לביקורת המדינה בישראל יש כבר מסורת מבוססת. היא ממשיכה באופן עקבי בדרך, שבה הלכה עד עכשיו, ומשתדלת להתקדם ולהתפתח בכיוון אותן המטרות, שעליה להשיגן. תפקידו של דין וחשבון זה לשקף את התוצאות, שאליהן הגיעה הביקורת בתקופה הנסקרת בכל תחומי עבודתה.
בדומה לדו"חות השנתיים הקודמים מפרט גם דין וחשבון זה מספר לא קטן של מקרים חמורים של ליקויים ופגיעות בעקרונות החסכון והיעילות; עם זה מעיד הוא גם על מספר לא קטן של תיקוני ליקויים, שהדו"חות הקודמים קבעום, וכן על מספר מקרים, שבהם נתקבלו ובוצעו הצעות מבקר המדינה. אמנם מצערת העובדה, שהדין וחשבון הנוכחי אינו מראה הקטנת מספר הליקויים והפחתת חומרתם; אך אין עילה לאכובה בעובדה זו: תהליך שיפורו של המינהל הוא איטי והדרגתי. הנכונות ההולכת וגדלה, שמשרדי הממשלה, וביחוד משרד האוצר, גילו בשנים האחרונות, בהיענותם באופן פעיל לדרישות הביקורת ולהצעותיה, מתבטאת בראשונה, לפי טבע הדברים, בהחלטות ובהסדרים, שאת השפעתם הסופית על הפעולות היום-יומיות תרגיש ותקבע הביקורת רק במשך השנים הבאות; גם הצלחה הדרגתית זו תלויה בהגשמת תקוותנו, שעובדי המדינה יסיקו במידה הולכת וגדלה את המסקנות מן ההכרה, שיש צורך במאמצים מתמידים לשיפור המינהל.
המגמה שלא להסתפק בקביעת ליקויים יחידים אלא להתחקות אחרי שורשיהם ולחקור את סיבותיהם העקרוניות אף היא הפכה בשנים האחרונות מסורת של מבקר המדינה ומשרדו. בהתאם לכך מראה הדין וחשבון מס. 5 את תוצאות מגמה זו בשלבים שונים. באותם תחומים, שבהם צוינו הבעיות ותוארה בפרוטרוט דרך הריפורמה הדרושה כבר בדינים וחשבונות הקודמים, אפשר היה להתרכז כאן בהשלמה מסוימת של החלק העיוני ובעיקר בתיאור ההתפתחות, שחלה בתקופה הנסקרת בתחום הנדון; דוגמה לשלב זה יכול לשמש החלק הדן בריפורמה התקציבית. במידה שהתיקונים הרצויים תוארו בדו''חות הקודמים רק בראשי-קווים, הגיע הזמן להציע בדו"ח זה הצעות מפורטות ויסודיות; החלק המתייחס להסדרים הדרושים בתחום האיגודים הממשלתיים מראה שלב כזה. ולבסוף ימצא הקורא בדין וחשבץ זה מספר מקרים, שבהם נדונות ומוסברות בעיות ומותוות דרכים לפתרונן, בעוד שבדינים וחשבונות הקודמים היוותה הבעיה אך ורק את הרקע לליקויים, שתוארו תוך כדי מסירת תוצאות הביקורת השוטפת; אחת הבעיות האלו היא בעיית האחריות הכספית של עובדי המדינה.
משתי בחינות משקף דין וחשבון זה התפתחות אורגנית מעבר לגבולות, שהושגו בדינים וחשבונות הקודמים. ראשית, משרד מבקר המדינה מנסה במידה הולכת וגדלה להראות - נוסף על תיאור הליקויים ועל ציון הצעות לתיקונם - את השיטות והטכניקה הדרושות לכך, שגם הגוף המבוקר יכיר וילמד את הדרכים לקביעת ליקויים, לניתוחם ולתיקונם. ושנית, נתברר שבמספר - אמנם קטן - של תחומים חשובים מביאות תוצאות הביקורת לידי ההכרה, שתנאי מוקדם לתיקון ליקויים מסוימים הוא אקט חקיקתי: תיקון של חוק קיים או חקיקה בשטח, שעד עכשיו לא הוסדר בכלל על ידי חוק. הגעתי לכלל דעה, שבמקרים מסוג זה אינו רשאי מבקר המדינה - אף על פי שבאופן עקרוני אין מתפקידו לפנות בהצעות חוק אל המחוקק - להימנע מציון הקווים, שעליהם צריכה לדעתו להתבסס החקיקה הדרושה.
ז. מוזס
מבקר המדינה
ירושלים, ו' בטבת תשט"ו - 31 בדצבר 1954