בשעת הופעתו של כל דין וחשבון שנתי של מבקר המדינה מתעוררת השאלה: האם ובאיזו מידה מראה הדין וחשבון החדש התקדמות במינהל הציבורי? והאם השתפר, בשנה האחרונה ומאז קום המדינה, מאזן הארגון והיעילות במשרדי הממשלה?
בצד השלילי של המאזן ניתן לציין את העובדה, שדו"ח זה כולל שוב מספר לא קטן של ממצאי ביקורת, המצביעים על ליקויים בארגון, ושל פגיעות בעקרונות היעילות והחסכון, שנקבעו בשנה הנסקרת. אף הריבוי של מעילות, שנתגלו בשנים האחרונות, מכביד על המאזן בכיוון שלילי. לתיאור תופעה זו ולמאמצים למניעת מעילות מוקדש פרק בחלק הכללי של דין וחשבון זה.
את מידת ההתקדמות של המינהל היינו רגילים למדוד עד עכשיו בעיקר לפי מידת הצלחתם של המאמצים לתיקון הליקויים, שהועלו על ידי הביקורת. דרך-מדידה זו אולי חד צדדי מדי. יש לראות קנה מידה לא פחות חשוב בריפורמות כלליות ומקיפות, שהוצאו לפועל בתחומים חשובים של המינהל הציבורי. ויש עוד גורם שלישי, שמן הדין להביאו בחשבון: לשם קביעת ההתקדמות של המינהל חשוב לקבוע, באיזו מידה צמחה בשירות המדינה ההכרה, שסדירות ותקינות הם יסודות למינהל, שאי אפשר לוותר עליהם.
במספר לא קטן של מקרים, בהם חוזר דו"ח זה לליקויים, שנקבעו בדו"חות שנתיים קודמים, ניתן היה להצביע על העובדה, שבינתיים תוקנו ליקויים אלה - אף על פי שיש מקרים אחדים, שהביקורת נאלצה לקבוע ליקויים חוזרים ונשנים. מלבד זאת הלכה וגברה בשנה האחרונה שיטתיות המאמצים לתקן ליקויים. במשרדים הממשלתיים הושלמה רשת של ועדות וממונים מיוחדים, שמתפקידם לדאוג, שיהא טיפול מתמיד וקבוע בדרישות מבקר המדינה. ועדת הכספים של הכנסת סמכה את ידה באופן פעיל על מאמצי מבקר המדינה לתיקון הליקויים בקבלה החלטה מיוחדת המופנית לשר האוצר. החלטה זו, שאושרה על ידי מליאת הכנסת בראשית שנת 1961, באה להבטיח פיקוח ומעקב אפקטיביים לגבי ביצוען של אותן הצעות הוועדה, שמטרתן להביא להגשמת הדרישות של מבקר המדינה: לפי החלטה זו נתבקש שר האוצר להגיש לוועדת הכספים, כל שנה, בתום שלושה חודשים לאחר שהצעותיה של הוועדה לדו"ח המבקר אושרו על ידי הכנסת, דין וחשבון על מידת הביצוע והקצב, בו בוצעו הצעות ועדת הכספים.
הריפורמות בתחומי מינהל מרכזיים - נוסף על תיקונם של הרבה ליקויים בודדים - שהוצאו לפועל במשך השנים האחרונות, במידה לא קטנה לפי יזמתה של ביקורת המדינה ובעזרתה, מספרן לא קטן ומשקלן ניכר.
בין הריפורמות שבוצעו במרוצת השנים בולטת ההתפתחות בתחום התקצוב - התפתחות המתוארת בחלק הכללי שבדו"ח זה. מבין התחומים החשובים, שבהם מתבטאת התפתחות חיובית בריפורמות ייזכרו כאן: הנהגת מבדק פנימי ברוב משרדי הממשלה; ההסדרים הנוגעים ליחס שבין משרדי הממשלה לבין החשב הכללי; הנהגת שיטה עסקית בהנהלת החשבונות של מפעלי המדינה; קביעת נוחלים במינהל יבוא ויצוא; חלוקת התפקידים והסמכויות בין הגופים הפועלים במשק המים של המדינה. ביצוען של ריפורמות כאלה דורש לעתים זמן רב; לפיכך אפשר להבין, שלפעמים מתעכבת הגשמתן של הצעות מסוימות: ההצעה - שנומקה בדו"ח השנתי מס' 10 והאומרת כי בתחומים חשובים, בהם יש צורך בשיתוף פעולה אמיץ בין כמה משרדי ממשלה וגורמים ציבוריים אחרים, יש להקים "רשות" על-משרדית - עד עתה רק במקרה אחד התקרבה להגשמתה (רשות כבישים), בעוד שבמקרים אחרים (רשות לפיקוח על טיב המזון ורשות שיכון) נתקלו הצעות אלה בהיסוסים מצד משרדים, שאינם מוכנים לוותר לטובת רשות עליונה על שליטתם המוחלטת בתחומי פעולתם.
ולבסוף - באיזו מידה צמחה בשירות המדינה ההכרה בחשיבות הסדירות והתקינות במינהל? לפי טבע הדברים קשה להצביע על מסמכים, שיש בהם כדי להוכיח התפתחות חיובית בכיוון זה. במידה מסוימת מעיד הפרק על "רישום תלמידים", הכלול בדו"ח זה על ההבנה לנוהלים סדירים, שגדלה בשנים האחרונות. ומי שמזדמן לו לדון עם עובדי מדינה על שאלות הנוגעות למינהל הציבורי יקבל את הרושם, שבקרב שירות המדינה גברה הערנות לשמירה על כללי הסדר הטוב.
סיכומו של דבר: לפי התמונה המשתקפת מדו"ח זה גוברים והולכים במאזן הארגון והיעילות הגורמים החיוביים על הגורמים השליליים.
ז. מוזס
מבקר המדינה
ירושלים, כ"ט בשבט תשכ"א, 15 בפברואר 1961