רקע כללי
התעשייה האווירית לישראל בע"מ (להלן - התעשייה האווירית או התע"א או החברה) היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, שהוקמה בשנת 1966. החברה עוסקת בפיתוח, במכירה ובתחזוקה של כלי טיס צבאיים ואזרחיים, טילים ומוצרי אלקטרוניקה צבאית. מספר העובדים בחברה בסוף שנת 2016 הסתכם בכ-16,000.
מערכת היחסים בין החברה לבין עובדיה מעוגנת בכמה וכמה הסכמים בכתב ובעל פה, ובכלל זה בהסכם קיבוצי מיוחד (להלן - ההסכם הקיבוצי) שנחתם בשנת 1979 בין החברה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (להלן - הסתדרות העובדים). בהסכם זה הוגדרו המוסדות שבאמצעותם פועל ארגון העובדים הארצי של עובדי תע"א (להלן - ארגון העובדים), ובהם ועד העובדים הארצי (להלן - ועד או ועד העובדים). עם ועד העובדים נמנים ככלל 65 חברים ובהם המזכיר. בתקופת הביקורת מנה הוועד כ-60 חברים.
אגודת עובדי התעשייה האווירית לישראל (להלן - אגודת העובדים או האגודה), המאוגדת כאגודה עותמנית, היא הבעלים של הרכוש והנכסים של ארגון העובדים, והיא משמשת הזרוע הפיננסית של ארגון העובדים, ובאמצעותה הוא מטפל בכל ענייניו הכספיים. בהתאם לתקנון האגודה היא מאגדת את חברי ארגון העובדים. סמכויות אגודת העובדים הוגדרו בתקנונה, ונקבע בו כי האגודה לא תעסוק בתחומי השכר, תנאי העבודה, התנאים הסוציאליים של העובדים בתע"א וכן לא תעסוק בתחומים הנכללים בהסכמי העבודה הקיבוציים המיוחדים שבין ארגון העובדים ובין התע"א.
במשך שנים רבות מתקיימים כמה ממשקים פיננסיים בין תע"א לבין ארגון העובדים: התע"א מעבירה לאגודת העובדים כ-15 מיליון ש"ח בשנה, והיא אף משאילה עובדים לאגודת העובדים כדי שיפעלו במסגרת האגודה (להלן - עובדים מושאלים). בתקופת הביקורת היה מספר המשרות המרבי של העובדים המושאלים חמישה (בתחילת תקופת הביקורת) ומספרן המזערי היה אחד (בתום תקופת הביקורת); נוסף על העובדים המושאלים, רבים מחברי הוועד מייחדים את רוב זמנם לעיסוק בענייני הוועד ולא לעבודה במסגרת תפקידם בחברה.
ב-25.8.16 נחתם בין החברה לבין ארגון העובדים והסתדרות העובדים הסכם שכותרתו "הסכם קיבוצי מיוחד - הסכם צמיחה" (להלן - הסכם ההבראה). הנסיבות שהשפיעו על חתימתו של הסכם זה היו הקשיים הכלכליים של החברה והצורך לנקוט צעדי ייעול ובכלל זה לפטר עובדים ולבצע שינויים ארגוניים בחברה לשם הבראתה.
בשטחי התע"א פועלת משנת 1961 "ש.א.ל - שירות אשראי לעובד, אגודה שיתופית צרכנית בלוד בע"מ" (להלן - ש.א.ל). ש.א.ל מאוגדת כאגודה שיתופית. על פי תקנונה של ש.א.ל, מטרותיה הן: "לארגן, לקיים, לשפר, להטיב ולהעמיק את התנאים הכלכליים והחברתיים של חברי האגודה השיתופית בהתאם לעקרונות הקואופרציה".
בשנים 2013 - 2016 כיהנו בחברה בעלי התפקידים הבכירים האלה: מר דב בהרב כיהן כיו"ר הדירקטוריון מחודש אוגוסט 2011 ועד חודש אוקטובר 2013; מר רפי מאור (להלן - יו"ר הדירקטוריון דאז), כיהן בתפקיד זה מנובמבר 2013 ועד חודש ספטמבר 2016; מנכ"ל החברה, מר יוסי וייס (להלן - מנכ"ל החברה) כיהן בתפקיד זה משנת 2012 ועד אוגוסט 2018; השר חיים כץ כיהן כמזכיר ארגון העובדים וכמזכיר אגודת העובדים (להלן - מזכיר הארגון דאז או מזכיר אגודת העובדים דאז) במשך 22 שנה - משנת 1993 עד מאי 2015; מזכיר הארגון ומזכיר אגודת העובדים, מר אהוד נוף (להלן - מזכיר הארגון או מזכיר אגודת העובדים), כיהן בתפקיד זה מיולי 2015 ועד אפריל 2018.
פעולות הביקורת
בחודשים אפריל 2016 עד פברואר 2017 בדק משרד מבקר המדינה בתע"א את יחסי הגומלין בין החברה לבין ארגון העובדים בה מתחילת שנת 2013 ועד אמצע שנת 2016 (להלן - תקופת הביקורת). בדיקות השלמה נעשו עד אוקטובר 2018. כמו כן נעשו בתקופת הביקורת בדיקות השלמה ברשות החברות הממשלתיות (להלן - רשות החברות).
באוגוסט 2016, במהלך הביקורת בנושא שבנדון, החליט מבקר המדינה, בתוקף סמכותו לפי סעיף 9(8) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן - חוק מבקר המדינה), להחיל את ביקורת המדינה על אגודת העובדים.
בינואר 2017, במהלך הביקורת בנושא שבנדון, החליט מבקר המדינה, בתוקף סמכותו לפי הסעיף האמור, להחיל את ביקורת המדינה גם על ש.א.ל.
הליקויים העיקריים
העברת כספים מהחברה לאגודת העובדים
העברת כספים עד שנת 2016
החברה מעבירה לאגודת העובדים סכום של כ-15 מיליון ש"ח בשנה. סכום זה כולל השתתפות בהוצאות "אחזקת המשרד" של ארגון העובדים (הכוללות בעיקר שכר עבודה והוצאות נלוות של עובדי אגודת העובדים) וכן תקציב המשמש לרווחה ותרבות. עד שנת 2016 לא היה הסכם בכתב בין החברה לארגון העובדים בעניין העברות הכספים האמורות; החברה קבעה את התקציב לארגון העובדים בלא שקיימה כל דיון פנימי בנוגע לסכום שראוי כי היא תקצה למימון פעילויות ארגון העובדים ולהשתתפות בהוצאות אחזקת משרד, שכללו בעיקר שכר עבודה והוצאות נלוות של עובדי אגודת העובדים.
על פי רישומי החברה היא העבירה לאגודת העובדים סך של יותר מ-7 מיליון ש"ח בשנה למימון משכורות לעובדים. הסכומים שהעבירה החברה למימון משכורות עובדי האגודה היו גדולים פי 1.4 מהסכומים שהעבירה עבור הפעילויות המיועדות לרווחת העובדים.
החברה הציגה בספריה את תמהיל הסכומים שהעבירה לאגודת העובדים - הוצאות אחזקת משרד ושכר וכן השתתפות בפעילויות - במצג מטעה שכלל סיווג מלאכותי של ההוצאות בהתאם לסעיפי הוצאה שרשות המיסים הכירה בהם באותה העת, במקום לרשום למה שימשו הכספים בפועל.
חוסר פיקוח ובקרה על הכספים שהעבירה החברה לאגודת העובדים
החברה העבירה לאגודת העובדים במשך שנים סכומי עתק - המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים - מכספי ציבור למימון הוצאות שכר והוצאות נלוות, בלא שהאגודה נדרשה לדווח על זהות המועסקים ועלות העסקתם המפורטת. החברה אף לא עיינה באופן שוטף בדוחות הכספיים של אגודת העובדים, ולא ביצעה פיקוח ובקרה נאותים על השימוש בכספים אלה.
העברת כספים משנת 2016
הסכם ההשתתפות
באוגוסט 2016, בעקבות החלטות דירקטוריון ודוח של רשות החברות, ולאחר משא ומתן בין החברה לארגון העובדים, חתמו התע"א ואגודת העובדים על הסכם השתתפות המעגן את אופן העברת הכספים מהחברה לאגודת העובדים. החברה עיגנה בהסכם כתקרה את סכום ההעברה שהיה נהוג במשך שנים, וההסכם לא התבסס על בחינה של היקף המימון הראוי, של סוגי פעילויות וחשיבותן ושל מרכיבי ההוצאה השונים.
עד שנת 2016 היחס בין הסכום שהועבר עבור אחזקת המשרד לבין הסכום שהוקצה עבור פעילויות רווחה ותרבות היה: 60% עד 65% עבור אחזקת המשרד, ו-35% עד 40% עבור פעילויות רווחה ותרבות. משנת 2016 חל היפוך ביחס שבין רכיביו השונים של סכום זה: 70% מהסכום שימשו למימון פעילויות רווחה ותרבות, ו-30% שימשו למימון אחזקת המשרד, אבל הסכום הסופי נותר כפי שהיה בעבר.
החברה אמנם ביצעה השוואת סטטוס (בנצ'מרק) בנוגע להוצאות החברה על שירותי רווחה לעובדיה, אך בביקורת עלה כי היא נעשתה כלאחר יד.
הגדלת הסכומים המועברים לאגודת העובדים באמצעות הוספת שכר העובדים המושאלים
הנהלת החברה הכירה בכך, כי אם לאחר חתימת הסכם ההשתתפות היא תשלם ישירות את שכר העובדים שקודם לכן היו מושאלים לאגודת העובדים (ולא באמצעות מימון 85% משכר העובדים המושאלים במסגרת התקציב שהיא העבירה לאגודת העובדים), יהיה עליה להפחית את עלות העסקתם מהסכום שהיא תעביר לאגודת העובדים. בפועל התע"א אומנם שילמה ישירות את שכר העובדים המושאלים, אולם הסכום שהיא העבירה לאגודת העובדים, נותר כפי שהיה לפני הסכם ההשתתפות. בכך היא הגדילה למעשה את הסכומים המועברים לאגודת העובדים במיליון עד שני מיליון ש"ח לשנה.
העברת תקציבים משנה לשנה
בהסכם ההשתתפות החברה אפשרה לאגודת העובדים העברה אוטומטית של תקציבים שלא נוצלו, בשל נסיבות חריגות, משנה לשנה. אם הפעילות שהתבטלה לא הועברה גם היא לשנה העוקבת, העברה כאמור היא, הלכה למעשה, עקיפת תקרת התקציב, ועלולה להביא לכך שתקציבים ינותבו שלא לייעודם המקורי.
ויתור של החברה בהסכם ההשתתפות על קבלת הדוחות הכספיים של האגודה
החברה ויתרה על דרישתה מאגודת העובדים כי כתנאי להעברת כספים מהחברה לאגודה, הסכם ההשתתפות יכלול את חובת האגודה להגיש לחברה את הדוחות הכספיים - שבהם מפורט מידע פיננסי על נכסי האגודה, התחייבויותיה ומצבה התזרימי.
אי-ביצוע ביקורת פנים בעניין העברת כספים מהחברה לאגודת העובדים
בחברה לא בוצעו ביקורות פנים שעסקו בנושא העברות הכספים מהחברה אל אגודת העובדים.
מימון עובדי אגודת העובדים ועובדי החברה שפעילים בארגון העובדים
מהביקורת עלתה תופעה של חברי ועד שמייחדים את רוב זמנם או את כולו לפעילות בוועד ולא לעבודה בחברה, ללא כל נוהל, סיכום או הסדר בעניין זה, ללא פיקוח ושלא בהתאם להסכם הקיבוצי.
התע"א משקיעה מדי שנה עשרות מיליוני ש"ח במימון עלות ההעסקה של עובדים באגודת העובדים ועבור ארגון העובדים: חלקם באמצעות מימון עלות העסקתם של עובדי החברה שהם גם חברי ועד שמייחדים את מרבית זמן עבודתם בחברה לפעילות בארגון העובדים; וחלקם באמצעות מימון ישיר של מועסקים באגודת העובדים. מדובר בעלויות גבוהות, המושתות על הקופה הציבורית.
למזכיר אגודת העובדים, מר אהוד נוף, לא הייתה משרה בתע"א, והוא ייחד את כל זמנו לפעילות בארגון העובדים. זאת בלא שהתקבלה כל החלטה בעניין זה. עלות העסקתו לחברה הסתכמה בכמיליון ש"ח לשנה.
אגודת עובדי התעשייה האווירית לישראל
יתרות בקופת אגודת העובדים
בחינת היתרות שבקופת אגודת העובדים מעלה כי לפחות בעשר השנים שקדמו למועד סיום הביקורת היו בקופת האגודה יתרות בסך של כ-100 מיליון שקלים. בשנת 2016 הסתכמו היתרות בכ-83 מיליון ש"ח. עוד העלתה הביקורת כי לפני החתימה על הסכם ההשתתפות לא בחנה התע"א את ההיקף הראוי של הכספים שיש להעביר לאגודה, בהתחשב ביתרות אלו, ועל רקע מצבה הכלכלי של החברה.
ניהול השקעות ודיווח על כספי האגודה
בשנים 2012 עד 2016 לא בחנה ועדת ההשקעות של האגודה את מדיניות ההשקעות שלה; כמו כן, האגודה אינה מדווחת לחבריה על יתרות הכספים שלה ועל מדיניות ההשקעות שלה.
מימון כפול של שכר חשבת האגודה
במשך השנים, התע"א מממנת בשיעור כפול מהנדרש את שכר חשבת אגודת העובדים. סכום המימון ה"עודף" נזקף לקופת אגודת העובדים.
מימון עודף של אחזקת מבנה האגודה
אגודת העובדים פועלת בשטחים ובמבנים של תע"א. תע"א משתתפת ב-85% מסך הוצאות אחזקת המבנה של אגודת העובדים. חלק מהמבנה, שבו פועלת אגודת העובדים, משמש לקיום פעילותה המסחרית של ש.א.ל. בין אגודת העובדים לבין ש.א.ל אין הסכם המסדיר את השימוש במבנה של תע"א ואת הסכום הנגבה בעדו. ש.א.ל העבירה את זכות השימוש בחלק זה של המבנה למפעיל חנות למכשירי חשמל תמורת תשלום. ש.א.ל מקצה לאגודת העובדים בכל שנה 47,000 ש"ח בעד "אחזקת מבנה ש.א.ל" המיוחס למבנה האמור. סכום זה נכנס לקופתה של אגודת העובדים, ותע"א אינה מקבלת ממנו דבר. אגודת העובדים מקבלת מימון כפול לאחזקת המבנה - הן 47,000 ש"ח בשנה מש.א.ל, והן 85% מהוצאות אחזקת המבנה מתע"א. בפועל במבנה של תע"א פועל ש.א.ל, כגוף עסקי-מסחרי, והיא משלמת בעדו לאגודת העובדים ולא לתעשייה האווירית - בעלת הזכויות בקרקע.
נהלים ישנים של האגודה להתקשרויות עם ספקים
נוהלי ארגון העובדים משנת 1976 הם הבסיס להתקשרויות שמבצעת אגודת העובדים עם ספקים ונותני שירות. הנהלים ישנים, אינם עדכניים ואף אינם ישימים מבחינות שונות.
ש.א.ל
פעילות מסחרית בשטחי תע"א
מאפייני ש.א.ל מלמדים כי היא פועלת כגוף עסקי-מסחרי-עצמאי. ש.א.ל מאוגדת כאישיות משפטית עצמאית ונפרדת מתע"א; היא מפעילה מנגנון עסקי מפותח הכולל עשרות עובדים, מאות ספקים, יש לה מחזור הכנסות של מיליוני שקלים ממכירה ישירה וכן הכנסות ממפעילים ומעמלות; יש לה מנגנון ניהולי מוסדר שכולל מוסדות הנהלה היררכיים, ועדת ביקורת, חשבונות בנק, הנהלת חשבונות עצמאית, דוחות כספיים; היא נותנת שירות לאלפי לקוחות - הן עובדי תע"א והן אזרחים מן השורה; ויש לה ניסיון עסקי של עשרות שנים.
ש.א.ל מקיימת פעילות עסקית-מסחרית עצמאית משנות השבעים של המאה העשרים בשטח שכולל 26 דונם ושטח בנוי של 5,028 מ"ר, ששייך לתע"א ושממנו ש.א.ל מפיקה הכנסות ורווח באמצעות הפעלת חנויות במישרין ובעקיפין. מפעילות זו מפיקה ש.א.ל רווח נקי של יותר מ-2 מיליון ש"ח בשנה. הרווחים המופקים מפעילות ש.א.ל נותרים בקופתה. ש.א.ל אינה משלמת לתע"א דמי שכירות. רק ב-7.1.16 נחתם לראשונה הסכם בין תע"א לש.א.ל, שכותרתו היא: "הסכם בר רשות". ההסכם נחתם לתקופה של 24 שנים ו-11 חודשים. הסכם זה עיגן את המצב הקיים - פעילותו של ש.א.ל בשטחי התע"א ללא תמורה.
מכירות ש.א.ל לציבור הרחב
במסגרת הפעילות המסחרית המבוצעת במתחם ש.א.ל מתאפשר לציבור הרחב לעשות קניות במתחם, שלא בהתאם לתקנון ש.א.ל.
הפעלת מערך רכישות שי לחג לעובדי תע"א באמצעות ש.א.ל
התע"א לא ביצעה כל הליך תחרותי לבחירת ספק לשי לחג הפסח, והיא בחרה במשך שנים בש.א.ל כספק יחיד. יתרה מזו, על אף היקפם הגדול של הסכומים שהעבירה החברה לש.א.ל, היא לא ביצעה הליך תחרותי תקין ושקוף לבחירת הספק ולא הפעילה הליכי פיקוח ובקרה על הכספים שהיא העבירה לו.
הטבות לחברי ועד
אחזקת רכב ורכב צמוד
מהביקורת עלה כי ל-25 מ-46 חברי ועד שמקבלים רכב צמוד ניתן רכב זה בלי שעמדו בדרישות שנקבעו בנוהלי החברה לעניין זה.
שכר ושעות נוספות של חברי הוועד
לכמחצית מחברי הוועד יש הקצאה קבועה של כ-30 עד 50 שעות נוספות לחודש. השכר עבור השעות הנוספות של חלק מחברי הוועד מסתכם בעשרות אלפי שקלים בחודש. רבים מחברי הוועד מייחדים את רוב זמנם, ולעיתים את כולו, לפעילות בוועד ולא לעבודה בחברה, ועלות שכרו של כל חבר ועד עשויה להסתכם במאות אלפי שקלים בשנה.
פיטורי עובדים קבועים במסגרת הסכם ההבראה
במסגרת הסכם ההבראה סוכם על פיטוריהם של 730 עובדים קבועים ו-100 עובדים שאינם קבועים. עד מרץ 2018 פוטרו 685 עובדים קבועים ועוד 123 עובדים שאינם קבועים. על פי צפי החברה לתכנית ההבראה, שיעור המפוטרים מקרב העובדים הקבועים שהיו מיועדים לפרוש במסלול פרישה מוקדמת אמור היה להסתכם ב-82%, לעומת 18% במסלול פיצויי פיטורין, וזאת אף שהוצאותיה של החברה על מסלול פרישה מוקדמת כפולות מהוצאותיה על מסלול פיצויי פיטורין. בפועל שיעור העובדים הקבועים שפרשו במסלול פרישה מוקדמת עד מרץ 2018 היה כ-97% מכלל העובדים הקבועים שפוטרו; כמעט 90% מהעובדים הקבועים שפוטרו היו בני 60 ומעלה; ורובם (88% מהם) יקבלו את שיעור הקצבה המקסימלי שנקבע כקצבת פרישה מוקדמת, כלומר 70% משכרם האחרון עד להגעתם לגיל הפרישה. עולה חשש ששיקולי יעילות לא היו השיקולים המכריעים בבחירת העובדים שיפוטרו במסגרת הסכם ההבראה.
טיפול החברה בהליכים משמעתיים שבהם מעורבים חברי ועד
מהביקורת עלה כי חברי ועד שנחשדו בעבירות משמעת, או עובדים שהעבירות שיוחסו להם נגעו לחברי ועד, זכו להקלות בכל הנוגע לסיווג העבירות, זאת שלא בהתאם לקביעות מבקר הפנים של החברה ולהנחיות ועדת הביקורת שלה. עוד עלה כי ישנו פער בין האופן בו ראתה החברה את חומרת העבירות לבין המענה המשמעתי שניתן להן בסופו של דבר.
הנהלת החברה לא פעלה למצות את צעדי המשמעת העומדים לרשותה, ללא קשר להליך המשמעתי שהתקיים במסגרת ועדות הבירור.
ב-29.11.15 התפרצו כ-35 עובדים וחברי ועד אל חדר הישיבות של הדירקטוריון בזמן שהתקיימה בו ישיבת דירקטוריון, כשהם עטופים בטליתות ותוקעים בשופרות, והשמיעו איומים כלפי דירקטורית. תחילה התייחסה החברה לאירוע כאל הפרעת משמעת חמורה, אולם בסופו של דבר היא הסתפקה בהתנצלות למנכ"ל של חברי ועד ושל מזכיר ארגון העובדים. כפועל יוצא מכך לא מיצתה החברה את ההליך המשמעתי עד תום.
על אף הערות והתראות של דירקטוריון החברה וועדת הביקורת שלה וכן של רשות החברות לגבי התמשכות הליכים משמעתיים, "גרירת רגליים" וקלות ענישה בכל הנוגע לעבירות משמעת של חברי ועד, הנהלת החברה התמהמהה בנקיטת הליכים משמעתיים כלפי חברי ועד, לעיתים עד כדי מסמוסם.
טיפול הנהלת החברה בהליכים משמעתיים שבהם מעורבים חברי ועד התאפיין בכמה תווי היכר: התמשכות הליכים, היעדר האכיפה של הדין המשמעתי בהליכים הננקטים נגדם, פער בין האופן שבו תפסה החברה את חומרת העבירות לבין הטיפול המשמעתי שניתן להן בסופו של דבר, אי-נקיטת עמדה נגד נציגי הוועד שאינם מתייצבים בדיוני ועדות המשמעת ואף מנחים את הנילונים שלא להתייצב בדיונים אלה. החברה התקשתה ליישם את מדיניותה בנושא הטיפול במשמעת, שבאה לידי ביטוי בהנחיות הדירקטוריון וועדת הביקורת, בשל העדפה בולטת של עמדות ארגון העובדים והעומד בראשו בנושא זה.
אופן טיפולה של החברה בעבירות משמעת הביא לפגיעה חמורה בעקרונות המשטר התאגידי אשר העביר מסר ניהולי שלילי וקידם תרבות ארגונית פסולה.
הממצאים שהעלה דוח זה מעוררים חשש כבד שבאופן שבו התקיים ההליך המשמעתי בחברה, ועדות הבירור לא פעלו במנותק מהוויית ההתנהלות בתע"א ובמיוחד מהמעמד המיוחד שיש לוועד העובדים בחברה ומעמדם המיוחד של מזכירי הוועד, ובמיוחד המזכיר דאז, מר חיים כץ.