עיריית בני ברק הסיעה ילדים בחינוך המיוחד באוטובוס שאינו מותאם להם
הורים תושבי בני ברק שילדיהם שלומדים בגנים של החינוך המיוחד הלינו בתלונות רבות שהגישו לנציבות על שההסעות לגנים מתבצעות באוטובוס המיועד להסעת 30 ילדים ויותר, במקום ברכבי הסעה קטנים המיועדים לכל היותר לשבעה ילדים, כפי שנעשה בעבר. לטענתם, השימוש באוטובוסים בעייתי ממגוון סיבות, ביניהן: הילדים נופלים ונחבלים בזמן הנסיעה לעיתים תכופות; עקב השימוש באוטובוסים, הנסיעה מתארכת ונמשכת יותר משעה; האוטובוסים אינם עוצרים בסמוך לבתי המגורים, ומאלצים את הילדים ללכת ברגל אל תחנת העצירה ובחזרה ממנה. ההורים אף סיפרו כי באחד הימים המלווה הורידה ילד מההסעה והותירה אותו ברחוב ללא השגחה ומבלי שהוריו ימתינו לו בתחנה.
עיריית בני ברק אישרה לנציבות כי 35 ילדי גנים של החינוך המיוחד מוסעים באוטובוס אחד וטענה שהדבר נעשה כחוק. בירור שקיימה הנציבות במשרד החינוך העלה כי הנוהג הקיים הוא שאין מסיעים ילדים עם מוגבלות באוטובוס. אולם, עיריית בני ברק סירבה לפעול בהתאם לנוהג בטענה כי הדבר אינו מעוגן בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא. בתגובה, משרד החינוך הודיע לנציבות כי עתידות להתפרסם תקנות בנושא הסעת ילדים עם לקויות וכי לא יותר עוד להסיע באוטובוס ילדים בעלי לקויות קשות.
בעקבות התערבות הנציבות, נפגשו נציגי משרד החינוך עם ראש עיריית בני ברק, והוחלט כי העירייה תפסיק להסיע את תלמידי החינוך המיוחד באוטובוסים ותעבור לשימוש ברכבי הסעה קטנים. מעקב שקיימה הנציבות העלה כי מראשית שנת 2018 העירייה אכן עברה לשימוש ברכבי הסעה קטנים, לרווחת הילדים וההורים.
עיריית מעלה אדומים מנעה מתלמידים לעבור לבי"ס אחר בשל חובות ההורים
הורים שעברו ממעלה אדומים לעיר אחרת באמצע שנת הלימודים ביקשו לרשום את ילדיהם לבית הספר בעיר החדשה. העירייה דרשה מהם להציג אישור העברה מעיריית מעלה אדומים, אולם, עיריית מעלה אדומים התנתה את הנפקת האישור בכך שההורים ישלמו לה את חובות החינוך.
בעקבות התערבות הנציבות, ולנוכח הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך, הודתה העירייה כי היא אינה רשאית להתנות את מתן אישור ההעברה בתשלום חובות לעירייה. העירייה הנפיקה את האישור המבוקש עבור הילדים, ללא כל תנאי, ובכך התאפשר למתלוננים לרשום את ילדיהם לבית הספר בעיר החדשה.
נעמ"ת סירבה לשבץ במעון פעוטה בסיכון
אם חד הורית, המתקיימת מקצבאות הביטוח הלאומי ואשר נמצאת בהליכי פשיטת רגל, ביקשה לשבץ את בתה הפעוטה במעון נעמ"ת, על מנת שתוכל לצאת לעבוד. הנהלת נעמ"ת סירבה לאשר את שיבוצה של הפעוטה במעון מכיוון שלמתלוננת היה חוב של חודשיים בעבוד אחד מילדיה האחרים. הסירוב נעשה על אף שהמשפחה מוכרת על ידי גורמי הרווחה ואילו הילדה מוכרת כפעוטה בסיכון.
הנציבות פנתה לרשת נעמ"ת בנושא ועירבה את האגף למעונות יום ולמשפחתונים במשרד הרווחה. בעקבות התערבות הנציבות, החליטה הנהלת נעמ"ת לקלוט את הפעוטה במעון למרות קיום החוב. בכך נמצאה מסגרת חינוכית לפעוטה בסיכון, באופן שהולם את צרכיה ההתפתחותיים.