000 ש"ח, הוצאותיו הסתכמו ב- 883,265 ש"ח והגירעון הסתכם ב-48,387 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 1,667,756 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
כאמור, גירעון המועמד הסתכם ב-48,387 ש"ח. לאחר הבחירות קיבל המועמד תרומות לכיסוי גירעון בסך 30,000 ש"ח וכן נתן הסבר שהניח את דעתי לגבי כיסוי יתרת הגירעון. לפיכך, הכנסותיו בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דוח חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
שטרנברג עדי
המועמד קיבל כ-20% מקולות הבוחרים וזכאי למימון מאוצר המדינה.
על פי הדוח הכספי של המועמד הסתכמו הכנסותיו בתקופת הבחירות ב-783,268 ש"ח, מהן 639,487 ש"ח ממימון ממלכתי מאוצר המדינה, ו-143,781 ש"ח מתרומות, והוצאותיו הסתכמו ב-836,255 ש"ח. המועמד סיים את תקופת הבחירות בגירעון בסכום של 52,987 ש"ח.
לאחר הביקורת הסתכמו הכנסותיו ב- 778,268 ש"ח מהן 639,487 ש"ח מימון ממלכתי מאוצר המדינה ו-138,781 ש"ח מתרומות, והוצאותיו הסתכמו ב- 836,255 ש"ח והגירעון הסתכם ב-57,987 ש"ח.
המועמד ניהל את חשבונותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
על פי סעיף 15 לחוק, תקרת ההוצאות למועמד הייתה 1,278,974 ש"ח. הוצאות הבחירות של המועמד בתקופת הבחירות היו בגבולות שנקבעו בסעיף 15 לחוק.
המועמד קיבל תרומה בסך של 3,501 ש"ח מתושב חוץ שאינו זכאי לתרום וגירעון המועמד הסתכם כאמור ב-57,987 ש"ח. לאחר הבחירות קיבל המועמד תרומות לכיסוי גירעון בסך 5,830 ש"ח וכן נתן הסבר שהניח את דעתי לגבי גירעון בסך 17,500 ש"ח אולם לא הסביר כיצד יכסה את יתרת הגירעון בסך 34,627 ש"ח ולפיכך הכנסותיו בתקופת הבחירות חרגו מהגבולות שנקבעו בסעיף 16 לחוק.
נוכח האמור לעיל ניתן דוח לא חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של המועמד.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מהמועמד, אני ממליץ בתוקף סמכותי לפי סעיף 23 (ה) לחוק, להשית על המועמד שלילה של השלמת מימון הוצאות בחירות בשיעור של 4% שערכו 25,579 ש"ח.
יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, שבט התשע"ח
פברואר 2018
נתונים על התרומות שקיבלו המועמדים בקובץ המצורף