היום, יום ראשון ה-27 בינואר, מציינים ברחבי העולם את יום השואה הבינלאומי.
משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מייחס חשיבות רבה לשיפור מצבם ורווחתם של ניצולי השואה.
בשנים האחרונות פורסמו הדוחות הבאים:
להלן כמה דוגמאות לתלונות שבהן טיפלה נציבות תלונות הציבור:
ניצולת שואה לא קיבלה מענק שנתי בגלל עיכוב בדואר
קשישה ניצולת שואה פנתה בתלונה כי בתאריך 21/12/2015 היא שלחה בדואר רשום לרשות לזכויות ניצולי שואה בקשה לקבלת מענק שנתי לשנת 2015 - מענק אשר ניתן מדי שנה לניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה חודשית. הרשות לזכויות ניצולי שואה דחתה את הבקשה בטענה כי קיבלה אותה רק בתאריך 03/01/2016, והציגה אסמכתאות משפטיות לכך שאת הבקשות למענק שנתי יש לקבל באותה השנה שעבורה מבוקש המענק בפועל.
המתלוננת טענה כי העיכוב שחל במשלוח הדואר הרשום אינו באשמתה ועל כן היא זכאית למענק.
בעקבות פניית הנציבות ולפנים משורת הדין, החליטה הרשות להסתפק באישור בדבר משלוח הבקשה בדואר הרשום בשנת 2015 ואישרה את מתן המענק לשנה זו. [התלונה פורסמה בדוח שנתי 44 של נציבות תלונות הציבור]
ניצולת שואה נדרשה לשלם השתתפות עצמית בתרופות אשר אמורות להיות ללא עלות
ניצולת שואה עיוורת פנתה לנציבות תלונות הציבור בתלונה על כך שהיא נדרשת לשלם השתתפות עצמית בסך כ-1,000 ש"ח מדי חודש על זריקות לעין שעלותן כ-5,000 ש"ח לחודש ועיקרן מכוסה ע"י קופת חולים כללית.
הנציבות פנתה לרשות לזכויות ניצולי שואה אשר מסרה כי במסגרת הסכם של הרשות עם כל קופות החולים, הקופות מחויבות לתת לניצולי שואה טיפול רפואי ללא עלות במחלות אשר הוכרו על ידי הרשות כקשורות לרדיפת השואה - לרבות טיפולים ותרופות שאינם בסל הבריאות.
מאחר והרופאה המחוזית נתנה חוות דעת כי הזריקות של ניצולת השואה אכן קשורות לנכות המוכרת, היה על קופת החולים לתת את הטיפול למתלוננת ללא עלות.
בעקבות כך, הרשות פנתה ישירות אל קופת חולים כללית בדרישה לתת את הפטור מתשלום במלואו, ואכן, בחודש נובמבר 2018 התקבל מקופת החולים אישור לקבלת פטור מלא עבור הזריקות, והמתלוננת קיבלה מקופת החולים החזרים בגין דמי ההשתתפות ששילמה עד כה.
המרצה פגעה ברגשות ניצולת השואה
קשישה ניצולת שואה פנתה לנציבות תלונות הציבור בטענה כי חוותה פגיעה ברגשותיה בזמן הרצאה במועדון עירוני לקשישים. לדבריה, המרצה טענה שהניסיונות בבני אדם שביצע ד"ר יוזף מנגלה במלחמת העולם השנייה תרמו לקידום מדע הרפואה. הקשישה סיפרה כי יצאה נסערת מההרצאה ולא הצליחה לישון במשך כמה לילות. בעקבות האירוע, ביקשה המתלוננת ממנהלת המועדון להפסיק את הרצאותיה של המרצה במועדון, אולם מנהלת המועדון סירבה לבקשתה. המתלוננת נאצלה להדיר את רגליה מהמועדון בימים שבהם הגיעה אותה המרצה.
נציבות תלונות הציבור העבירה את התלונה להליך של גישור בנציבות בו השתתפו המתלוננת, המרצה ומנהלת המועדון. במפגש הגישור, קיבלה המתלוננת את התנצלותה הכנה של המרצה, ובעקבות זאת, מסרה המתלוננת שכעת תוכל לחזור ולשמוע את הרצאותיה במועדון. נוסף על כך, השתיים סיכמו על שיתוף פעולה עתידי ביניהן שבמסגרתו ייתנו הרצאות משותפות בנושא השואה. [התלונה פורסמה בדוח שנתי 44 של נציבות תלונות הציבור]
תיקון מצבה של זוג ניצולי שואה
מתלוננת פנתה בעניין שני ניצולי שואה אותם סעדה בחייהם עד שהלכו לעולמם. המצבות של הזוג ניזוקו והיא פנתה לרשות לניצולי שואה בבקשה לסייע בשיקומן, אך הפנייה לדבריה לא נענתה.
נציבות תלונות הציבור הבהירה למתלוננת כי הרשות לזכויות ניצולי שואה אינה מתחזקת מצבות של ניצולים. הנציבות פנתה בנושא אל הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, אשר העבירה את הפנייה אל המשרד לשירותי דת ומשם אל חברה קדישא תל אביב - יפו.
בחלוף פרק זמן קצר, התקבלה מהחברה קדישא הודעה בצירוף תמונה הממחישה כי המצבה תוקנה.