מאז קום המדינה ועד לימים אלה תופסת סוגיית הביטחון הלאומי מקום מרכזי בסדר היום הציבורי במדינה, ולה השלכות על תחומי חיים חיוניים וקיומיים, ומכך נובעת חיוניותם של תהליכים מיטביים לקבלת החלטות.
האחריות העליונה בנושאי ביטחון לאומי חלה על הממשלה ועל העומד בראשה, אך עליהם מוטל גם להבטיח את קיומה של עבודת מטה מקצועית, ראויה ושלמה טרם קבלתן של החלטות בנושאים אלה.
ממצאי הדוח מעוררים דאגה בדבר איכותם של תהליכי קבלת ההחלטות בנושאי הביטחון הלאומי, שהרי רעיון הקמת המועצה לביטחון לאומי ב-1999 נועד למלא חלל מהותי בעבודת המטה עבור ראש הממשלה והממשלה. עם זאת, המימוש בפועל על ידי ראשי הממשלות לא התיישב עם החלטת הממשלה והצורך הבסיסי. אי-שיתוף המועצה לביטחון לאומי וראש המועצה לביטחון לאומי כיועץ לביטחון לאומי בעקביות בחלק משמעותי של הדיונים הביטחוניים-מדיניים, והעובדה שקודם לדיונים אלה אשר עוסקים בנושאים, וביניהם מהחשובים ביותר, לא התבקשה ככלל עבודת מטה מגוף המטה של ראש הממשלה והממשלה - המועצה לביטחון לאומי - עלולים לפגום בהחלטות המתקבלות. יתרה מכך, דיונים רבים "מובלים" על ידי גורמים המעורבים ומושפעים מן ההחלטות המתקבלות, וכתוצאה מכך עלולה להיווצר הטיה אצל מקבלי ההחלטות.
מצאתי לנכון לפרסם דוח זה, אשר הוכן במשך כשנה, כדוח מיוחד בימים אלה, שבהם עולה נושא תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי כסוגיה אקטואלית רבת חשיבות. אציין, כי תיקונם של מרבית הליקויים בנושאים המועלים בדוח זה, שתכליתם שיפור משמעותי לאיכות תהליך קבלת ההחלטות בנושאי הביטחון הלאומי, ניצבים לפתחו של ראש הממשלה בהיותו העומד בראש פירמידת מקבלי ההחלטות. גיבוי ממשי שיינתן מצד ראש הממשלה הוא המפתח להצלחת המועצה לביטחון לאומי והעומד בראשה כיועץ לביטחון לאומי, ולשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בתחום קיומי זה.
מיכה לינדנשטראוס
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אב התשס"ו
אוגוסט 2006