במשך עשרות שנים נכסים של נספי שואה הוחזקו בישראל בידי המדינה ובידי גופים שונים בה ולא הושבו ליורשיהם. בדצמבר 2005 התקבל בכנסת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006 (להלן - החוק). מטרות החוק הן איתור נכסים של נספי שואה והשבתם ליורשים. בחוק נקבע כי נכסים שהמאמצים לאיתור יורשיהם לא נשאו פרי ישמשו לסיוע לניצולי שואה ולהנצחת זכר השואה. לשם מימוש מטרות החוק הוקמה באוגוסט 2006 "החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ" (להלן - החברה) לפרק זמן של 15 שנים.
בחוק נקבע כי נכסים של נספי השואה שאותם מנהל האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים (להלן - האפ"כ) יועברו לניהול החברה, וכי כל אדם שמחזיק או מנהל נכס של נספה שואה או שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא מנהל או מחזיק נכס כזה נדרש להודיע על כך לחברה.
פעולות הביקורת
בחודשים מרס-נובמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה את אופן יישום החוק ואת אופן תפקודה של החברה. הביקורת נעשתה בחברה, באגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי שבמשרד המשפטים, במינהל מקרקעי ישראל (להלן - ממ"י) ובאגף לרישום והסדר מקרקעין שבמשרד המשפטים (להלן - הטאבו).
עיקרי הממצאים
העברת נכסים ומידע לחברה
האפ"כ נדרש בחוק להעביר לחברה נכסים של נספי שואה שבניהולו בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה. לצורך כך היה עליו לסווג את הנכסים ולהפריד בין תיקים של נספי שואה לתיקים אחרים. האפ"כ העביר לחברה במרס 2007 את כל הנכסים שלפי הידוע לו השתייכו לנספי השואה. הביקורת העלתה, כי אף לאחר שלוש שנים מהקמת החברה טרם השלים האפ"כ את סיווג כל התיקים.
נמצאו כ-1,000 תיקים שהאפ"כ לא סיווג כלל ועוד כ-1,000 תיקים שהאפ"כ סיווג את בעל הנכס הרשום כ"לא ידוע". בעקבות הביקורת החל האפ"כ לסווגם ומצא תיקים נוספים של נספי שואה.
בנובמבר 2009, מועד סיום הבדיקה, טרם העביר ממ"י לחברה נכסים של נספי שואה בשווי כ-50 מיליון ש"ח אשר היו בידיו, כנדרש בחוק.
החברה נדרשת לאסוף מידע ממקורות שונים על מנת לאתר נכסים של נספי שואה. החברה ביקשה מהאפ"כ ומהטאבו לאפשר לה לעיין במידע הנמצא ברשותם, אך הדבר לא התאפשר בשל חילוקי דעות בינה ובין גורמים אלה בדבר היקף זכות העיון במידע הנדרש.
איתור נכסים ויורשים על ידי החברה
לפי החוק והיעדים שנקבעו בתכניות העבודה של החברה, נדרשת החברה לבצע חקירה לשם איתור נכסים של נספי שואה (ובכלל זה מיטלטלין וזכויות, לרבות כספים וניירות ערך). אולם החברה פעלה בעיקר לאיתור נכסי דלא ניידי (להלן - נדל"ן) וכמעט לא עסקה באיתור נכסים אחרים שהוגדרו בחוק.
תכנית עבודה אמורה לשמש עבור הדירקטוריון והנהלת החברה כלי מעקב אחר התקדמות החברה בהשגת מטרותיה. בתכניות העבודה לאיתור נכסים לא נכללו לוחות זמנים של הפעולות שתוכננו ולא צוינה עלות ביצוען, ולפיכך הן לא יכלו לשמש להשגת המטרה שלשמה הוכנו.
החוק הטיל על החברה לפרסם בעיתונים בארץ ובחו"ל מידע על הנכסים שבידיה בתוך שלושה חודשים ממועד הקמתה. רק באפריל 2010, כשלוש שנים לאחר המועד הנדרש, החלה החברה במסע פרסום בחו"ל.
על החברה הוטל לפעול לאיתור יורשים של הנכסים שהועברו לניהולה, אולם נמצא כי איתור יזום של יורשיהם של נכסים אשר הציבור לא הגיש בקשות בגינם היה נדבך שולי בלבד בפעילות החברה.
מימוש נכסים וסיוע לניצולים
מיולי 2009 רשאית החברה לממש נכסים שבניהולה ולהשתמש בתמורה שהתקבלה ממכירתם למימוש מטרותיה, ובכלל זה סיוע לניצולי שואה (להלן גם - ניצולים) והנצחת זכר השואה. החברה נדרשה בחוק לפרסם הוראות בעניין מימוש נכסים תוך שנה מיום הקמתה אולם נמצא כי היא לא עשתה זאת.
החברה לא גיבשה מדיניות ארוכת טווח בנושא הסיוע לניצולים ולא פעלה די לבדיקת צורכיהם.
החברה אישרה סיוע חירום לכמה ארגונים של ניצולי שואה שלא עמדו בתנאי הסף או בעקרונות שקבעה לעניין מתן התמיכה.
סדרי מינהל בחברה
החברה לא הפנימה שעליה לפעול לפי נורמות ציבוריות שחלות עליה. לדוגמה החוק החיל על החברה את חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק חובת המכרזים). אולם החברה לא מינתה ועדת מכרזים כנדרש בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אף כי לפיהן היא נדרשה לקבל את אישור ועדת המכרזים בנוגע לדרך ביצוען של כמה מהתקשרויותיה.
סיכום והמלצות
החברה אשר הוקמה מכוחו של החוק נדרשה לפעול לאיתור נכסים של נספי שואה ולהשבתם ליורשיהם החוקיים. נכסים אשר המאמצים לאיתור יורשיהם לא נשאו פרי, ישמשו לסיוע לניצולים ולהנצחת זכר השואה.
בתפקודה של החברה נמצאו ליקויים רבים, והעיקריים שבהם - היעדר תכנון רב-שנתי ואי-התוויית מדיניות ודרכי פעולה להשגת המטרות המרכזיות שלשמן הוקמה החברה, לרבות איתור נכסים שאינם נדל"ן וסיוע לניצולים ובכלל זה בדיקת צורכיהם. כמו כן, איתור יורשים באופן יזום היה נדבך שולי בפעילותה של החברה.
לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהחברה תקבע סדרי עדיפויות לעניין איתור נכסים ואיתור יורשים, וכן תיערך למימוש הנכסים שבידיה כדי שיהיו לה הכלים לסייע לניצולים. עליה להכין תכנית רב-שנתית לסיוע לניצולים על בסיס מאפייניהם הייחודיים, ובהתחשב בכך שאוכלוסייה זו הולכת ומתמעטת משנה לשנה.
האפ"כ נדרש להעביר לחברה את כל נכסי נספי השואה שבניהולו ולצורך כך נדרש לסווגם. אולם נמצא כי במועד סיום הביקורת, כשלוש שנים לאחר הקמת החברה, הוא טרם מיצה את הליכי הסיווג של כל התיקים. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהאפ"כ יפעל להשלמת המידע אף אם הוא סבור שהחוק אינו מחייבו לעשות כן וימצה את הליכי בדיקת תיקים אלו וסיווגם בהקדם.
לדעת משרד מבקר המדינה, על כל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם הנהלת משרד המשפטים, האפ"כ והטאבו, להתגייס ללא דיחוי לפתרון המחלוקות בנוגע לשיתוף במידע על מנת לסייע לחברה לאתר נכסים ויורשים.
השבת הנכסים של נספי השואה ליורשיהם היא חובה מוסרית, ואף על פי כן לא טופלה סוגיה זו במשך שנים. תיקון הליקויים שהועלו בדוח זה, בלוח זמנים קצר, יוכל לתקן במעט את העוול שנעשה לבעלי הנכסים ויורשיהם ולסייע לניצולים בשנותיהם האחרונות.