בדוח זה מובאים דוחות ביקורת בנושאים שונים בשמונה חברות ממשלתיות, בשלושה תאגידים שהוקמו מכוח חוק ובעמותה אחת, אשר נתמכת מתקציב המדינה.
בביקורת על המועצה להסדר ההימורים בספורט אשר מופקדת על ארגון הימורים של משחקי ספורט ועל חלוקת ההכנסות מההימורים לענפי הספורט, הועלו ליקויים בחלוקת כספי ההקצבות לגופים השונים עד כדי פגיעה בעקרון השוויון, ולא תמיד לפי אמות מידה ברורות וכוללניות. כמו כן הועלו ליקויים בהקצבות להקמת מתקני ספורט, במערך ההימורים, ובהתקשרויות של המועצה.
ההתאחדות לכדורגל בישראל מופקדת על פיתוח ענף הכדורגל וניהולו. בביקורת עלה, שחלק מניסיונות ההתאחדות להקטין את הגירעונות של הקבוצות בליגות המקצועניות לא עלו יפה. לא הופעלו בקרות מספיקות כדי לוודא שמחלקות הנוער של הקבוצות מקבלות את נתח התקציב הראוי. כן נתגלו ליקויים בהתקשרויות עם ספקים, וברישום עסקאות חליפין בדוחות הכספיים. תקנון ההתאחדות מאפשר לה להעביר לתאגיד עסקי, כספים שנועדו למטרה ציבורית ולא לחלוקת רווחים, ומבקר המדינה העיר שעל נציבות מס הכנסה לתת דעתה למצב זה.
הדוח על החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ עוסק בפעולותיה של החברה בהתייחס בעיקר להשפעתן על מחיר הפחם. חברת החשמל היא צרכנית כמעט בלעדית של החברה, ומחיר הפחם הוא רכיב בעל משקל בתעריף החשמל. בהחלטת הממשלה על הקמת החברה נקבעו העקרונות למחיר הפחם בשיטה של כיסוי מלוא עלויותיה בתוספת רווח, אולם במהלך שנות פעילותה ניתנו לחברה אישורים לזקוף לעצמה רווח נוסף אף שלא תמיד נבע הרווח הנוסף מפעולות התייעלות. כמו כן החברה לא הקפידה דיה על חסכון בהוצאות המינהל שלה. שני אלה השפיעו על הגדלת מחיר הפחם שנמכר לחברת החשמל. בפברואר 2001, לאחר כ-20 שנות פעילות של חברת הפחם, החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה למכור את כל מניותיה לחברת החשמל או לפרק אותה.
בדוח על תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ הועלה שלחברה ולחברת הבת שלה, קו מוצרי דלק בע"מ, אין נתונים מהימנים על כמות הדלק שבטיפולן ולמי שייכים המלאים שבמתקניהן והן נאלצות להיעזר במידע מחברות תשתית חיצוניות שיש להן אינטרסים משלהן. לחברות התשתית במשק אין שיטה אחידה ומוסכמת למדידת כמויות של דלק מאוחסן או מוזרם, המתאימה לתקנים הבין-לאומיים. הדבר מעורר ספקות באשר למהימנות הנתונים שמוסרות חברות התשתית וחברות הדלק למשרד לתשתיות לאומיות, עליהם הוא מבסס את התחשבנותו עמן.
בשנת 1993 הגיעו מקורות חברת מים בע"מ והממשלה להסכמה בדבר שינוי שיטת התחשבנות ביניהן לצורך קביעת התמיכה הממשלתית בחברה. בביקורת על יישום ההסכם נמצאו ליקויים בהתחשבנות בין מקורות לממשלה, וכן נמצאו ליקויים בפיקוח הממשלתי על עבודות הפיתוח של החברה. בביקורת על גביית חובות בגין אספקת מים נמצא, כי טרם הותקנו תקנות הקובעות את הנסיבות והתנאים להפסקת אספקת מים לצרכן, או לצמצום זמני של כמות המים שתסופק לו, עקב חובו בעבור הספקת מים.
ערים, חברה לפיתוח עירוני בע"מ - הביקורת העלתה, שהחברה צברה במשך השנים רווחים גדולים, בד בבד עם ירידה בהיקף פעולותיה, וכי היא ניסתה לגוון את תחומי עיסוקה ע"י פעילות בתחום הנדל"ן, זאת בניגוד לעמדת רשות החברות הממשלתיות. מבקר המדינה העיר שיש מקום שרשות החברות הממשלתיות תבחן את ההשקעות בנדל"ן של כלל החברות הממשלתיות, שאינן דרושות להן לצורך פעילותן. ועדת השרים לענייני הפרטה החליטה לפני כשלוש שנים על מכירת החברה, אך הדבר לא יצא אל הפועל.
בחברת אפרידר - חברה לשיכון ולפיתוח אשקלון בע"מ וברשות החברות הממשלתיות נבדקה הפרטת החברה. ההחלטה על הפרטת החברה נתקבלה על ידי ועדת השרים להפרטה על בסיס הצעת הרשות, אשר לא בדקה באופן מעמיק דרכים חלופיות להפרטה. הליכי ההפרטה נמשכו כשמונה שנים, מ-1992; היעדרו של מידע מלא ועדכני על הקרקעות שבבעלות החברה, שהן הנכס העיקרי שלה, היה אחד הדברים שעיכבו את ההפרטה. ב-26.2.01 חתמה הממשלה על חוזה עם גורם פרטי למכירת מניות החברה.
הדוח על צים חברת השיט הישראלית בע"מ עוסק בסדרי הניהול של כ-180 חברות שבבעלותה, המלאה או החלקית, כמעט מחציתן בעלות פעילות עסקית עצמאית והשאר משמשות להחזקת נכסים או שאינן פעילות. הועלה כי קיימים ליקויים בתחום המעקב והבקרה של צים על פעילות החברות, וכי אישור הדוחות הכספיים של כמה מהחברות נעשה באיחור ניכר. במשך שנים אחדות לא היה דירקטוריון צים מעורב מספיק בענייני החברות, בין היתר בקביעת האסטרטגיה של צים לגביהן. בדוח הומלץ שצים תבחן את הצורך בהחזקת מערך חברות כה גדול, ובמיוחד חברות שאינן פעילות.
בבזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נבדקה החלפת המערכת הישנה לחיוב וגביה, למערך חדש. בזק לא הגדירה באופן מפורט את דרישותיה מהמערך, הרחיבה את היקף הפרויקט, ונקלעה למחלוקות רבות עם החברה שפיתחה אותו. בזק גם לא עשתה בדיקה של עלות-תועלת כדי לקבוע את היקף המערך החדש, וגם לא הפעילה בקרות מספיקות במהלך הפיתוח. הפרויקט נכשל, ובסופו של דבר נשארה בזק עם המערכת הישנה שלה, ונגרם לה נזק כספי ניכר. כן נבדק תפעול מערכות מיחשוב הנדסיות.
בדוח על מועצות לייצור ושיווק של תוצרת חקלאית הובאו נושאים הנוגעים לפעילותן של שתי מועצות, המועצה לייצור ושיווק צמחי נוי והמועצה לייצור ושיווק של ירקות, ונסקרו פעולות משרד החקלאות ופיתוח הכפר בנוגע למועצות אלה. הועלו ממצאים המחייבים צעדים של התייעלות וחסכון במועצות ובחינה מתמדת של מכלול תפקידיהן, בהתחשב במשאבים המושקעים בפעילותן.
הביקורת שנערכה באגרידב חברה לפיתוח חקלאי (ארצות חוץ) בע"מ העלתה שבשנים 1998-2000 חלה ירידה ניכרת בהכנסותיה שנבעה מהקטנת מספר הפרויקטים שבמימון משרד החוץ, ועקב כך נגרמו לחברה הפסדים. המשך פעילותה של החברה התאפשר הודות ליתרות רווח משנים קודמות, אך הניסיונות להגדיל את היקף הפעילות המסחרית לא צלחו בשנים אלו. משרד מבקר המדינה העיר לרשות החברות הממשלתיות, למשרד החקלאות ולמשרד החוץ, כי נוכח השינויים שחלו בסביבה העסקית שבה פועלת אגרידב, יש לדון ללא דיחוי בעתידה ובהמשך פעילותה. רשות החברות הממשלתיות הודיעה למשרד מבקר המדינה כי בכוונתה לפעול להפרטת החברה אך עד פברואר 2001, לא הביאה לוועדת השרים לענייני הפרטה הצעת החלטה בעניין זה.
אליעזר גולדברג
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, סיוון התשס"א
מאי 2001