בדוח זה מובאים דוחות ביקורת בנושאים שונים בחמש חברות: בזק, בתי הזיקוק לנפט, תשתיות נפט ואנרגיה, קרן ידע לאקדמאים במח"ר וחברת צים. בדוחות הביקורת עולה שוב, בהקשר לחברה לתשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן), הנושא של סיום תקופת הזיכיון של החברה והצורך החיוני להיערך לקראת אירוע זה. אותו נושא הועלה בדוח על חברת בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) מיום 5.10.2000, והיבטים נוספים שלו באים לידי ביטוי גם בדוח זה הדן בשמירת קרקעות הזיכיון בבז"ן. בז"ן ותש"ן פועלות מכוח זיכיונות אשר הוענקו להם, לפני כשבעים שנים, על ידי הנציב הבריטי. הזיכיון של תש"ן עומד לפקוע כבר בראשית שנת 2001 וזה של בז"ן לקראת סוף שנת 2003. לפי תנאי הזיכיונות על הזכיינים למסור לממשלה, ללא כל תמורה, את כל נכסי המקרקעין אשר הועמדו לרשותן במסגרת הזיכיונות. מדובר באירוע בעל חשיבות מרובה לממשלה ולחברות בעלות הזיכיון.
מנקודת הראות של הממשלה זו הייתה הזדמנות חשובה לבחון מחדש את מערכת ניהול משק הדלק של המדינה. במהלך 70 השנים בהם היו הזיכיונות בתוקף חלו תמורות מדיניות, כלכליות וטכנולוגיות אשר מחייבות בחינה מחודשת מעין זו. בין היתר היה על הממשלה להחליט:
א. האם ראוי להשאיר בידי חברות הנפט את כל נכסי המקרקעין העומדים לרשותן מתוקף הזיכיון. האם כל הנכסים הללו דרושים לחברות לביצוע הפעילות אשר עבורה ניתן הזיכיון, או פעילות אחרת המתחייבת מצרכי ניהול משק הדלק - זיקוק, אחסון והולכה של נפט ומוצריו. מממצאי הביקורת עולה כי, לפחות, חלק מן הקרקעות לא שימשו עד כה לאותם צרכים.
ב. האם סיום תקופת הזיכיון אינה מהווה הזדמנות לארגון מחדש של הקצאת המשאבים, הסמכויות ותחומי הפעולה בין הגורמים השונים הפועלים בתחומי הזיקוק, האחסון והולכת הנפט ומוצריו. כך, למשל, עלו בשנים האחרונות תהיות לגבי ההשלכות הכלכליות של שילוב בבעלות משותפת של פעילות כלכלית הנעשית על ידי מונופול עם זו הנעשית בתנאי תחרות. שילוב כזה עלול לגרום לסבסוד צולב ופגיעה בתחרות.
ג. באלו תנאים תעמיד הממשלה, אם בכלל, את המקרקעין שתועיד לפעולות חברות הנפט לאחר סיום הזיכיון.
לשינויים אפשריים בתחומים אלה ואחרים השלכות כבדות משקל על החלטות כלכליות של החברות בעלות הזיכיונות, ובמיוחד על חברת בז"ן שהיא חברה בבעלות משותפת של המדינה ושל משקיעים פרטיים. הגיוני לצפות שחברה כזו תימנע, ככל האפשר, מלבצע השקעות בנכסים שיהיו על קרקע שעלולה לעבור לבעלות המדינה. גם תחומי ניהול אחרים היו צפויים להיפגע מאי הוודאות ביחס להמשך הבעלות על נכסי החברות. כך, למשל, מערך המימון של החברות נסמך, בחלקו לפחות, על השימוש בנכסים הכלולים בזיכיון כביטחונות לאשראי.
ככל שהשינויים הצפויים מסיום הזיכיונות גדולים יותר כן מחייבת ההיערכות לקראתם זמן רב יותר. היערכות החברות אינה יכולה להיות אפקטיבית אלא לאחר שהמדינה תתכנן את מהלכיה. סיום הזיכיונות הינו אירוע מהותי אך בוודאי שלא היה בלתי צפוי. זה עשר שנים מונחות על שולחן הממשלה סוגיות הקשורות בזיכיונות. במהלך התקופה קיימו הממשלה וצוותים בין-משרדיים, שהוקמו לצורך הנושא, דיונים רבים. אולם, עד סוף אוקטובר 2000, כחודשיים לפני תום הזיכיון של חברת תש"ן, הממשלה טרם קיבלה החלטות מסכמות המתחייבות מן האירוע.
כך החמיצה הממשלה את ההזדמנות להיערך בזמן ובאופן מושכל לאפשרויות שסיום תקופת הזיכיונות פתח עבורה. הדחייה בהיערכות הממשלה האריכה את תקופת אי הוודאות העומדת בפני חברות הנפט והכבידה על עבודתן, והדברים מפורטים בדוחות הרצופים.
הדוחות עוסקים גם בפעולות שעשו החברות ואשר יש בהן ליצור עובדות מוגמרות אשר עלולות להקשות על הממשלה בבואה לבצע את ההיערכות החדשה שסיום הזיכיונות היה צריך לאפשר לה. כך, למשל, העבירה בז"ן קרקעות משטחי הזיכיון לחברות בבעלות פרטית, ללא הסכמה מראש של המדינה, וחברת תש"ן העבירה משאבים לתחומי פעילות חדשים שאינם קשורים לליבת העסקים שלה.
כאמור, הזיכיון של חברת תש"ן מסתיים בינואר 2001 וספק אם הממשלה תוכל להשלים את תוכניותיה ביחס לתחומי הפעילות של החברה לפני סיום הזיכיון. נותרו עוד כשנתיים למועד סיום הזיכיון של בז"ן וראוי על כן כי הממשלה והמשרדים הנוגעים בדבר - משרד האוצר ומשרד התשתיות - יפעלו במרץ ובקצב מהיר להשלמת הכנותיהם לקראת אותו מועד.
עוד עוסק הדוח בביקורת על בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ בה נבדק מבצע צמצום כוח האדם במסגרת שינוי המבנה הארגוני. הועלה שהיעד של שיפור תמהיל כוח האדם הושג רק בחלקו, היו עובדים שנאלצו לפרוש למרות שעניינית לא נכללו בין המיועדים לפרישה ואחרים שתוכנן שיפרשו - לא פרשו.
בדוח על קרן ידע לאקדמאים במדעי החברה והרוח - הועלו ליקויים בסדרי אישור המלגות, בפרסום פעולות הקרן וזכויות עמיתיה, בארגון פעולות ההדרכה וההשתלמות, בסדרי ההתקשרות עם נותני שירותים ובתשלומים בעבור סמינרים. מוסדות הקרן פעלו במהלך הביקורת לתיקון חלק מהליקויים. בדוח צוין כי על מוסדות הקרן לפעול לשיפור פעולותיה, להגביר את הפיקוח והבקרה עליהן, להכין תכנית עבודה שנתית ורב-שנתית, ולהקפיד לפעול אך ורק בתחום המטרות שנקבעו לה.
במסגרת הביקורת על צים חברת השיט הישראלית בע"מ הועלה שבמשך תקופה ארוכה לא מימשה המדינה את זכותה למלוא מכסת הדירקטורים מטעמה. בדירקטוריון כיהנו רק חלק קטן מהדירקטורים שהמדינה זכאית למנות או להמליץ על מינוים, בעוד שמטעם החברה לישראל כיהנו בדרך כלל כל הדירקטורים להם היא זכאית. כתוצאה מכך, בעסקאות שבהן היה לדירקטורים מטעם החברה לישראל עניין אישי, נטל ההחלטות היה על הדירקטורים הספורים שכיהנו מטעם המדינה. חלק מוועדות הדירקטוריון לא כונסו במשך שנים אחדות ומאפריל 1999 צומצם מספר ישיבות הדירקטוריון, דבר שיש בו כדי לפגוע בפעילות החברה.
בדוח צוין כי, על פי קביעת הוועדה לבדיקת מינויים, היתה זיקה פוליטית, לחלק הארי של המועמדים מטעם המדינה לתפקיד דירקטור בצים ולדירקטורים שמונו. מבקר המדינה עמד על כך שעל אף הוראות החוק בדבר ייצוג הולם לנשים, מ 1999- מכהנת רק אישה אחת מטעם המדינה בדירקטוריון צים.
אליעזר גולדברג
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, כסלו התשס"א
דצמבר 2000