במלאות חמש שנים לכהונתך כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מה הם השינויים המהותיים שחלו בביקורת המדינה בתקופה זו?
התשובה לכך היא מורכבת וכוללת משתנים רבים ובהם הגשמת יעדי מדיניות ועקרונות יסוד, תפיסת הציבור את ביקורת המדינה ואת משרד מבקר המדינה, שיתוף פעולה עם הרשות המחוקקת, מהלכים פנים-משרדיים וכיו"ב - וכל אלה נועדו לשרת את היעד האסטרטגי העיקרי, שהוא הגברת האפקטיביות של דוחות מבקר המדינה כדי להביא למינהל תקין, לחיסכון וליעילות, לשקיפות ולנשיאה באחריות בשירות הציבורי.
מבקר המדינה, על פי חוק היסוד , בוחן את חוקיות הפעולות של הגופים המבוקרים, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון וכל עניין אחר שיראה בו צורך. מדיניות משרד המבקר, בהתייחס לביקורת, השתנתה בשנים האחרונות, תוך שהיא מתאימה את עצמה למציאות החברתית, הכלכלית והמדינית המשתנה - אם לטובה: הטכנולוגיות החדשות, המחשוב, המדע - ואם לרעה: השחיתות הציבורית, הגדלת הפער בין עניים לעשירים, סכנת ההשתלטות של ההון על השלטון, עקיפת שיטת המכרזים בנוסח "חבר מביא חבר", על רקע מפלגתי או על רקע משפחתי, ועוד כהנה וכהנה.
אם נסקור כמה מעקרונות היסוד שקבענו והחלנו בביקורת בשנים האחרונות, ניתן למנות בראש ובראשונה את הנושא של ביקורת בזמן אמת. מדובר בביקורת אשר אנו מבצעים במצבים מיוחדים שבהם קיים אינטרס ציבורי המחייב את קיומה כבר במועד ההתרחשות, או סמוך לה, ככל האפשר. מטרת הביקורת בזמן אמת היא להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות באורח מהותי בשלבים מוקדמים וכך לאפשר לרשות המבצעת לתקן ליקויים כבר בשלב מוקדם ולנתב את התהליך לדרך תקינה. התרעה על ליקויים, מוקדם ככל האפשר, למניעתם או לתיקונם בהקדם, משפרת את האפקטיביות של הביקורת, וזאת נוסף על היתרון של פרסום בסמיכות זמנים לאירועים שבהם עוסקת הביקורת, כאשר אותם אירועים טרם ירדו מסדר היום הציבורי. כדוגמה לביקורות מסוג זה שנערכו בשנים האחרונות ניתן למנות, למשל, את הביקורת על תכנית ויסקונסין , הביקורת על תפקוד העורף במלחמת לבנון השנייה והביקורת על ההתנתקות בגוש קטיף . חשוב להדגיש כי ביקורת בזמן אמת אינה ביקורת לפני מעשה. זו ביקורת רגילה אשר אינה נופלת באיכותה מביקורת אחרת הנעשית כנהוג במשרד מבקר המדינה, אך היא נערכת במהלך האירוע והעשייה, או בסמוך מאוד לאחריהם, בתקופה קצרה במיוחד. אמנם ביקורת בזמן אמת מטילה עומס יוצא דופן על המשרד ועל העובדים, אך כאמור, היא משפרת את יעילות הביקורת ואת האפקטיביות שלה. עוד חשוב לציין בהקשר זה, כי אף שהביקורת בזמן אמת היא כלי מוכר אשר גם מבקרי מדינה קודמים השתמשו בו, הרי שהשימוש בו הפך לנחוץ ולחיוני יותר בשנים האחרונות, כתוצאה מהשתנות הזמנים והשינויים במדינה וברשות המבצעת.
ביקורת בזמן אמת היא החריג לכלל, וקודם ביצועה נשקלים פרמטרים מספר, ובכלל זה חשיבותו הציבורית של הנושא; קיומו של חשש כי הנזק שייגרם מן הליקויים יהיה גדול ומשמעותי; היכולת להשפיע על התוצאה תוך כדי התהליך; והעובדה שמדובר בתהליך ממושך ובו שלבי תכנון וביצוע מובנים המאפשרים יישום המסקנות ותיקון הליקויים בשלבים עתידיים. כל זאת כמובן בזהירות הראויה, תוך הימנעות מגלישה לנעליה של הרשות המבצעת ובהימנעות עקרונית מלבקר את מדיניות הרשות המוסמכת.
עקרון יסוד נוסף שהחלנו וקידמנו בביקורת בתקופה זו הוא פרסום שמות, והכוונה היא לפרסום שמות של בעלי תפקידים, בין מי שנושאים באחריות לתיקון ליקויים ובין מי שנמצא כי כשלו בתפקידם. הרציונל של עיקרון זה הוא שעובדי הציבור שכשלו לא יוכלו עוד להמשיך ולהסתתר מאחורי מסך האנונימיות, או לעכב את יישום המסקנות המערכתיות או האישיות באמצעים בירוקרטיים שונים, שכן מעתה יכול הדוח לחשוף אותם לביקורת הציבורית ובמקרים המתאימים לחייבם בהסקת מסקנות מידית. בהקשר זה יפים דבריו של השופט ברנדייס, אשר צוטט בכמה פסקי דין ישראליים: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" . הפרמטרים הנבחנים קודם החלת עיקרון זה הם, בין היתר, חומרת המחדל או המעשה הבלתי תקין ובכלל זה היקפו ומהותו של הנזק לגוף המבוקר, למערכת השלטונית, לעקרונות החוק, לעקרון השוויון ולאמון הציבור במערכות השלטון .כמו כן יש משקל לבכירות העובד, לסמכותו ולמעורבותו וכן לשאלה אם מדובר במעידה חד-פעמית או בתופעה חוזרת ונשנית. פרסום השמות של המבוקרים נעשה בזהירות רבה, בבדיקה קפדנית, תוך שמירה על כללי הצדק הטבעי במתן זכות טיעון כדי, חלילה, לא לפגוע בשמו הטוב של אדם מחמת טעות כלשהי. הביקורת מודיעה למבוקרים כי שמם יתפרסם בדוח וכל מבוקר יכול להגיש התנגדות לפרסום שמו. התנגדות זו תישקל לעומק ובזהירות רבה על ידי המבקרים.
אין ספק כי נוסף על כך שהמדיניות החדשה מביאה ליישום מהיר ותכליתי של ממצאי הביקורת בטווח הקצר, הרי שבטווח הארוך היא מביאה לתיקון מערכת השלטון ולחיזוק אמון הציבור בה, שכן יש בה גורם הרתעתי מן המעלה הראשונה המבטיח אי-הישנות המקרים בעתיד. במקביל היא גם הופכת את דוח הביקורת לנגיש יותר לציבור, שכן התמונה המצטיירת לקורא היא מלאה וטובה יותר.
נקודה נוספת שבה השתנתה תפיסת הביקורת היא הטלת אחריות אישית, אשר משמעה כי עובדי ציבור צפויים לסנקציה אישית אם הם מתנהגים בניגוד לדין, בזדון, באדישות מוחלטת, ברשלנות רבתי או בעצימת עיניים. ככל שעצמת המעשה או המחדל של עובד הציבור רבה יותר, כך הדרישה להסקת מסקנות אישיות תהיה גדולה יותר. עיקרון זה מתמצה היטב באמירה "לא הש"ג אשם. אשם מי שנמצא בראש הפירמידה או קרוב לראש הפירמידה". הרי גם אם תיעשה הביקורת בזמן אמת, ואם בדוחות הביקורת יצוינו שמותיהם המלאים של המבוקרים, מה הועילו יסודות אלו אם לא תהיה דרישה להסקת מסקנות אישיות, במקרים ראויים? למשל, במקרה שבו עובד בכיר קיבל החלטה במצב של ניגוד עניינים או פעל למינוי למשרה ציבורית שלא כדין, וכתוצאה מכך העובד או מקורביו הפיקו טובת הנאה אישית, או אז יש מקום כי המבוקר יישא באחריות אישית. דוגמה נוספת היא מקרים שבהם הטיל המחוקק על עובד ציבור אחריות אישית מפורשת לפעולות מסוימות והוא לא מילא אחר הוראות החוק.
יש לציין כי הטלת האחריות האישית נעשית במקרים יוצאי דופן החריגים בחומרתם, וגם היא מיושמת בזהירות רבה ובאחריות, באורח מידתי ותוך הפעלת שיקול דעת ואיזון בין האינטרס הציבורי לפרטי - וכל זאת תוך שמירה על כללי הצדק הטבעי ולאחר שמוצתה זכות התגובה של המבוקרים. אכן זוהי גישה חדשה ומחמירה, אך היא מחויבת המציאות, בעלת ערך מרתיע מן המעלה הראשונה, והיא אף תורמת לאפקטיביות של הביקורת היות שהיא נותנת בידי הגורמים הממונים על תיקון הליקויים העולים מדוח הביקורת, כמו גם בידי הכנסת והציבור הרחב - כלי לתיקון מהיר של הליקויים. על ידי כל אלה, הטלת אחריות אישית תורמת להבטחת תקינותם של השירות הציבורי וטוהר המידות של עובדיו.
בהקשר זה של שינויים בביקורת המדינה חשוב להזכיר גם שינויים פנים-משרדיים שהתרחשו בשנים האחרונות ומשפיעים על עבודת הביקורת, ובכלל זה גיוס מספר ניכר של עובדים צעירים למשרד מבקר המדינה, במכרזים שבהם נקבע תנאי סף של קיומו של תואר שני במגוון תחומים. בכך הוספנו על כוח האדם האיכותי והמקצועי שכבר היה במשרד והבאנו להרחבה רבה של היקף פעילות הביקורת והטיפול בתלונות מן הציבור. חשוב לציין שאיוש המשרות החדשות נעשה תוך הגדלת שיעור העובדים ממגזרים שונים, במטרה לתת ייצוג הולם לכלל האוכלוסייה. עוד בנושא כוח אדם - לראשונה מאז הקמת המשרד נקבע תקן עובדים למשרד מבקר המדינה ולנציבות תלונות הציבור, ואנו פועלים על פיו ומחויבים לו. התקן חיזק את ביקורת המדינה ואת שדרת הניהול במשרד. נוסף על כך, המשרד משקיע משאבים רבים בהכשרת העובדים לביצוע הביקורת באורח יעיל ומיטבי, וזאת תוך שימוש בתכניות הדרכה מקצועיות.
סיום אציין שינוי נוסף שחל במשרד מבקר המדינה והוא הגישה השיתופית, המקדמת בברכה סיעור מוחות ושיתוף גורמים שונים בייעוץ למבקר המדינה. כך הוקמו בתוך המשרד פורומים של דרגי ניהול בכירים המסייעים למבקר בקביעת עקרונות יסוד לעבודת הביקורת ובליבון סוגיות מקצועיות שונות ("פורום מח"טים" ו"סגל א'"). כמו כן הוקמו כמה ועדות חיצוניות למשרד ובהן הוועדה המייעצת, אשר בראשה עומד פרופ' רמי פרידמן וחברים בה אישי ציבור מכל המגזרים - אנשי רוח, אנשי אקדמיה, בכירי המגזר העסקי, נציגי המגזר החרדי והמגזר הלא-יהודי ועוד. הוועדה המייעצת מתכנסת באורח קבוע, וחבריה מייעצים למבקר המדינה בתחומי מדיניות, בנושאים מעשיים ובהצגת עמדות, מגמות והלכי רוח אשר רווחים בקרב הציבור או חלקים ממנו.