דוח שנתי 48 לשנת 1997 לחשבונות שנת הכספים 1996

זהו הדוח השנתי האחרון היוצא בחתימת ידי, והוא מהווה הזדמנות לסכם את התרשמותי מהמינהל הציבורי בעשור של כהונתי כמבקר המדינה.

היו אלה שנים מרתקות, במהלכן ניתנה לי הזדמנות נדירה להכיר את כל תחומי העשייה הציבורית, על פכיה ורזיה, על מעלותיה ומגרעותיה.

כל מינהל וכל חברה, ולו התקינים ביותר, אינם נקיים מתקלות ומשגיאות. מבחנה של חברה בוגרת הוא ביכולתה לאתרן ולעמול בנחישות לתיקונן.

בראש ובראשונה, על מקבלי ההחלטות והדרג הבכיר של עובדי המדינה להטמיע את ההכרה כי הם שרתי הציבור ולא אדוניו, וכי מחובתם לפעול כנאמניו. עליהם לשנן לעצמם השכם והערב, כי כוחם וסמכותם באו להם אך ורק מכוחו של הציבור. במרכז התעניינותו של המשטר הדמוקרטי ניצבים הפרט והצורך להגן על זכויותיו. ניצול לרעה של הכוח, המסור לפועלים בשמו של הציבור ולמענו, כמוהו כפגיעה באושיותיו ובנשמת אפו. למבקר המדינה תפקיד מרכזי בתחום זה, ואותו העמדתי בראש מעייני במהלך שנות כהונתי. לא אחת הדגשתי במבוא לדוח שנתי, כי עיקר העיקרים הוא החוסן המוסרי המהווה תנאי לעצם זכותנו לארץ האבות. מטעם זה, למשל, התמקדתי בדוח הראשון שיצא מתחת ידי, וברבים נוספים, בנגע המינויים הפוליטיים שכתוצאה מהם קורה לא אחת שאותו עובד מבקש לרצות את מי שמינה אותו יותר מאשר את ציבור הנזקקים לשירותיו. משרד מבקר המדינה עושה כמיטב יכולתו כדי לעמוד כחומה בצורה אל מול העצמה הרבה של גורמים בעלי עניין, אשר להם מהלכים בקרב מוקדי הכוח הפוליטי והכלכלי, כדי לשמור על נכסי הציבור, ועל עקרונותיו הבסיסיים של מינהל תקין.

כאשר המדינה תומכת בהשקעות אדירות שאין מהן תשואה למשק הלאומי, כאשר היא רוכשת נכסים במחירים העולים על הראוי, או כאשר מוכרים את נכסי המדינה בלי לקבל את מלוא התמורה, פוחתת היכולת לקדם מטרות נכבדות כגון: פיתוח התחבורה הציבורית, בניית תשתית פיזית לצורכי הציבור והמשק, שיפור מערכת החינוך ומערכת הבריאות ועוד.

במהלך העשור האחרון, וגם לפני כן, הציגו מבקרי המדינה בפני הכנסת והציבור הרחב סדרה של ליקויים בניהול הכלכלי והכספי שהתוצאה הכוללת מהם הסתכמה במיליארדי שקלים. הימנעות מחזרה על חלק מהליקויים היתה מאפשרת למדינה לענות על צרכים רבים ודוחקים של הציבור. אסתפק בדוגמא אחת:

שוק ההון הפך לגורם הראשון במעלה במדינת ישראל, כמו בכל המדינות המפותחות. תפקודו היעיל וההוגן של שוק זה הוא חיוני לרווחת המדינה.

במשך שנים רבות העלה מבקר המדינה את העיוותים אשר שררו בניהול מערכת החיסכון להבטחת הכנסה לעת זקנה. אלה כללו, בין היתר, אישור תמיכה בקרנות פנסיה שמראש לא התקיים בהן איזון אקטוארי בין הנכסים לזכויות העמיתים; השלמה עם התקנות של קרנות שהיה בהן משום קיפוח יחסי של עמיתים שהתמידו בחסכון במשך שנים רבות; הפרשים במיסוי האפקטיבי בשלבי הצבירה והמשיכה מן הקרנות שהיה בהן כדי לעודד דווקא את מוסדות החיסכון היותר יקרים והפחות יעילים. הפרשים אלה גם יצרו עיוותים שאפשרו הענקה של הטבות יתר לאלה שידעו "להכות את השיטה".

כמו כן מנותק חלק גדול מן החיסכון הפנסיוני משוק ההון, מה שעלול להגביר את התנודתיות באותו שוק.

חלק מן הליקויים שהועלו על ידי הביקורת תוקן וחלק אחר נמצא רק עתה במהלך של שינויים שעשויים, כך יש לקוות, לתקן חלק גדול מן הליקויים שהועלו במשך שנים רבות.

לא פסחנו, חלילה, על בני המיעוטים ועל השכבות החלשות. בדקנו נושאים כמו הטיפול במפגרים, זכויות הנכים, מעונות לקשישים, תנאי האשפוז בבתי החולים, הפער בתחום החינוך בין המגזר היהודי לערבי, הוצאת ילדים מחיק המשפחה והפקדתם בידי משפחה אומנת או מוסד, ומסירתם לאימוץ;

הפנינו זרקור לבעיות החמורות הנובעות מהפגיעה באיכות הסביבה ההולכת וגוברת, הן בשל אורח ורמת חיינו, והן בשל שימוש בלתי זהיר, לעתים בלתי אחראי, במשאבי הטבע.

למשק הישראלי יסודות איתנים, שבשימוש נכון בכוחם להצעיד את החברה הישראלית בבטחה אל עבר העתיד, אולם היכולת לעשות כן נסמכת במידה רבה על הטמעה של הנורמות הנכונות, על מנהיגות אמיצה ועל העוז לשנות את הדורש תיקון.

מבקר המדינה

ונציב תלונות הציבור

ירושלים, י"ג בניסן התשנ"ח

9 באפריל 1998