העלייה בריכוז גזי החממה שבאטמוספרה, המתרחשת במאה וחמישים השנים האחרונות, וביתר שאת - בשלושת העשורים האחרונים, עלולה לגרום להתחממות של כדור הארץ. בקצב ההתחממות הנוכחי עלולים לִרְבּוֹת אירועי מזג אוויר קיצוניים - סופות, שיטפונות ובצורת; הקרחונים יימַסּו, פני הים יעלו ואזורים נרחבים יוצפו. באזורים מסוימים יתמעטו המשקעים, ויגדל המחסור במים לשתייה ולחקלאות.
בשני העשורים האחרונים נעשו פעולות במישור הבין-לאומי להפחתת פליטת גזי החממה ולמניעת ההתחממות הגלובלית: בשנת 1992 נחתמה אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בדבר שינויי האקלים במטרה לייצב את כמות גזי החממה באטמוספרה ברמה שאינה מסכנת את מערכת האקלים. מאז התקיימה סדרת ועידות בין-לאומיות לקידום היישום של עקרונות האמנה. ישראל אשררה אמנה זו בשנת 1996; ב-2004 אשררה הממשלה את אמנת קיוטו שהטילה על המדינות המפותחות מכסות הפחתה של פליטת גזי חממה בשנים 2008-2012. יצוין כי מדינת ישראל לא חויבה עד כה בעמידה ביעדי הפחתה.
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מרס-יולי 2009, במסגרת ביקורת בין-לאומית משותפת של מדינות המיוצגות בארגון האירופי למוסדות ביקורת עליונים ( EUROSAI), את הטיפול בישראל בפליטת גזי החממה. להלן מצוינים מקצת הממצאים.
מעקב אחר שינויי אקלים: השירות המטאורולוגי אחראי לתצפיות מטאורולוגיות ולתצפיות אקלים בישראל. הוא מתקשה בניטור רב-שנתי של שינויים אקלימיים: השירות חסר כוח אדם מקצועי, מתקשה בתחזוקת רשת התחנות המטאורולוגיות ועיבד באופן חלקי בלבד את הנתונים שנאספו לצורך הניטור.
פעילות להפחתת הפליטה של גזי חממה: בשנים 1996 ו-2001 החליטה הממשלה להגדיר מדיניות להפחתת הפליטה של גזי החממה. בהתאם לכך הוקמה ועדה בין-משרדית בראשות המשרד להגנת הסביבה, והוכנו עבודות שבחנו אמצעים שונים להפחתת פליטתם במגזרי הפעילות המשקיים השונים כבסיס לתכנית פעולה לאומית. אולם עד סיום הביקורת, יולי 2009, לא גיבש המשרד תכנית פעולה לאומית להפחתת הפליטה של גזי חממה ואף לא הצליח להשלים את הכנת התשתית המקצועית הדרושה לכך.
ניטור של גזי החממה: את הפליטה של גזי החממה ברמה הארצית מנטרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר מחשבת משנת 2005 מדי שנה את פליטת גזי החממה העיקריים. עם זאת, הנתונים אינם מפורטים דיים לצורך פיקוח ובקרה אפקטיביים על מקורות הפליטה; כמו כן, עדיין אין ללשכה נתונים סטטיסטיים על הפחתת הפליטה הנגזרת מפרויקטי ה- CDM ועל תרומתן של טכנולוגיות הפחתה חדשות שפותחו ובגינן יש לשנות את מקדמי הפליטה בתחשיבי הלשכה. נוסף על כך, ניטור הפליטה של גזי החממה אינו מוסדר בחקיקה, בתקנות או בנהלים משרדיים. ההחלטה על חישוב פליטתם הייתה החלטה פנימית של הלשכה והיא נסמכת על סמכותה לאיסוף נתונים על איכות הסביבה מכוח פקודת הסטטיסטיקה. כצעד משלים ליזמתה החשובה של הלשכה יש, לדעת משרד מבקר המדינה, להסדיר באופן רשמי את ניטור פליטת גזי החממה - יש לקבוע את הגורם האחראי לכך, את דרכי הניטור, את המידע שיש לאסוף בו ואת רמת הפירוט הנדרשת בו בהתאם לסוגי הגזים ולגורמים הפולטים אותם.
סיכום
לפי גורמים העוסקים בתחום איכות הסביבה, תהיה המאה ה-21 "המאה הירוקה". מדינה אשר תקדם את ההיערכות להפחתת גזי חממה תיהנה מצבירת ידע, מפריצות דרך טכנולוגיות, מרישום פטנטים ומהגדלת היצוא. לעומת זאת, מדינה שלא תיערך להפחתת הפליטה של גזי חממה עלולה להיפגע מבחינת מעמדה הבין-לאומי עד כדי הטלת מגבלות וסנקציות עליה.
לפיכך יש לבחון את יישום האמצעים להפחתת הפליטה של גזי החממה לא רק מהזווית של מענה למחויבות פורמלית להפחתתם, אם תוטל בעתיד על ישראל, ומן ההיבט של העלות התקציבית הישירה הכרוכה בכך, אלא גם מבחינת התועלת החברתית והכלכלית ארוכת הטווח הגלומה באמצעים אלה. כדי להבטיח עיצוב ויישום של מדיניות אפקטיבית להפחתת הפליטה של גזי חממה, יש לפתח ולהרחיב הן את מערך התצפיות והמעקב אחר שינויי האקלים והן את מערך ניטור הפליטות.