השנה שחלפה, עליה סב הדוח המתפרסם בזה, עמדה בסימן אתגרים לאומיים ומטלות כבדות בתחומים רבים, ובראשם - קליטת העלייה וביטחון המדינה: הראשון - מפני חשיבותו ההיסטורית, כמשימה הרת גורל שאסור להיכשל בה; והשני - כבעיה קיומית נמשכת הדורשת עמידה איתנה על המשמר ומוכנות מירבית מתמדת מפני מתנכלים מבחוץ וגורמים עוינים מבפנים. השנה גם עמדה בסימן המעודד של שיחות השלום שעודן בראשית הדרך. אולם אין האחד מוציא את השני, כאמרה עתיקת היומין, פרי ניסיון החיים, האומרת "אם רצונך בשלום - היכון למלחמה" (si vis pacem, para bellum), כשאר הכוונה היא, כמובן, למלחמת מגן, אם חלילה תתחולל. לפיכך הושם דגש חזק על תפקודה של מערכת הביטחון, ואך מובן הוא שחלקים מדוח זה הם חסויים.
אירועי מלחמת המפרץ העלו מחדש על סדר היום הציבורי את שאלת היערכותו של מערך העורף בשע"ח. ואכן, היערכותו המחודשת, ברוח המלצות מבקרי המדינה, מצאה לאחרונה את בטויה הארגוני בהקמת פיקוד העורף מצד אחד, ובהיערכות לבחינה מחודשת של ערכות המגן שחולקו לאוכלוסייה האזרחית, מצד שני.
בנושא קליטת העלייה, עמדה השנה בעיקר בסימן של מורדות, אם כי היה אירוע מרגש ומרנין כמבצע שלמה. המצב יגע, אך עדיין ניתן לעשות הרבה, והכרח לעשות הרבה, לשינוי פני הדברים. לשם כך עלינו לאזור את כל כוח תבונתנו, כדי לנצל ניצול יעיל וחכם עד קצה האפשר את משאבינו המוגבלים, בכסף ובכוח אדם. רק ניצול מיטבי כזה, והיחלצות העם היהודי, כדי להשקיע בישראל ליצירת מקומות עבודה, תוך הבנה לגודל השעה שחלילה לא תוחמץ, הם היסוד לתקווה להתעוררות מחודשת ולקליטה מוצלחת. למרבה הצער לא נלמדו, בנושא הקליטה, הלקחים מדוח הביקורת האחרון, שהתריע מפני ההשקפה לפיה מקדשת מטרה חשובה את האמצעים להשגתה, והדגיש שעלינו לפעול בתחום חשוב זה, בעת השימוש במשאבינו "במירב היעילות והשכל הטוב". אין לומר שהמלצה זו, שהיא צו השעה, יושמה. כספים רבים ירדו לטמיון וסבל רב נגרם, או לא נחסך, לחלק מהעולים, כתוצאה מליקויים בתהליך קבלת ההחלטות ובדרך יישומן. אכן, הרצון העז לבנות הרבה ובמהירות, נוכח הצרכים הדוחקים, חיובי הוא, אך צריך היה להקפיד שרצון זה לא יגרום לקיצורי דרך בלתי סבירים, יקרים, לא תמיד תקינים ולעתים אף בלתי-חוקיים בעליל, ששכרם יוצא בהפסד כספי ציבור שיכלו לשמש לפתרון טוב ויעיל לחלק מבין העולים.
בתחום החינוך הוקדש פרק למגזר הערבי והוא מצביע על פערים גדולים בין התנאים במגזר זה לבין המגזר היהודי. מהנאמר בדוח עולה שאמנם הייתה במשך שנים מגמה למצוא דרכים לצמצום הפערים, אך הדבר התבטא עד לאחרונה בעיקר בדיונים, ומעט מדי במעשים. שיפורים מהותיים, אם יבוצעו בעתיד הקרוב, עשויים לגרום ליתר שילוב וכתוצאה מזה לפחות קיטוב, דווקא בקרב בני הנוער. יהא בכך גם לשפר את תדמיתה של ישראל כדמוקרטיה הדואגת לכל אזרחיה ותושביה, ברוח מגילת העצמאות.
השמירה על עקרון האחריות של כל עובד ציבור, והקרובים לראש הסולם בהיררכיה בפרט, איש איש בתחומו, היא אבן פינה ליצירת חברה מתוקנת, ועליה לשמש נר לרגלינו.
דוח שנתי זה מתפרסם ערב מערכת הבחירות לכנסת ה-13. נוכח אופיה הבלתי תלוי של הביקורת, הנטייה הראשונית שלי הייתה לעמוד על פרסום הדוח במועד החובה, הקבוע לכך בחוק. אולם לאחר שיקול, הקדמתי את הפרסום בכשלושה שבועות ובכך נעניתי חלקית לבקשה להקדים את פרסומו, כדי להגדיל - תוך שמירה על איכות ודיוק הכתוב בו - את מירווח הזמן מיום פרסומו ועד מועד הבחירות. עשיתי כן רק לאחר שנחה דעתי כי המועד הקבוע בחוק, בו "יניח" מבקר המדינה את הדוח השנתי על שולחן הכנסת, אינו נוטל ממבקר המדינה את שיקול הדעת להניח את הדוח על שולחן הכנסת לפני מועד זה, כעניין שברשות.
מרים בן-פורת
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, כ' באדר א' התשנ"ב
25 במארס 1992