רחפנים (drones) - כלי טיס בלתי מאוישים המופעלים מרחוק - משמשים בשנים האחרונות הן לצרכים אזרחיים והן לצרכים ביטחוניים. השימוש ברחפנים נעשה בין היתר לשם שמירה על ביטחון הציבור, חיפוש והצלה באזורי אסון, חקלאות, מיפוי, פנאי, ספורט וצילום באירועים ובשמחות. השימוש הגובר ברחפנים מתאפשר עקב הוזלת מחירם, פשטות הפעלתם, שיפור יכולותיהם וזמינות ערוצי הרכש שלהם. לפי הערכת רשות התעופה האזרחית, יתקרב השנה מספר הרחפנים בישראל ל-20,000.
לצד התועלות הצומחות מהשימוש ברחפנים, גדל הסיכון לשימוש בהם לרעה בהיבטים הביטחוניים, הפליליים והבטיחותיים, עד כדי פגיעה בחיי אדם ובביטחון המדינה.
הנחייתי לבצע ביקורת בתחום זה בעיתוי מוקדם ככל האפשר נבעה מכך שביקורות קודמות (דוגמת הביקורת בעניין ההתמודדות עם איום המנהרות) הצביעו על כך שלעתים הטיפול באיומים מתהווים לא הלם את קצב התפתחותם, חומרתם והסיכונים הנובעים מהם, ועקב כך ההיערכות המוקדמת אליהם לא הייתה טובה דייה.
דוח זה עוסק בהיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים, בסמכות ובאחריות של הגופים הקשורים לנושא זה ובפערים הקיימים בנוגע לאסדרת השימוש ברחפנים - כל זאת כדי לשפר את המענה לאיום זה ולהקטין את הסיכון הנובע ממנו.
הביקורת העלתה כי על אף שהמטה לביטחון לאומי מוביל זה כשנתיים וחצי עבודת מטה שמטרתה לקבוע מתווה להסדרת האחריות להתמודדות עם איום הרחפנים ברמה הלאומית, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) טרם קיבלה החלטה בנושא. משכך, למרות הדחיפות, האחריות הלאומית להתמודדות עם איום הרחפנים טרם הוסדרה. המשמעות היא שעדיין קיים ריק (וָקום) בעניין תחומי האחריות והסמכות כאמור, ועקב כך לא ניתן מענה הולם ברמה הלאומית לאיום הרחפנים שמקורם במדינת ישראל, וגדל הסיכון לפגיעה בביטחון המדינה.
כמו כן, גם כאשר יחליט הקבינט המדיני-ביטחוני על מתווה כאמור, יחלוף זמן עד למימושו המלא, ולכן נדרש פתרון לתקופת הביניים.
אחת הסוגיות שבהן עוסק הדוח היא כאמור הפערים הקיימים באסדרת השימוש ברחפנים. תפוצתם ההולכת וגוברת של רחפנים מסוגים שונים בארץ, וכן בעולם כולו, טומנת בחובה לא מעט אתגרים מורכבים. עלה כי בשנת 2016 התרחשו בארץ 24 אירועי בטיחות שבהם היו מעורבים רחפנים, לעומת 14 אירועים בשנת 2015, כלומר עלייה של כ-70%. על פי פרסומים באתרי חדשות בעולם, לאחרונה פגע רחפן במטוס נוסעים בעת נחיתה בשדה תעופה בקנדה, ולמרבה המזל הצליח המטוס לנחות בשלום. נראה כי מהפכת הרחפנים מחייבת בין היתר אסדרה רגולטיבית דוגמת אמצעי אכיפה יעילים והחלת חובת רישום של רחפנים, כדי לצמצם את הסיכון להתרחשות אירועים אוויריים שבהם מעורבים רחפנים ולפגיעה של רחפנים בבני אדם וברכוש וכן למנוע פגיעה בפרטיות באמצעות צילום.
השטח האווירי של מדינת ישראל מצומצם והשמירה עליו מורכבת מאוד ומצריכה הטלת מגבלות רבות על הטסה של כלי טיס אזרחיים, ובכלל זה רחפנים. בנוסף, גם גורמי טרור או גורמים פליליים עלולים להשתמש ברחפנים. במצב דברים זה על הגופים הרלוונטיים ללמוד דוח זה ולפעול ללא דיחוי לתיקון הליקויים שצוינו בו, ובעיקר להסדיר את תחומי האחריות הלאומית בנוגע לטיפול באיום הרחפנים ולשפר את המענה לאיום זה. זאת, בד בבד עם שמירת היכולת למצות את התועלת הגלומה בשימוש ברחפנים בתחום האזרחי ובתחום הביטחוני.
יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, מרחשוון התשע"ח
נובמבר 2017