דוח נפרד זה מוקדש להיערכות ולמוכנות לשעת חירום (כתוצאה מאירועים מלחמתיים, ביטחוניים או אחרים, כמו אסונות ופגעי טבע וכיוצא באלה) של מערכות ציבוריות מרכזיות, והוא עוסק בכמה נושאים הכרוכים בכך.
הפרק הראשון עוסק בהיערכות הלאומית הכוללת לטיפול בעורף האזרחי בשעת חירום בעתות שגרה ובעתות לחימה. בפרק נידונים הליקויים במערך הארגוני ובתשתית הנורמטיבית, ונבחנות סוגיות הנוגעות להסדרת האחריות לעורף בעתות חירום. מזג האוויר החריג ששרר בישראל בדצמבר 2013, ובעיצומו סערת השלגים שפקדה אזורים רבים בארץ, שימש בביקורת זו "מקרה בוחן", שבו האוכלוסייה בישראל נזקקה לסיוע בתחומים רבים, ואשר העלה - לא בפעם הראשונה - בעיות קשות של ארגון והסדרה מערכתיים של הטיפול הלאומי בעורף בעתות חירום.
לא למותר לציין, כי זה שנים משרד מבקר המדינה עוקב אחר היערכות העורף לשעת חירום, ודוחות מבקר המדינה שפורסמו בעבר בעניין זה לימדו על ליקויים וכשלים, לעתים חמורים במיוחד, ובהם הדוח על היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה (יולי 2006), שפורסם ביולי 2007, ודוחות אחרים שפורסמו לאחר מכן. מאז אמנם פעלו ממשלות ישראל והגופים הרלוונטיים כדי לקדם את הטיפול בענייני העורף האזרחי, ואולם, כפי שמעלים הממצאים בפרק זה, עדיין קיימים ליקויים רבים ביכולתם של הגופים הרלוונטיים להכין את העורף לאירועי חירום. מוכנות זאת נדרשת לשם שמירה על ביטחונם של כלל תושבי המדינה, ותשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לתושבי הפריפריה, שפעמים רבות חשופים באופן מיוחד לסיכונים השונים, כפי שאכן קרה באירועים שונים שחלו בשנים האחרונות.
במדינת ישראל עדיין לא קיים הסדר חקיקתי מקיף שמרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, ואשר מבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה והגופים המטפלים בעורף בחירום.
אי-קיומו של הסדר כאמור הוא בגדר ליקוי חמור, שאותו מצאתי לנכון להדגיש, שכן יש לו השפעה של ממש על פעילות הגופים הרבים המטפלים בעורף בשעת חירום ועל התיאום ביניהם, וכן על דרג מקבלי ההחלטות.
הפרק השני בדוח עוסק בהיערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום. פעילותו התקינה של המשק תלויה בין היתר באספקה סדירה ככל האפשר של מוצרי תשתית הדרושים להמשך הפעילות התעשייתית של מפעלים חיוניים ולהבטחת אספקתם של מוצרי מזון לאוכלוסייה. בהנחיית רח"ל (רשות חירום לאומית), הגדירו הרשויות הייעודיות במשרדי הממשלה את רמות השירות הנדרשות ואת הגורמים שיספקו את המוצרים והשירותים החיוניים הנדרשים. הממצאים מלמדים שאין בידי רח"ל והרשויות הייעודיות תמונת מצב מלאה בנוגע למוכנותם לשעת חירום של כל הגורמים שמספקים מוצרים ושירותים חיוניים. הסמכויות המוגבלות שיש לרשויות הייעודיות כלפי מפעלים חיוניים, המידע החלקי שברשותן והיעדר אסדרה מתאימה בנוגע להיערכות לשעת חירום מביאים לידי פעילות חלקית ולא מתואמת של משרדי הממשלה - דבר העלול לפגוע בהיערכות המשק לשעת חירום. בשל הפערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת, קיים חשש כי בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם.
הפרק השלישי עוסק בהכנת רשת החשמל לשעת חירום. אספקת חשמל תקינה ורציפה חיונית למשק בשגרה ובשעת חירום. לפיכך אמורה רשת החשמל לשמור על רציפות תפקודית בשעת חירום ולהיות ערוכה להתמודד עם נזקים שעלולים להיגרם לה עקב פגיעות ירי בעורף, עקב פגיעות שמקורן באיתני הטבע, לרבות פגעי מזג אוויר חריגים, או במצב שבו מכריזה הממשלה על שעת חירום. הביקורת העלתה שמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן - משרד האנרגיה) וחברת החשמל טרם יישמו את מלוא הלקחים שהופקו בעקבות סערת השלגים שאירעה בדצמבר 2013, מבצע "צוק איתן", שהתרחש בקיץ 2014, והסערות החורפיות שהיו בינואר ובפברואר 2015. כמשרד הממשלתי המופקד על משק החשמל בשעת חירום ועל חברת החשמל, על משרד האנרגיה, בשיתוף גופים רלוונטיים נוספים, לדאוג להשלמת הטיפול בכל הנוגע להפקת הלקחים מהאירועים האמורים ולהיערכות משק החשמל לשעת חירום, ולוודא שחברת החשמל תתקן בהקדם את הליקויים שתיקונם הוא באחריותה.
הפרק הרביעי עוסק בהיערכות מערכת התחבורה לשעת חירום. במצבי חירום חשוב ששירותי התחבורה יהיו נגישים ושגופי התחבורה השונים יספקו את צורכי הציבור. כמו כן חשוב שתשתיות התחבורה יהיו בנויות ומתוחזקות ברמה טובה כדי שיוכלו לעמוד בפני אסונות ופגעים. תשתיות שנפגעות בעת חירום יש לתקן במהירות כדי לאפשר תנועה סדירה ככל האפשר של כוחות הביטחון, גופי ההצלה והסיוע ומובילי המטענים, הציוד והתרופות, וכן כדי לאפשר ככל האפשר תנועה חופשית של אזרחים ובמידת הצורך פינוי מהיר שלהם מאזורי סיכון. הביקורת העלתה ליקויים משמעותיים בהיערכות מערך התחבורה לעתות חירום, בין היתר בהסדרת נהלים לפעולה בעתות חירום, בניהול מערך הכבישים באירועי חירום, בהיעדר מנגנון לריתוק עובדים, במיגון בקו הרכבת אשקלון-שדרות ובהיערכות התעופה האזרחית לשעת חירום. על משרד התחבורה, משרד הביטחון, רכבת ישראל ונתיבי ישראל, כל גוף בתחומו, להפיק את הלקחים הנדרשים מהליקויים שהועלו בדוח, לרבות בנושא מיגון קו הרכבת שבין אשקלון לשדרות, ולתקנם ללא דיחוי.
הפרק החמישי עוסק בהיערכות הרשויות המקומיות לשרפות ולפגעי מזג אוויר חריגים. הטיפול באירועים מסוג זה מחייב היערכות מוקדמת והקצאת משאבים של רשויות מקומיות ושל גופים ממלכתיים רבים. בביקורת נמצאו ליקויים בהיערכות לשרפות ולפגעי מזג אוויר חריגים הן בגופי השלטון המרכזי המאסדר והן ברשויות המקומיות, האחראיות להיערכות לאירועים אלו. נמצא כי המסגרת הנורמטיבית להיערכות לאירועי חירום בזירה האזרחית ולטיפול בהם מטילה תפקידים על גופים ממלכתיים רבים ומקנה להם סמכויות, אך אינה מגדירה בבהירות את חלוקת האחריות ביניהם; כי החקיקה הקיימת והחלטות הממשלה אינן כוללות הגדרה למצב חירום הנובע משרפות או פגעי מזג אוויר חריגים; כי טרם גובש מדד מחייב ואובייקטיבי לבחינת מוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום; וכי טרם נקבע תקן מזערי מחייב לציוד ייעודי לשעת חירום שעל רשות מקומית להחזיק במחסניה. אף שלאחר השרפה שהתרחשה בכרמל בדצמבר 2010 נרשם שיפור מסוים בהיערכות הרשויות המקומיות למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן, עדיין נמצאו אצל חלקן ליקויים מהותיים בתחום זה.
לדאבוננו, במהלך מבצע "צוק איתן", בחודשים יולי-אוגוסט 2014, היו תושבי מדינת ישראל נתונים למתקפה כבדה וממושכת של טילים, רקטות ופצצות מרגמה, וחלקם נזקקו לסיוע מציל חיים ולטיפול רפואי וכן לסיוע בתחומים רבים של שגרת החיים. מבצע "צוק איתן" המחיש היטב את החשיבות הרבה שבהכנה מיטבית של העורף להתמודדות עם קשת רחבה של אירועי חירום העשויים לפקוד אותנו, ובהם תרחישי מלחמה עתידיים, שצה"ל צופה כי יהיו קשים בהרבה בהיקפם ובחומרתם ממבצע "צוק איתן".
סבורני כי על דרג מקבלי ההחלטות בישראל, ובראש וראשונה ראש הממשלה ושרי הממשלה, לטפל בדחיפות בממצאים שהועלו בדוח זה, תוך בחינה שלמה של סוגיית היערכות העורף האזרחי לשעת חירום ומוכנותן של המערכות השונות לשעת חירום.
יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אלול התשע"ה
ספטמבר 2015