מדינת ישראל שוכנת באזור המועד לרעידות אדמה, על בקע ים המלח ועל העתק הכרמל. במהלך ההיסטוריה התרחשו באזור זה רעידות אדמה רבות, בהן רעידות רבות עוצמה שגרמו לאבידות רבות ולנזקים ניכרים. בשנת 1837 התרחשה רעידה חזקה שמוקדה היה בסמוך לעיר צפת, והיא הסבה נזק רב לעיר ולסביבותיה. 90 שנים לאחר מכן, בשנת 1927, התרחשה רעידת אדמה שמוקדה היה באזור בקע ים המלח ועוצמתה 6.25 בסולם ריכטר, והיא גרמה למאות הרוגים ופצועים ולנזק רב. מומחים לרעידות אדמה סבורים כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, שעלולה לגבות אלפי קורבנות בנפש ולגרום נזקים ניכרים לרכוש ולמבנים, היא כמעט ודאית. חלק מהם מעריכים שהתופעה מתרחשת באזורנו במחזוריות של 70 עד 100 שנים בקירוב.
השפעתה של רעידת אדמה כזו על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. היא עלולה להביא לפגיעה בחיי אדם ולשבש את מרקם החיים; עלולים להיפגע בה מבני ציבור כבתי ספר ובתי חולים, וכן תשתיות המספקות שירותים קיומיים. ניסיון העבר במדינות אחרות מלמד כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת על שמירת חיי אדם ועל צמצום הנזקים הנגרמים לתשתיות, למבנים ולרכוש. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר ברעידות אדמה, כן תצטמצם הפגיעה בנפש וברכוש, יקטן היקף הנזק למבנים אלה, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו.
משרד מבקר המדינה מתריע זה שנים ארוכות על הצורך בהיערכות מתאימה לרעידות אדמה . דוח זה עוסק בשלב ההיערכות לרעידת אדמה אפשרית ובפעולות שיש לנקוט קודם התרחשותה לשם צמצום הנזקים העלולים להיגרם בעקבותיה. למרבה הצער, ביקורת זו העלתה שעדיין לא תוקנו ליקויים משמעותיים בתחום זה.
מכלול הליקויים המפורטים בדוח מציג תמונה עגומה של רמת המוכנות של תשתיות חיוניות ושל היעדר יד מכוונת. הועלו ליקויים משמעותיים במוכנות של שורה ארוכה של תשתיות ושירותים ציבוריים: משק הגז הטבעי, מערכת הולכת הדלק, משק המים, נמלי הים והאוויר ומערכות התחבורה היבשתיות, מבני חינוך, בתי חולים, מבני תיירות ומבני ציבור. פגמים אלו עלולים להביא לפגיעות בנפש של רבים באוכלוסייה לרבות תלמידים, קשישים וחולים; לגרום לנזקים ניכרים למדינה ולאזרחיה; וכן לפגוע ביכולתה של האוכלוסייה להשתקם לאחר רעידת אדמה קשה. נוסף על ליקויים שנמצאו בהיערכות התשתיות הציבוריות, נמצאו ליקויים חמורים בהיערכות האוכלוסייה האזרחית לקראת רעידת אדמה: יש עיכובים מתמשכים בחיזוק מבני מגורים. תמ"א 38 במתכונתה הקיימת אינה נותנת מענה מתאים, במיוחד באזורי הפריפריה הסמוכים לקו השבר, אף על פי שלכך יועדה. כמו כן, הדוח מצביע על ליקויים של ממש בכיסוי הביטוחי של האזרחים מפני רעידת אדמה.
ניסיון העבר והחשש מפני רעידת אדמה רבת עוצמה מלמדים כי אל לה למדינה להשתהות בפעולות ההיערכות, שכן לא ניתן לדעת מתי והיכן תתרחש רעידת האדמה החזקה הבאה. אומנם בשנים האחרונות ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה קידמה פעולות שבאחריותה, בשיתוף משרדי ממשלה וגופי תשתית שונים. אולם על הממשלה לנקוט עוד פעולות רבות: לנצל את המשאבים והתקציבים שהחליטה להקצות; להשלים את התקנתן של מערכות התרעה; להשלים את התקינה הנחוצה ולאכוף את יישומה; לחזק תשתיות, מבני ציבור ומבני מגורים; לוודא כי הנחיות הגורמים האמונים על ההיערכות לחירום ייושמו במלואן על ידי כלל הגופים הנוגעים בדבר; לגבש תוכניות לעידוד פעולות חיזוק בעיקר לאורך קווי השבר; ולהבטיח את קיומה של מערכת ביטוח שלמה שתיתן מענה מיטבי לאזרחים שניזוקו, בגופם או ברכושם.
כדי לאפשר את שיפור המוכנות נדרשת הממשלה להבטיח את יכולתה של ועדת ההיגוי לקדם את הפעילות הקשורה להיערכות לרעידות אדמה ואת יכולתה לקדם באופן יעיל נושאים הקשורים בהיערכות זו; להעניק לוועדה את הסמכויות הדרושות לה כדי לאכוף את עמידתם של כלל הגופים הרלוונטיים בהחלטות הממשלה ובהנחיות הניתנות להם; ולאפשר לוועדה את המשך המחקר בתחום רעידות האדמה. ההיערכות לרעידת אדמה חוצה את כל המגזרים ואת כל ענפי המשק.
נזקים קטסטרופליים לנפש ולרכוש עקב רעידת אדמה אינם גזירת גורל. השקעת משאבים בהיערכותם של משרדי ממשלה, של הרשויות המקומיות ושל חברות התשתית, לצד גופים פרטיים והציבור כולו, תתרום ללא ספק לצמצום האבידות בנפש ונזקי הרכוש. מחויבותה של הממשלה היא לנקוט אמצעים לשם אִפחוּת נזקיה של רעידת אדמה, לוודא כי הגופים הרלוונטיים נערכים באופן מלא לרעידת אדמה, לוודא את קיומה של פעילות מתואמת בין הגורמים השונים ולפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבותה של ההיערכות לרעידת אדמה. על הממשלה לפעול במהירות ובנחרצות, ו"יפה שעה אחת קודם".
יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אב התשע"ח
יולי 2018