הביקורת הפנימית בעיריות, במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות (להלן - הרשויות המקומיות) מושתתת על החובה שנקבעה בפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן - פקודת העיריות או הפקודה) להעסיק בכל עירייה מבקר עירייה, ועל החובה שנקבעה בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן - פקודת המועצות המקומיות) להעסיק בכל מועצה מקומית ומועצה אזורית מבקר פנימי לביצוע עבודת הביקורת. מבקר הרשות המקומית נדרש לערוך ביקורת על פעילות הרשות ולהגיש לעומד בראשה ולוועדה לענייני ביקורת (להלן - ועדת הביקורת) את ממצאיו. תפקידיו וסמכויותיו של מבקר הרשות המקומית נקבעו בחקיקה.
חשיבותו ומרכזיותו של השלטון המקומי במערכת הציבורית השלטונית בישראל הולכת וגוברת. אופי התפקידים הציבוריים המוטלים על הרשויות המקומיות, הגידול בהיקפי תקציב הרשויות והרחבת פעילותן, בד בבד עם צמצום הרגולציה הממשלתית על פעילות השלטון המרכזי, מחזקים את הצורך במתן דין וחשבון לציבור ונשיאה של השלטון המקומי באחריות בפני תושביו.
המודל הסטטוטורי של הביקורת ברשויות המקומיות נועד להבטיח ביקורת מיטבית ואפקטיבית. מבקר הרשות המקומית הוא אחד העובדים הסטטוטוריים - שהרשות המקומית חייבת בהעסקתם, והוקנה לו מעמד מיוחד בחקיקה. המחוקק קבע, בין היתר, כללים שיבטיחו את עצמאותו ואי-תלותו של המבקר בראש הרשות המקומית ובבעלי התפקידים הבכירים בה.
פעולות הביקורת
במהלך שנת 2010 בדק משרד מבקר המדינה את נושא הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות. חלק מהנתונים בדוח זה עודכנו בשנת 2011. הביקורת נערכה בתשע רשויות מקומיות: בעיריות חולון, יהוד-מונוסון (להלן - עיריית יהוד), לוד, מודיעין עילית, נתיבות, קריית אונו וקריית מלאכי ובמועצות המקומיות כפר ברא ופרדס חנה-כרכור (להלן - המועצה המקומית פרדס חנה). כמו כן התקבלו במשרד מבקר המדינה ובנציבות תלונות הציבור תלונות הנוגעות למבקרים הפנימיים ברשויות המקומיות. תלונות הנוגעות לעיריות שדרות ואלעד ולמועצה המקומית כסייפה פורטו בדוח זה. בנוסף שלח משרד מבקר המדינה שאלונים בנושא זה לכלל מבקרי הרשויות המקומיות בארץ, בסך הכול 255 רשויות. עד נובמבר 2010 הגיעו למשרד מבקר המדינה תשובות מ-241 רשויות מקומיות (94%) - 80 עיריות, 109 מועצות מקומיות ו-52 מועצות אזוריות (להלן - המידע שהתקבל מהרשויות המקומיות).
עיקרי הממצאים
מינוי מבקר לרשות מקומית
1. במועד הביקורת, בשנת 2010, 46 רשויות מקומיות (19%) לא מינו מבקר פנימי: שלוש עיריות (4%) - בית שאן, טמרה וטייבה - לא מינו מבקר עירייה, 15 מועצות מקומיות (14%) ו-28 מועצות אזוריות (54%) לא מינו מבקר מועצה.
2. בשמונה עיריות (10%) הועסקו מבקרים במשרות חלקיות, שלא לפי הפקודה הקובעת כי יש להעסיק מבקר במשרה מלאה.
כך למשל, הועלה כי בעיריית קריית אונו מועסק מבקר ב-95% משרה בלבד, בניגוד להוראות פקודת העיריות ובניגוד להודעות העירייה למשרד הפנים כי היקף משרתו של המבקר יועלה ל-100% משרה. הדבר נועד גם כדי למנוע תחולתן של המגבלות בדבר עיסוק נוסף עליו.
מבקר עיריית יהוד מועסק ב-80% משרה בלבד, שלא על פי חוזה העסקתו שאושר בידי משרד הפנים ולפיו הוא יועסק ב-100% משרה.
משרד הפנים אישר לעיריית קריית מלאכי להעסיק מבקר עירייה במשרה חלקית בניגוד לפקודה. עד שנת 2005 הועסק המבקר ב-50% משרה בלבד ולאחר מכן הועלה היקף משרתו רק ל-60%.
3. מהמידע שהתקבל מהרשויות המקומיות עולה כי עשר מועצות מקומיות (10%) וארבע מועצות אזוריות (8%) מעסיקות מבקר פנימי בהיקף משרה קטן לעומת גודל אוכלוסייתן, וזאת בניגוד לדין .
4. היקף משרתו של מבקר מועצה מקומית כפר ברא על פי דין הוא 50% משרה. בפועל נקבע היקף משרתו ל-57%: 50% עבור עבודתו כמבקר הרשות ו-7% עבור טיפול בתלונות הציבור, אף שבפועל הוא לא מילא תפקיד של ממונה על תלונות הציבור במועצה.
5. שמונה מועצות אזוריות (15%) ומועצה מקומית אחת (המועצה המקומית מיתר) מעסיקות מבקר שאינו עובד רשות אלא נותן שירותים חיצוני, שלא לפי הוראות הפקודות.
6. עיריית בית שאן פרסמה מכרז פנימי לתפקיד מבקר העירייה, ובפברואר 2011 בחרה לתפקיד את מי שכיהן בעשר השנים האחרונות כגזבר העירייה. בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פסל את מינויו בעקבות עתירה שהגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל. בית הדין קבע כי בנסיבות העניין קיים ניגוד עניינים מוסדי בין תפקידו של הגזבר ערב מינויו למבקר ובין חובותיו בתחום הביקורת, ולא ניתן לנטרל ניגוד עניינים זה על ידי קביעת סייגים שיוטלו על עבודת המבקר.
מכרזים לבחירת מבקר רשות מקומית
בחלק מהרשויות המקומיות התגלו ליקויים בהליכי המכרזים למינוי מבקר:
1. בשנת 2007 פרסמה עיריית לוד מכרז לבחירת מבקר עירייה. לאחר שוועדת הבחינה למכרז ראיינה את המועמדים היא החליטה שיו"ר הוועדה הקרואה דאז יערוך סבב שיחות עם כמה מהממליצים של שלושה מועמדים שלדעתה ראויים לתפקיד ולאחר מכן יחליט, בהתייעצות עם יו"ר ועדת הבחינה ותוך כדי יידוע חברי ועדת הבחינה, מי המועמד הראוי. בסופו של דבר החליטו השניים שלא לבחור לתפקיד אף לא אחד משלושת המועמדים שהגיעו לשלב הסופי. בעקבות כך החליטה העירייה לפרסם מכרז חוזר לתפקיד מבקר העירייה, וזאת בהתבסס רק על התרשמותו האישית של יו"ר הוועדה הקרואה דאז ללא הליך מסודר ששותפים לו כל חברי הוועדה, כנדרש על פי עקרונות המכרז.
נמצא כי יו"ר הוועדה הקרואה דאז פנה למשרד הפנים קודם לפרסום המכרז הנוסף והביע עמדה אוהדת כלפי אחד המועמדים (מועמד א), דבר שיש בו כדי לפגוע בעקרון השוויון כלפי מועמדים פוטנציאלים אחרים. במכרז הנוסף שפרסמה העירייה בשנת 2008 מצאה ועדת הבחינה למכרז שלושה מועמדים שהיו ראויים בעיניה לתפקיד (שאחד מהם היה מועמד א), והחליטה לשלחם למבחני מיון. אולם בסופו של דבר חזרה בה הוועדה מהחלטתה לערוך מבחני מיון, כך שלא היה לה בסיס מקיף ושלם לבסס עליו את בחירתה. בסופו של דבר נבחר לתפקיד אחד משני המועמדים האחרים.
2. באפריל 2009 בחרה עיריית מודיעין עילית במנהל מחלקת החינוך בעירייה לתפקיד מבקר העירייה אף על פי שלא היה בעל ניסיון של שנתיים בעבודת ביקורת, כנדרש.
3. במכרז לבחירת מבקר לעיריית אלעד ניסה ראש העירייה להשפיע על חברי ועדת המכרזים, קודם לכינוסה של הוועדה, לבחור במועמד מסוים.
שמירה על כשירותם של מבקרי הרשויות המקומיות
רוב מבקרי הרשויות המקומיות משתתפים באופן קבוע בימי עיון ובהשתלמויות, אבל רק מיעוטם משתתפים בקורסים מקצועיים המחזקים את ידיעותיהם בתחומי העשייה ברשות המקומית.
עבודת מבקר רשות מקומית
1. לפי פקודת העיריות , על המבקר הפנימי להכין תכנית עבודה שנתית, לקבוע את נושאי הביקורת בתקופה מסוימת ואת היקפה, וזאת בהתאם לתפקידיו המנויים בסעיף 170א(א) לפקודה. בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2004 הנחה משרד הפנים את מבקרי הרשויות המקומיות "לערוך תכנית עבודה רב שנתית שנועדה לוודא כי הביקורת תקיף במשך מספר שנים את כל הנושאים המהותיים המטופלים על ידי היחידות השונות ברשות המקומית". תכנית העבודה של המבקר צריכה להיות מיטבית ויעילה. לפיכך, על מבקר הרשות המקומית, בבואו לערוך תכנית שנתית ורב-שנתית, לכלול את מגוון הנושאים שהרשות עוסקת בהם, לקבוע סדרי עדיפויות לנושאי הביקורת ולהתמקד בנושאים כמו פעילויות כלכליות מהותיות, שירותים עיקריים שמספקת הרשות המקומית וכן בענייני תכנון ובנייה ומינהל עובדים, שבהם חשיפת הרשות המקומית לסיכונים גבוהה ומחייבת היערכות הולמת.
משרד מבקר המדינה בדק באילו נושאים ערכו מבקרי הרשויות המקומיות ביקורת בשלוש השנים האחרונות. הועלה כי דוחות המבקרים דנו בנושאים הנוגעים לשירותים עירוניים (30%), נושאים כספיים (28%), שירותים ממלכתיים (12%), מוסדות עירוניים וציבוריים (9%), מעקבים אחר תיקון ליקויים (8%) ומועצת הרשות המקומית ולוועדותיה (6%). רק מיעוטם של הדוחות דנו בנושאים הנוגעים למינהל עובדים (4%) ולמינהל הנדסה (תכנון ובנייה) (3%) שהם מנושאי הליבה של עיסוקי הרשות המקומית.
2. מהמידע שהתקבל מהרשויות המקומיות עולה, כי במועצות המקומיות בית ג'אן, בסמת טבעון, גוש חלב, הר אדר, חורפיש וכפר ורדים ובמועצה האזורית עמק הירדן, כלל לא הגישו המבקרים דוחות ביקורת בשנים 2007-2009. עוד הועלה, כי בשנת 2007 לא הגישו תשעה מבקרי רשויות מקומיות (4%) דוח ביקורת, בשנת 2008 - 14 (6%) ובשנת 2009 - עשרה (4%).
בביקורת נמצא, כי עד מועד סיום הביקורת בסוף שנת 2010 לא הגישו מבקר עיריית מודיעין עילית ומבקר המועצה המקומית כפר ברא דוח על הביקורת שערכו לשנים 2008-2009. הדוחות שהכין מבקר המועצה המקומית כפר ברא לשנים 2006-2007 כללו נושא אחד בלבד ולא נגעו בנושאי הליבה שהמועצה עוסקת בהם.
תקציב ותקנים
1. יעילות פעולותיו של המבקר הפנימי והשפעתן מותנות באופן ניכר באמצעים העומדים לרשותו. בלי תקציב וללא כוח אדם מתאים לא יוכל המבקר למלא את תפקידו. על פי פקודת העיריות, היקף הצעת התקציב ללשכת המבקר הפנימי לא יפחת משיעור קבוע באחוזים מהתקציב השנתי של העירייה, שאותו יקבע שר הפנים לפי מספר התושבים בתחומה של העירייה ועל פי תקציבה השנתי. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת בסוף שנת 2010 לא קבע שר הפנים הוראות לגבי השיעור הקבוע של תקציב לשכת המבקר מהתקציב השנתי של העירייה. בפקודת המועצות המקומיות נקבעו הוראות דומות שלפיהן השר רשאי לקבוע הוראות כאמור, וגם כאן הוא לא עשה זאת. בהיעדר אמות מידה אובייקטיביות לתקציב, המבקר תלוי בגזבר ובראש הרשות המקומית שיכולים להתנות את גודל תקציב לשכתו בסדרי העדיפויות הראויים בעיניהם לביקורת.
בעיריית קריית מלאכי לא דנה ועדת הכספים, כמו גם מועצת העירייה, בהצעות התקציב שהגיש מבקר העירייה לשנים 2003-2008, כנדרש בפקודת העיריות.
תקציב פעולות ומיקור חוץ נועד לשמש את מבקר הרשות המקומית להעסקת כוח עזר לביצוע מטלות ביקורת ולסיוע של יועצים ומומחים. בעיריית לוד הונהגה שיטה שלפיה מימוש תקציב הפעולות העומד לרשות מבקר העירייה מותנה באישור מחדש של גזבר העירייה בכל חודש. התנהלות זו עומדת בניגוד להוראות פקודת העיריות, פוגעת בעצמאותו של המבקר ואינה מאפשרת את ניצולו המיטבי של התקציב.
2. בפקודת העיריות נקבע כי ראש העירייה ימנה, בהסכמתו של מבקר העירייה, עובדים ללשכת המבקר על פי תקנים שיקבע שר הפנים. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת בסוף שנת 2010, במשך למעלה מ-15 שנים, לא קבע שר הפנים תקנים כאמור.
רק 14 עיריות, שגודל אוכלוסייתן מעל 50,000, העסיקו במועד הביקורת עובדים בלשכת מבקר העירייה . 63 עיריות (79%) לא העסיקו כלל עובדים, ובהן גם עיריות גדולות המונות מעל 100,000 תושבים כמו אשקלון, בני ברק, רמת גן וחולון.
סוגיות אתיות בהתנהלות מבקרי הרשויות המקומיות
על מבקרי הרשויות המקומיות לשמש מופת אישי לשאר עובדי הרשות המקומית ועליהם להקפיד על יישום קפדני של כללי ההתנהגות והאתיקה המקצועית ולפעול ללא רבב.
1. מבקר עיריית קריית אונו ומבקר עיריית יהוד לא עבדו במשרה מלאה כנדרש; בד בבד עם עבודתם בעירייה הם התמחו במשרד עורכי דין פרטי, וזאת ללא אישורם בכתב של ראש העירייה ושל מועצת העירייה כנדרש. נוסף על כך הם לא החתימו את כרטיס הנוכחות במסגרת עבודתם בעירייה פעמיים ביום כנדרש, ולכן לא ניתן לדעת מה היו שעות העבודה שלהם בפועל. למותר לציין כי מבקרי שתי עיריות אלו לא הקדישו את כל זמנם ומרצם לעבודה בעירייה כנדרש מכל עובד סטטוטורי.
עוד הועלה כי אף על פי שמבקר עיריית קריית אונו לא עבד בעירייה בתקופת התמחותו באופן מלא, העירייה הוסיפה לשלם את שכרו בלי שנוכו שעות עבודתו כמתמחה במשרד עורכי הדין.
נמצא, כי מבקר עיריית קריית אונו עסק בשנים 2009-2011, לאחר סיום התמחותו, בעבודה נוספת כעורך דין בלי שקיבל לכך את אישור ראש העירייה ומועצת העירייה, בניגוד לפקודת העיריות וחוזר מנכ"ל משרד הפנים. המבקר ייצג גורמים שונים בבית המשפט, בין היתר בהליכים נגד המדינה ורשויותיה, דבר המעורר חשש לניגוד עניינים.
2. הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרים ברשויות המקומיות במשרד המשפטים קבעה בעניין מבקר עיריית נתיבות ובעניין מבקר המועצה המקומית כסייפה, כי מצב שבו חבר מועצה הוא קרוב משפחתו של מבקר הרשות המקומית מעורר חשש לניגוד עניינים.
יחסי גומלין בין המבקר לרשות המקומית
1. בפקודת העיריות נקבעו הוראות שנועדו להבטיח את עצמאותו ואי-תלותו של מבקר הרשות המקומית בכל הנוגע להיקף הביקורת, לגישה למסמכים ולמידע ולזימון לישיבות המועצה ולישיבות ועדות העירייה. ההוראות הוחלו גם על המועצות המקומיות והמועצות האזוריות. במידע שהתקבל מהרשויות המקומיות ציינו 19 מבקרים (8%) כי לא ניתנת להם גישה לכל מערכות הנתונים של הרשות; 10 (4%) ציינו כי הם אינם מוזמנים באופן קבוע לישיבות המועצה ולישיבות ועדות הרשות המקומית; 37 (15%) ציינו כי אין מזמנים אותם לישיבות של ועדות הרשות המקומית.
בעיריית לוד הועלו ליקויים בשיתוף הפעולה בין גזבר עיריית לוד למבקר העירייה. הגזבר לא פעל כנדרש כדי לסייע למבקר לקבל גישה במועד למערכות הנתונים של העירייה והשהה באופן לא סביר את התייחסותו לממצאים שהועברו לתגובתו.
2. הועלו מקרים של עימותים בין ראש הרשות המקומית למבקר הרשות הפוגעים באפקטיביות של הביקורת. לדוגמה, עימות בין מבקרת המועצה המקומית פרדס חנה לראש המועצה על רקע דוח ביקורת שהכינה על מנהלת מחלקת משאבי אנוש במועצה; יחסים מעורערים המלווים בהאשמות ותלונות הדדיות שוררים בין ראש עיריית שדרות למבקרת העירייה, והם אינם מאפשרים קיום ביקורת תקינה בעירייה.
3. בפקודת העיריות נקבעו הוראות בדבר המועדים שעל ועדת הביקורת ועל מועצת העירייה לדון בדוחות מבקר העירייה. ההוראות הוחלו גם על המועצות המקומיות והמועצות האזוריות.
ב-36 רשויות מקומיות (15%) לא דנה ועדת הביקורת בדוח המבקר לשנת 2007 וב-46 (19%) היא לא דנה בדוח לשנת 2008. ליקויים בכל הנוגע לדיוני ועדת הביקורת הועלו בעיריות נתיבות ויהוד ובמועצה המקומית פרדס חנה.
ב-49 רשויות מקומיות (20%) לא דנה מועצת הרשות בדוח המבקר לשנת 2007 וב-67 (28%) היא לא דנה בדוח לשנת 2008. ליקויים בכל הנוגע לדיוני מועצת הרשות הועלו בעיריית יהוד ובמועצות המקומיות כפר ברא ופרדס חנה.
בעיריות נתיבות ויהוד ובמועצה המקומית פרדס חנה הועלה כי הצוות לתיקון ליקויים לא התכנס באופן סדיר כנדרש בפקודות. במועצה המקומית כפר ברא לא מונה כלל צוות לתיקון ליקויים.
סיכום והמלצות
לביקורת הפנימית ברשויות המקומיות חשיבות רבה משום שהיא נועדה לבחון באופן אובייקטיבי את פעולותיהן של הרשויות, להבטיח שהן פועלות על פי חוק ולפי סדרי מינהל תקין ולסייע להן לבצע את תפקידיהן באופן יעיל וחסכוני. המבקר נחשב אחד מ"שומרי הסף" של הרשות המקומית.
בדוח זה הועלו ליקויים חמורים הנוגעים למינוי המבקרים ברשויות המקומיות; לעבודתם ולקביעת תקציבם; להתנהלותם של המבקרים ויחסי הגומלין ביניהם לבין ראשי הרשויות המקומיות; ולטיפול הרשויות המקומיות בדוחות המבקרים.
על הרשויות המקומיות שאינן מעסיקות מבקרים פנימיים כלל או שמעסיקות מבקרים בהיקף משרה מופחת שלא כדין לפעול בהקדם למינוי מבקר בהיקפי המשרה הקבועים בחוק. על משרד הפנים להפעיל את סמכותו ולפעול למינוי מבקר פנימי ברשויות המקומיות, במעמד של עובד רשות, ולהבטיח שהיקף העסקתם לא יפחת מהנדרש בחוק. שיקולים תקציביים אינם עילה לאי-קיומה או לצמצום היקפה של הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות; על משרד הפנים להקפיד ולדאוג שהרשויות המקומיות יעשו את כל המאמצים לצמצם את הפגיעה בביקורת גם בזמן משבר כלכלי, וכן להבטיח שהביקורת לא תיפגע יתר על המידה לעומת תחומי פעילות אחרים ברשות המקומית.
על משרד הפנים והרשויות המקומיות להקפיד שבמכרזים לבחירת מבקרים לרשויות המקומיות יישמרו כללי השוויון וסדרי מינהל תקין, וייבחרו רק מועמדים העומדים בתנאי הסף שנקבעו בחוק. יש לראות בחומרה ניסיונות של ראשי רשויות מקומיות להשפיע שלא כדין על בחירת מועמד כזה או אחר.
שמירה על עצמאותו ואי-תלותו של מבקר הרשות המקומית והבטחת סביבת עבודה תומכת והולמת, על כל היבטיה, שתאפשר לו לבצע ביקורות בתדירות סבירה בנושאים המהותיים שבאחריות הרשות המקומית, הן חיוניות. על משרד הפנים לפעול בהקדם, כנדרש בפקודת העיריות, כדי לקבוע תקנות בכל הנוגע לתקציבה של לשכת המבקר ולתקניה.
על הרשויות המקומיות להקפיד על יישום מדויק של ההוראות שנועדו להבטיח את עצמאותו ואת אי-תלותו של מבקר הרשות, בין היתר, בכל הנוגע להיקף הביקורת, לנושאי הביקורת, לנגישותו לכל המסמכים ולכל מאגרי מידע, לרבות מאגרי מידע ממוחשבים, ולזימונו לישיבות המועצה ולישיבות ועדות הרשות המקומית. על ועדת הביקורת ומועצת הרשות המקומית להקפיד ולקיים את הדיונים בדוחות המבקר במועד הקבוע בפקודה. משרד מבקר המדינה מדגיש כי על הרשויות חלה חובה סטטוטורית למנות חברים לוועדות הביקורת ולדאוג לתפקודן התקין. על כל רשות למנות צוות לתיקון ליקויים כנדרש בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], שידון גם הוא בדוחות המבקר ויעקוב אחר תיקון הליקויים, כנדרש.
כדי לערוך ביקורת במיומנות ובמקצועיות, ראוי שבתפקיד מבקר פנימי יכהן אדם בעל רקע מקצועי והשכלתי התואם לתחומי העיסוק והעשייה של הרשות המקומית. זאת ועוד, מעמדו הבכיר של המבקר, ההיקף הרחב של הנושאים העומדים לביקורתו והאתגרים שהוא עומד בפניהם מחייבים ניסיון מעשי של מספר שנים בתחום הביקורת, ובגוף בסדר גודל הדומה לזה של הרשות המקומית.
ראוי שמשרד הפנים יגבש תכנית השתלמות והכשרה מומלצת למבקרי הרשויות המקומיות, כדי לשפר באופן תמידי את איכות הביקורת והיקפה, ויפעל לעדכונם השוטף של המבקרים בכל הנוגע לעבודת מבקר הרשות המקומית. לנוכח החשיבות בחיזוק ובביצור חזית הידע של המבקרים בתחומי העשייה של הרשות, על ראשי הרשויות המקומיות מוטלת החובה לסייע בידם ולאפשר להם להשתתף בהכשרה מקצועית.
על מבקר רשות מקומית להקיף בביקורתו את כל תחומי העיסוק של הרשות. מן הראוי שהמבקרים יעסקו בנושאי הליבה של הרשות, לרבות נושאים בתחום התכנון והבנייה ומינהל עובדים.
על מבקר רשות מקומית להקפיד על הכנת תכנית עבודה שנתית ועל הגשת דוח ביקורת שנתי במועדים הקבועים בפקודה. יש לראות בחומרה את התופעה שמבקרי רשויות מקומיות כלל אינם מגישים דוחות ביקורת. מן הראוי שדוחות מבקרי הרשויות המקומיות יועמדו לעיון הציבור, גם באתר האינטרנט של הרשות, דבר שיתרום לאפקטיביות של הביקורת ולתיקון הליקויים שהועלו בה ויביא לידי שקיפות מלאה בכל הנוגע לפעולות הרשות.
על המבקרים ברשויות המקומיות לפעול על פי כללי התנהגות הנדרשים מכלל עובדי הרשות המקומית. יתרה מזאת, מעצם תפקידיה של הביקורת ברשויות, סמכויותיה ואחריותה, מחויבים אלה העוסקים בה ביישומם הקפדני של כללי ההתנהגות בהיותם דוגמה ומופת אישי לשאר העובדים ברשות, בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים" . מן הראוי שמשרד הפנים ייתן דעתו לקביעת קוד אתי שהמבקרים יחויבו בו. על המבקר להקפיד על החתמת כרטיס נוכחות פעמיים ביום, בבואו לעבודה ובצאתו, כנדרש מכל עובד רשות. עם זאת יודגש כי אין לדרוש ממבקר הרשות למסור דיווח העלול להגביל את עצמאותו ואי-תלותו. במקרים כאלה מן הראוי לקבוע הסדרים שלפיהם ידווח המבקר על עבודת חוץ אך לא יידרשו ממנו אישור מראש להיעדרותו לצורכי עבודה ופרטים על תוכן פגישותיו.
בביקורת של משרד מבקר המדינה הועלו מספר סוגיות שראוי היה כי משרד הפנים ייתן עליהן את הדעת כדי להבטיח את עצמאותו ואי-תלותו של המבקר הפנימי ברשות המקומית ובעומד בראשה, ולמנוע חשש אפשרי לניגוד עניינים ולפגיעה ביכולתו של המבקר לבצע ביקורת מקיפה ובלתי תלויה ברשות המקומית: הסדרת הדיווח של המבקרים המועסקים במשרה חלקית על עיסוקיהם הנוספים; הסדרת מעמדם של מבקרי הרשויות המקומיות שקרובי משפחתם מכהנים כנבחרים ברשות המקומית או משמשים בתפקידים מרכזיים ברשות; קביעת הסדר במקרים שהמבקר כיהן, קודם לבחירתו, בתפקיד ביצועי מרכזי ברשות המקומית.
לדעת משרד מבקר המדינה, מבקר שעבד קודם למינויו בכפיפות ישירה לראש הרשות המקומית או למנכ"ל הרשות המקומית, או ששימש בתפקיד ביצועי מרכזי, כמו גזבר, מנכ"ל או עוזר לבעל תפקיד כזה, והייתה לו נגיעה לחלק ניכר מההחלטות המתקבלות ברשות המקומית, יש מקום לבחון כי תיקבע לו גם תקופת צינון הולמת על מנת למנוע חשש לניגוד עניינים.
מבקר רשות מקומית הוא עובד סטטוטורי ומעמדו נקבע בפקודת העיריות ובפקודת המועצות המקומיות, לפיכך הוא מהווה חלק מהרשות המקומית, ובידי משרד הפנים מצויות סמכויות הפיקוח וההנחיה הנוגעות לו, מכוח הוראות הפקודות. לדעת משרד מבקר המדינה, על האגף לביקורת במשרד הפנים, שהוא גוף מקצועי העוסק בביקורת על הרשויות המקומיות, לשמש מנחה מקצועי בכל הקשור לפעילותו של מבקר הרשות. בדרך זו תבוצר מצד אחד עצמאותו ואי-תלותו של המבקר ברשות המקומית, ותובטח מצד אחר שמירה על נורמות וכללי התנהגות מקצועיים ואתיים מצד המבקרים.
על משרד הפנים לתת דעתו לצורך לכונן מנגנון אובייקטיבי לבירור תלונות על מבקרים פנימיים, וזאת גם לנוכח ניסיונות להצר את צעדיהם של מבקרי הרשויות המקומיות ובעטיים של מקרים שבהם שוררים יחסי גומלין מעורערים ביניהם לבין ראשי הרשויות. הצורך במנגנון כזה מתחזק בשל הבעייתיות בהעמדת מבקרים פנימיים לדין משמעתי כשאר העובדים, והחשש שהאפשרות להעמידם לדין תצר את צעדיהם ותביא לידי עקיפתם של מנגנוני ההגנה שנקבעו בפקודת העיריות מפני פיטורים של המבקר.