ב-6.6.04 אישרה הממשלה תכנית להתנתקות מרצועת עזה ומיישובים בצפון השומרון. לשם כך הוקמה במשרד ראש הממשלה מינהלת ביצוע (להלן - מינהלת סל"ע או המינהלה). בפברואר 2005 התקבל בכנסת חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן - החוק), שנועד להסדיר את הסוגיות הנוגעות ליישום תכנית ההתנתקות. בפסק דין של בג"ץ מיוני 2005 (להלן - בג"ץ ההתנתקות) נדונו בהרחבה רבות מהוראות החוק ובעקבותיו אף שונו חלקן.
פעולות הביקורת
בחודשים אוגוסט 2007 - מרס 2008 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שנעשו כדי לפצות את בעלי העסקים המפונים ולשקם את עסקיהם. הבדיקה נעשתה במינהלת סל"ע ובמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת). בדיקות השלמה נעשו במשרד ראש הממשלה, במשרד המשפטים, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות) ובאגף החשב הכללי במשרד האוצר.
עיקרי הממצאים
המינהלה אחראית למתן הנחיות למשרדים החיצוניים של עורכי דין ורואי חשבון שהיא מסתייעת בהם בקביעת הזכאות של התובעים לפיצוי ובביצוע תחשיב הפיצוי (להלן - המשרדים החיצוניים) ולפיקוח על פעולותיהם של המשרדים החיצוניים. הביקורת העלתה כי אף שהמינהלה קבעה למשרדים החיצוניים פרקי זמן מרביים לטיפול בתביעה, היא לא פיתחה כלים שיאפשרו לבחון אם המשרדים החיצוניים פועלים על פי קביעתה.
אף שנקבע כי עובדת של משרד המשפטים תשמש פרק זמן מוגבל, שנקבע מראש, יו"ר של אחת מוועדות הזכאות לעסקים, המינהלה וראש ועדות הזכאות לא נערכו כנדרש, ועקב כך סיימה העובדת למלא את התפקיד האמור בלי שהוועדה שבראשה עמדה השלימה את הטיפול בחלק מהתביעות שהייתה אחראית להן. הדבר גרם לעיכובים בטיפול ב-25 תביעות בהן טיפלה הוועדה- בטיפול ב-12 מהן נגרם עיכוב של שלושה חודשים לפחות, ובטיפול ב-13 נגרם עיכוב של שבעה חודשים לפחות.
סכום הפיצוי לבעלי החממות שפונו נקבע, בין היתר, על פי דגם החממה בחלוקה לשלושה דגמים: א', ב' ו-ג'. בחוק נקבע כי ועדות הזכאות לעסקים יקבעו מה הם פריטי הרכוש הקבוע המיועדים לחממות שיש בהם כדי לשדרג את דגם החממה. נמצא כי ועדות הזכאות השתהו בקבלת ההחלטה האמורה, ועקב כך התעכב בפרק זמן של עד עשרה חודשים הפיצוי של לפחות 12 חקלאים מפונים, ובאותו פרק זמן הם קיבלו עבור החממות רק מקדמות בשיעור של כ-53% מהפיצוי המלא שהיו זכאים לו.
במקרים שבהם התקיים משא ומתן בין המינהלה ובין התובעים, לא תועדו עיקרי התהליך עד שלב הבאתה של התביעה לפיצוי לאישור חשב משרד ראש הממשלה ולאישור ועדת הזכאות, וזאת בניגוד לאמור בתקשי"ר. עקב כך לא ניתן היה לבצע פיקוח ובקרה נאותים על התהליך ועל ההסכמים שנחתמו במסגרתו.
במועד סיום הביקורת, מרס 2008, טרם גובש המנגנון אשר נועד לאפשר מתן מענק מיוחד לבעלי עסקים מפונים בגין העתקת העסק, אף שלפי הסכם ההבנות בין נציגי הממשלה ובין נציגי חברי הכנסת, בעלי העסקים המעוניינים באותו מענק היו אמורים לקבלו החל מה-1.2.08.
בעלי מפעלים תעשייתיים זכאים לקבל מענק בגין השקעה שביצעו לצורך העתקת העסק, אם סכום ההשקעה גדול מסכום הפיצוי שקיבלו. על מנת שיתאפשר תשלום מקדמה על חשבון מענק זה לבעלי עסקים שטרם קיבלו פיצוי סופי, היה על המינהלה ומשרד והתמ"ת לגבש יחד נוהלי עבודה לאישור הבקשות ולתשלום המקדמות. נמצא כי שני מפעלים פנו למשרד התמ"ת בבקשה לקבלת המענקים, אולם שיהוי של כשנה בגיבוש הנהלים כאמור לא איפשר למינהלה לשלמם.
הביקורת העלתה כי עד סוף שנת 2007 הסתיים הטיפול ב-551 (כ-73%) מ-757 התביעות לפיצוי שהגישו בעלי העסקים המפונים למינהלה. לעומת זאת עד לסוף חודש פברואר 2008 רק 57 (כ-7.5%) מבעלי העסקים המפונים פנו למינהלה בבקשה לקבלת מענק להעתקת העסק, דהיינו החלו בתהליך השיקום. הסיבות לכך שמרבית בעלי העסקים המפונים לא שוקמו הן, בין היתר, עיכובים בקבלת הפיצוי שמקורם בליקויים בטיפול בתביעות לפיצוי; עיכוב במעבר למגורי קבע; ובייחוד עיכובים בהקצאת קרקע חלופית שמקורם בקשיים ביישום הסכמי העתקה והקצאת קרקעות בפָּרקים חקלאיים.
סיכום והמלצות
מתן פיצוי הוגן למפונים מחבל עזה וצפון השומרון ושיקום מהיר של עסקיהם הם היעדים העומדים בבסיס הוראות החוק וההלכה שנקבעה בבג"ץ ההתנתקות.
לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהלה לשפר את תהליכי הטיפול בתביעות בעלי העסקים המפונים, ובכלל זה לתעד כראוי את הטיפול בתביעות; לקיים פיקוח ומעקב שוטפים על הטיפול בתביעות כדי לקצר את משכו; ולמצוא פתרון לבעיות הנוגעות לתביעות.
שלוש שנים של טיפול בפיצוי בעלי העסקים המפונים ובשיקומם הן זמן ארוך. על כן ראוי שהממשלה תנקוט את כל הצעדים הדרושים כדי להשלים ללא דיחוי נוסף את הטיפול באוכלוסייה זו ולהפחית את סבלה.