דוח ביקורת על פרשת "מסמך הרפז"

​מבוא

1.  ב-6.8.10 פרסמו העיתונאים אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל, בתכנית "אולפן שישי" בערוץ 2, מסמך שלגביו נאמר בתכנית, כי הוא מהווה דרך פעולה מוצעת כדי שאלוף (מיל') יואב גלנט (להלן - אלוף (מיל') גלנט) ימונה לתפקיד הרמטכ"ל הבא של צה"ל. על גבי המסמך - שכונה ב"אולפן שישי" ובתחילה גם על ידי אמצעי תקשורת נוספים "מסמך גלנט", וכונה בהמשך על ידי אמצעי התקשורת "מסמך הרפז" (להלן - מסמך הרפז או המסמך) - הודפס לוגו של חברה בשם EURO RSCG ISRAEL, העוסקת בתחום הייעוץ התקשורתי. בתגובה של מר אייל ארד, אחד מבעלי החברה, שנמסרה ב"אולפן שישי", נאמר, בין השאר, כי המסמך המדובר הוא זיוף ברור; שאין בעיה להוריד את הלוגו של החברה מאתר האינטרנט שלה ולהדביקו; שמהמשרד של החברה לא יצא מסמך כזה; וכי בכוונת החברה להגיש על כך תלונה במשטרה. בעקבות הפרסום האמור פנה ראש הממשלה (להלן - ראה"ם), מר בנימין נתניהו, במוצאי שבת, ה-7.8.10, ליועץ המשפטי (להלן - היועמ"ש) לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, וביקש ממנו לבחון את הנושא בהקדם; היועמ"ש לממשלה הודיע (8.8.10), כי בדיקת פרשת המסמך תחל ללא דיחוי. במקביל, הגיש מר אייל ארד תלונה במשטרה (8.8.10) על זיוף המסמך. חקירת המשטרה החלה ב-8.8.10, ובמהלכה מסר הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') גבי אשכנזי (להלן - הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי), ב-11.8.10, בעת עדותו הראשונה בפני חוקרי המשטרה בנושא מסמך הרפז, את המסמך למשטרה (בנושא זה ראו בהמשך; העתק צילומי של "מסמך הרפז" נכלל כנספח א' לדוח זה).

מסמך הרפז כולל שני עמודים: בעמוד הראשון מתחת לכותרת, שבה נכתב: "נקודות ל__ תדמית/אסטרטגיה ל-_____", מופיעים המשפטים הבאים:

א.  "הערכה כי פרסום 'אי-הארכה' הסב נזק תדמיתי מוגבל בהיקף ומוגבל בזמן (24 שעות). פרסום בסמוך ל'הולילנד' היה תזמון מדויק ואפשר שליטה מיטבית בתגובות".

ב.  "גזירה לאחור של ההכרזה, ממועד תחילת ראיונות המועמדים. טיפול במשבר".

ג.  "הכרזה/החלטת ממשלה על מחליף ביוני - בניית אסטרטגיה פנימית וחיצונית לאירוע".

ד.  "דרכים להתמודדות בהתנגדות רוה"מ/שרים נוספים למהלך. יצירת נקודת לחץ/ משבר פוליטי/ קואליציוני (הקפאת בניה)".

ה.  "יצירת משבר בפרופיל תקשורתי נמוך מול הרמטכ"ל שיהיה בסיס למהלך".

ו.  "דחיית אישור בקשות (יצירת משבר עם אלוף מכהן)".

ז.  "דחיית העלבות ע"י זימון של אלופים נוספים (מעבר לשלושה) לראיונות חתך/ התייעצות וזימון לשעברים. קמפיין בחינה יסודית".

ח.  "תחילת התהליך/ההכרזה תיצור אפקט העלבות - יש לפתח את התדמית (דויד לוי) - לטפל בקמפיין מתאים".

ט.  "התפטרות עד ספטמבר 2010 ושחרור - מאפשרת סיום הצינון והתמודדות בבחירות הבאות (ביבי-איום) - הפסד כלכלי - בחינת מסוגלות".

י.  "קמפיין הרמטכ"ל הנכנס מחליט על הצוות/אלופים - רציפות (גבי - 'יוצא למלחמה עם האלופים שהוא בוחר' - פיתוח הנושא)".

יא.  "חידוד המתח/חילוקי דעות בין גלנט לרמטכ"ל סביב אירועי 'עופרת יצוקה'".

יב.  "בנית פרופיל תקשורתי חיובי לגלנט (אנושיות, בגרות, ניסיון, פיקוד) - מול איומים".

יג.  "יצירת פרופיל+קמפיין שלילי בני או הצעה למועמדות יובל/ מאיר".

יד.  "גדי ס. רמטכ"ל 'ראשון' או ר. אמ"ן וס. רמטכ"ל שני - יוריד התנגדות!".

טו.  "רוסו- יחליף את גלנט (קידום תא"ל במקום רוסו - מהרשימה)".

טז.  "דחיית סבב הגדול לקיץ 2011 - קמפיין/רוה"מ - (יציבות)".

יז.  "אלופים/תא"ל משתתפים - הורדת התנגדות לתהליך (דנגוט, זמיר)".

יח.  "טיפול בקידום מגזרי (נשים, מיעוטים) הצטרפות של מגזרים לתמיכה בתהליך".

יט.  "דובר צה"ל - לחץ נושאי".

בעמוד השני של המסמך מופיעה רשימת שמות, כלהלן:

• בניהו/- עם שלם

• איזנברג - עמרי

• אביב כוכבי - עמרי

• יוסי בכר -

• רוני נומה - עמרי/חלוץ

• יואב הר אבן - מופז

• אלון פרידמן - גבי/גדי

• אגאי -

• אייל זמיר -

• יואל סטריק - גבי

• הראל כנפו -

• גיא צור -

• אבי אשכנזי - אח

• אילן פרץ -

• משה שלי

• דויד סוויסה

• יגאל סלוביק -

• הרצי לוי - ביבי

• ניצן אלון -

• אורנה ברביבאי

• חסון חסון - פרס

ב-19.8.10 הודיעה המשטרה על ממצאי ביניים, ולפיהם, בין היתר, "אין תשתית לחשד שמי מעובדי הלשכות של שר הביטחון [אהוד ברק] ושל הרמטכ"ל [רב-אלוף גבי אשכנזי] מעורב בהכנת המסמך"; וכי "הוברר כי אין תשתית לחשד שהרמטכ"ל [רב-אלוף גבי אשכנזי] ומי מקציני פורום המטה הכללי מעורב בהכנת המסמך". ב-29.8.10 הודיעה המשטרה, כי נמצאה תשתית ראייתית נגד סגן אלוף (להלן - סא"ל) (בדימ') בועז הרפז (להלן - סא"ל (בדימ') הרפז) בעברות של זיוף בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. בהודעה צוין, בין השאר, כי ממצאי החקירה העלו, כי יוצר המסמך ומחברו הוא סא"ל (בדימ') הרפז, אשר על פי החשד עשה שימוש בפרטים שאותם אסף במשך חודשים בשיחות ובפגישות עם גורמים שונים, מתוך הצבא ומחוצה לו. ב-21.10.10 העבירה המשטרה ליועמ"ש לממשלה ולפרקליט המדינה את תיק החקירה, ובסיכומו כתבה, בין היתר, כי סא"ל (בדימ') הרפז "הודה כי זייף את המסמך ואף שיחזר כיצד עשה זאת, דבריו נתמכו בבדיקות המחשב האישי [שלו] שהובא מאיטליה, כמו כן סיפק החשוד [סא"ל (בדימ') הרפז] הסבר לכל סעיף במסמך וזיהה את המסמך כשהוצג לו בחקירתו, ככזה שערך והעביר לאל"ם וינר [עוזר הרמטכ"ל דאז]... לאור חומרי החקירה הרבים שנאספו בתיק, ולאחר הודאתו של החשוד בביצוע העבירה והמניע לה, נתגבשה תשתית ראייתית, לכאורה, כנגד החשוד בועז הרפז, בגין זיוף מסמך בנסיבות מחמירות... ושיבוש מהלכי משפט". ב-16.1.11 הודיעה פרקליטות המדינה לעורכי דינו של סא"ל (בדימ') הרפז, כי לאחר עיון בחומר הראיות שהמשטרה העבירה אליה שוקלת הפרקליטות להעמיד את סא"ל (בדימ') הרפז לדין בגין האירועים הקשורים לזיוף מסמך ולשימוש בו בכוונה להשפיע על תהליך מינוי ראש המטה הכללי של צה"ל, שבעניינם נחקר במשטרה, וזאת בכפוף לשימוע. עד סיום העבודה על דוח הביקורת, בנובמבר 2012, טרם הסתיים בפרקליטות המדינה הליך לגיבוש עמדת הפרקליטות בנוגע להגשת כתב אישום נגד סא"ל (בדימ') הרפז.

פרסום מסמך הרפז גרם לסערה גדולה במערכת הביטחון (להלן - מעהב"ט) ובציבור הישראלי, אשר לא שככה גם אחרי פרסום ההודעות האמורות של המשטרה. בדיון בפורום מטכ"ל מ-30.8.10 ציין סגן הרמטכ"ל דאז (הרמטכ"ל הנוכחי), אלוף (בדרגתו אז) בנימין (בני) גנץ, כי החקירה בנוגע למסמך הרפז לא צריכה לחקור רק "את המסמך עד הסוף, אלא לנסות להבין באיזו אווירה המסמך הזה מצא את עצמו... מה המקורות שלו, על איזה בסיס הוא נכתב, על איזו תשתית ארגונית שלמטכ"ל הזה, למטכ"לים הקודמים ולמטכ"לים העתידיים אסור שתהיה. זה הדבר האמיתי. אחרת יהיה פגר בחדר שימשיך להסריח... המסמך הזה מצא את עצמו באווירה שהוא חשב שהוא יכול להיכתב בה, לא משנה מי כתב אותו, ולכן אני חושב שאת זה צריך לחקור עד תום, לפתוח את הדלתות ולאוורר את הסיפור הזה".

2.  חוק יסוד: הצבא, קובע, כי "הצבא נתון למרות הממשלה", וכי "השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון". אשר לרמטכ"ל קובע חוק יסוד: הצבא, כי "הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי", וכי "ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון". חוק יסוד: הממשלה, קובע, כי "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר".

מסמך "רוח צה"ל" וכללי הפעולה הנגזרים ממנו הם הקוד האתי של צה"ל, ומצופה מכול מפקדיו וחייליו לנהוג על פיהם. נאמר בו, כי "רוח צה"ל" ישמש את צה"ל על חייליו, מפקדיו, יחידותיו וחילותיו בעיצוב דפוסי הפעולה שלהם. על פי "רוח צה"ל" ינהגו, יחנכו, ויבקרו את עצמם ואת זולתם. במסמך "רוח צה"ל" נאמר, בין השאר, כי "חיילי צה"ל יפעלו על פי ערכי צה"ל ופקודותיו, תוך שמירה על חוקי המדינה וכבוד האדם, וכיבוד ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

העולה ממארג הדינים ומהאמור לעיל הוא כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני הנבחר הממונה עליו, וכפיפות הרמטכ"ל לשר הביטחון (להלן - שהב"ט); לפיכך, מערכת היחסים בין שהב"ט לרמטכ"ל אינה סימטרית במהותה.

מושכלות יסוד שקיבלו ביטוי נרחב בפסיקה קובעות, כי הרשות הציבורית היא נאמן הציבור. הרשות מופקדת מטעם הציבור על עניין מסוים ואין לה משלה ולא כלום. מחובת נאמנות זו נגזרת החובה לפעול לטובת העניין שעליו מופקדת הרשות, בהגינות, בסבירות, בתום לב, ללא שרירות, ללא שיקולים זרים וכיו"ב. פעולה כזו נדרשת, כדי להבטיח את אמון הציבור ברשויות ובכך שהן ממלאות את חובתן כנדרש. חובה זאת רלוונטית הן לתפקידים אותם ממלאים שהב"ט והרמטכ"ל והן ביחס לתפקידים שממלאים כל הכפופים להם.

שהב"ט, אהוד ברק (להלן - השר ברק) מכהן בתפקידו מאז 18.6.07. הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כיהן בתפקיד הרמטכ"ל בתקופה שבין 14.2.07 ל-14.2.11. ממלאי התפקידים המרכזיים בלשכת השר ברק בתקופה שבה נערכה ביקורת זאת (נובמבר 2010 ועד פברואר 2012) כללו וכוללים את האישים הבאים: ראש המטה (להלן - רמ"ט) של השר ברק, מר יון (יוני) יוסף קורן (להלן - מר קורן), כאזרח במינוי אישי של השר ברק, שמונה בנובמבר 2009; המזכיר הצבאי (להלן - המזכ"ץ) של השר ברק, תת-אלוף (להלן - תא"ל) מישל בן-ברוך, שמילא את תפקידו מנובמבר 2009 ועד לסוף ינואר 2012; ויועץ התקשורת של השר ברק, מר ברק סרי (להלן - מר סרי), המכהן בתפקידו מאז אוגוסט 2009. ממלאי התפקידים המרכזיים בלשכת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובסביבתו הקרובה, בתקופה שבה נערכה ביקורת זאת, היו עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"ם ארז וינר (להלן - אל"ם וינר), אשר כיהן בתפקידו מספטמבר 2008 ועד למרץ 2011; ראש לשכת (להלן - רל"ש) הרמטכ"ל, סא"ל עמוס הכהן, אשר כיהן בתפקיד ממאי 2009 ועד פברואר 2011; ודובר צה"ל דאז, תא"ל (מיל') אבי בניהו (להלן - תא"ל (מיל') בניהו), שכיהן בתפקידו מאוגוסט 2007 ועד אפריל 2011. בעלי תפקידים בכירים אחרים בצה"ל, שיש להם קשר בולט לביקורת זאת הם: אלוף (מיל') יואב גלנט - שהיה מפקד פיקוד הדרום בשנים 2005 עד 2010, ואשר הממשלה אישרה את מינויו לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בספטמבר 2010 וביטלה מינוי זה בפברואר 2011; ואלוף גדי איזנקוט, שהיה מפקד פיקוד הצפון (להלן - פצ"ן) משנת 2006 ועד יולי 2011.

משרד מבקר המדינה מציין, כי שהב"ט, רא"ל (מיל') אהוד ברק, והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, הם אישים עתירי זכויות, ופעלו מרבית חייהם הבוגרים למען ביטחון המדינה, והם ראויים לכול שבח על תרומתם ועשייתם רבת-השנים. מחומר הביקורת עולה, כי בשנתיים הראשונות לשירותם המשותף של השר ברק ושל הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, שררה ביניהם מערכת יחסי עבודה סבירה. מערכת יחסים זאת הלכה והורעה במהלך שנת 2009 ואילך. מאותה תקופה שררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין בעלי תפקידים בכירים בסביבתו הקרובה של כל אחד מהם (בעיקר בין הרמ"ט של השר ברק, מר קורן, מהצד האחד, לבין עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"ם וינר, ודובר צה"ל דאז, תא"ל (מיל') בניהו, מהצד השני) מערכת יחסים קשה ביותר, אשר נתפסה הן על ידיהם והן על ידי גורמים בכירים בצה"ל ובמשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) כבעייתית במיוחד. פרסום מסמך הרפז והעיסוק בו הקצינו את מערכת היחסים הקשה ששררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם, והביאה לכדי שבר ביחסים.

פעולות הביקורת

1.  ב-24.10.10 פנה השר ברק למבקר המדינה דאז, השופט (בדימ') מיכה לינדנשטראוס, בבקשה ש"ישקול את האפשרות לפתוח בבדיקת הפרשה החמורה על כל היבטיה, פרשה שפגעה באופן חמור בערכי היסוד ובאמינות מערכת הביטחון וצה"ל". ב-25.10.10 כתב מבקר המדינה דאז לשר ברק, עם העתקים לראה"ם, מר בנימין נתניהו, לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, וליועמ"ש לממשלה, כי משרד מבקר המדינה כבר אוסף זה זמן מידע על מכלול הנושאים הקשורים ל"פרשת הרפז" ולתהליכי בחירת הרמטכ"ל הבא, כדי לגבש דעה בנוגע לביקורת אפשרית, היקפה ותכולתה. מבקר המדינה דאז הוסיף, כי בעקבות המידע שנאסף ולאחר שהמשטרה העבירה את תיק החקירה לפרקליטות המדינה, החליט מבקר המדינה דאז לפתוח בביקורת אשר תעסוק בנושאים הבאים:  א. מכלול פעילויותיו ועיסוקיו של סא"ל (בדימ') הרפז במעהב"ט בתחומים שונים, כגון סחר ורכש וקשרי גומלין עם גורמים שונים במעהב"ט ומשמעויותיהם;  ב. מכלול הפעולות במעהב"ט הקשורות לעיסוק במסמך הרפז, לרבות תהליכי בחירת הרמטכ"ל, למעט נושאים שהיו או שמצויים בחקירה פלילית או בתהליכים משפטיים;  ג. נושאים נוספים, אם יעלו כאלה, במהלך עבודת הביקורת. בפגישה שקיימו מבקר המדינה דאז ונציגי משרדו ב-31.10.10 עם הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל) אשכנזי, הוא ציין, בין השאר, כי הוא מברך על הביקורת בשל היבטיה הציבוריים של הפרשה, וכי הוא סבור שטוב יהיה אם משרד מבקר המדינה יבדוק את כל היבטי הפרשה.

חשיפת מסמך הרפז בתקשורת העלתה על סדר היום הציבורי סוגיות שונות שלא היו קשורות במישרין למסמך הרפז, אך נגעו לנושאים בעלי חשיבות למעהב"ט בכלל ולצה"ל בפרט. בתקופה שבין נובמבר 2010 לפברואר 2012 בדק משרד מבקר המדינה מספר נושאים הקשורים ל"פרשת הרפז", או שעלו כתוצאה ממנה. טיוטה של דוח הביקורת (או חלקים רלוונטיים ממנה) נמסרה לאישים ולגופים הרלוונטיים במרץ 2012. בדיקות השלמה נערכו בחודשים מאי ועד ספטמבר 2012. דוח "כמעט סופי" (או חלקים רלוונטיים ממנו) נמסר לאישים ולגופים הרלוונטיים בספטמבר 2012.

החלק הראשון של הדוח עוסק במסמך הרפז, שהיה הגורם המניע לדוח זה. במסגרתו נבדקו מעורבותו של סא"ל (בדימ') הרפז במעהב"ט לאחר ששוחרר מצה"ל; הרקע להגעתו של מסמך הרפז ללשכת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לרבות קשריו של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, עם סא"ל (בדימ') הרפז; הגעת מסמך הרפז ללשכת הרמטכ"ל דאז, והטיפול בו עד לפרסומו בתקשורת ולאחר פרסומו בתקשורת. כמו כן, נבדק בהרחבה נושא הקשרים בין עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"ם וינר, ובין סא"ל (בדימ') הרפז מתחילת שנת 2010 ועד לפרסום "מסמך הרפז" בתקשורת. משרד מבקר המדינה מייחס חשיבות מרכזית למערכת קשרים זאת ולמשמעויותיה, כפי שיפורט בהמשך הדוח.

חלקו השני של דוח זה עוסק במערכת היחסים בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם. משרד מבקר המדינה בדק את מערכת היחסים בין בעלי תפקידים בכירים בלשכות ומספר אירועים מרכזיים במערכת היחסים בין שני האישים, כפי שהועלו על ידיהם, כדי ללמוד מהם או להצביע דרכם על תהליך הידרדרות מערכת היחסים בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם. כמו כן, נבדקו העמידה בהוראות הצבא הרלוונטיות לאירועים שנבדקו, עמידה בכללי מִינהל תקין, והטענות ההדדיות ביחס לאירועים השונים. יצוין, כי מערכת היחסים בין שהב"ט לרמטכ"ל אינה סימטרית במהותה, שכן הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני הנבחר. עם זאת, כולם מחויבים בהתנהלות שתואמת את הנורמות החלות על כל אחד מהם במערכת הביטחון.

בבואו לבדוק את האירועים המרכזיים במערכת היחסים בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, התייחס משרד מבקר המדינה לשלוש תקופות זמן עיקריות, שבמהלכה הידרדרה מערכת היחסים בין הצדדים:

א.  מסוף 2008 ועד ינואר 2010 - בתקופה זאת התרחשו, בין השאר, האירועים הבאים: באוקטובר 2008 סיים את תפקידו מתאם הפעולות בשטחים (להלן - מתפ"ש) ובמשך כשנה לא מונה לו מחליף; בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009 נערך מבצע "עופרת יצוקה"; בקיץ 2009 נוצרה מחלוקת בעניין מינוי סגן הרמטכ"ל; באוגוסט ובנובמבר 2009 התחלפו יועץ התקשורת של השר ברק וראש מטה השר ברק (בהתאמה).

ב.  מפברואר 2010 עד יולי 2010 - בתקופה זאת התרחשו, בין השאר, האירועים הבאים: בראשית 2010 הפנה הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, את סא"ל (בדימ') הרפז אל אל"ם וינר ומתחילת פברואר 2010 התחיל הקשר בין אל"ם וינר לסא"ל (בדימ') הרפז; בפברואר 2010 נוצר משבר חריף ביחסים בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם בעקבות פרסומה בתקשורת של ידיעה בנוגע לשנת כהונה נוספת - חמישית - של הרמטכ"ל דאז ותגובת השר ברק לידיעה; באפריל 2010 הודיע השר ברק לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, וכן (בהודעה מטעמו) לציבור, כי הרמטכ"ל לא ימשיך לכהן בתפקידו שנה חמישית; באפריל 2010 מונה מבקר חדש למעהב"ט; בתחילת מאי 2010 הביא סא"ל (בדימ') הרפז את המסמך המזויף - מסמך הרפז - ללשכת הרמטכ"ל; ומאמצע 2010 הפסיק השר ברק לאשר את המינויים של הקצונה הבכירה בצה"ל. תקופה זאת התאפיינה בהידרדרות ביחסים שבין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי.

ג.  מאוגוסט 2010 ועד פברואר 2011 - בתחילת אוגוסט 2010 החל השר ברק לראיין מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל; ב-6.8.10 פורסם בתקשורת מסמך הרפז; בתחילת ספטמבר 2010 מינתה הממשלה את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל; באוקטובר 2010 מונה אלוף יאיר נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל; בינואר 2011 הודיעה לשכת השר ברק על מינוי דובר צה"ל חדש, לפי המלצתו של הרמטכ"ל המיועד, אלוף גלנט; בתחילת פברואר 2011 ביטלה הממשלה את מינוי אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, והשר ברק התבטא בתקשורת בחריפות נגד הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי. בתקופה זאת, מפרסום המסמך ועד לסיום תפקידו של הרמטכ"ל דאז, בפברואר 2011, הגיעה מערכת היחסים בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז לכדי שבר של אי-אמון ביחסי העבודה שביניהם שבא לידי ביטוי במקרים רבים, כגון: פגישות עבודה, תהליך המינויים של הקצונה הבכירה, מחלוקות סביב אישורי ביקורים ואישור הוראות הפיקוד העליון.

משרד מבקר המדינה ער לכך שמערכת יחסים בין-אישית אינה נמדדת רק באירועים נקודתיים מסוימים ואינה מושפעת אך ורק מהם. היחסים בין בני אדם מושפעים, בין השאר, מטבע האדם, ממערך רגשות ותחושות שלעתים אינו מדיד ואינו גלוי לעין; ממאפייני הממשקים הקיימים בין האנשים ומהמגע המתקיים ביניהם בפועל; מתפיסת המציאות ומשמועות בקשר אליה. מעבר לכך, מערכת יחסים החשופה לכיסוי תקשורתי מושפעת גם מהמעורבות התקשורתית ומהכיסוי התקשורתי ביחס אליה. ביקורת זאת אינה עוסקת בניתוח פסיכולוגי, וככל שהיא עוסקת במערכת היחסים בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם היא מתמקדת כאמור בניתוח אירועים מספר, אשר כפי שעלה בביקורת מדברי המבוקרים הראשיים ומפי גורמים בכירים נוספים במעהב"ט, השפיעו על מערכת היחסים ביניהם, או היו תוצאה של מערכת יחסים זאת.

בחלק השלישי של דוח ביקורת זה בדק משרד מבקר המדינה סוגיות הקשורות בתהליך הבחירה והמינוי של הרמטכ"ל. זאת, נוכח סוגיות הנוגעות לתהליך בחירת הרמטכ"ל בכלל, וכפי שעלו בתהליכי הבחירה והמינוי של אלוף גלנט ושל אלוף (בדרגתו אז) גנץ לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, ובהמשך לדוח ביקורת שעשה משרד מבקר המדינה על תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל.

חלקו הרביעי של דוח זה עוסק בסוגיות הנוגעות לביטחון מידע, אשר עלו גם הן במהלך הביקורת. במסגרת זאת נבדקו, בין השאר, היבטים הנוגעים לאבטחת מידע, לבדיקות ביטחוניות לבעלי תפקידים בכירים ולממלאי תפקידים רגישים בצה"ל, ולהיבטים הנוגעים למסירת מידע מסווג שלא כדין.

בכל אחד מחלקי הדוח נעשה ניתוח עצמאי של האירועים וחולצו התובנות הנובעות מהם בזיקה לעניינים המרכזיים שבמכלול הדוח. פירוט יתר או קיצור בהיקף הדברים נובע מן הצורך הענייני לתאר את הדברים ולנתחם באופן מדויק ואין בהיקף כשלעצמו כדי להצביע על מדרג של חשיבות.

2.  הביקורת נערכה בלשכת ראה"ם; במשהב"ט: בלשכת השר ברק, באגף היועץ המשפטי למעהב"ט ואצל הממונה על הביטחון במעהב"ט; בצה"ל: בלשכת הרמטכ"ל, באגף המודיעין, במפקדת הפרקליט הצבאי הראשי (להלן - מפצ"ר) ובמחלקת הסגל שבאגף כוח אדם שבמטה הכללי (להלן - אכ"א).

משרד מבקר המדינה פעל בביקורת זאת, כמו בכל הביקורות שאותן הוא מבצע, בהתאם לסמכויות ולכלים שהוקנו לו בחוק יסוד: מבקר המדינה ובחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן - חוק מבקר המדינה). סמכויות וכלים אלה מאפשרים למשרד מבקר המדינה לקבל לידיו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר, שלדעת המשרד דרושים לו לצורכי הביקורת. ביקורת זאת נגעה לגופים ולאנשים הנתונים לביקורת לפי חוק מבקר המדינה, אולם גם לאנשים נוספים שאינם נתונים לביקורת לפי חוק מבקר המדינה, כיוון שאינם שייכים לגופים מבוקרים, ועל כן אזכורם וההתייחסות אליהם היא בהתאם לכך. במספר מקרים הציגו אישים שונים גרסאות שונות, לעתים אף סותרות, בקשר לאירוע זהה. במקרים מסוימים של מחלוקת עובדתית הביא משרד מבקר המדינה גרסאות שונות שהיו בפניו, בלי לקבוע איזו מהן נכונה, זאת נוכח חשיבות הדברים להבנת התמונה הכוללת של הפרשה שנבדקה. אשר לנסיבות עצם הכנת מסמך הרפז, משרד מבקר המדינה מתבסס על הודעת המשטרה האמורה מ-29.8.10, שלפיה נמצאה תשתית ראייתית נגד סא"ל (בדימ') הרפז בעברות של זיוף בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע; וכי ממצאי החקירה העלו, שיוצר המסמך ומחברו הוא הרפז, אשר על פי החשד עשה שימוש בפרטי מידע שאסף במשך חודשים בשיחות ובפגישות עם גורמים שונים, מתוך הצבא ומחוצה לו.

במהלך הביקורת קיימו מבקר המדינה דאז ונציגי משרדו למעלה מ-300 פגישות עם אישים רבים, ובהם אנשי צבא, אנשי משהב"ט ויוצאי מעהב"ט, אנשי תקשורת ואחרים. בנושא תהליך בחירת הרמטכ"ל ומינויו ביקש משרד מבקר המדינה, בין השאר, לשמוע את עמדתם של שרי הביטחון בעבר על דרך פעולתם בתקופת כהונתם בעת שמינו רמטכ"לים ואת דעתם על תהליך מינוי זה. במסגרת זאת נשאלו האישים הבאים (המוצגים לפי סדר כרונולוגי - מהקרוב לרחוק - שבו מילאו תפקיד זה): השר ברק, ח"כ עמיר פרץ, ח"כ שאול מופז, ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר, אלוף (מיל') יצחק מרדכי ומר משה ארנס. שאלות דומות ביחס לתהליך מינוי הרמטכ"ל הציג משרד מבקר המדינה גם לרמטכ"לים בעבר: המשנה לראה"ם והשר לעניינים אסטרטגיים רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון (להלן - השר יעלון); ורא"ל (מיל') אמנון ליפקין-שחק ז"ל. גם ראה"ם, מר בנימין נתניהו, נשאל בסוגיה זאת.

3.  במהלך הביקורת עיינו נציגי משרד מבקר המדינה במסמכים רבים בלשכת שהב"ט, בלשכת הרמטכ"ל, בארכיון צה"ל ומעהב"ט וביחידות שונות במשהב"ט ובצה"ל. בנוסף לזאת, עיינו נציגי משרד מבקר המדינה בחומרי החקירה שהעבירו המשטרה ופרקליטות המדינה למשרד מבקר המדינה, ובכלל זה ההודעות שנגבו במהלך החקירה של סא"ל (בדימ') הרפז והודעות שמסרו אחרים שזומנו להעיד בפרשה. חומרי החקירה שהועברו מפרקליטות המדינה למשרד מבקר המדינה כוללים, בין השאר, ממצאים וסיכומים אודות הקשר הטלפוני שהתקיים בין סא"ל (בדימ') הרפז ובין אחרים בתקופה שבין 1.3.10 ל-16.8.10, וכן רשימות מפורטות של ההתקשרויות הטלפוניות שנערכו בין הטלפון הנייד והטלפונים הקוויים בביתו של סא"ל (בדימ') הרפז לבין טלפונים אחרים בתקופה זו. במסגרת זאת נכללו התקשרויות בין סא"ל (בדימ') הרפז לבין אל"ם וינר ובין סא"ל (בדימ') הרפז לבין רעייתו של רא"ל (מיל') אשכנזי, הגב' רונית אשכנזי (פירוט ראו בהמשך דוח זה). עוד נמצאו ברשימות אלה שיחות שהתנהלו מהטלפונים של סא"ל (בדימ') הרפז לבית משפחת אשכנזי. ברשימות לא נמצאו התקשרויות בין הטלפונים של סא"ל (בדימ') הרפז לבין הטלפון הנייד של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין הטלפונים של סא"ל (בדימ') הרפז ובין הטלפונים של השר ברק ואנשי לשכתו. אגף התקשוב בצה"ל מסר למשרד מבקר המדינה נתונים על התקשרויות טלפוניות שהתקיימו מטלפונים קוויים של צה"ל במחנה מטכ"ל לסא"ל (בדימ') הרפז בתקופה שבין נובמבר 2009 לבין אוגוסט 2010, לרבות התקשרויות מלשכת הרמטכ"ל.

פרקליטות המדינה העבירה למשרד מבקר המדינה את חומרי החקירה בינואר 2011. ב-11.9.11 הודיעה פרקליטות המדינה למשרד מבקר המדינה, כי "קיים במשטרה דיסק הכולל מחקרי תקשורת שבוצעו לשיחות שניהל סא"ל (בדימ') הרפז בתקופה הרלוונטית (1.3.10-30.8.10) הכוללת גם את התקופה בה בוצעה האזנת הסתר וגם מידע זה יכול לסייע לכם". הדיסק הכולל את מחקרי התקשורת (אך לא הקלטות או תמלילים של השיחות) הועבר למשרד מבקר המדינה ב-14.9.11. משרד מבקר המדינה לא קיבל הקלטות או תמלילי הקלטות או פרטים משיחות טלפוניות שהמשטרה האזינה להן במהלך חקירתה.

במהלך הביקורת עלה, כי גם ברשות שב"כ עשויים להימצא נתוני תקשורת, אשר עשויים לשפוך אור על הקשר בין בעלי תפקידים במעהב"ט ובין סא"ל (בדימ') הרפז. המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה ומנהל החטיבה לביקורת מעהב"ט לשעבר, אלוף (מיל') יעקב (מנדי) אור, ביקש מראש שב"כ הקודם, יובל דיסקין, (פברואר ומרץ 2011) לקבל נתוני תקשורת אלה "על מנת לאושש או להזים חשד לניסיון לפגוע בערכים בסיסיים של סדרי משפט וממשל". ראש שב"כ הקודם השיב (23.3.11), כי הוא מתנגד לכך ששב"כ יבצע מחקרי תקשורת מהסיבות שצוינו בבקשתו של אלוף (מיל') אור, שכן הוא "רואה בכך שימוש לא ראוי בסמכויות ובאמצעים שניתנו בידי שירות הביטחון הכללי לביצוע תפקידיו". מבקר המדינה דאז העלה נושא זה פעם נוספת בפני ראש שב"כ הנוכחי, יורם כהן (18.7.11). ראש שב"כ השיב, כי לא ראוי ששב"כ יערב את יכולותיו למען עניינים שלדעתו אינם נוגעים ישירות בתחומי האחריות והסמכות של שב"כ. הנושא הועלה בפני היועמ"ש לממשלה, וזה הודיע למבקר המדינה דאז (11.9.11), כי עמדת ראש שב"כ מקובלת עליו.

בהתייחסות לטיוטת הביקורת (מרץ 2012), מסר שב"כ, כי "השירות מעולם לא ביצע את מחקרי התקשורת שהתבקשו על ידי המבקר, כך שמהות בקשת המבקר לא הייתה העברת אך ורק מידע שכבר מצוי בשירות אלא בקשה לביצוע מחקרי תקשורת אך ורק לצרכי ביקורת המדינה בעניין שאין לו נגיעה לייעוד השירות ותפקידיו על פי החוק".

משרד מבקר המדינה ביקש בתחילת יולי 2012 משב"כ לקבל נתוני תקשורת של סא"ל (בדימ') הרפז (ממנו ואליו) החיוניים להשלמת הביקורת ושלהבנת משרד מבקר המדינה אינם מחייבים ביצוע עבודה מצד שב"כ עבור משרד מבקר המדינה. שב"כ השיב (16.7.12), כי "השירות עומד על עמדתו... שלפיה אין מקום להעברת נתונים אלה" וכי בהתאם לעמדת השירות, אשר אושרה גם על ידי היועמ"ש לממשלה, "במצב שבו לשירות קיימת נגישות בלבד לנתוני תקשורת שהוזרמו למערכותיו בהתאם לסעיף 11 (ב) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, הרי שאיסוף אותם נתוני תקשורת יכול להיעשות אך ורק 'לצרכי מילוי תפקידי השירות' בהתאם לסעיף 11(ג) בחוק שב"כ".

בנסיבות אלה קיימת אפשרות שמשרד מבקר המדינה לא נחשף, מהנימוקים שפורטו, למידע חשוב שייתכן שהיה בו לסייע לו בעבודתו.

4.  בלשכת הרמטכ"ל קיימת מערכת הקלטה אוטומטית לשיחות טלפון נכנסות ויוצאות. המערכת נבנתה בשנים הראשונות של העשור הקודם, והוחל בהפעלתה בסוף בשנת 2005 ובתחילת 2006 - עוד לפני כניסתו של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לתפקידו - בסמוך למועד שבו עברה לשכת הרמטכ"ל למבנה החדש במחנה מטכ"ל. במסגרת ביקורת זאת קיבל משרד מבקר המדינה לבקשתו מלשכת הרמטכ"ל הקלטות של שיחות טלפוניות שנעשו בלשכת הרמטכ"ל בתקופה מינואר ועד אוגוסט 2010. כדי להימנע מפגיעה לא מידתית בפרטיות ומתוך מגמה להתרכז בנושאי הביקורת מיקד משרד מבקר המדינה את תמלול השיחות בעיקר לנושאים ולמועדים הקשורים למסמך הרפז, להתנהלות הקשורה לאיסוף מידע בקשר עם סא"ל (בדימ') הרפז, בדגש לשיחות של אל"ם וינר עם סא"ל (בדימ') הרפז ולשיחות שקיימו בינם לבין עצמם הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, אל"ם וינר, ותא"ל (מיל') בניהו (לא נמצאו בלשכת הרמטכ"ל הקלטות של שיחות בין הרמטכ"ל דאז, לבין סא"ל (בדימ') הרפז).

5.  בלשכת שהב"ט קיימת מערכת הקלטה לשיחות טלפון נכנסות ויוצאות בחדרים של שהב"ט, של המזכיר הצבאי לשהב"ט ולקווי טלפון נייחים רגילים של רמ"ט שהב"ט. ההקלטה במערכת זו אינה אוטומטית והיא מופעלת לפי החלטת המשוחח, או מי מטעמו. שיחות מוקלטות נשמרות בדיסקים קשיחים.

בין ספטמבר 2011 לינואר 2012 בדק משרד מבקר המדינה רשימות של שיחות טלפון מתומללות ולא מתומללות שהתקיימו בלשכת שהב"ט, כדי לבדוק אם יש בהן כאלה הנוגעות לנושאי הביקורת בפרשת הרפז וכדי להאזין להן לפי הצורך. בנתונים שהופיעו ברשימות הללו לא נמצאו שיחות כאלה. כמו כן, בנתוני התקשורת שהעבירו פרקליטות המדינה ומשהב"ט (בספטמבר 2011 ובינואר 2012 בהתאמה) למשרד מבקר המדינה, ובהם פירוט ההתקשרויות הטלפוניות שביצע סא"ל (בדימ') הרפז ממכשירי הטלפון שברשותו, לא נמצאו התקשרויות בינו לבין לשכת שהב"ט בחודשים שקדמו לפרסום מסמך הרפז.

בדצמבר 2011 מסר משהב"ט למשרד מבקר המדינה, כי בדיסקים הקשיחים שבהם נשמרו השיחות המוקלטות אירעו תקלות שבעטיין לא ניתן היה לאחזר את השיחות המוקלטות ולהאזין להן. נוכח זאת מינה מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') אודי שני, בדצמבר 2011 ועדת בירור בראשות עוזרו, מר שלומי מעיין (להלן - ועדת מעיין), לבדיקת נושא היפגעות הדיסקים.

ועדת מעיין הגישה את מסקנותיה בפברואר 2012 וקבעה בהן, בין השאר, כי "אף גורם במשהב"ט או מחוצה לו, לא היה מעורב בשיבוש הדיסקים, המידע שעליהם או בחבלה בהם", והצביעה על ליקויים רבים ב"תחום הפיקוח, הבקרה, הדיווח, האחריות, הגיבויים, אבטחת ושימור המידע ותחזוקת המערכת".

בהתייחסות לטיוטת הביקורת מסר מנכ"ל משהב"ט באפריל 2012, כי הדיסקים הקשיחים שבהם התגלו התקלות הועברו לשתי חברות המתמחות בפענוח דיסקים בניסיון לפענחם. הממונה על הביטחון במשהב"ט מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר וביוני 2012 דוחות של שתי חברות אזרחיות, ולפיהם הניסיונות לשחזר את המידע משני הדיסקים הקשיחים התקולים לא צלחו.

במהלך הביקורת, ובתגובות של חלק מהמבוקרים לטיוטת דוח הביקורת, הועלו טענות שהטילו ספק באמינות הבירור שערכה ועדת מעיין. ב-10.7.12 החליט מבקר המדינה דאז לבדוק את תהליך הבדיקה של ועדת מעיין, במסגרת פעולות להשלמת הביקורת בפרשת הרפז. הבדיקה נערכה על ידי משרד מבקר המדינה במהלך יולי ואוגוסט 2012.

מבדיקת תהליך עבודת ועדת מעיין עולה, כי עבודת הוועדה הייתה תקינה, הציבה את הנושאים הראויים לבדיקה ובחנה בקפידה את האפשרות למעורבות מכוונת של גורם כלשהו (פנימי או חיצוני למשהב"ט) בפגיעה מכוונת בדיסקים. עם זאת, עולה כי בהקמתה הייתה סטייה מהוראת משהב"ט שמכוחה הוקמה ופעלה, וזאת על דעת מנכ"ל משהב"ט, המשנה ליועמ"ש למעהב"ט וראש הוועדה. לסטייה זו ניתנו על ידי אותם הגורמים הסברים להצדקתה בנסיבות העניין.

מכל מקום, לדעת משרד מבקר המדינה, בקיומה של אותה סטייה נוהלית מהוראת משהב"ט לא היה כדי להצביע על בעיה כלשהי בטיב עבודתה של ועדת מעיין או כדי להשפיע על ממצאיה ומסקנותיה. לא נמצא, כי עבודת הוועדה ומסקנותיה הושפעו ממגמה מוקדמת מסוימת או מהשפעה זרה (פירוט על עבודת הבדיקה בנושא ועדת מעיין, ראו בנספח ב' לדוח זה).

6.  בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה, אם "העלתה הביקורת חשש למעשה פלילי, יביא המבקר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה". במהלך הביקורת וכן לאחר הוצאת טיוטת דוח הביקורת העביר מבקר המדינה דאז סוגיות מספר לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, כלהלן:

א.  מבקר המדינה דאז הביא לידיעת היועמ"ש לממשלה ב-24.1.11, כי בביקורת עלה ש"סוגיות [מסוימות] ואחרות מעלות גם חשש למעשיים פליליים", וכי "בירור העניין מחייב חקירה מקצועית... הנושא מועבר, אפוא, ליועץ המשפטי לממשלה". במקביל, עדכן מבקר המדינה דאז את שהב"ט ב-24.1.11, כי במהלך הביקורת עלה חשש, כי "לכאורה, סוגיות המצויות בליבת הפעילות הייעודית של [גוף מסווג] אינן מטופלות כראוי במשך שנים רבות ולכאורה פוגעות בפעילות הרגישה והחשובה. בהן, היעדר פיקוח ובקרה בתחומים ארגוניים וכספיים; ותחום ביטחון המידע. סוגיות אלה ואחרות מעלות צורך בטיפול מיידי בפן המבצעי ובהיבטים נוספים וכן מעלות חשש למעשים פליליים". מבקר המדינה דאז הוסיף, כי "אנו מקפיאים בשלב זה את פעילות הביקורת [בגוף המסווג], כדי לא לשבש חקירה אפשרית ולאפשר טיפול מיידי לתיקון הליקויים". עותק ממכתב זה נשלח לראה"ם.

בהמשך למכתבו האמור של מבקר המדינה דאז וכן בעקבות פניות שונות שהגיעו לאגף החקירות והמודיעין במשטרה, הורה היועמ"ש לממשלה על קיום בדיקה כדי לבחון האם קיימת תשתית ראייתית לפתיחה בחקירה פלילית בנוגע לחשדות למעשים פליליים לכאורה על ידי סא"ל (בדימ') הרפז ואחרים (להלן - בדיקה ב'), שאינם קשורים לחקירה בעניין זיוף מסמך הרפז. ב-3.8.11 הודיע היועמ"ש לממשלה למבקר המדינה דאז, כי בדיקה ב' נעשתה על ידי צוות משולב של המשטרה ושב"כ, בהובלת המשטרה, ובמסגרתה נגבו הודעות מאנשים רבים ונערכו בדיקות מקיפות ויסודיות של כלל הטענות, שהתבססו הן על החומר שהעביר משרד מבקר המדינה והן על חומר שאספו גורמי החקירה. עוד הודיע היועמ"ש לממשלה למבקר המדינה דאז ב-3.8.11, כי לאחר בחינת הדברים וקבלת התייחסות גורמי הפרקליטות לדברים, הגיע היועמ"ש לממשלה לכלל מסקנה, כי לא קיימת תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה פלילית בעניין בדיקה ב'. הוא הוסיף, כי בדיקה ב' העלתה צורך בבדיקת היבטים שונים בתחומים אחרים, ולכן הורה להעביר למבקר המדינה דאז חומר הרלוונטי להמשך בדיקת הדברים על ידי משרד מבקר המדינה. חומר זה הועבר למשרד מבקר המדינה ב-14.9.11. בסמוך לאותו מועד ולבקשת משרד מבקר המדינה, העבירה המשטרה (6.9.11 ו-8.9.11) למשרד מבקר המדינה חומרים מחקירה שהיא ניהלה בשנת 2007 נגד סא"ל (בדימ') הרפז ואחרים בחשד לעברות שונות. החקירה הסתיימה בסגירת תיקי החקירה (ראו בהמשך).

ב.  בסוף ינואר 2012 התפרסמה כתבה בתקשורת, ולפיה "ניסו מקורבי [השר ברק] לאסוף חומר על אנשי [רא"ל (מיל')] אשכנזי... ישנו אדם שאינו צד מעוניין בפרשה, שיכול לספר כמה סיפורים מעניינים בתחום הזה. הוא אוסף חומרים על קצינים כמו תא"ל (מיל') אבי בניהו בשליחות אותם מקורבים". בהמשך התקבל במשרד מבקר המדינה מידע ולפיו אותו אדם שלכאורה התבקש "לאסוף חומר" על תא"ל (מיל') בניהו הוא מר דני בורוביץ' (להלן - מר בורוביץ'). מיד לאחר שהתקבל המידע בעניינו, נפגשו נציגי משרד מבקר המדינה עם מר בורוביץ' ושמעו את גרסתו. בסוף פברואר 2012 החליט משרד מבקר המדינה להעביר לידיעת היועמ"ש לממשלה, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה, את הפרטים שמסר לו מר בורוביץ' עד אותו מועד. ב-23.4.12 העבירה פרקליטות המדינה את הנושא לבחינת משטרת ישראל. לאחר הוצאת טיוטת דוח זה, ובתיאום עם נציגי היועמ"ש לממשלה סוכם, כי משרד מבקר המדינה יבדוק היבטים מספר בסוגיה זאת (בעניין זה ראו בהמשך הדוח). עד להוצאת דוח זה לא נתקבלה במשרד מבקר המדינה החלטה סופית של היועמ"ש לממשלה.

ג.  ב-2.5.12 הודיע מבקר המדינה דאז ליועמ"ש לממשלה על החלטתו להעביר אליו (ליועמ"ש לממשלה) מכלול עניינים הנובעים מהחומר שנאסף במהלך הביקורת בנוגע לפרשת הרפז, המעלים חשש למעשה פלילי. זאת בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה. ברקע לכך עמדו, בין השאר, פניות של מבוקרים שונים אל מבקר המדינה דאז - כל אחד מנימוקיו הוא - בבקשה להעביר את חומר הביקורת אל היועמ"ש לממשלה לצורך קיום חקירה פלילית בפרשה: השר ברק ביקש את העברת החומר ליועמ"ש לממשלה, לטענתו, בגין ביצוע לכאורה של עברות פליליות מצד קצינים בכירים בראשות הרמטכ"ל לשעבר; רא"ל (מיל') אשכנזי, העלה תהיות בנוגע למקורות המידע של סא"ל (בדימ') הרפז והאפשרות שהוא הופעל על ידי גורם כלשהו; אל"ם וינר טען, כי ראוי להעביר לטיפולו של היועמ"ש לממשלה את החשדות ביחס להיבטים פליליים הנוגעים לפעילותו של סא"ל (בדימ') הרפז ולעניין ההקלטות מלשכת השר ברק; וסא"ל (בדימ') הרפז עצמו העלה בהתייחסותו שלו לטיוטת דוח הביקורת טענות משמעותיות, שבחלקן חדשות ובחלקן סותרות לדברים שאמר בעבר בפני נציגי משרד מבקר המדינה, אשר לדעת מבקר המדינה דאז היה מקום לבררן.

היועמ"ש לממשלה כתב למבקר המדינה דאז ב-6.5.12, בין השאר, כי לאור מכתבו האמור של מבקר המדינה דאז, ייבחן החומר שאסף משרד מבקר המדינה בכללותו, ויישקל אם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נוספת. היועמ"ש לממשלה הוסיף, כי בדיקה זאת תיעשה בכובד ראש וביסודיות המתבקשים לנוכח המשקל הרב שהוא מייחס לפניות של מבקר המדינה לפי סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה. ב-1.11.12 כתב היועמ"ש לממשלה למבקר המדינה, כי: "ביום 6.5.12 הועבר חומר הביקורת למשרדי, בהתאם להוראת סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה. במועדים אחרים בהמשך, הגיעו חומרים אחרים הנוגעים לפרשה. החומר רב ומטופל על ידינו בכובד ראש וביסודיות המתבקשים נוכח המשקל הרב שאנו מייחסים לפניות מאת מבקר המדינה בהתאם להוראת חוק זו, ונוכח רגישות הנושא וחשיבותו. משכך אבקש לעדכנכם כי העניין מצוי עדיין בטיפול, ולכשיסתיים הטיפול נעדכנכם".

יצוין, כי ב-19.4.12 פנתה העוזרת ליועמ"ש לממשלה למנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה וציינה, בין השאר, כי הפרקליט הצבאי הראשי (להלן - הפצ"ר), תא"ל (בדרגתו דאז) דני עפרוני, בוחן את ממצאי משרד מבקר המדינה בפרשת הרפז, וכי לשם השלמת הבחינה האמורה פנה הפצ"ר ליועמ"ש הממשלה בבקשה לקבל לעיונו חומרים הנוגעים לבדיקת משרד מבקר המדינה בפרשה. היא הוסיפה, כי היועמ"ש לממשלה הגיע לכלל מסקנה, שהחומרים האמורים אכן דרושים לפצ"ר לצורך מילוי תפקידו, ומשכך ניתן להעביר אותם לעיונו. משרד מבקר המדינה העביר אפוא לפצ"ר, לפי בקשתו של האחרון, חומרים מסוימים הנוגעים לביקורת זאת.

טיוטת דוח הביקורת והנוסח ה"כמעט סופי" שלו הועברו גם לעיון היועמ"ש לממשלה וכך נעשה גם ביחס לדוח זה.

7.  בעקבות הפצת טיוטת דוח הביקורת, העבירו מבוקרים ואחרים את תגובותיהם בכתב למשרד מבקר המדינה. נוסף לכך, שבו ונפגשו מבקר המדינה דאז ונציגי משרדו עם מבוקרים מרכזיים בפרשה ועם אחרים, לפי בקשתם של האחרונים (חלקם עם באי כוחם) ובכלל זה עם השר ברק; הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי; אלוף איזנקוט; מר קורן; אל"ם וינר; סא"ל (בדימ') הרפז; ומפקדי יחידות וקצינים בכירים בעבר ובהווה באמ"ן. גם בעקבות הפצת הנוסח ה"כמעט הסופי" של הדוח העבירו מבוקרים ואחרים את תגובותיהם בכתב ומבקר המדינה דאז ונציגי משרדו נפגשו שוב עם מבוקרים מרכזיים בפרשה ובאי כוחם. משרד מבקר המדינה נתן את דעתו לתגובות של הגורמים השונים ולדברים שהשמיעו אלו שנפגשו עימו, ובכלל זה להבהרות ולהרחבות שמסרו כהמשך לתגובותיהם בכתב לטיוטת דוח הביקורת, והביא את דבריהם בחשבון בעת גיבוש דוח הביקורת, ובכלל זה בגיבוש מסקנות והערות של משרד מבקר המדינה. בעקבות התגובות לטיוטת דוח הביקורת החליט מבקר המדינה דאז לערוך בדיקות השלמה במספר נושאים, ותוצאותיהן הובאו בדוח זה.

8.  ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מדוח זה לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. חיסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.

ריכוז הערות ביקורת מרכזיות שהובאו בדוח זה

נוכח היקפו הרחב של דוח זה, מובא להלן ריכוז הערות הסיכום של חלקיו השונים:

חלק א' - מסמך הרפז ואיסוף המידע

1.  משרד מבקר המדינה פעל בביקורת זאת כמו בכל הביקורות שאותן הוא מבצע, בהתאם לסמכויות ולכלים שהוקנו לו בחוק יסוד: מבקר המדינה ובחוק מבקר המדינה. על כן, הביקורת כסדרה לא נעשתה על גופים או אזרחים שאינם עומדים לביקורת של מבקר המדינה בהתאם לחוקים אלה. בנושא עצם הכנת מסמך הרפז מתבסס משרד מבקר המדינה על הודעת המשטרה האמורה מ-29.8.10, שלפיה נמצאה תשתית ראייתית נגד סא"ל (בדימ') הרפז בעברות של זיוף בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע; וכי ממצאי החקירה העלו, כי יוצר המסמך ומחברו הוא סא"ל (בדימ') הרפז, אשר על פי החשד עשה שימוש בפרטים שאותם אסף במשך חודשים בשיחות ובפגישות עם גורמים שונים, מתוך הצבא ומחוצה לו.

2.  משרד מבקר המדינה מציין, כי ממצאי שתי ועדות באמ"ן ודברים שמסרו מפקדים במערך מסווג באמ"ן בהווה ובעבר לנציגי משרד מבקר המדינה ממחישים, כי המגעים המקצועיים שהם קיימו עם סא"ל (בדימ') הרפז לאחר פרישתו מצה"ל נתפסו על ידיהם כלגיטימיים בהיותם מושתתים על בסיס נורמה מושרשת של שיתוף פורשי מערך מסווג באמ"ן (בכינוים הרווח: "לשעברים") בהתנהלות של יחידות מסווגות ושל יחידות שמפקדיהן באו מיחידות מסווגות אלה, כולל התנהלות מבצעית-ייעודית. זאת, בלי לבדוק תחילה את הכשרם הביטחוני.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי באי-בדיקת ההכשר הביטחוני של סא"ל (בדימ') הרפז, טרם שיתופו בהתייעצויות כמפורט לעיל, היה משום חשש לסיכון מערך מסווג זה באמ"ן.

משרד מבקר המדינה מציין, כי בשיתוף פורשי צה"ל ומערכת הביטחון בהתייעצויות ביטחוניות גלומים יתרונות מהותיים. ברם, משרד מבקר המדינה מבקש להדגיש את ההכרח לבצע בדיקה של הכשר ביטחוני תקף לפורש בטרם קיום השיתוף או ההתייעצות עימו בנושאים מסווגים.

משרד מבקר המדינה מוסיף, כי במקרה שבו בשיתוף הפורש בהתייעצויות ביטחוניות עשויה לצמוח לכאורה תועלת לפורש, ראוי כי צה"ל יבדוק מבעוד מועד גם את החשש לניגוד עניינים.

3.  לגורמים בכירים בצה"ל היו קשרים מקצועיים בלתי ממוסדים עם סא"ל (בדימ') הרפז ברמות שונות של אינטנסיביות. במסגרת קשרים אלה נחשף סא"ל (בדימ') הרפז גם למידע עדכני הקשור למעהב"ט; כמו כן, גורמים שונים במשהב"ט קיימו קשרים עם סא"ל (בדימ') הרפז, חלקם קשרי עבודה ממוסדים.

4.  מסוף שנות התשעים התקיימו קשרים בין רא"ל (מיל') אשכנזי ובין סא"ל (בדימ') הרפז, אשר החלו כקשרי עבודה, שהתקיימו ביניהם על רקע תפקידיהם הצבאיים. קשרי העבודה הללו התקיימו עד שסא"ל (בדימ') הרפז סיים את שירותו כקצין אג"ם במחלקה מסווגת באמ"ן בסוף שנת 2002. הקשרים ביניהם נמשכו לסירוגין ובהיקף מצומצם יותר לאחר מכן. במסגרת קשרים אלה מסר רא"ל (מיל') אשכנזי, באפריל 2005 לבקשתו של סא"ל (בדימ') הרפז, עדות בוועדת ההשגה וכן חוות דעת בדצמבר 2006 בבדיקת נציב קבילות החיילים (להלן - נקח"ל) בעניינו של סא"ל (בדימ') הרפז. הקשרים המצומצמים בין השניים נמשכו עד סוף שנת 2009 - ראשית שנת 2010 (ובכלל זה גם בתקופה שבה כיהן רא"ל (מיל') אשכנזי כמנכ"ל משהב"ט), והתרחבו לאחר מועד זה על רקע מערכת היחסים בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולאחר שסא"ל (בדימ') הרפז הציג בפני הרמטכ"ל דאז, כי בידו מידע בקשר להתנהלות השר ברק וסביבתו אל מול הרמטכ"ל דאז, וסביבתו. קשרים אלה התקיימו הן במישרין בין רא"ל (מיל') אשכנזי וסא"ל (בדימ') הרפז, הן בעקיפין באמצעות אל"ם וינר והן באמצעות רעייתו של רא"ל (מיל') אשכנזי. במסגרת הקשרים ביניהם שוחח הרמטכ"ל דאז, עם סא"ל (בדימ') הרפז גם על סוגיות שהיו במחלוקת בינו לבין השר ברק, כגון הליך מינוי הרמטכ"ל המיועד להחליפו ועמדת ראה"ם בנושא, ומינוי מבקר חדש למערכת הביטחון בניגוד לדעתו (של הרמטכ"ל דאז). כן, עלו בשיחות ביניהם נושאים הנוגעים לקצינים בצבא.

5.  מממצאי הביקורת עולה, כי בתחילת פברואר 2010, לאחר שסא"ל (בדימ') הרפז מסר לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כי ישנה תכנית של אנשים הקשורים לסביבת השר ברק לפגוע בו (ברמטכ"ל דאז), וכי הדבר מעוגן גם בכתב, הפנה הרמטכ"ל דאז את סא"ל (בדימ') הרפז אל אל"ם וינר. מאותו מועד ועד תחילת אוגוסט 2010 שיתף אל"ם וינר פעולה באורח פעיל, שוטף ומשמעותי עם סא"ל (בדימ') הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות השר ברק וסביבתו והרמ"ט שלו, מר קורן, בהקשרים שונים של תהליכי עבודה של השר ברק ולשכתו. בנוסף לזאת עולה מהממצאים, כי אל"ם וינר שיתף פעולה עם סא"ל (בדימ') הרפז באיסוף מידע בעל אופי מכפיש שסא"ל (בדימ') הרפז אסף על השר ברק וסביבתו. שיתוף פעולה הדוק זה ומעורבותו העמוקה של אל"ם וינר באיסוף המידע האמור לבשו פנים שונות, כלהלן:

א.  שיתוף פעולה בין אל"ם וינר ובין סא"ל (בדימ') הרפז בקבלת מידע על מהלכים מתוכננים לכאורה של השר ברק או של מר קורן המכוונים נגד הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי - על פי המידע שהביא סא"ל (בדימ') הרפז ועל פי הפרשנות שנתן אל"ם וינר למהלכים. במסגרת זאת העביר סא"ל (בדימ') הרפז לידיו של אל"ם וינר גם את מסמך הרפז (שנוצר כאמור על פי חקירת המשטרה על ידי סא"ל (בדימ') הרפז עצמו), עבור הרמטכ"ל דאז כהוכחה ניצחת (כתובה) לתכנית לכאורה המתנהלת בלשכת השר ברק וכהוכחה ליכולותיו, קשריו ואמינותו של סא"ל (בדימ') הרפז; אל"ם וינר - הן לקראת פגישה של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, עם ראש הממשלה ב-20.5.10, והן לאחר מכן - ביקש מסא"ל (בדימ') הרפז להביא לו מסמכים הדומים למסמך הרפז, שסא"ל (בדימ') הרפז הצביע על קיומם.

ב.  בחלק משיחות הטלפון שהתקיימו בין סא"ל (בדימ') הרפז לאל"ם וינר העלה סא"ל (בדימ') הרפז גם נושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהוא (הרפז) אסף נגד השר ברק וסביבתו, ולעתים גם על כוונתו לעשות שימוש במידע כזה כדי לפגוע בשר. אמנם סא"ל (בדימ') הרפז היה ה"יזם" העיקרי באיסוף מידע זה - הוא זה שהעלה את נושאי השיחה - אולם אל"ם וינר שיתף עימו פעולה, ובכך עודד אותו להמשיך ולפעול בדרך זו.

ג.  אל"ם וינר קיבל מסא"ל (בדימ') הרפז מידע והעביר לו מידע ביחס לאלוף גלנט וביחס לקצינים בכירים בצה"ל, וכן מידע הנוגע לאמ"ן, לרבות על מינויים צפויים של קצינים בכירים, בפרט במערך מסווג באמ"ן.

ד.  אל"ם וינר חשף בפני סא"ל (בדימ') הרפז לוחות זמנים, פעולות ומפגשים הנוגעים לפעילות של ראש הממשלה, השר ברק, בכירים במשהב"ט וקצינים בכירים בצה"ל.

מתמלילי השיחות (שיחות הטלפון בין אל"ם וינר לסא"ל (בדימ') הרפז) עולה, כי סא"ל (בדימ') הרפז אמנם היה, כאמור, ה"יזם" העיקרי באיסוף מידע זה - לרוב הוא זה שהעלה את נושאי השיחה - אולם לא היה מדובר בקשר חד-צדדי במהותו שבו אל"ם וינר היה אך שותף פאסיבי. אל"ם וינר שיתף פעולה עם סא"ל (בדימ') הרפז באופן שיטתי, הוא קיבל את המידע, לא דרש מסא"ל (בדימ') הרפז להפסיק את הבאת המידע ואף להפך, כעולה משיחות הטלפון אל"ם וינר לעתים אף העביר מידע, עודד את המשך איסוף המידע ויזם קבלת מידע נוסף מסא"ל (בדימ') הרפז. משרד מבקר המדינה מציין, כי מעשיו האמורים של אל"ם וינר התנהלו על פני תקופה של כחצי שנה, ואין מדובר בכשל נקודתי או בטעות חד-פעמית בשיקול הדעת.

אל"ם וינר ציין בפני משרד מבקר המדינה את הנסיבות המורכבות שבהן נאלץ לפעול באותה תקופה, תיאר את האווירה ששררה בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם כ"אווירה של מלחמה", ובראייתו, פעולותיו נעשו "במטרה למלא את תפקידו כעוזר הרמטכ"ל, להגן על הרמטכ"ל ועל יכולתו לפקד כראוי על צה"ל", כאשר "לשכת שר הביטחון פעלה לפגוע ברמטכ"ל ויכולתו לתפקד".

אין הגדרות כתובות וברורות לתפקיד עוזר הרמטכ"ל; המדובר בתפקיד שמעצם מהותו מקנה לבעליו שיקול דעת נרחב למדי. גם בהיעדר הגדרה פורמלית ברור כי עוזר הרמטכ"ל, ככל חייל, רשאי לפעול אך במסגרת התשתית הנורמטיבית המסדירה את יחסי הדרג הצבאי והדרג המדיני שמעליו. בבסיסה של תשתית זו מצוי עיקרון הכפיפות של הראשון לאחרון. פעולות פסולות - גם אם הן ממניעים של מחויבות יתר לתפקיד או נאמנות רבה למפקד, וגם מתוך הבנה סובייקטיבית - נכונה או שגויה - של הנסיבות, אינן יכולות להיחשב כתואמות את ערכי השליחות והמקצועיות. אף האחריות לסייע ולאפשר לרמטכ"ל יכולת לתפקוד תקין, שהיא חלק מתפקידו של עוזר הרמטכ"ל, אין בה משום הצדקה לחריגה מעקרונות היסוד של כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני שמעליו.

משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לאל"ם וינר על כי שיתף פעולה עם סא"ל (בדימ') הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות שר הביטחון ברק וסביבתו והרמ"ט שלו, מר קורן, בקשר שלהם עם צה"ל והרמטכ"ל דאז, וכן בנושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שסא"ל (בדימ') הרפז אסף נגד השר ברק וסביבתו. לדעת משרד מבקר המדינה, גם לאחר שבחן את התייחסותו של אל"ם וינר לטיוטת דוח הביקורת על כל האמור בה, התנהגותו של אל"ם וינר כפי שהיא באה לידי ביטוי בקשר עם הרפז כמפורט לעיל, הייתה פסולה, לא עלתה בקנה אחד עם חוק יסוד: צה"ל, ועם רוח צה"ל, והיא לא הלמה את היותו קצין בכיר בצה"ל ואת מעמדו כעוזר הרמטכ"ל.

לדעת משרד מבקר המדינה, פעילות זאת של אל"ם וינר - בין אם נעשתה בידיעת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי (ולו חלקית); בין אם נעשתה, באופן עצמאי וביזמה עצמאית של אל"ם וינר בשל נאמנותו לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, והתייחסותו למערכת היחסים העכורה בין השר ברק ולשכתו ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולשכתו כאל "מלחמה"; ובין אם "נגרר" לכך על ידי המידע שהעביר אליו סא"ל (בדימ') הרפז - מהווה הבנה שגויה מצדו את גבולות המותר והאסור, והיא ראויה לבדיקה מקיפה ויסודית של המופקדים על כך בצה"ל.

6.  בביקורת עלה, כי אל"ם וינר העביר לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לפחות חלק מהמידע שקיבל, לרבות בעל האופי המכפיש שנמסר לו על השר ברק ועל לשכתו, וכי הוא שימש בעבור אחרים אמצעי להעברת מידע אליו. כאמור לעיל, הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, היה זה שהפנה את סא"ל (בדימ') הרפז לאל"ם וינר כדי שסא"ל (בדימ') הרפז ימסור לו מסמך או מידע אחר אשר לטענת סא"ל (בדימ') הרפז היה בידיו בנוגע לתכנית של אנשים בסביבת השר ברק לפגוע ברמטכ"ל דאז. הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, אמנם ציין, כי המדיניות שלו הייתה שלא לעסוק במידע מכפיש על השר ברק וסביבתו, ובביקורת עלה, כי כאשר אל"ם וינר הציג לו את מסמך הרפז הוא הנחה אותו שלא לעסוק בו, ובמקרה אחר הורה לו שלא לעסוק בטענות שעלו בנוגע למעורבותם לכאורה של השר ברק ומר קורן בפעילות עמותה א', אך עם זאת, בביקורת עלה, כי אל"ם וינר עדכן מפעם לפעם את הרמטכ"ל דאז במידע שמסר לו סא"ל (בדימ') הרפז, והרמטכ"ל דאז היה מודע - ולו חלקית - לפעילותו המתמשכת של אל"ם וינר מול סא"ל (בדימ') הרפז בעניין זה. הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לא הפסיק פעילות זאת, וגילה נכונות להמשיך ולקבל את המידע האמור.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי בכך נתן הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, יד להמשך פעילות זו של אל"ם וינר. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שהשר ברק הוא הדרג המדיני, שאליו כפוף הרמטכ"ל ישירות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי-הפסקת איסוף מידע זה, הנכונות לקבלו וקבלתו בפועל מהווים התנהגות בלתי ראויה, וזאת גם אם הרמטכ"ל דאז וסביבתו חשו במצוקה נוכח מערכת היחסים עם השר ברק וסביבתו ונוכח תפיסתם על קיומה של תכנית לכאורה לפגוע ברמטכ"ל דאז. לדעת משרד מבקר המדינה, משהמשיך אל"ם וינר למסור לרמטכ"ל דאז מידע שקיבל מסא"ל (בדימ') הרפז על השר ברק וסביבתו, מן הראוי היה שהרמטכ"ל דאז היה מורה לאל"ם וינר לחדול מפעילותו האמורה. היה זה בראש ובראשונה מחובתו של הרמטכ"ל דאז למנוע את פעילותו של אל"ם וינר עם סא"ל (בדימ') הרפז לאיסוף המידע האמור לעיל כבר בנקודת הייזום של פעילות זאת ובתחילת הדרך, לבטלה חד-משמעית, ולהימנע בעצמו מקבלת מידע כאמור. מעבר לכך, היה על אל"ם וינר, לכשעצמו, להימנע מכל פעילות לאיסוף מידע כאמור בכלל ובעזרת סא"ל (בדימ') הרפז בפרט. בכל מקרה, היה חייב הרמטכ"ל דאז משהגיע מסמך הרפז לידיו להביא את המסמך לבירור מלא של מהותו ומקורו, ובמיוחד על רקע מערכת היחסים הקשה ששררה בין השר ברק והרמטכ"ל דאז אשכנזי ובין לשכותיהם, ונוכח העובדה שבאותה עת התנהל גם ההליך לבחירת הרמטכ"ל.

משרד מבקר המדינה מעיר עוד, כי מכוח היותו מפקדו הישיר של אל"ם וינר, על רקע העובדה שהוא זה שהורה לאל"ם וינר לעמוד בקשר עם סא"ל (בדימ') הרפז ומכוח קבלת מידע שהעביר לו אל"ם וינר, הייתה לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, אחריות גם על פעילותו האמורה לעיל של אל"ם וינר עם סא"ל (בדימ') הרפז - גם אם לא היה מודע באופן מלא לכלל מאפייניה.

7.  הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, נמנע מלהביא את מסמך הרפז לידיעת הגורמים המתאימים הן בתוך צה"ל והן מחוצה לו כדי לברר את מהותו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי משקיבל הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, את המסמך ועסק בו, היה עליו לקיים - הן מהבחינה האתית והן מהבחינה הפיקודית - נוכח תוכנו של המסמך והמשמעויות הבעייתיות שעלו ממנו, ונוכח היותו של הרמטכ"ל דאז מפקדם של הקצינים שהוזכרו במסמך, בירור יסודי בעניינו של המסמך. בירור כזה יכול היה להיעשות על ידי הצגת המסמך לפני אחד או יותר מהגורמים המתאימים לכך: הפצ"ר, ובמידת הצורך, בעקבות התייעצות עימו, בפני היועמ"ש לממשלה; להציג את המסמך לאלוף גלנט ולקבל את תגובתו; להציג את המסמך לשר ברק, נוכח היותו השר הממונה, זאת גם אם סבר שהשר ברק לא יטפל בכך על רקע היחסים בינו לבין השר; ובמידת הצורך להציגו גם בפני ראש הממשלה, נוכח היות הצבא נתון למרות הממשלה.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי בכך שנמנע מלהביא את המסמך לבירור יסודי, תרם הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לכך שמהותו של המסמך לא בוררה בהקדם האפשרי, ושלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, שלפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל.

8.  אל"ם וינר פעל בניגוד להנחיה של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, בכך שמסר העתקים ממסמך הרפז בתוך צה"ל ומחוץ לצה"ל. בכך תרם אל"ם וינר לכך שלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, שלפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל.

9.  משרד מבקר המדינה מציין, כי אלוף איזנקוט סבר, שיש מקום להביא את המסמך ותוכנו לידיעת השר ברק או משרד מבקר המדינה, דבר שאכן היה ראוי לעשותו, ואף העלה צורך זה בפני הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובפני אל"ם וינר. עם זאת, אלוף איזנקוט פעל, בכך ששיתף נוספים במסמך, בניגוד להנחיה של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, שלפיה מסמך הרפז הוא לעיניו בלבד "ושלא יעשה איתו כלום" בכך, הביא אלוף איזנקוט להרחבת מעגל השותפים למסמך, ותרם לכך שלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, שלפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל.

10.  מסמך הרפז פורסם בתקשורת ב-6.8.10 בסיומו של שבוע (2.8.10-6.8.10), שבו ראיין השר ברק את המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל. משרד מבקר המדינה מציין, כי בביקורת לא נמצאה כל מעורבות של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי (או של רעייתו רונית אשכנזי), או של תא"ל (מיל') בניהו בפרסום מסמך הרפז בתקשורת, לרבות בעיתוי הפרסום, סמוך לתחילת הראיונות של השר ברק את המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל; לא נמצא בביקורת, כי אל"ם וינר ידע שאל"ם (מיל') סיבוני מתעתד להעביר את מסמך הרפז לתקשורת.

הפרסום בתקשורת של מסמך הרפז והעיסוק התקשורתי הרב בנושא החריפו במידה רבה מאוד את המתיחות שהייתה קיימת בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם. משרד מבקר המדינה מציין, כי החקירה והבירור בקשר למסמך, שהיו כאמור צריכים להתקיים מלכתחילה ביזמת הרמטכ"ל דאז בתוך צה"ל או על ידי גורם חיצוני המוסמך לכך לא התקיימו והנושאים הקשורים לפרשה נשארו לכאורה במחשכים וללא טיפול ממסדי על היבטיהם הנורמטיביים והערכיים. החשיפה הפומבית, למצער, יצרה תהודה רחבה, שהביאה בסופו של דבר לחקירות ולבדיקות ביחס לפרשת הרפז, שהיו חשובות ביותר כשלעצמן, ולטובת הטיפול בליקויים החמורים שהתגלו ומתוקף חיוניותו של אמון הציבור במעהב"ט.

11.  כעולה בביקורת, רא"ל (מיל') אשכנזי, עדכן ב-10.8.10 את היועמ"ש לממשלה, כי המסמך (מסמך הרפז) מצוי ברשותו ולמחרת היום, ב-11.8.10, במהלך עדותו במשטרה הוא מסר למשטרה את המסמך שהיה ברשותו. משרד מבקר המדינה מעיר לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כי היה ראוי, נוכח פתיחתה של חקירת המשטרה בנושא מסמך הרפז - שהרמטכ"ל דאז היה מודע לה היטב כבר ב-8.8.10 בערב - לפנות ללא דיחוי לפצ"ר וליועמ"ש לממשלה, להודיע להם שהמסמך בידיו ולמסור אותו למשטרה. השתהותו של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, הייתה שלא במקומה, ומצופה ממנו היה להעביר את המסמך לידי המשטרה עם היוודע לו על פתיחת החקירה במשטרה בנושא, או למצער להודיע לה על הימצאות המסמך בידיו; ולמסור מוקדם ככל האפשר על מקורו של המסמך, על נסיבות הגעתו ללשכתו, כפי שידע באותה עת ועל סא"ל (בדימ') הרפז כמוסר המסמך.

12.  משרד מבקר המדינה מציין, כי כפי שעולה מהביקורת, לסא"ל (בדימ') הרפז היה תפקיד משמעותי ביותר באיסוף מידע על התנהלות השר ברק וסביבתו ועל מר קורן ובייזום איסוף מידע בעל אופי מכפיש עליהם, באיסוף עצמו, בהעברתו, ובקשריו עם אל"ם וינר ועם הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי. כמו כן, גם רא"ל (מיל') אשכנזי וגם אל"ם וינר העלו את האפשרות שסא"ל (בדימ') הרפז שיטה בהם.

מחומר הביקורת עלו סתירות מהותיות בהתייחסויותיו של סא"ל (בדימ') הרפז בנוגע לסוגיות מהותיות הנוגעות בביקורת זאת. נוכח זאת, נוכח היותו של סא"ל (בדימ') הרפז גורם בלתי מבוקר, וכיוון שההליך הפלילי בעניינו טרם הסתיים, מציין משרד מבקר המדינה, כי אינו נשען בקביעת ממצאי הביקורת ובהערותיו בנוגע לסוגיית איסוף המידע על דברים שמסר סא"ל (בדימ') הרפז. משרד מבקר המדינה מציין עוד, כי במכתבו מ-2.5.12 אל היועמ"ש לממשלה הוא הצביע על כך שהביקורת בפרשת הרפז העלתה חשש למעשה פלילי בנושאים מספר, והחליט להביא את הדברים לידיעת היועמ"ש לממשלה בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה. במסגרת זאת, הועברו אל היועמ"ש לממשלה גם כלל הדברים שמסר סא"ל (בדימ') הרפז בכתב ובעל פה למשרד מבקר המדינה.

חלק ב' - היבטים במערכת היחסים בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם

1.  משרד מבקר המדינה בדק את מערכת היחסים בין בעלי תפקידים בכירים בלשכות השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ומספר אירועים מרכזיים במערכת היחסים בין שני האישים, כפי שהועלו על ידיהם, כדי ללמוד מהם או להצביע דרכם על תהליך הידרדרות מערכת היחסים בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם. כמו כן, נבדקו העמידה בהוראות הצבא הרלוונטיות לאירועים שנבדקו, עמידה בכללי מִינהל תקין, והטענות ההדדיות ביחס לאירועים השונים. יצוין, כי מערכת היחסים בין שהב"ט לרמטכ"ל אינה סימטרית במהותה, שכן הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני הנבחר. עם זאת, כולם מחויבים בהתנהלות שתואמת את הנורמות החלות על כל אחד מהם במערכת הביטחון.

אין ביקורת המדינה, כאמור, מנתחת את כל שורשי ונבכי היחסים בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי. אולם, מצב היחסים כפי שהיה בפועל ביניהם, אף בהתעלם מפעילות הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ואל"ם וינר עם סא"ל (בדימ') הרפז וממסמך הרפז, הוא נושא הטומן בחובו לכשעצמו היבטים בעייתיים ומדאיגים ביותר. בין תפקיד שר הביטחון לתפקיד הרמטכ"ל קיים מתח מובנה, ומתח זה ידע גם בעבר עליות ומורדות. אולם, מערכת היחסים העכורה, כפי שהייתה בין שני האישים המרכזיים הללו הנושאים על כתפיהם את ביטחון המדינה - תהיינה סיבותיה אשר תהיינה - היא, לדעת משרד מבקר המדינה, מצב מדאיג, אשר יש בו כדי לערער את אמון הציבור במעהב"ט, בראשיה, ובשליחותם החשובה לעמוד יחד במצבי המבחן הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל באופן קבוע.

2.  משרד מבקר המדינה ער לכך שמערכת יחסים בין-אישית אינה נמדדת רק באירועים מסוימים. היחסים בין בני אדם קשורים למערך רגשות, פעולות ותפיסות, שאינם מדידים, ולעתים קרובות אינם ידועים ואינם גלויים לעין. כל אלה הושפעו גם משמועות בלתי מבוססות ומהעיסוק התקשורתי הנרחב בנושא. ביקורת זאת אינה עוסקת בניתוח פסיכולוגי, אלא כאמור בניתוח אירועים אשר הועלו על ידי אישים שונים, הקשורים לשר ברק ולרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, אירועים שהשפיעו על מערכת היחסים ביניהם או היו תוצאה של מערכת יחסים זאת. כמו כן, כאמור לעיל, מערכת היחסים בין שר הביטחון לרמטכ"ל אינה סימטרית במהותה, שכן הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני הנבחר.

3.  התקשורת עסקה רבות בסוגיות אשר נגעו למערכות היחסים שבין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם ומקורביהם, ובסוגיות שעמדו במחלוקת ושתוארו לעיל. הן מר קורן והן אל"ם וינר מסרו לנציגי משרד מבקר המדינה העתקים מכתבות רבות בתקשורת בניסיון לבסס טענותיהם וגם השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, הפנו לדיווחים שונים בתקשורת התומכים, לכאורה, בטענותיהם השונות. הכיסוי התקשורתי הנרחב לפני פרסום מסמך הרפז ועל אחת כמה וכמה לאחר מכן, הישאבות הלשכות לפרסומים התקשורתיים בנדון והפרשנויות השונות שלהם לדיווחים העצימו והעמיקו את הקרע בין הלשכות ואת העוינות ההדדית.

4.  להלן הנושאים המרכזיים שנבדקו וההערות המרכזיות של משרד מבקר המדינה בעניינם:

א.  בביקורת נמצא, כי מערכת היחסים בין בעלי תפקידים מרכזיים בלשכת השר ברק ובלשכת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, הייתה גרועה ביותר: מערכת היחסים בין הרמ"ט של השר ברק, מר קורן, ובין עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"ם וינר עלתה על שרטון והם לא שוחחו ביניהם מאז ינואר 2010, וגם מערכת היחסים בין יועץ התקשורת של השר ברק, מר סרי ומר קורן מצד אחד, לבין דובר צה"ל דאז, תא"ל (מיל') בניהו, הייתה רוויית מתחים ורגשות שליליים, וגם היא הגיעה עד כדי כך שהראשונים והאחרון לא דיברו ביניהם. מערכות יחסים אלו הגבירו והעצימו את המתחים והחשדנות בין הלשכות, הושפעו מהם, והקשו על שיפור היחסים ביניהן. מערכת היחסים בין עוזריהם הקרובים של השר ברק ושל הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, שיקפה במידה רבה את האווירה הקשה עד כדי "אווירת מלחמה", כטענת אל"ם וינר, שבה התנהלה מערכת יחסי הגומלין שבין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם. העוזרים פעלו אמנם בראייתם במטרה לשרת את הממונים עליהם, אך בפועל בהתנהגותם במקום להוות גשר, הם העמיקו את השבר במערכת היחסים בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, גררו אותם לעימותים, והעמיקו את חוסר האמון ביניהם ואת החשדנות ההדדית.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב עניינים זה של מערכת היחסים העכורה ששררה בין עוזריהם הקרובים של השר ברק ושל הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, היה על השר ועל הרמטכ"ל דאז להיות ערים ומודעים לנזק הרב שנגרם, ולהביא להפסקת מצב זה. זאת, כדי למנוע פגיעה כה חמורה בשיתוף הפעולה בין שתי הלשכות, שהוא חיוני לתפקודה התקין של מעהב"ט. ראוי היה, כי השר ברק והרמטכ"ל היו פועלים להרגעת הרוחות בקרב העוזרים הקרובים להם, עוד טרם התגלגל העניין לכדי שבר ביחסים.

בסוף ינואר 2012 התפרסמה כתבה בתקשורת, ולפיה "ניסו מקורבי [השר ברק] לאסוף חומר על אנשי [רא"ל (מיל')] אשכנזי...". בעקבות כך התקבל במשרד מבקר המדינה מידע ולפיו אותו אדם שלכאורה התבקש "לאסוף חומר" על תא"ל (מיל') בניהו הוא מר בורוביץ'. בביקורת נמצא, כי מר בורוביץ' פנה מיזמתו למר קורן לראשונה עם מידע מכפיש בנוגע לתא"ל (מיל') בניהו, ולאחר מכן הציג מידע כזה, כאמור, למר קורן וגם למר סרי במספר הזדמנויות נוספות. בביקורת עלה, כי אף שהמידע המכפיש התייחס לקצין בכיר בצה"ל ולמרות רגישות מידע שכזה, מר סרי ומר קורן לא העבירו את המידע לגורמי הבירור המתאימים, בין אם המשפטיים או הפיקודיים, לשם טיפול בעניין, ומר סרי אף תיווך תחת זאת בין מר בורוביץ' לעיתונאי כדי שמר בורוביץ' ימסור לאחרון את המידע האמור. משרד מבקר המדינה מעיר, כי התנהגותם בעניין זה של מר סרי ומר קורן כעובדי ציבור בדרג גבוה בלשכת שהב"ט, הייתה בלתי ראויה, וכי לא היה מקום לתת יד, אפילו במשתמע, לאיסוף מידע מכפיש על קצין בכיר בצה"ל. זאת, גם נוכח האווירה ששררה בין לשכת השר ברק ולשכת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לאחר פרסום מסמך הרפז. משרד מבקר המדינה מוסיף ומעיר למר סרי על שנתן יד בנסיבות שתוארו להעברת המידע המכפיש כאמור לתקשורת. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על מר סרי ומר קורן ליזום העברת מידע כאמור לגורמי הבירור המתאימים, בין אם המשפטיים או הפיקודיים, כדי שהטיפול בנושא יעשה בכלים המוסדיים ובזהירות וברגישות הנדרשת. בסוף פברואר 2012 החליט משרד מבקר המדינה להעביר לידיעת היועמ"ש לממשלה, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה, את הפרטים שמסר לו מר בורוביץ' עד אותו מועד.

ב.  לפי פקודות הצבא, הרמטכ"ל הוא זה שממנה קצינים לתפקידים בדרגת אלוף, לרבות לתפקיד סגן הרמטכ"ל, ושר הביטחון הוא המאשר מינויים אלה. בין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כגורם הממנה, ובין השר ברק, כגורם המאשר, התגלעה בקיץ 2009 מחלוקת בסוגיית מינוי סגן הרמטכ"ל, כיוון שהרמטכ"ל דאז לא הסכים, במסגרת סמכותו, למנות את אלוף גלנט לסגן הרמטכ"ל. בסופו של דבר הגיעו השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, להסכמה בעניין, ומינו לתפקיד זה את אלוף (כתוארו אז) גנץ. נושא זה היה אחד מהגורמים המהותיים הראשונים לתחילת הידרדרות היחסים בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי.

לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שהשר ברק ראה באלוף גלנט מועמד בעתיד לתפקיד הרמטכ"ל, היה מקום שאלוף גלנט ימלא תפקיד מרכזי במטה הכללי אשר יעניק לו ניסיון וידע מהותיים לקראת ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל בעתיד. בפועל, אלוף גלנט נכלל בהמשך ברשימת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ומונה לתפקיד זה בלי שכיהן כסגן רמטכ"ל, ובלי שביצע תפקיד מרכזי במטה הכללי.

באוקטובר 2008 סיים אלוף יוסף מישלב את תפקיד מתפ"ש. השר ברק ביקש בתחילה למנות לתפקיד זה את ראש המטה שלו דאז, תא"ל (מיל') הרצוג, ובהמשך ביקש למנות לתפקיד זה את המזכ"ץ שלו דאז, תא"ל (כדרגתו אז) איתן דנגוט. הרמטכ"ל דאז ביקש למנות לתפקיד קצין אחר. בסופו של דבר, הסכימו השר ברק והרמטכ"ל דאז על מספר מועמדים לתפקיד, ומתוכם אישר השר ברק לתפקיד מתפ"ש את תא"ל (כדרגתו אז) דנגוט, שעם מינויו בנובמבר 2009 הועלה לדרגת אלוף.

גם במקרה זה התגלעה מחלוקת קשה בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, בנושא מינוי קצינים בדרגת אלוף, אשר גרמה לכך שבמשך כשנה, באופן חריג ביותר, לא מונה מתפ"ש ואת התפקיד מילא ממלא מקום, אלוף (מיל') עמוס גלעד, שנאלץ לעשות זאת בכפל תפקידים עם תפקידו כראש האגף הביטחוני-מדיני במשהב"ט, לרבות במהלך מבצע "עופרת יצוקה". משרד מבקר המדינה מציין, כי מתפ"ש כפוף לשר הביטחון והוא מבצע את תפקידו בזיקה ישירה לשר הביטחון, אולם על פי המסד הנורמטיבי הקיים, כאשר לתפקיד מתמנה אלוף בשירות פעיל - הממנה הוא הרמטכ"ל והמאשר הוא השר. במצב דברים זה פעלו השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כל אחד על פי סמכותו. עם זאת, משרד מבקר המדינה מעיר, כי להתנהלות שהביאה לכך שרק לאחר כשנה מונה קצין לתפקיד מתפ"ש מן המניין, לא היה מקום, והיא יצרה מצב בלתי סביר, שצריך וניתן היה למונעו.

מעבר לוויכוח הממושך שבין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז על מינוי מתפ"ש, עמדה ביניהם מחלוקת גם בנוגע לרצונו של השר ברק לקדם לדרגת אלוף גם את תא"ל (מיל') הרצוג. זאת על רקע מכתב שמסר בספטמבר 2006 שהב"ט דאז, ח"כ עמיר פרץ, לתא"ל (מיל') הרצוג, שלפיו הוא יועלה לדרגת אלוף וימונה לתפקיד מתפ"ש. השר ברק ראה במכתב זה התחייבות שלטונית שראוי לקיימה, ולפיכך ביקש לקדם את תא"ל (מיל') הרצוג לדרגת אלוף. השר ברק ביקש למנותו לראש האגף הביטחוני-מדיני במשהב"ט ו"למנותו לאלוף למשך זמן קצר במקביל למינוי הנ"ל", ואילו הרמטכ"ל דאז, סבר שמדובר במינוי פיקטיבי שאין לעשותו.

משרד מבקר המדינה ער לטענת השר ברק, שההבטחה שנתן קודמו לתפקיד לתא"ל (מיל') הרצוג, ולפיה ימונה למתפ"ש ויועלה לדרגת אלוף, הייתה בראייתו התחייבות שראוי לקיימה. עם זאת, מעיר משרד מבקר המדינה, כי הדרך שבה ניסה השר ברק למנות את תא"ל (מיל') הרצוג לתפקיד בדרגת אלוף, ועל אחת כמה וכמה לפרק זמן קצר (ושלאחריו יפרוש מצה"ל וישמש כאלוף במילואים) לא הייתה ראויה, גם נוכח טענת השר ברק האמורה לעיל.

כבר בדוח בנושא מינוי הקצונה הבכירה שפורסם באוגוסט 2010, המליץ משרד מבקר המדינה, כי ראוי ששר הביטחון והרמטכ"ל יגיעו במשותף לסיכום מעוגן בכתובים ביחס למידת המעורבות של השר בתהליך המינוי של בעלי תפקידים מסוימים בדרגת אלוף, כדוגמת סגן הרמטכ"ל, ובעיקר תפקידים בעלי זיקה ישירה לשר הביטחון, כדוגמת מתפ"ש. לדעת משרד מבקר המדינה, האירועים המתוארים לעיל בכל הנוגע למינוי סגן הרמטכ"ל ולמינוי מתפ"ש ממחישים את הצורך הדחוף להגיע לסיכום בנושא מעורבות שר הביטחון בתהליך המינוי לתפקידים מסוימים בדרגת אלוף, כדי למנוע בעתיד תוצאה בעייתית בתחום חיוני ורגיש זה, כפי שקרתה. במיוחד אמור הדבר בכל הנוגע למינוי סגן הרמטכ"ל, נוכח מרכזיות התפקיד וחשיבותו.

ג.  משרד מבקר המדינה מעיר, כי הודעת השר ברק (ההודעה לתקשורת ב-9.2.10 שבה נאמר, כי פרסום הידיעה של מר לימור אודות הארכת כהונת הרמטכ"ל דאז, יוצרה מ"בית מדרשו" של תא"ל אבי בניהו) החריפה את המתח שהיה קיים ביחסים בין שני האישים. סערה זאת הייתה נמנעת לו השר ברק היה נמנע מלכלול בהודעה המכחישה את הידיעה האמורה מ-9.2.10, גם האשמה שגויה כלפי קצין בכיר בצה"ל, דובר צה"ל דאז, תא"ל (מיל') בניהו. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על השר ברק, כדרג המדיני הממונה, להימנע מלתקוף פומבית קצין בצבא, ולאחר מעשה ראוי היה שימצא את הדרך לתקן את המעוות, ולסיים פרשה זו באופן שלא יעצים את המתיחות במערכת היחסים בין שני האישים ושתי הלשכות.

החלטת הממשלה מ-8.2.07 קבעה לראשונה את משך כהונת הרמטכ"ל (ומועד סיומה) והעמידה אותה על ארבע שנים עם אפשרות להארכתה "בנסיבות חירום בלבד". כיוון שכך, תקופת כהונת הרמטכ"ל - ארבע שנים - הייתה ברורה ומועד סיומה היה ידוע. מועד פתיחת הליך מינוי הרמטכ"ל אינו מעוגן במסד נורמטיבי. השר ברק לא חרג מסמכותו בהודעתו האמורה מאפריל 2010, אך לדעת משרד מבקר המדינה ספק אם היה צורך בהודעה שכזאת כעשרה חודשים קודם לסיום כהונת הרמטכ"ל דאז, עניין שהחריף את המתח בין הרמטכ"ל דאז לשר ברק.

נושא הארכת הכהונה של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, הופיע שוב בתקשורת בתחילת פברואר 2011, כאשר ראה"ם והשר ברק הודיעו לאלוף (מיל') גלנט על כוונתם לפעול לביטול מינויו, ולהתניע מחדש את הליך בחירת הרמטכ"ל. בראיונות לתקשורת אמר השר ברק, כי ההחלטה שלא להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל דאז עד שימונה הרמטכ"ל הבא התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק ובשל "עניינים אתיים, נורמטיביים ומקצועיים" המיוחסים לרמטכ"ל דאז, ולא פירט במה מדובר. לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה מקום לאמירה כאמור מפי שר ביטחון נגד רמטכ"ל מכהן טרם שהייתה מבוררת ביסודיות ומעוגנת עובדתית. מצופה היה מהשר ברק, כמי שהרמטכ"ל פועל בכפיפות ישירה אליו, כי קודם כל יברר לעומק את הדברים, יציג אותם במישרין לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, וידרוש ממנו את התייחסותו לדברים; זאת, טרם שהעלה את טענותיו בפומבי, ועל אחת כמה וכמה לפני שהסתיימו הבדיקות בפרשת הרפז.

ד.  הוראת פיקוד עליון (להלן - הפ"ע) המפקדה הכללית גובשה לאחר עבודת מטה ארוכה של צה"ל. לאחר שהשר ברק חתם על ההפ"ע והיא פורסמה, עלתה מחלוקת ביחס לביטויים הנכללים בה. טענות שהשר ברק העלה, שלפיהן אישר את ההפ"ע בהיסח הדעת או שחתם עליה בשגגה, מצביעות על מצב בלתי תקין המחייב בחינה של עבודת המטה הנעשית בלשכת שהב"ט לאישור הוראות הפיקוד העליון. לא ניתן לבטל הפ"ע, שהיא בגדר דין, על ידי הודעה של אחד הגורמים החתומים עליה. עם זאת, בכפוף לתהליך המעוגן בהפ"ע עדכון פקודות, כאשר הנחה השר ברק במרץ 2010 לבטל את הפ"ע המפקדה הכללית ולהביא לאישורו נוסח מתוקן, היה על הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, להורות את הגורמים המתאימים בצה"ל להתניע מהלך להחלפתה בנוסח מתוקן ורלוונטי.

נושא הפ"ע המפקדה הכללית הוצג למשרד מבקר המדינה כאחד מסלעי המחלוקת הקשים בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולשכותיהם. למרות זאת, משעלתה מחלוקת ביחס לביטויים הנכללים בהפ"ע המפקדה הכללית הנוגעים לנושאים עקרוניים של כפיפות הרמטכ"ל וכפיפות צה"ל, לא נפגשו השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, בנושא זה במשך כ-10 חודשים כדי לפתור מחלוקת זאת. לדעת משרד מבקר המדינה, היה מקום שהשר ברק ידרש לנושא זה כשהתגלעה המחלוקת, ויוביל אותה במטרה לפתרה בהקדם.

משרד מבקר המדינה מציין, כי למרות טענותיהם הקשות של השר ברק ושל מר קורן, כי ביטויים מסוימים בהפ"ע המפקדה הכללית הם בניגוד לחוק יסוד: הצבא, מאז פרישתו של רא"ל (מיל') אשכנזי מתפקידו בפברואר 2011 ועד לסוף שנת 2011, לא נעשה דבר כדי לשנות את ההפ"ע, ובפועל, רק בסוף שנת 2011 הותנעה מחדש הפעילות לעדכון ההפ"ע, ובאמצע שנת 2012 חתם השר ברק על גרסתהּ העדכנית.

השר ברק נמנע מאישור חלק מהוראות הפיקוד העליון שהועברו לאישורו במשך כשנה כאמצעי להפעלת לחץ על הרמטכ"ל שיתקן את הפ"ע המפקדה הכללית. משרד מבקר המדינה מעיר, שדרך זאת איננה תקינה מבחינה ציבורית ומנהלית. באי-אישורן של הוראות פיקוד עליון חשובות העוסקות בייעודם ובתפקידיהם של מספר אגפים במטה הכללי, יש כדי לשבש את מהלך העבודה התקין בצה"ל. על השר ברק לפעול לכך שהוראות פיקוד עליון אלה יאושרו מוקדם ככל הניתן.

ה.  במרץ 2010 הודיע השר ברק לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כי החליט למנות מבקר חדש למעהב"ט. הרמטכ"ל דאז טען בפני השר, כי יש לו דעה שונה בעניין המינוי שתיכנן השר, והוא ביקש מהשר ברק להמתין עם המינוי עד חזרתו מנסיעת עבודה לחו"ל, כדי שיוכל לגבש את עמדת צה"ל בנושא. משרד מבקר המדינה מדגיש, כי סמכות המינוי של מבקר מעהב"ט מוגדרת חד-משמעית, ושר הביטחון הוא הממנה אותו לתפקידו באישור הממשלה. בהוראת משרד הביטחון (המ"ב) מבקר מעהב"ט והפ"ע מבקר מעהב"ט לא נכללת חובת התייעצות עם הרמטכ"ל, ובדברי ההסבר להחלטת הממשלה משנת 1984 על מינוי למשרת מבקר מעהב"ט אף צוינה חשיבות השמירה על עצמאותו ואי-תלותו בגורמים שאותם הוא מבקר. כלומר לא הייתה מוטלת כל חובה על השר ברק להתייעץ עם הרמטכ"ל בעניין מינוי מבקר מעהב"ט, וכעולה מדברי ההסבר להחלטת הממשלה האמורה גם לא היה מקום לכך. לפיכך, משרד מבקר המדינה מציין, כי לא נדרשה עמדת צה"ל בעניין כפי שביקש הרמטכ"ל להביא. עם זאת, לדעת משרד מבקר המדינה, הואיל ומבקר מעהב"ט מבקר במסגרת תפקידו גם את צה"ל (באותה עת טרם תוקנן ומונה המבקר הפנימי של צה"ל), והרמטכ"ל הסתייג מהמינוי וביקש להביא גם את השגותיו על המינוי המתוכנן עם שובו מחו"ל, טוב היה עושה השר ברק אילו איפשר לרמטכ"ל דאז להעלות את השגותיו בפניו.

ו.  ב-22.8.10 הודיע השר ברק, כי ימליץ בפני הממשלה למנות את אלוף גלנט למחליפו של רב-אלוף אשכנזי, וב-5.9.10 אישרה הממשלה את מינויו של אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל. לפי נתונים של מחלקת הסגל באכ"א, מיוני 2010 ועד לסיום תפקידו של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ב-14.2.11, הוא מינה 170 קצינים לתפקידים בתקני אל"ם ותא"ל לעונת האיוש 2011. השר ברק לא אישר עד לסיום כהונתו של הרמטכ"ל היוצא 157 (92%) מתוך 170 המינויים האמורים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השר ברק נקט צעד חריג ולא שגרתי בכך שבאופן גורף לא אישר את המינויים לתפקידים בתקן אל"ם ותא"ל לעונת האיוש 2011, שסיכם הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, מיוני 2010 ועד לסיום תפקידו בפברואר 2011, קרי במשך שמונה חודשים. לדעת משרד מבקר המדינה, עצירת תהליך המינויים של הקצונה הבכירה בצה"ל למשך תקופה ארוכה שכזאת יוצרת קושי ממשי וגורמת לפגיעה משמעותית ושלא לצורך בתהליכי העבודה התקינים בנושא המינויים בצה"ל, ויש בה כדי לפגוע בקצינים שנכללו ברשימות המינויים באותה תקופה ובמעמדו של הרמטכ"ל. כמו כן, היא הסלימה את האווירה הקשה ששררה ממילא בין שני האישים.

בעקבות החלטת הממשלה על מינויו כרמטכ"ל, סיים אלוף (מיל') גלנט באוקטובר 2010 את תפקידו כמפקד פיקוד הדרום, והחל בהכנות לתפקיד הרמטכ"ל. בתקופה שבה עשה אלוף (מיל') גלנט הכנות לתפקידו החדש מונה סגן רמטכ"ל והוכרז על ידי לשכת השר ברק על מינוי צפוי של דובר צה"ל. משרד מבקר המדינה מעיר לשר ברק, כי פעל בניגוד להפ"ע עקרונות הקידום בכל הנוגע למינויו של אלוף יאיר נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, בכך שהתעלם מהרמטכ"ל המכהן באותה עת, רא"ל (מיל') אשכנזי, שהיה הרשות הממנה בתהליך המינוי לתפקידים בדרגת אלוף, ובכלל זה גם לתפקיד סגן הרמטכ"ל. זאת במיוחד כאשר מדובר במינוי לתפקיד בעל חשיבות כמו סגן רמטכ"ל, וגם אם אלוף נווה אמור היה לעבוד במשך תקופה לא ארוכה תחת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי. בנוסף לזאת, מעיר משרד מבקר המדינה, כי השר ברק ואלוף גלנט כרמטכ"ל המיועד נהגו שלא על פי המסד הנורמטיבי כאשר הודיעו פומבית על מינויו המתוכנן של אל"ם (מיל') ליאור לוטן לתפקיד דובר צה"ל, תוך התעלמות מהרמטכ"ל המכהן, רא"ל (מיל') אשכנזי, שהיה באותה עת הסמכות הממנה היחידה לתפקידי הקצונה הבכירה ובכלל זה לתפקיד דובר צה"ל. גם במצב הדברים הטעון שבין השר ברק לרמטכ"ל דאז לא הייתה הצדקה לדרך הפעולה המתוארת. משרד מבקר המדינה מדגיש, כי אין בהערות דלעיל משום הבעת ביקורת על עצם הבחירה והמינוי של אלוף יאיר נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל ועל הבחירה של אל"ם (מיל') ליאור לוטן לתפקיד דובר צה"ל, אלא על הדרך שבה נעשו הדברים.

ז.  תהליך אישור הביקורים בצה"ל, המחייב תיאום בין לשכת שהב"ט ובין לשכת הרמטכ"ל, עמד גם הוא לא אחת, במהלך התקופה שנבדקה בביקורת זאת, במרכז של עימותים בין לשכת השר ברק ובין לשכת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי. רא"ל (מיל') אשכנזי ואל"ם וינר הציגו בפגישותיהם עם נציגי משרד מבקר המדינה דוגמאות הממחישות לדעתם כי השר ברק ולשכתו לא אישרו לאישי ציבור שונים לבקר בצה"ל ולהיפגש עם הרמטכ"ל. מהעבר השני העלתה לשכת השר ברק טענות בנוגע לכך שביקורים התקיימו בצה"ל ללא התיאום הנדרש מול לשכת השר ברק.

בביקורת עלה, כי רוב רובן של הבקשות (כ-300 בקשות) - למעט בודדות - לאישור ביקורים בצה"ל בשנת 2010, אושרו על ידי לשכת השר ברק. בבדיקה של בקשות מספר לאישור ביקורים, שהוצגו בפני משרד מבקר המדינה כשנויות במחלוקת, כפי שתואר לעיל, לא נמצא כי השר ברק מנע ביקורים אלה, כדי להתנגח ברמטכ"ל, כפי שנטען. משרד מבקר המדינה מציין, כי שעה שהתהליך לאישור ביקורים בצה"ל של גורמים רשמיים ישראליים, ולפיו שהב"ט הוא המוסמך לאשר ביקורים אלה, מעוגן בפקודות, הרי שהנוהג שלפיו לשכת שהב"ט נדרשת לאשר פגישות של חיילים עם גורמים רשמיים - ככל שפגישות אלה מתקיימות מחוץ לצה"ל - אינו מעוגן. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לעגן בפקודות צה"ל את הנוהג האמור.

ח.  במהלך הביקורת, ובתגובות של חלק מהמבוקרים לטיוטת דוח הביקורת, הועלו טענות שהטילו ספק באמינות הבירור שערכה ועדת הבירור שהקים משהב"ט לעניין החלפת דיסקים קשיחים במחשבים בלשכת שהב"ט - ועדת מעיין. ב-10.7.12 החליט מבקר המדינה לבדוק את תהליך הבדיקה של ועדת מעיין. מבדיקת תהליך עבודת ועדת מעיין עולה, כי עבודת הוועדה הייתה תקינה, הציבה את הנושאים הראויים לבדיקה ובחנה בקפידה את האפשרות למעורבות מכוונת של גורם כלשהו (פנימי או חיצוני למשהב"ט) בפגיעה מכוונת בדיסקים. עם זאת, עולה כי בהקמתה הייתה סטייה מהוראת משהב"ט שמכוחה הוקמה ופעלה, וזאת על דעת מנכ"ל משהב"ט, המשנה ליועמ"ש למעהב"ט וראש הוועדה. לסטייה זו ניתנו על ידי אותם הגורמים הסברים להצדקתה בנסיבות העניין.

מכל מקום, לדעת מבקר המדינה, בקיומה של אותה סטייה נוהלית מהוראת משהב"ט לא היה כדי להצביע על בעיה כלשהי בטיב עבודתה של ועדת מעיין או כדי להשפיע על ממצאיה ומסקנותיה. לא נמצא, כי עבודת הוועדה ומסקנותיה הושפעו ממגמה מוקדמת מסוימת או מהשפעה זרה.

ט.  לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח מודעותו של ראש הממשלה למערכת היחסים העכורה בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ונוכח החשש לפגיעה בתפקודה התקין של מעהב"ט, והפגיעה האפשרית של מערכת היחסים הקשה הזאת באמון הציבור במעהב"ט, ראוי היה, כי ראש הממשלה ילבן עם שני האישים כבר באפריל ובמאי 2010 את טיב היחסים ביניהם ואת טענותיהם. ככל שהלך המשבר והחריף, תוך שעניין זה תפס גם ממד ציבורי רחב בתקשורת, מצופה היה מראה"ם להתערב במשבר לפתרונו ללא שיהוי נוסף, בייחוד נוכח האתגרים הביטחוניים שעמדו ועדיין עומדים לפתחה של מדינת ישראל.

5.  מצופה משני בעלי תפקידים מרכזיים אלה, שר ביטחון ורמטכ"ל, שיתעלו מעל החיכוכים האישיים וימצאו את הדרך הנאותה לעבודה משותפת, כדי שהעיקר בעיסוקם הציבורי יהיה בבעיות הביטחוניות ולא ביחסים מוחצנים שיהפכו לכאורה לעיסוק מרכזי על סדר היום הלאומי. ראוי היה שמצב היחסים הטעון, הקשה והמתמשך בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, היה מוצא פתרונו בין שני האישים, ובמידה גוברת של יזמה מצד השר ברק ואף במעורבות מצד ראש הממשלה.

משרד מבקר המדינה מציין, כי הן השר ברק והן הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, טענו כל אחד, כי בבסיס התנהלותו של השני עמדה תכנית פעולה אשר מסמך הרפז היה חלק ממנה או שיקף אותה. לדעת השר ברק, המסמך "הומצא בסביבת הרמטכ"ל דאז" כחלק מתכנית רחבה יותר אשר נועדה להביא לכך שהרמטכ"ל דאז ימשיך לשנת כהונה חמישית, למנוע את בחירת אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ולפגוע בשר ברק ובמר קורן. לדעת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, מאחורי המסמך עומד מישהו מסביבת השר ברק, והמסמך שיקף תכנית פעולה לפגוע ברמטכ"ל דאז, במעמדו ובתפקודו ולגרום לו לסיים את תפקידו מוקדם מהמתוכנן.

משרד מבקר המדינה מציין, כי בביקורת לא נמצא שהשר ברק או הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, התנהלו על בסיס תכנית פעולה שמטרתה הייתה לפגוע בצד השני, כפי שכל אחד תיאר. בביקורת לא נמצא, כי השר ברק גיבש תכנית פעולה לפגוע ברמטכ"ל דאז ולגרום לו לסיים את תפקידו לפני תום התקופה או לסיימו "חבוט וחבול" כטענת רא"ל (מיל') אשכנזי. בביקורת לא נמצא, כי הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, גיבש תכנית פעולה אשר נועדה להביא לכך שימשיך לשנת כהונה חמישית, ולמנוע בצורה בלתי חוקית, או על ידי "פוטש" כטענתו של השר ברק, את בחירת אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי הטענות ההדדיות בדבר קיומה של תכנית פעולה נטענו על ידי שני הצדדים בעיקר על בסיס מידע חלקי, שמועות והערכות, אך ללא בסיס עובדתי מוצק שניתן להסיק ממנו ממצאים ממשיים, ברורים וחד-משמעיים. מצער שלמרות האחיזה הבלתי מבוססת בעובדות לקיומה של תכנית פעולה, שני הצדדים מאמינים (לפחות כפי שהם מציגים זאת) באמונה שלמה בקיומה של תכנית כוללת שכזו, עד כדי סכנה של עיוות מציאות והעצמת אירועים, לרבות שוליים, מעבר לממדים האמיתיים שלהם.

משרד מבקר המדינה מדגיש, כי מערכת היחסים ששררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם, עכורה ומורכבת ככל שתהיה, לא הייתה יכולה לשמש צידוק להתנהלות הפסולה של איסוף המידע אודות השר ברק וסביבתו על ידי עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"ם וינר, בידיעה - ולו חלקית - של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולהתנהלותם של הרמטכ"ל דאז ועוזרו בקשר למסמך הרפז כפי שתוארו בדוח זה. גם העובדה שנמצאו פגמים בהתנהלות השר ברק כלפי הרמטכ"ל דאז, כפי שפורטו לעיל, לא היה בה כדי להוות עילה כלשהי ולהצדיק התנהלות כאמור של הדרג הצבאי כלפי הדרג המדיני הנבחר.

חלק ג' - תהליך בחירת רמטכ"ל ומינויו

1.  תפקיד הרמטכ"ל הוא תפקיד בעל חשיבות מהותית מהמעלה הראשונה מבחינה לאומית וציבורית. נוכח החשיבות הרבה הגלומה בתפקיד עצמו, יש גם חשיבות מיוחדת לתהליך בחירת הרמטכ"ל, ובכלל זה לדרך התנהלותו וליכולתו להבטיח בחירה ראויה.

2.  משרד מבקר המדינה מעיר, כי תהליך בחירת רמטכ"ל צריך להיות מובנה, מוגדר ומעוגן בכתובים, יחד עם שמירה על מידת גמישות ושיקול דעת למופקדים עליו. במסגרת זאת ראוי לקבוע את הנושאים העיקריים הבאים:

א.  להגדיר את תהליך בחירת המועמד המומלץ לתפקיד הרמטכ"ל על ידי שר הביטחון. במסגרת זאת ראוי שתהליך בחירת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל יעוגן בכתובים ויישען על אמות מידה ודרישות כשירות רלוונטיות וקווים מנחים לתפקיד, כגון: רקע מקצועי, ניסיון מבצעי ומאפיינים אחרים, אשר מן הראוי שיהיו למועמדים לתפקיד; על מסד נתונים רלוונטי שיוכן לשר הביטחון מבעוד מועד; ועל קיום התייעצויות מקדימות של שר הביטחון עם גורמים רלוונטיים, כגון שרי ביטחון בעבר, הרמטכ"ל המכהן ורמטכ"לים לשעבר.

ב.  לדעת משרד מבקר המדינה, נראה כי חשוב לשמוע את עמדת ראה"ם בתהליך גיבוש ההמלצה של שהב"ט קודם למינוי הרמטכ"ל בידי הממשלה. ראוי שראה"ם ושהב"ט יבררו סוגיה זאת, או יטילו על מי מטעמם לערוך בירור זה, וישקלו אם להביא הצעה מתואמת בעניין זה לאישור הממשלה.

ג.  סוגיית משך כהונתו של הרמטכ"ל היא סוגיה מרכזית המשפיעה ישירות על צה"ל, על בניין הכוח שלו, על יכולתו של הרמטכ"ל לממש תכניות ארוכות טווח ועל הכנת הצבא למלחמה. נוכח שיקולים כבדי משקל אלה, ראוי שהממשלה תבחן את משך התפקיד הרצוי של הרמטכ"ל, תוך שהיא מביאה בחשבון את הגורמים המשפיעים השונים, לרבות היעילות המיטבית של משך הכהונה והשפעתה על יציבות התכניות לבניין הכוח ולהפעלתו. כן ראוי לבחון אם משך כהונת הרמטכ"ל ייקבע לתקופה קצובה אחת או שהוא יהיה עם אופציה להארכה, ומהי עילת ההארכה ("נסיבות מיוחדות" או "מצב חירום"). ראוי גם שמשך התפקיד שייקבע, לרבות מודל משך הכהונה (עם או בלי אופציה להארכתה) - יעוגן בחקיקה, בדומה למשך הכהונה של מספר בעלי תפקידים בכירים שנקבע בחקיקה.

ד.  מן הראוי שראה"ם ושהב"ט, בשיתוף הרמטכ"ל, יגבשו הצעה למועד הבחירה הרצוי של הרמטכ"ל, בהביאם בחשבון את הגורמים השונים המשפיעים על קביעת מועד זה, ויביאו אותה לאישור הממשלה. משרד מבקר המדינה מציין, כי על בסיס הגורמים השונים המשפיעים ועל סמך ניסיון העבר עולה, כי המועד לתחילת תהליך הבחירה של הרמטכ"ל, לרבות הודעה על כך לציבור, רצוי שיהיה לא יותר מארבעה חודשים לפני תום כהונת הרמטכ"ל המכהן.

3.  בדוח הביקורת של מבקר המדינה על תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל, שפורסם באוגוסט 2010, העיר מבקר המדינה ביחס למינוי קצינים לתפקידים בדרגת אלוף, והביא גם המלצות פרטניות בנוגע למינוים. פרק ביקורת זה על בחירת הרמטכ"ל ומינויו הוא נדבך נוסף לדוח הביקורת של מבקר המדינה על תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל. משרד מבקר המדינה סבור, שעל ראה"ם להביא ללא דיחוי בפני הממשלה את ההמלצות של דוח זה בנוגע לבחירת הרמטכ"ל ומינויו, כדי לוודא שיתקיים דיון ויתקבלו החלטות בנושא זה, וחשוב שהחלטות אלה יתקבלו עוד לפני בחירת ומינוי הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל.

חלק ד' - ביטחון מידע

1.  במהלך הביקורת בפרשת הרפז עלה, כי קיימים ליקויים ופרצות בתחומי השמירה על ביטחון מבצעים ואבטחת מידע במעהב"ט. נושאים אלה נבדקו באופן חלקי בלבד, אולם נוכח חשיבותם, מוצא משרד מבקר המדינה לנחוץ לשפוך אור על ליקויים אלה.

2.  משרד מבקר המדינה חוזר ומדגיש, כי מסירת מידע שלא כדין בנושאים ביטחוניים רגישים הייתה לתופעה חוזרת ונשנית. הדלפת סודות רגישים מתחומים מסווגים באמ"ן, שחשיפתם עלולה לסכן את ביטחון המדינה, כמפורט בדוח הביקורת, היא ליקוי ערכי ומעשי ברמה הלאומית הכוללת. ראוי לכן כי ראש הממשלה, שר הביטחון והמופקדים על חקירה ואכיפת חוק, כל אחד על פי אחריותו, יפעלו נמרצות כדי לשרש תופעה נפסדת זאת, תוך הפעלת כל הכלים שבידי גופי הביטחון במסגרת קהילת המודיעין ואחרים למניעה ולסיכול של זליגת סודות.