בנובמבר 1998 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (להלן - מל"ג) על הקמת המכללה האקדמית להנדסה ירושלים (להלן - המכללה); זו הוקמה ב-1999, ומאז היא מתוקצבת על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב של מל"ג (להלן - ות"ת). המכללה היא עמותה רשומה; בין מייסדיה הרשות לפיתוח ירושלים (להלן - הרל"י) ועיריית ירושלים. ראש עיריית ירושלים דאז, ראש הממשלה מר אהוד אולמרט, היה שותף בתוקף תפקידו להקמת המכללה ואף כיהן בשנים 2001-2002 כיו"ר חבר הנאמנים שלה. במועדים הרלוונטיים לדוח זה כיהן מר אולמרט כשר התעשייה המסחר והתעסוקה, הממונה מתוקף תפקידו על מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל או ממ"י), וכשר האוצר. נשיא המכללה מאז הקמתה הוא מר עוזי וכסלר, שכיהן גם כיו"ר הרל"י עד אמצע שנת 2003.
ב-4.1.04 החליטה ועדת שרים לענייני ירושלים (החלטה ים/7) להקצות למכללה את השטח בירושלים הידוע כ"מכללת בזק" , שעד אז שכרה אותו מ"'בזק' החברה הישראלית לתקשורת בע"מ" (להלן - "בזק"). לפיכך החל המינהל בהליכי הקצאת הקרקע והמבנים למכללה בפטור ממכרז.
פעולות הביקורת
בחודשים מאי-נובמבר 2006 בדק משרד מבקר המדינה את הליך הקצאת הנכס למכללה, את הליכי מתן היתר האשראי שהמכללה ביקשה מוות"ת על מנת לשלם בעבורו ואת עניין ההלוואה בסך חמישה מיליון ש"ח שנתנה הרל"י למכללה. הביקורת נעשתה במינהל, בוות"ת וביחידת החשב הכללי במשרד האוצר (להלן - החשכ"ל). בדיקות משלימות נעשו במכללה, בהרל"י וביחידת רשם העמותות במשרד המשפטים. במהלך הביקורת התקיימה חקירת משטרה לגבי עניינים שונים שעלה בהם חשש למעשים פליליים ותיק החקירה נסגר כנגד כל החשודים. נוכח החקירה התעכב פרסום דוח מבקר המדינה בעניין.
עיקרי הממצאים
מינהל מקרקעי ישראל
1. באוגוסט 2005 אישרה ממ"י למכללה בפטור ממכרז הקצאת קרקע ומבנים שערכם נאמד על-ידי השמאי הממשלתי הראשי ב-49 מיליון ש"ח. ההקצאה הייתה בתנאים מסוימים, שכללו, בין היתר, תשלום חלקי בגין הקרקע כ-10 מיליון ש"ח ותשלום מלא בגין המבנים הממוקמים עליה ("מכר דירה") כ-31 מיליון ש"ח.
נמצא כי שובר התשלום שהופק במחוז ירושלים במינהל בעקבות ההחלטה היה רק בגין הקרקע ונרשם בו סכום של כ-10 מיליון ש"ח בלבד והוא לא כלל חיוב של כ-31 מיליון ש"ח בגין המבנים.
2. המכללה ביקשה ארכה לתשלום הסכום המופחת, דבר שחייב בחינה של המינהל, אך בשום שלב בתהליך מתן אישורי הארכות והפקת השוברים בהתאם להן לא הבחינו הנהלת המינהל והנהלת מחוז ירושלים כי המכללה לא חויבה בסכום הנוסף של כ-31 מיליון ש"ח בגין המבנים.
3. רק בעקבות בירור של החשכ"ל בעניין מתן היתר אשראי למכללה בתחילת שנת 2006 בדקה חשבות המינהל את העסקה. בדיקה זו חשפה את העובדה כי המכללה לא חויבה בכ-31 מיליון הש"ח בגין המבנים.
4. הממצאים מעידים על ליקויים חמורים בהתנהלות המינהל ומחוז ירושלים בעניינים אלה: השמטת החיוב של כ-31 מיליון ש"ח בגין המבנים; מתן ארכה לתשלום שמועדה חרג ממה שנקבע בנוהלי ממ"י; השמטת החיוב בגין חובות עבר; היעדר פיקוח ובקרה על עסקה חריגה בסוגה ובהיקפה.
המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב
1. לאחר הקמתה נדון בוות"ת איחוד המכללה עם מכללת "הדסה". נושא זה הוצג בדוח מבקר המדינה של שנת 2004 . ות"ת ומל"ג הודיעו למשרד מבקר המדינה בפברואר 2004 כי יזמו בדיקה של עניינים אקדמיים וכלכליים בעניין האיחוד במטרה להגיע להכרעה בנושא - בשיתוף עם שתי המכללות.
2. במהלך הדיונים בעניין זה ובעניין המלצת ות"ת לשר האוצר למתן היתר אשראי למכללה לתשלום הסכום המופחת למינהל נפגשו ראשי ות"ת וראשי המכללה עם שר האוצר דאז, מר אהוד אולמרט. מליאת ות"ת קיבלה בדצמבר 2005 החלטה על ביטול רעיון האיחוד מבלי שבדקה את הנושא על כל היבטיו, בניגוד לתשובתה משנת 2004 למשרד מבקר המדינה ובניגוד להחלטותיה הקודמות. ההחלטה סללה את הדרך להמלצתה לתת למכללה היתר אשראי של כ-10 מיליוני ש"ח. אגף התקציבים של ות"ת הטיל ספק ביכולת המכללה לפרוע את החוב, אך מליאת ות"ת לא התמודדה עם עמדתו.
משרד האוצר, אגף החשב הכללי
כדי לסיים את הקצאת הנכס למכללה ביקשה ות"ת משר האוצר לאשר את בקשת המכללה לקבל היתר אשראי חריג בסכום של כ-10 מיליון ש"ח. על פי הנוהג, אגף החשכ"ל הוא זה שממליץ לשר האוצר אם לאשר את הבקשה אם לאו. מדברי החשכ"ל דאז ד"ר ירון זליכה עולה כי כאשר הגיעה הבקשה היא לוותה בלחצים כבדים גם מצד המכללה וגם מצד לשכת שר האוצר לאשר את מתן היתר האשראי.
המכללה
1. מר עוזי וכסלר במסגרת תפקידו כנשיא המכללה היה שותף לדיונים על קביעת השומה לנכס וגם קיבל אותה; הוא היה מודע לעובדה שהחיוב מחולק לקרקע ולמבנים ועבור המבנים יצטרכו לשלם "סכום משמעותי ביותר" כדבריו. מר וכסלר, לא הפנה את תשומת לב המינהל לחיוב החסר שנשמטו ממנו כ-31 מיליון ש"ח בגין המבנים. ואף הציג ללא כל הסתייגות את החוזה ואת השובר לתשלום לוות"ת לצורך המלצה לקבלת היתר אשראי כדי שהמכללה תוכל לשלם את הסכום המופחת שהיה נקוב בשובר התשלום.
2. בספטמבר 2001 התכנסה ועדת ההשקעות של הרל"י בראשותו של היו"ר, מר עוזי וכסלר, ודנה במתן הלוואה של חמישה מיליון ש"ח למכללה. מר וכסלר חתם כיו"ר על הדוחות הכספיים של הרל"י שבהם נרשמו חמשת מיליוני הש"ח כהלוואה, מצד אחד, ומצד אחר, כנשיא המכללה הוא חתם על הסכם עם הרל"י שקובע שהסכום הוא תמיכה. כנשיא המכללה אימץ מר וכסלר חוות דעת משפטית שגורסת שמדובר בתמיכה ופעל לפיה, ואילו כיו"ר הרל"י הוא התעלם מכך, ואישר בחתימתו את הדוחות הכספיים של הרל"י שקובעים שהסכום הוא הלוואה.
סיכום והמלצות
משרד מבקר המדינה מכיר בחשיבות הצורך להגדיל את מספר הלומדים מקצועות טכנולוגיה עילית (הייטק) בירושלים, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטתה של ממשלת ישראל. החלטה זו היא החלטה מבורכת, אך היה על גורמי המקצוע ליישמה בהתאם לדין, ובשים לב לחובתם לנהוג ביעילות, בחיסכון ובמינהל תקין. דוח זה מצביע על ליקויים חמורים בפעולתם של גורמי המקצוע, שהפרו את כללי המינהל התקין וגרמו לפגיעה בקופה הציבורית.
המינהל הוקם על מנת לנהל בנאמנות את קרקעות המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, התנהלותו בעניין המכללה מעידה על התעלמות מחובת הנאמנות לשמור על אינטרס הציבור שיש לעובדי ציבור בכלל ולמי שנאמן על נכסי המדינה בפרט. פגיעה חמורה בחובת הנאמנות עלולה לפגוע באמון הציבור ברשויות ובמינהל. פרשה זו דורשת מהמינהל לבחון בחינה מדוקדקת של אופן התנהלותו וטיפולו בעסקה כדי למנוע הישנות מקרים דומים.
לדעת משרד מבקר המדינה, מן ההחלטות בעניין המכללה שנתקבלו בפגישה עם שר האוצר, אשר לפיהן על ות"ת לקבל החלטה שתאפשר למכללה לקבל הלוואה לצורך ביצוע העסקה עם המינהל, עולה חשש כי הסיכומים בפגישה הם שהכתיבו לוות"ת את החלטותיה בעניין המכללה ולא אמות מידה מקצועיות.
לדעת משרד מבקר המדינה, התערבותם של השר ואנשי לשכתו בעניין מתן היתר האשראי ויכולת ההחזר של המכללה יכולה הייתה להתפרש בידי גורמי המקצוע בחשכ"ל כהתערבות וכהפעלת לחצים בסוגיות מקצועיות, והיה בה כדי לפגום בהליך קבלת ההחלטות ובשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים בחשכ"ל.
לדעת משרד מבקר המדינה, על מר וכסלר, כאיש ציבור בכלל וכמי שכיהן בעבר כמנהל המינהל בפרט, היה להפנות את תשומת לב המינהל לחיוב החסר שנשמטו ממנו כ-31 מיליון ש"ח בגין המבנים. מר וכסלר הציג לוות"ת תמונה שאינה משקפת את הדברים כהווייתם. בפעילותו בעניין ההלוואה מהרל"י היה מר עוזי וכסלר שרוי בניגוד עניינים בין תפקידו כיו"ר הרל"י כנותן הלוואה ובין תפקידו כנשיא המכללה וכמקבל התמיכה.
בסופו של דבר למרות הפעילות האינטנסיבית של מר וכסלר ופניותיו לשר אולמרט ולמרות פניותיה של לשכת השר לפקידי החשכ"ל לא קיבלה המכללה את היתר האשראי שביקשה. בעקבות בירור של החשכ"ל בעניין זה, פנה המינהל למכללה בינואר 2006 ודרש ממנה לשלם את 31 מיליון הש"ח עבור המבנים; המכללה לא שילמה את הסכום האמור; היתר האשראי כבר לא היה רלוונטי. עד נובמבר 2008, למעלה מחמש שנים לאחר פינוי הנכס על-ידי חברת "בזק", שכנה המכללה בנכס, ושילמה על חשבון העסקה סך של 100,000 ש"ח בלבד והעניין היה עדיין תלוי ועומד בממ"י.