המועצות הדתיות מופקדות על מתן שירותי דת במגוון רחב של תחומים שהאזרח נזקק להם בחיי היום יום, ועיקרם: פיקוח על כשרות ושחיטה, שירותי רבנות ועריכת נישואים, ופעולות תרבות תורנית. חלק מהמועצות הדתיות מספקות שירותי קבורה. איכות החיים של האזרח מושפעת במידה רבה מרמת השירותים שנותנות המועצות הדתיות ומהיקפם.
דין וחשבון זה מסכם את תוצאות הביקורת שעשה משרד מבקר המדינה בשנים 1995 ו-1996 על פעולותיהן של המועצות הדתיות אשקלון, עפולה וראש העין. מקצת הנתונים והממצאים עודכנו לתחילת שנת 1997. כדי לאפשר מבט רחב יותר על פעולותיהן של המועצות הדתיות, נכלל בדוח זה גם הפרק "מועצות דתיות" מתוך דוח שנתי 46.
המועצות הדתיות מתנהלות עלפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן - החוק). בין היתר, העלתה הביקורת ליקויים רבים, חלקם כבדי משקל, בחידוש הרכבן, בניהולן ובתפקודן של המועצות הדתיות, לדוגמא:
לפי החוק שותפות שלוש רשויות בקביעת הרכבה של מועצה דתית: השר לענייני דתות, הרשות המקומית והרבנות המקומית. עקב חילוקי דעות ביניהן, בשאלות התאמתם של המועמדים לתפקידם - בעיקר על רקע השתייכות פוליטית או התאמה דתית - היו עיכובים של עד עשר שנים בחידוש הרכבן של מועצות דתיות. הקשיים בחידוש הרכבן מעידים על פגם מהותי בדרך כינונן, שמטבע הדברים משפיע גם על טיב השירותים שהן נותנות לציבור.
אי-שמירה על סדרי תקצוב נאותים הביאה לכך שמועצות דתיות לא קיבלו מהמשרד ומהרשות המקומית את מלוא התקציב שהבטיחו להן, ועקב כך יצאו שירותי הדת נפסדים.
שני הגופים המוסמכים בנושא קיום השירותים הדתיים במישור המקומי הם: הרבנים המקומיים והמועצה הדתית. אין בחוק הגדרה של תחומי הפעולה והסמכויות המיוחדות של כל אחד מהם, ובהעדרה היו לא אחת חילוקי דעות בין שני הגופים. המחלוקות פגעו קשות בתפקודן של כמה מועצות דתיות ובתדמיתן.
נושא העסקתם ומעמדם המשפטי של משגיחי הכשרות אינו מעוגן בחוק או בתקנות. בכל הקשור לתנאי עבודתם ושכרם, רוב המשגיחים תלויים בבעלים של בתי העסק שעליהם הם אמורים להשגיח. תלות זו מעמידה אותם במצב של ניגוד עניינים, נוכח האפשרות הממשית שיטו לרצות את בעלי העסק מחמת אותה תלות.
שכר היסוד של ראשי המועצות הדתיות צמוד לשכר היסוד של השרים בשיעור הנע בין 82% - 97%, ושכר הסגנים של ראשי המועצות הדתיות צמוד לשכרם של ראשי המועצות הדתיות. להצמדה זו אין כל הצדקה. זאת ועוד, מספר הסגנים במועצות דתיות גדול מהנדרש לתפעולן התקין. אלה ליקויים שיש לעשות לתיקונם ובלא דיחוי.
על חלק מהליקויים שעליהם הצביע הדוח כבר העירה מבקר המדינה בדוחות קודמים. אין להשלים עם התעלמות ממסקנות הביקורת ועם השתהות ביישומן. עוד יצוין, כי עד היום לא פעל המשרד ליישום המלצות הוועדה הציבורית לבדיקת המועצות הדתיות ותפקודן (ועדת צדוק), שהוגשו עוד ביולי 1993.
סיכומו של דבר: מהדוח עולה, שאין די בחוק הקיים כדי להבטיח פעולה תקינה של המועצות הדתיות. על הכנסת לשקול חקיקת "חוק המועצות הדתיות", בדומה לפקודת העיריות והרשויות המקומיות, שיסדיר את כלל העניינים שהמועצות הדתיות עוסקות בהם, ויבהיר באופן חד-משמעי, לגורמים הרבים המעורבים בנושא והמתעניינים בו, את סדרי פעילותן של המועצות הדתיות.
מרים בן-פורת
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אייר התשנ"ז
מאי 1997