למינוי הקצונה הבכירה בצה"ל לתפקידים השונים נודעת משמעות רבה מאוד מהבחינה הלאומית, בשל השפעתה של קצונה זו על ביטחון מדינת ישראל. לפיכך, חשוב מאוד שלא ייפגע אמונם של חיילי צה"ל ומפקדיו ושל הציבור כולו בתקינות תהליך המינויים ובשוויון ההזדמנויות לכל המתמודדים והמתמודדות.
חוק יסוד: הצבא, קובע כי הצבא נתון למרות הממשלה, השר הממונה מטעם הממשלה הוא שר הביטחון, והדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי. ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון, וראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון. לפי פקודות הצבא, הרמטכ"ל הוא הרשות הממנה קצינים בדרגת אלוף משנה ומעלה ושר הביטחון הוא הרשות המאשרת של מינויים אלה.
ביקורת זו עוסקת בתהליך המינויים לתפקידים של הקצונה הבכירה בצה"ל מדרגת סגן אלוף ועד אלוף. מצאנו, כי קיים תהליך מובנה וסדור של המינויים לדרגות סגן אלוף עד תת-אלוף, שאף השתפר בשנים האחרונות. עם זאת נמצא, שעדיין קיימים מקרים רבים שבהם צה"ל אינו עומד בחלק מאמות המידה שהוא קבע לעצמו כתנאי לקבלת המינוי.
אולם, תהליך המינוי של בעלי תפקיד בדרגת אלוף, שהם שכבת הפיקוד העליונה בצה"ל, שהיא בעלת משקל לאומי וציבורי ראשון במעלה, אינו אלא "משא ומתן" בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון. "תהליך" זה אינו מובנה, אינו נתמך בכללים או נהלים כלשהם המעוגנים בכתובים או מוסכמים באופן ברור, אינו מתועד, ותלוי בעיקרו במערכת היחסים הקיימת בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון.
דרך זו אינה ראויה שתתנהל כך. לדעתי, יש חשיבות רבה למסד ולעגן תהליך זה. במסגרת זאת יש לקבוע אמות מידה למינוי אלופים, תוך השארת גמישות ושיקול דעת רחב למקבלי ההחלטות. יש להגיע לסיכום מעוגן של הסוגיה בדבר מידת המעורבות של שר הביטחון בתהליך המינויים של תפקידים מסוימים בדרגת אלוף, ולא רק באישור המינויים, ולפי הצורך להביא סוגיה זו גם בפני הממשלה.
כמו כן, ראוי שמסקנות והמלצות הדוח, הנוגעות למינוי אלופים, יילמדו על ידי רשויות הביטחון, כמו שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ועל ידי הדרג המדיני המופקד עליהם בכל הקשור למינויים של בעלי תפקידים דומים ברשויות הביטחון.
מיכה לינדנשטראוס, שופט (בדימ')
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אלול התש"ע
אוגוסט 2010