מדינה דמוקרטית דואגת לשמירת זכויותיהם של כלל אזרחיה ותושביה, הן כפרטים והן כציבור, ובכללן הזכות לצנעת הפרט, זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי וזכות הקניין. כן על המדינה לשמור על שלום הציבור וביטחונו. לא אחת מתנגשות זכויות הפרט בזכויות הכלל. בנסיבות אלה מתבקש להכריע באילו תנאים יגבר עקרון אחד על משנהו, או מתי תידחה זכות אחת מפני האחרת, או מפני אינטרס ציבורי אחר, ומהו האיזון הנכון ביניהם. כלשונו של נשיא בית המשפט העליון השופט ברק: עקרונות היסוד "צועדים לא פעם זוגות זוגות כאשר לכל אחד מהם כיוון משלו"*.
דילמה זו, שלא פעם נדרש בית המשפט העליון להכריע בה, באה לידי ביטוי בדוח זה בפרק הדן בהאזנות סתר שעושה המשטרה במסגרת מלחמתה בפשע. בדוח ציינתי, כי אני ער לכך, שעל המשטרה להתמודד התמודדות מתמדת, מורכבת וקשה בפשיעה ההולכת וגואה, וכי אחד הכלים החיוניים להתמודדות זו הוא האזנת סתר. אולם הדגשתי, כי יש לאזן, כפי שקבעו המחוקק ובית המשפט העליון פעמים רבות, בין הצורך להגן על החברה ובין הצורך להגן על זכותו של הפרט לפרטיות ולצנעת חייו. נוסחת האיזון אינה נוסחת פלא, ולא אחת היא מציבה דילמות לא פשוטות. יצוין, כי הביקורת העלתה שלא תמיד הקפידה המשטרה על שמירת גבולות ראויים, על ההוראות הקיימות בתחום האזנות הסתר, ועל בקרה נאותה על ביצוע ההאזנות.
הצורך באיזון בין זכויות יסוד שונות בא לידי ביטוי גם בפרקים אחרים בדוח זה, כמו הפרק הדן ברשות העתיקות. כשמדובר בחפירות ארכיאולוגיות עומדות זו מול זו זכותו של כלל הציבור לשימור עתיקות - מחד גיסא, וזכות הקניין של הפרט, בעל הקרקע - מאידך גיסא. בהקשר זה ציינתי בדוח, בין היתר, כי "ההכרזה על אתר עתיקות פוגעת בפרט ובקניינו לכן היא צריכה להיעשות במידה שאינה עולה על הנדרש, להיות ספציפית ולתחום את השטח המוכרז ככל שניתן".
בדוח גם פרק הדן בפיקוח על הטיפול בחסויים שלהם ממנה בית המשפט אפוטרופוס שידאג לעניינם. גם בטיפול במקרים כאלה נדרש לתת את הדעת לזכויות העלולות לעמוד זו מול זו: האוטונומיה של הפרט - זכותו להיות אדון לעצמו, מול הצורך להגן עליו, לעתים אף מפני עצמו, תוך קבלת החלטות הנוגעות לגורלו ועלולות לפגוע בפרטיותו ובעצמאותו.
במדינה מתוקנת מוטלת על הממשלה החובה לפעול בשקיפות כלפי הציבור. עקרון השקיפות הוא בלתי נפרד מעקרון הנשיאה באחריות. השקיפות יכולה להביא לכך שנבחרי הציבור ועובדי הציבור ימלאו את תפקידיהם מתוך אחריות ונאמנות לציבור, והיא חיונית לביקורת ציבורית ולקיום יסודות הדמוקרטיה.
הפרקים הדנים בתקציב משרד הבינוי והשיכון ובהלוואות לאגודות שיתופיות לבנייה ביהודה ושומרון מראים כי המשרד לא מילא כראוי אחר דרישת השקיפות. תקציב המשרד אינו מביא לידי ביטוי את סדרי העדיפויות הממשלתיים בתחומי פעילותו של המשרד, את אופן חלוקת המשאבים בין יישובים שונים ובין חבלי ארץ שונים ואת מידת השגתם של יעדי המשרד. תכנית למתן הלוואות לבנייה לאגודות שיתופיות הופעלה למעשה כסיוע ליישובים ביהודה ושומרון, בלי שהדבר קיבל כל ביטוי רשמי ופומבי. הביקורת גם העלתה, כי המשרד מימן מתקציבו עבודות בנייה ופיתוח בלתי חוקיות.
ולסיום ברצוני להידרש לשני אירועים שהתרחשו בארץ לא מכבר, לאחר שהסתיימה הכנתו של דוח זה. האחד - רעידת אדמה, והאחר - חדירת מחבלים לשטח נמל אשדוד, שבו מאוחסנים חומרים מסוכנים, וביצוע פעולות טרור בנמל. שני אירועים אלה ממחישים את האקטואליות של פרק בדוח שעניינו "מניעת אירועים שמעורבים בהם חומרים מסוכנים" אשר כאילו נכתב בעקבותם. בפרק זה הוסבר כי אירוע חומרים מסוכנים (חומ"ס) עלול להתרחש במפעלים מסוכנים בגלל ארבעה גורמים עיקריים, ובהם אסון טבע כגון רעידת אדמה, ופעילות חבלנית עוינת. במקרים כאלה ריכוזי אוכלוסייה הסמוכים למפעלים כאלה עלולים להיפגע מהחומרים המיוצרים והמאוחסנים בהם. בדוח הודגש, כי היערכות משולבת של גופי השלטון לטיפול במכלול הסיכונים, יש בה כדי להגדיל את האפקטיביות והיעילות של האמצעים הננקטים למניעה או להפחתה של נזקי חומ"ס. אולם בפועל, גופי השלטון המטפלים בנושא עשו זאת ללא יד מרכזת ומתאמת ובלא שנקבעה תורה סדורה בתחום המניעה. בנסיבות אלה מתעורר ספק בדבר יכולתם לפעול בדרך המיטבית למניעת אירועים כאלה. עוד צוין בפרק, כי טיפול נכון בחומרים מסוכנים ושמירה על הכללים וההוראות עשויים למזער את הנזק שעלול להיגרם בעת אסון כאמור. ממצאי הביקורת העלו, כי הטיפול הנדרש לא נעשה. זאת למרות התרעות רבות בנושא שניתנו בעבר ובכלל זה התרעות של מבקר המדינה.
הפעם הסתיימו שני האירועים שצוינו לעיל ללא נזק שנגרם מחומרים מסוכנים, אך יש לראות אותם כ"כתובת על הקיר".
אליעזר גולדברג
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, יד' באייר התשס"ד
5 במאי 2004
* ע"ב 2/84 ניימן נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט(2) 221, 308.