כמיהתה של מדינת ישראל לשלום מובנת מאליה, אולם הכרחי שהשלום לכשיושג יבטיח את ביטחונה, שכן באין ביטחון אין שלום. ואכן, משרד מבקר המדינה עוסק בלא הרף בענייני ביטחון, כדי להתריע בהקדם על שגיאות ומחדלים, לחשוף ליקויים, למען יתוקנו ולא יישנו עוד, ולהגביר את השימוש המושכל במשאבים לביצור הביטחון ולחיזוקו. דוחות בענייני ביטחון בחלקם רואים אור, אולם מחויב המציאות הוא, שדווקא בנושאים הרגישים במיוחד הדוחות מגיעים רק לידיעת מעטים, שהאחריות בנושאים אלה רובצת לפתחם.
אין ביטחון בלא משאבים כספיים מתאימים, וישראל אינה משופעת בהם. מכאן החשיבות המיוחדת הנודעת לשימוש זהיר וחכם במשאבים הקיימים, כדי למנוע בזבוז נכסי ציבור ולבצר את כלכלתה של המדינה. לא מעט דוחות הוקדשו לנושאים אלה וקיים, כאמור, קשר הדוק בין כלכלה בריאה, מזה, לבין מערכת ביטחון משוכללת ומתפקדת למשעי, מזה.
כדי להבטיח את שלימות נכסי המדינה ולמנוע שימוש בהם שלא כדין, הכרחי לקיים אמצעי בקרה נאותים ופיקוח מתמיד. הדוח מראה שגזרה זו עודנה פרוצה וכי הפרצה לא פסחה אף על תחום רגיש וחשוב כמו מערכת הביטחון.
אמצעי - בלעדיו - אין לניהול נאות של ענייני המדינה, הוא הפקדת הביצוע בידי עובדי ציבור מיומנים ואמינים שיפעלו אך ורק למען אינטרס הציבור וללא שיקולים זרים. יש לבחור במועמד המתאים ביותר, תהיה השקפתו הפוליטית אשר תהיה. כמו כן חייבת בחירת העובד להתבצע מתוך שיקולים ענייניים גרידא. בדוח שלפנינו מפורטים מינויים שהפסול שדבק בהם נובע מיחסי קרבה או רעות בין הממנה לממונה, ופותח פתח ללזות שפתיים. יש לשקוד על דרכים לשירוש הנגע ולשמור בקפידה על מינוי האנשים הראויים ביותר למלא את התפקיד שיועד להם כנאמני הציבור.
הדוח חוזר וחושף מקרים שבהם נתקבלו החלטות עקרוניות מבלי שקדמו להן דיונים ממצים ומעמיקים כנדרש. מי שהוסמך לקבל החלטות כאלה, תוך הפעלת שיקול דעת, חייב להשתמש בסמכותו בדחילו, על סמך בדיקה יסודית של כל המידע הרלבנטי ותוך הפעלת קריטריונים ענייניים ושוויוניים, כשטובת העניין, והוא בלבד, לנגד עיניו. דרישה זו, המעוגנת זה מכבר בפסיקתו של בית המשפט העליון - וגם אני עצמי הדגשתי את חשיבותה בהזדמנויות שונות - עדיין לא חדרה במידה מספקת לתודעת הרשות המבצעת. בדוח מצויות דוגמאות הממחישות זאת. הבולטות שבהן מתייחסות למינל מקרקעי ישראל ולמשרד הבינוי והשיכון. מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שמתפקידה להתוות את מדיניות המינהל החולש על מקרקעי המדינה, קיבלה בשנת 1992 החלטה רבת משמעות בדבר שינוי ייעודה של קרקע חקלאית, מבלי לקיים תחילה עבודת מטה מקפת ובדיקה יסודית. אשר למשרד הבינוי והשיכון, הוברר שהוא הקצה תקציבי פיתוח שלא לפי פרוגרמה סדורה ושיטתית ואמות מידה שוויוניות, תוך סטייה חמורה מעקרונות יסוד.
אכן, ליקויים רבים שנחשפו בדוחות קודמים באו על תיקונם, ובדרך כלל היחס לביקורת הוא רציני ביסודו. אולם אין להסתפק בכך, מה גם שצצים חדשות לבקרים ליקויים חדשים שמקומם לא יכירם במינהל ציבורי החייב, כאמור, לפעול כנאמן הציבור בכל דבר ועניין.
מי יתן ובעתיד נראה לעין נזכה לראות בישראל שיפור ניכר במצבה הכלכלי, ובעקבותיו עלייה מוגברת וקליטה טובה, יצירת מקומות עבודה וירידה באבטלה, וביצור ביטחונה של המדינה לקראת שלום אמת האזורנו.
מרים בן-פורת
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, י' באייר התשנ"ד
21 באפריל 1994