דוח הביקורת השנתי של מבקר המדינה לשנת 2022 מונח על שולחן הכנסת ומתפרסם לציבור על פי חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. הדוח כולל 26 פרקים העוסקים בביקורת במשרדי ממשלה, במוסדות מדינה, במערכת הביטחון ובחברות ממשלתיות ובתאגידים. פרקי הדוח מעלים על סדר היום הציבורי ממצאי ביקורת חשובים הנוגעים לכלל תחומי החיים ובכללם: רווחת הפרט, קיימות, מערכות מידע והגנת סייבר, ביטחון לאומי, ילדים ונוער, מינהל וארגון ופיקוח ואכיפה.
בהתאם לחזון מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, אנו פועלים למצֵב את ביקורת המדינה כביקורת המניעה לפעולה, ביקורת חדשנית, רלוונטית ואפקטיבית, העוסקת בתחומי הליבה של הגוף המבוקר ומתמקדת הן בנושאים בעלי אופי חברתי ובשירות לאזרח והן בסיכונים המהותיים המשפיעים על פעילות המבוקרים. זאת לצד נושאים הנוגעים למינהל תקין ולטוהר המידות.
להלן סקירה של חלק מהפרקים הכלולים בדוח זה:
הפרק העוסק בדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.2020 - חייבים ויתרות חובה מצביע על כך שסעיף חייבים ויתרות חובה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות - מכ-49 מיליארד ש"ח בשנת 2015 לכ-69 מיליארד ש"ח בשנת 2020 (בניכוי הפרשה לחובות מסופקים). בביקורת עלה כי חלק גדול מעבודת משרדי הממשלה בנושא מתבצעת ידנית, ולא בתהליכים אוטומטיים. דבר זה מקשה לשלוט בניהול החוב ולמנוע פיגורים ומביא להתיישנות חובות; למשבר הקורונה הייתה השפעה נרחבת על הדוחות הכספיים לשנת 2020: הכנסות המדינה בשנת 2020 פחתו בכ-17 מיליארד ש"ח לעומת שנת 2019, והגירעון החשבונאי השנתי גדל לכ-236 מיליארד ש"ח; אין אחידות ברישום החשבונאי של חובות שמשרדי הממשלה מעבירים לטיפולו של המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (המג"ק). יש משרדים שמשאירים את רישום החוב בספריהם אף לאחר העברתו לטיפולו של המג"ק, והדבר יכול ליצור כפילות של יתרות החוב בדוחות הכספיים המאוחדים של המדינה. על אגף החשכ"ל להשלים את יישום מערכת הגבייה הרוחבית, כדי שזו תאפשר קבלת תמונת מצב מהימנה וזמינה בנוגע למצבת החייבים ולנתוני הגבייה. כמו כן, עליו לפעול לשיפור תהליך הגבייה של החובות למשרדים באמצעות רשות האכיפה והגבייה ולגביית כלל החובות. ניהול יתרת החובות וגבייתם חשובים לצורך שמירה על נכסי המדינה ומיצוי מלוא זכויותיה.
דוח זה כולל ביקורת בנושא הפיקוח על טוהר הבחירות לכנסת ה-24. הועלה כי עלות הפעלת מערך הפיקוח עמדה על 51 מיליון ש"ח, ומספר המפקחים על טוהר הבחירות גדל בין מערכות הבחירות לכנסת ה-22 ולכנסת ה-24 פי ארבעה; המטה המינהלי לא החל לקדם הסדרה בחקיקה בכל הקשור למערך הפיקוח ולהצבת מצלמות בוועדות הקלפי; בבחירות לכנסת ה-24 נעשה שימוש במצלמות בחדרי הקלפי על ידי גורמים שלא הוסמכו לכך לפני יום הבחירות. הועלו ליקויים גם בהפעלת מערך הפיקוח: 18% מכלל ועדות הקלפי שהוגדרו "קלפיות רגישות" פעלו ללא מפקח ביום הבחירות לכנסת ה-24; 34% מהמפקחים לא הצליחו להשתמש באפליקציה ייעודית לדיווח על חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות; בשל המידע החסר במערכות הממוחשבות של ועדת הבחירות המרכזית (בכ-40% מהדיווחים) המערכות אינן מאפשרות לדעת באיזו מידה הטיפול של הוועדה בחשדות לפגיעה בטוהר הבחירות היה ממצה, ואם אומנם כל המקרים הטעונים בדיקות עומק נבדקו כנדרש. לצורך קבלת החלטות בעתיד בנוגע לשאלה אם נדרש להקים מערך פיקוח על טוהר הבחירות, ואם כן, מה היקפו הראוי - ראוי כי ועדת הבחירות תקיים בדיקה מקיפה בדבר אפקטיביות המערכים שפעלו בבחירות לכנסת ה-22, ה-23 וה-24, ותבחן את התועלת שבהם מול עלויותיהם.
הביקורת בנושא משטר איסור הלבנת הון בישראל הצביעה על כך שתשלומם של מאות מיליארדי ש"ח המשולמים בשנה למגזר הממשלתי, אינו מוסדר במשטר הלבנת הון. עוד נמצא כי אף שהמידע הסטטיסטי הרוחבי הוא המידע היחיד שהרשות לאיסור הלבנת הון מעבירה כיום לרגולטורים במישרין לצורך ביקורת, הוא הועבר בשנים האחרונות ל-50% מהרגולטורים ולא בכל שנה. עולות טענות כי קיימת במערכת הבנקאית הדרה פיננסית, ולו חלקית, של פעילות של נותני שירותים פיננסיים, של חברות פינטק ושל חברות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים. הדרה זו, אם היא אכן ננקטת, עלולה לגרום למגזרים המבצעים פעילות פיננסית במטבעות קריפטוגרפיים ולחברות פינטק להעביר את פעילותם אל מחוץ לגבולות ישראל, על כל המשתמע מכך, או לבצע פעילות לא מדווחת באופן שיגדיל את היקפי הלבנת ההון וההון השחור בישראל. עוד הועלה כי לצד הפעולה שעל המדינה והגופים הפיננסיים לנקוט לשמירה על איתנות משטר איסור הלבנת הון ומועילותו, לצורך עמידה בסטנדרטים הבין-לאומיים, מומלץ גם כי יבחנו תדיר את המשטר מנקודת מבטם של הלקוחות לסוגיהם ויפעלו לטיוב המשטר וייעולו ברוח החלטות הממשלה בעבר בעניין רגולציה חכמה, פעולות הממשלה משנת 2021 להקלת הרגולציה וחוק עקרונות האסדרה. מומלץ כי כלל הגורמים הרלוונטיים - כל אחד בתחום סמכותו ובתיאום ביניהם - ייתנו דגש מיוחד ליצירת תנאים הולמים להתפתחות תחום המטבעות הדיגיטליים (קריפטוגרפיים), שהיקף הפעילות העולמי בהם נאמד ב-2.5 עד 3 טריליון דולר, ותחומים פיננסיים חדשניים נוספים, ולפיקוח אפקטיבי על תחום נותני שירותים פיננסיים באזורים שבסיכון גבוה יחסית. מוצע גם כי תקודם אסדרה של חובות, כללים ומנגנוני פיקוח, בגישה מבוססת סיכון, כדי שתשלומים למגזר הציבורי לא ישמשו אפיק להלבנת הון.
ל-830,000 בגירים בישראל יש רישום במרשם המשטרתי בגלל תיק פלילי שנפתח להם. ההחלטה של רשויות האכיפה והתביעה על עילת הסגירה של תיק פלילי עלולה לצמצם את אפשרויות הפרנסה של האדם ולהכתים את שמו הטוב. משרדנו בדק את נושא טיפול המשטרה והפרקליטות בסגירת תיקים פליליים והעלה ממצאים המצריכים בחינה של רשויות האכיפה והתביעה בדבר מידת השימוש בעילות הסגירה השונות. כך למשל, מספר תיקי החשודים שסגרו המשטרה והפרקליטות בשנת 2020 בעילת "חוסר ראיות" עמד על כ-55,000. הבחינה האמורה ראוי שתיעשה גם לאור העדכון של הנחיית פרקליט המדינה משנת 2018 שנועד, בין היתר, להביא לצמצום מספר התיקים שנסגרים בעילה של "חוסר ראיות". בשים לב לחזקת החפות העומדת לחשודים שהוחלט לסגור את תיק החקירה נגדם, ולסתימת הגולל על האפשרות להעמיד לדין את מי שהמתלוננים טוענים כי פגע בהם, מומלץ כי רשויות האכיפה והתביעה יפעלו לתיקון ליקויים המצביעים על חסמים במיצוי זכותם של חשודים ומתלוננים לערור על ההחלטה. כמו כן מוצע למנות גורם מנתב אחד שאליו יוכלו לפנות המתלוננים או החשודים לשם הגשת עררים והשגות, גם באופן מקוון.
משרדנו בדק, בפעם הראשונה, את נושא מניעת מעילות במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות. היקף הפעילות הכספית של משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, אופיים של גופים אלה, מורכבותם ומספר העובדים הגדול בהם - כל אלה חושפים אותם לסכנת מעילות. הנזק השנתי המוערך בישראל עקב מעילות עומד על 6 - 9 מיליארד ש"ח. ממצאי ביקורת זו מצביעים על ליקויים בתחום מערך ניהול הסיכונים למניעת מעילות ובתחום מערכות המידע. כמו כן עולים ליקויים בנוגע לבחינת יישום בקרות תפעוליות בתחומים האלה: משאבי אנוש ושכר, רכש ומלאי, גבייה ואמצעי תשלום. הועלה כי 82% ממשרדי הממשלה והחברות הממשלתיות (בממוצע) אינם משתמשים בטכנולוגיות חדשניות להתמודדות עם מעילות. כדי למנוע מעילות דרוש הליך מקיף ומורכב הכולל ביסוס תרבות ארגונית נאותה, הגברת המודעות לנושא בקרב עובדי הארגון, זיהוי מוקדם של הסיכונים ונקודות החולשה במערכות הארגון, בניית תוכנית מוסדרת למניעת מעילות והטמעת בקרות ומערכות ייעודיות להפחתת הסיכונים. הליך זה הוא חלק מנורמות מקובלות לניהול סיכונים כלל-ארגוני אשר התפתחו בעשורים האחרונים. על משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות וכן על החשכ"ל ורשות החברות הממשלתיות לתת את דעתם על המסקנות וההמלצות שהועלו בדוח זה, להפיק לקחים מהליקויים שצוינו בדוח ולפעול לתיקונם. יצוין כי הדוח כולל גם ביקורת ממוקדת בנושא מניעת מעילות ברשות מקרקעי ישראל.
בשנת 2021 חיו בישראל כ-286,700 פעוטות בגילי לידה עד שלוש. מחקרים מראים כי השקעה בטיפול בבני הגיל הרך ובחינוכם יש בה כדי לחסוך השקעת כספים ציבוריים בטווח הרחוק, והיא מביאה תשואה גבוהה יחסית, במיוחד עבור פעוטות ממשפחות במצב חברתי-כלכלי נמוך. הביקורת בנושא הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים העלתה כי אף שחינוך לפעוטות הוא שלב מכריע ביצירת שוויון הזדמנויות, בפועל הפריסה ומנגנון הסבסוד של מסגרות הסמל, שבהן המחיר מפוקח ויש אפשרות לסבסוד שכר הלימוד, משאירים משפחות רבות במצב חברתי-כלכלי נמוך ללא אפשרות ליהנות ממסגרת כזאת; מאידך גיסא, מעונות סמל רבים משרתים אוכלוסייה חזקה מהבחינה החברתית-כלכלית, המקבלת למעשה הטבה בדמות מחיר מפוקח, שככלל נמוך ממחיר השוק של מעונות באזור מגוריה. עוד נמצא כי במסגרות בעלות סמל, שבהן שוהים כ-150,000 פעוטות, תחלופת הצוותים תדירה, השכר ההתחלתי של המחנכות-מטפלות בשנת 2019 היה בפועל שכר מינימום - 5,300 ש"ח לחודש, הכשרתן חסרה, והוועדה שקמה במטרה לשפר את איכות המסגרות לא השלימה את עבודתה. עוד נמצא כי מוטל נטל בירוקרטי כבד על כתפי ההורים לפעוטות בכל הנוגע להליכי הבקשות לסבסוד שכר הלימוד במסגרות אלו. כך, לצורך כ-80% מהבקשות של הורים לסבסוד שכר הלימוד של ילדיהם במסגרות סמל נדרשו ההורים לספק חמישה מסמכים או יותר, ועבור כ-3,600 פעוטות נדרשו ההורים להגיש 25 מסמכים ומעלה. מומלץ כי האגף למעונות יום, בשיתוף משרד האוצר, יבחן את מודל הסבסוד על רקע השפעת חוק הפיקוח החדש על שוק המעונות, כדי לאפשר ליותר משפחות במצב חברתי-כלכלי נמוך להעניק לילדיהן חינוך-טיפול איכותי בגילי אפס עד שלוש. עוד מומלץ כי משרד החינוך, שאליו אמור לעבור תחום מעונות היום (לפי החלטת ממשלה מינואר 2022), יבחן דרכים לתמרץ מעונות ביישובים ושכונות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים ולתמוך בהם כדי שיוכלו לעמוד בתנאי חוק הפיקוח החדש - שיחיל עליהם את הפיקוח והאכיפה הנובעים ממנו - ולתת חינוך-טיפול איכותי יותר לפעוטות הזקוקים לכך. לבסוף, מוטל על משרד החינוך, שאליו עובר תחום זה, וכן על כלל הגורמים הנוספים המעורבים - זרוע העבודה, המועצה לגיל הרך ומשרד האוצר - לממש את השינוי האסטרטגי שחל עם יישום חוק הפיקוח החדש ותקנותיו והמעבר של עיקר הפעילות של האגף למעונות יום למשרד החינוך; שינוי שנועד לאפשר את קפיצת המדרגה הנדרשת באיכות החינוך-טיפול הניתן לפעוטות בגילי אפס עד שלוש, ובפרט לפעוטות במצב חברתי-כלכלי נמוך.
אחת המשימות המרכזיות שמשרד החינוך אחראי להן היא תקצוב הפיתוח והבנייה של בתי הספר מתקציב המדינה באמצעות הרשויות המקומיות. המשרד מתקצב בנייה של מוסדות חינוך חדשים, חידוש מבנים קיימים והשתתפות במימון מבנים יבילים ומבנים שכורים למוסדות חינוך במקרה הצורך. הביקורת בנושא פיתוח מוסדות חינוך - בנייה חדשה והרחבת מבנים קיימים העלתה כי בסוף 2020 היה מחסור של יותר מ-10,200 כיתות לימוד בבתי ספר ובגני ילדים - גידול לעומת שנת 2017, שבה היה המחסור קרוב ל-7,500 כיתות. ביקורת זו חושפת פן ייחודי הנוגע לפערים החברתיים בישראל: הפערים בין הרשויות באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים לבין הרשויות באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים, לרעת האחרונות, באים לידי ביטוי במגוון ההיבטים הנוגעים לבינוי כיתות לימוד - בהיקף המחסור בכיתות לימוד, במספר התלמידים הממוצע בכיתה, בשיעור ניצול התקציב שהוקצה לבינוי כיתות הלימוד וכן בבניית מרחבי למידה חדשניים. מנגד, עיקר התקציב לבינוי כיתות במבנים יבילים (85%) יועד ליישובים באשכולות נמוכים יחסית (1 - 6). הסיבה העיקרית לפערים היא שרשויות מקומיות המשתייכות לאשכולות הנמוכים מתקשות לממש את ההרשאות התקציביות שקיבלו ממשרד החינוך לבניית הכיתות. התוצאה היא שרשות מאשכול חברתי-כלכלי גבוה יכולה להציע לתלמיד, מעבר למפרט האחיד והמחייב, תשתיות פיזיות וסביבת לימודים איכותיות יותר: מוסד הבנוי ברמה גבוהה יותר, מרווח ומצויד יותר והסביבה שבו מטופחת - משאבים שרשות מאשכול חברתי-כלכלי נמוך אינה יכולה להציע לתלמידיה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לגבש מדיניות לצמצום המחסור בכיתות לימוד על פני כמה שנים עד לסיומו, לרבות מתן פתרונות קבע במקום הכיתות היבילות. עוד מומלץ כי המשרד יביא בחשבון את הקושי של הרשויות באשכולות החברתיים-כלכליים נמוכים לממש את ההרשאות התקציביות לבינוי כיתות הלימוד. בכך יגביר המשרד את הסיכויים של התלמידים בבתי הספר ברשויות אלה להימצא בעמדת פתיחה שווה לתלמידים בבתי הספר ברשויות אחרות ויבטיח להם הזדמנות שווה. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד החינוך לבחון את האופן שבו יישם ב-13 השנים האחרונות את החלטות הממשלה בנוגע להפחתת הצפיפות בכיתות: לנתח את הצרכים לפי שלבי החינוך, השיוך החברתי-כלכלי של הרשות והמגזר שאליו שייך בית הספר; לגבש תוכנית פעולה רב-שנתית ליישום החלטות הממשלה; ולתת עדיפות לתקצוב בניית כיתות הלימוד החדשות ברשויות המקומיות שהצפיפות הממוצעת בכיתות בבתי הספר שבאחריותן גבוהה יותר.
ביצי מאכל משמשות מקור לחלבון מן החי בתזונה האנושית, והצריכה הממוצעת השנתית לאדם בישראל עומדת על 250 ביצים. ענף ההטלה בישראל מתוכנן וניתן לייצר ולשווק ביצים רק בהתאם למכסה שהוקצתה למגדל. בשנים 2007 ו-2010 קיבלה הממשלה החלטות בנוגע ללולי ההטלה, ולפיהן יינתן סיוע במענקים למגדלים לביצוע השקעות הון בענף ביצי המאכל, במטרה להוציא את לולי ההטלה ממרכזי היישובים. באוגוסט 2021 קיבלה הממשלה החלטה נוספת, ולפיה יבוטל משטר המכסות בענף ההטלה, אך החלטה זו טרם יושמה. הביקורת בנושא ייצור ביצים בישראל - יישום הרפורמה בלולי הטלה העלתה כי 71% מלולי ההטלה בישראל אשר הוקמו בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, אינם עומדים בתקנים מחייבים שנקבעו בהוראות הדין בהיבטי רישוי, תכנון ובנייה ובריאות הציבור, ואינם עומדים בדרישות המקובלות במדינות המפותחות בנוגע לרווחת המטילות. 76% מכלל המטילות משוכנות בלולי כלובים שבהם המרווח למטילה הוא כ-400 סמ"ר בלבד, לעומת לולי כלובים מועשרים באירופה, שלגביהם התקן הוא 750 סמ"ר. רבים מהלולים ממוקמים במרכזי היישובים ויוצרים מפגעים סביבתיים הפוגעים באפשרויות הפיתוח של היישובים ובאיכות החיים של תושביהם. בלולי הצפון, הצפופים יותר מהלולים ביתר חלקי הארץ, שיעור התחלואה במרבית מחלות העופות הנפוצות בישראל גדול במידה ניכרת משיעור התחלואה בלולים שביתר חלקי הארץ. התפרצות שפעת העופות בשלהי שנת 2021 ממחישה את חוסר היכולת לבודד ביעילות את מוקד ההתפרצות ולמנוע את התפשטות שפעת העופות בין הלולים. זאת ועוד, בשל מדיניות המכסות הנהוגה בענף, מחיר הביצה בארץ הוא מהגבוהים בעולם, אף שהממשלה מפקחת על המחירים. כך למשל, המחיר הממוצע של תבנית 12 ביצים בינוניות בישראל הוא 12.96 ש"ח, לעומת 9.17 ש"ח במדינות ה-OECD (ללא ישראל) ו-7.52 ש"ח בארה"ב. הצרכן הישראלי הוא הנושא בנטל המחיר הגבוה. על משרד החקלאות להמשיך לפעול בשיתוף משרד האוצר להסרת החסמים לקידום הרפורמה ובכלל זה בהיבטים התקציביים, התכנוניים והנורמטיביים. מאחר שחלק לא-מבוטל מלולי ההטלה הישנים נמצאים בצפון הארץ (71% מלולי ההטלה בישראל ו-65% מכלל המגדלים נמצאים ביישובי הצפון), יש לתת את הדעת גם על סוגיות הנוגעות להיבטי התעסוקה של אימוץ הרפורמה ולשקוד על מתן מענים מתאימים על סוגיות אלו.
הרחבת סל שירותי הבריאות מאפשרת להוסיף לסל במימון ציבורי תרופות וטכנולוגיות מתקדמות. תיעדוף הבקשות הוא החלטה ערכית המלווה בהתלבטויות, שכן כל בקשה חשובה, אך בשל אילוצי התקציב לא ניתן לכלול את כל התרופות והטכנולוגיות המבוקשות בסל השירותים. לאור ממצאי הביקורת בנושא הרחבת סל שירותי הבריאות - תוספת תרופות וטכנולוגיות, מומלץ לבצע בתהליך הרחבת הסל תיקונים ושיפורים, שיביאו למיצוי איכותי יותר של תקציב סל שירותי הבריאות שהציבור זכאי לו. נוכח ממצאי דוח זה ונוכח העובדה שוועדת הסל פועלת זה יותר מ-20 שנה בלי שהושלמו דוחות בקרה על פעילותה, יש משנה חשיבות לכך שמועצת הבריאות ומשרדי הבריאות והאוצר יבחנו את כלל פעילותה של הוועדה, לשם שיפור תפקודה וכדי שהמטופלים יוכלו להפיק את המרב משירותי הבריאות הנכללים בסל
הפרק העוסק בתחזוקת דירות עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ הצביע על כי עמידר מנהלת את מרבית דירות הדיור הציבורי (כ-38,000 מתוך כ-50,000). כ-75% מהן הוקמו לפני יותר מ-40 שנים, ומתגוררים בהן דיירים הנמנים עם האוכלוסיות ברמה החברתית-כלכלית הנמוכה בישראל. הסכם הניהול של עמידר עם משרד הבינוי והשיכון מסדיר את אופן ניהול מערך הדירות, ובכלל זה את אחריותה של החברה לתחזוקתן כדי להבטיח את קיום זכויותיו וחובותיו של דייר זכאי, לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, ותקנותיו. במסגרת פעולותיה לתחזוקת הדירות מבצעת עמידר, באמצעות קבלנים חיצוניים, עבודות תחזוקה שוטפת, שיפוץ עמוק ושיפוצים לפני אכלוס. בביקורת בנושא זה, שבחנה את שנעשה בנושא בשנים 2018 - 2020, הועלה כי עמידר ביצעה פעולות רבות שכללו עבודות תחזוקה ותיקון ליקויים בכ-27,600 דירות ושיפוץ של כ-6,800 דירות, אולם טיפולה טעון שיפור. על משרד הבינוי והשיכון ועמידר לפעול לתיקון הליקויים כדי להבטיח רמה נאותה של דירות הדיור הציבורי.
מעקב אחר תיקון ליקויים שהועלו בדוחות קודמים הוא כלי חשוב שמטרתו לוודא כי הגופים המבוקרים אכן תיקנו את הנדרש. לפיכך פעלנו להרחיב את היקף ביקורות המעקב ולשכלל את אופן ביצוען. בדוח זה מובאים ממצאים של שמונה ביקורת מעקב: התכנון והניהול של משאבי האנוש במשרד החוץ; העסקת עובדים מקומיים בנציגויות ישראל בחו"ל; הטיפול בעבירות משמעת בשירות המדינה; מחוז שומרון ויהודה (ש"י) של משטרת ישראל; יישום רפורמות וצמצום פערים בחינוך לגיל הרך; המערך הרפואי לטיפול בכלואים בשירות בתי הסוהר; טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם; מרכיבי ביטחון ביישובי העימות בפיקודים המרחביים.
הדוח הוא רחב יריעה ומקיף נושאים רבים ומגוונים, ומבוא זה עוסק רק במקצת הפרקים המופיעים בו. כל אחד ואחד מפרקי הדוח פותח לפני הציבור, ובתוכו מקבלי ההחלטות, צוהר לפעילות הגופים המבוקרים. בכך הוא מסייע בידי כולנו להבטיח את תקינות השירות הציבורי במדינת ישראל ומעלה תרומה נכבדה להגברת היעילות, החיסכון וטוהר המידות בגופים המבוקרים ולשמירה על כללי המינהל התקין.
הכנתו של הדוח הצריכה מאמץ רב של עובדי משרד מבקר המדינה, אשר עמלו על הכנתו במלוא המקצועיות, היסודיות, ההגינות והקפדנות, ואשר ממלאים את תפקידם הציבורי מתוך הרגשת שליחות של ממש. תודתי נתונה להם.
חובתם של הגופים המבוקרים היא לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה כדי לקדם את השירות הציבורי בישראל ובכך גם לשפר את איכות החיים של תושבי ישראל.
מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אייר התשע"ב, מאי 2022